אנו מתלבטים מאוד לאיזו ישיבה לרשום את בננו. אנא ייעץ לנו.

שאלה:

מאת דוד:
שלום לכבוד הרב שליט"א.
אנו מתלבטים בקשר לישיבה קטנה לבננו הבכור: בתלמוד תורה בו לומד הבן החליטו השנה לפתוח ישיבה קטנה ולמנות את הרב של הכיתה השנייה כראש הישיבה. בכיתה של הבן שלי רוב הילדים לא מתכוונים להמשיך בישיבה, ואילו בכיתה השנייה רובם כן.
בני נבחן בישיבה טובה מאוד בעיר, וברוך השם התקבל, ואנו מתלבטים מאוד מה הכי מתאים לילד: מצד אחד להמשיך בישיבה של התלמוד תורה זה 'חממה' ומכירים שם את מעלותיו – יודעים שהוא תלמיד מבריק בלשון המעטה בגמרא, אבל יש לו עודף בטחון עצמי, מה גם שאני מאמין ששם הוא יקבל את היחס הנדרש, כי אחרי הכול יהיו בישיבה רק ששה עשר תלמידים, ומצד שני – הישיבה השנייה שאליה התקבל זו ישיבה ותיקה בעיר וגם נחשבת טובה, ויש בה מקום להתפתח בגמרא ברמה גבוהה אבל אני חושש ממשבר או בעיות כאלו ואחרות שיהיו לו עד שיכירו את אופי הילד ויכוונו אותו בהתאם.
הבן בעצמו בלבטים קשים – מצד אחד הוא מעדיף להישאר בישיבה הקטנה שעומדת להיפתח אבל יש לו צער שרוב חבריו לכיתה עוזבים, ולכן הרמה תהיה כנראה נמוכה מדי לטעמו, ומצד שני הוא שמח שהתקבל לישיבה טובה אבל חושש ולא בטוח בעצמו. אשמח לקבל את תשובתו המאירה של הרב שתכוון אותנו בדרך הנכונה.
ברצוני לציין שברוך השם בהמלצת הרב הייתי בשנה שעברה עם הילד באומן, וראיתי שינוי גדול מאוד בהתנהגותו וברצינותו בלימוד. ברכותי ותודותיי לרב.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר שמיני ט"ו אדר ב' (שושן פורים) ה'תשע"ד 

שלום וברכה אל דוד נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

בוודאי יש סיבות טובות לכאן וסיבות טובות לכאן וכו' וכו', עם כל זאת צריכים תמיד לראות מה טובת הבן, ומה הוא רוצה, כי סוף כל סוף הוא צריך להכנס לישיבה, והוא צריך להיות הכי מאושר, ולבנות את הבטחון העצמי שלו, ולכן צריכים לתת את הבחירה לבן שהוא יבחר, ואולי צריכים להקדים ולהגיד לו את ההשלכות שיש לכאן ולכאן, ושהוא יבחר.

העיקר לבנות לבן את הבטחון העצמי שלו, ולתת לו את החום והאהבה שזה מאד מאד נצרך בעיתים הללו, כי אם רוצים להצליח עם הילדים צריכים לתת להם את החום והאהבה והגב בכל דבר.

ועל כולם צריכים הרבה תפילה לבקש את הקדוש ברוך הוא על הצלחת הילדים, כי מה שתפילה פועלת שום דבר בעולם לא פועל, ולכן אשרי ההורים שמתפללים בכל יום על הצלחת ילדיהם, ובוודאי על ידי זה יראו ברכה מילדיהם, כמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק י"ח) מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר, והיו לו עשרה בנים מאשה אחת, ששה זכרים וארבע נקיבות, ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתטח ומתחנן ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר, כדי שלא יצא אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער. מה היה עושה? בכל יום ויום היה מכניסן לבית פנימי, וישב ומשמרן בבית החיצון, ומתפלל ומשתטח ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר כדי שלא יהא אחד מהן בא לידי עבירה ולידי דבר מכוער. אמרו, לא יצאת אותה שנה ולא שינתה ולא שילשה, עד שבא עזרא והעלה את ישראל מבבל, והעלה אותו כהן עמהם. לא נכנס אותו כהן לבית עולמו, עד שראה כהנים גדולים ופירחי כהונה מבניו ומבני בניו עד חמישים שנה, ואחר כך נכנס אותו כהן לבית עולמו, ועליו הכתוב אומר (תהלים ל"ז ג') "בטח בהוי"ה ועשה טוב" וגו'; אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, ואז יצליח עם ילדיו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים