שאלה:

מאת אור:

שלום רב.
אני נפגשת עם בחור כבר ארבעה וחצי חודשים למטרה של חתונה ובית משותף. אנחנו לא כל כך מצליחים לדבר עלינו, ויותר מדברים על דברים אחרים ואני מרגישה שהוא חושש ממחויבות ושהוא לא בשל לזה כמוני. לפעמים הוא "בורח" לכמה ימים, לא מתקשר יום, יומיים, שלושה ולא מפנה זמן על מנת שניפגש ונדבר ונקדם את הקשר.
אני מנסה לא ללחוץ, אבל זה מתסכל ומעציב אותי כי אני מרגישה שאני לא מספיק חשובה לו ושאולי הוא מפחד מהמחויבות הזו. דיברתי איתו על זה כמה פעמים, אבל לא ראיתי שהוא עושה שינוי. מפריע לי גם שלפעמים הוא ממהר לשפוט אחרים, ושהוא לוקח על עצמו לטפל בכל העולם גם בדברים שלא שייכים אליו, אבל בשביל הקשר שלנו הוא לא מקדיש כמעט זמן ומתרץ תירוצים.
מצד אחד הוא בחור טוב, ישר וחרוץ מאוד ונעים לנו ביחד, ומצד שני אני מאוד דואגת מה יהיה אם נתחתן, ולא כל כך יודעת מה לעשות. אשמח לעצה.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר תזריע כ"א אדר ב' ה'תשע"ד

שלום רב אל אור תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה להיות איתו פתוחה, ולדבר איתו פתוח האם הוא מעוניין להתחתן ולקחת על עצמו התחייבות, או שהוא חי בדמיונות וכו' וכו'. למה לך להיות מתוסכלת ועצבנית? תשאלי אותו פתוח ותראי איך הוא יגיב, ויותר טוב להתרחק עכשיו ממנו, לפני שיהיה מאוחר וכו' וכו'.

מי שרוצה באמת להתחתן אזי הוא מדבר פתוח ונמשכים אחד לשני וכו' וכו', אבל כשמדברים מהכל אבל לא מחתונה זה מראה חוסר שפיות וכו' וכו', ולכן את צריכה לשאול אותו פתוח, ולא לחיות באשליות וכו', תלחצי אותו אל הקיר ותשמעי מה הוא יענה לך, כי אין לך טוב כמו הוודאות.

יעזור הקדוש ברוך הוא, שתבשרי לי בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים