מאת חנה:
לכבוד הצדיק היקר, ערב שבת שלום!
אני ובעלי התחתנו לפני כעשרים וחמש שנה, בעלי הוא איש צדיק וטוב לב, ואנו שומרים תורה ומצוות.
לצערנו הרב שנינו לא יודעים מה זה טוב, וסובלים כל השנים – יש לנו שני ילדים חולים, וילד אחר שהסתבך עם החוק. הכול הולך לנו הפוך ואין לנו במה לנחם את עצמנו. האם תוכלו לכתוב לנו כמה מילים לחזק אותנו ולהדריך אותנו מה לעשות?

תשובה:

שלום רב אל חנה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את לא יכולה לתאר ולשער את גודל הצער והעגמת נפש שיש לי מכל מה שעובר עליכם במשך כל השנים וכו', ממש לא יאומן כי יסופר איך את ובעלך יכולים לסבול כל כך הרבה צרות בצורה בלתי רגילה וכו', ממש איפה שאתם רק פונים הצרות מתגברות יותר ויותר וכו' וכו', ואין לי רק מילים קצרות לנחם אתכם ולדבר על לבכם הכאוב.

חכמינו הקדושים אמרו (ברכות ה.) כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו מדכאו ביסורין, ואם קבלם יראה זרע יאריך ימים; צריכים לסבול ולשתוק וכו' ולסבול ולשתוק וכו', כמאמרם ז"ל (ברכות ס"ב.) קבלה דיסורא שתיקותא – עצה לקבל את היסורים רק לשתוק, ולא להתלונן חס ושלום על הקדוש ברוך הוא, כי מה אנחנו יודעים ומבינים וכו' למה זה באה עלינו צרה כזו, צריכים רק לזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא כי תצא) צריך האדם להחזיק טובה להקדוש ברוך הוא בזמן שהיסורין באין עליו. למה? מפני שהיסורין מושכין את האדם להקדוש ברוך הוא. כי כשאדם שבור לגמרי, אז הוא פונה רק אליו יתברך, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא רבתי) אשרי אדם שנגעו בו יסורין וכבש רחמיו ולא קרא תגר.

את היסורים האלו אי אפשר להסביר לשום בן אדם שלא עבר את זה וכו', עד כדי כך שאמר החזון איש זי"ע, מי שיש לו בביתו בן או בת עם מחלת נפש וכו' או תסמונת דאון וכו', ראוי לקום לפניו כמו שקמים לפני איש מבוגר או לתלמיד חכם, כי הצער והיסורים והמרירות שעוברים ההורים עם ילדים כאלו, זה בלתי אפשרי להסביר בשכל אנושי, וזה הצער הכי גדול שרק יכול להיות, שלא יכולים לרפאות וכו'. ולכן את ובעלך מוכרחים להתחזק בהתחזקות עצומה, ואף שזה מאד מאד קשה, כי סוף כל סוף יש הרבה דברים שאדם לא יודע על מה זה בא לו, וחכמינו הקדושים אמרו (מכילתא יתרו) היסורין מרצים יותר מן הקרבנות, שהקרבנות בממון והיסורין בגוף; ואמרו (ספרי ואתחנן) יהא אדם שמח ביסורין יותר מן הטובה, שאילו אדם בטובה אין נמחל לו עוון שבידו, וביסורין נמחל לו; ובוודאי מי שיש לו חולה כזה בתוך ביתו, את פני הגיהנום הוא כבר לא יראה, כי יש לו את הגיהנום בזה העולם רחמנא לישזבן.

וחכמינו הקדושים אמרו (ילקוט איוב רמז תתק"ח) איוב, אילולא לא קרא תגר כשבאו עליו יסורין, כשם שאומרים עכשיו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כך היו אומרים אלהי איוב וכו', אבל איוב לא יכל לעצור את עצמו, והוצרך מרוב יסוריו לדבר כלפי מעלה וכו' וכו', רואים מזה שגם על אברהם יצחק ויעקב עברו יסורים מרים וקשים מאד, ועיקר מעלתם שלא קראו תגר כלפי מעלה, אלא סבלו את יסוריהם בדממה. וחכמינו הקדושים אמרו (בראשית רבה פרשה צ"ד סימן ה') אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו על בריה כשהוא חי אלא על בעלי יסורין; ולכן אני מאד מאד מבקש אותך ואת בעלך להתחזק בכל מיני התחזקויות שאתם רק יכולים כי גדול אדונינו ורב להושיע, ומי יודע מה יש לכם לתקן בזה העולם וכו', אבל אני בטוח שגדול אדונינו ורב להושיע, ורביז"ל לימד אותנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ה) על הפסוק (תהלים ד') "בצר הרחבת לי" – היינו שגם אפילו בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לנו, כי אם יסתכל האדם על חסדי השם יתברך, יראה שאפילו בעת שהשם יתברך מצר לו, גם בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לו, ומגדיל חסדו עמו, וזה "בצר הרחבת לי" – היינו אפילו בתוך הצרה בעצמה, נתת לי הרחבה בתוכה, מלבד מה שאנו מצפים שהשם יתברך יושיענו בקרוב מכל הצרות, וייטיב עמנו מאד, אך אפילו גם בהצרה בעצמה מרחיב לנו.

אני בטוח שעוד תראו הרבה נסים נגלים שיעשה עמכם הקדוש ברוך הוא, רק תחזיקו מעמד ואל תשברו משום דבר, ואז טוב לכם כל הימים.

המאחל לך שבת שלום