שאלה: מאת גלעד: יש לי ספיקות באמונה, וכמה שאני מנסה לשכוח מהם הם לא מרפים וצפים מחדש. איך מתחזקים באמונה פשוטה כמו שרצה רבינו הקדוש ומבטלים את הרהורי הכפירה? תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר בהעלותך ג' סיון ה'תשע"ד
שלום וברכה אל גלעד נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. מה אומר לך ידידי היקר לי מאוד, רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן ל"ב) יש עבירות שהם מכניסות כפירות באדם, ויש שבאים עליהם מחשבות על האמונה מחמת שלא נולדו בקדושה כראוי. ויש שהוסיפו על זה מעשיהם הרעים שעשו בעצמם, כי יש עבירות שהם מזיקים ופוגמים את האמונה, ולזה צריכין בושה ולב נשבר, שמי שיש לו חקירות ומחשבות אלו חס ושלום ראוי לו להתבייש מאוד על אשר נולד בגשמיות כזה או שעשה מעשים כאלו שבא לזה שיבואו לו מחשבות כנגד אמונתנו הקדושה "וכבוד הוי"ה מלא את כל הארץ" (במדבר י"ד כ"א), כי (ישעיה ו' ג') "מלא כל הארץ כבודו", ועליו באים מחשבות חס ושלום לגרשו ולעקרו חס ושלום מאלקים חיים אשר הוא חי החיים יתברך ויתעלה שמו. ואין צריך לבאר גודל הבושה שראוי שיהיה לו כשבאים עליו מחשבות כאלו חס ושלום. ועל ידי בושה ולב נשבר על ידי זה מגרש ומשבר החקירות והמחשבות הנ"ל. ובאמת, אמונה הוא ענין חזק מאד וחייו חזקים מאד על ידי אמונה, כי כשיש לו אמונה, אפילו כשבאים עליו יסורים חס ושלום, אזי יוכל לנחם עצמו ולהחיות את עצמו כי השם יתברך ירחם עליו וייטיב אחריתו, והיסורים הם לו לטובה ולכפרה, ובסוף ייטיב לו השם יתברך בעולם הזה או בעולם הבא. אבל מחקר שאין לו אמונה, כשבא עליו איזה צרה אין לו למי לפנות ואין לו במה להחיות את עצמו ולנחם את עצמו. והמשכיל יבין דברים אלו מאליו ויבין דבר מתוך דבר כי אי אפשר לבאר הכל בכתב. והכלל שעיקר הוא האמונה בלי שום חקירות כלל, ובזה יהיה חזק לעולם בעולם הזה ובעולם הבא ולעולם לא ימוט אשרי לו. גם זאת צריך לדעת, שיש נשמות כשרות שנולדו בכשרות וגם לא קלקלו מעשיהם שאין באים עליהם כלל מחשבות כאלו, ואפילו כשמדברים בפניהם מענינים אלו לא אכפת להם כלל ואינו מבלבל דעתם כלל. וזה דומה כמו שמדברים מתאוה הידוע בפני סריס שבודאי אינו מבלבל דעתו כלל, כן אלו האנשים כשרים אינם שומעים כלל ואינו נכנס באזניהם כלל עניני חקירות ובלבולים. ולכן עליך לחזור בתשובה שלימה אליו יתברך ולהתוודות בכל יום ובכל שעה על חטאיך המרובים שגרמו לך שיכנסו בך ספיקות באמונה, ועליך לדעת כי מי שפגם בברית ובפרט בהוצאת זרע לבטלה רחמנא לישזבן, תמיד נכנסות בו מחשבות נגד האמונה הקדושה, והמחשבות האלו מענות את נפשו בעינויים גדולים מאד, ולא יכול להיפטר מהם, אזי העצה רק להתוודות להקדוש ברוך הוא, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') שעוונותיו של אדם חקוקים על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ב) "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם", וזה מה שהורג את האדם, כמו שכתוב (תהלים ל"ד) "תמותת רשע רעה", ועל ידי וידוי דברים יוצאים מעצמותיו החטאים שחקוקים עליהם. וכתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה, כיצד מתוודין? אומר: אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח; ולכן כל מי שיודע שחטא בפגם הברית ובפרט בחטא המגונה של הוצאת זרע לבטלה עליו לעסוק בווידוי דברים תמיד, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות תשובה סימן צ"ז) הקדוש ברוך הוא נתפייס על ידי וידוי, ודומה כאילו בנה מזבח והקריב קרבן; ואמר (ספר המדות אות עצבות סימן כ"ח) מי שאין מתוודה על עוונתיו אנחה ודאגות באים עליו; ולכן תתחיל להתוודות בכל יום אליו יתברך, ועל ידי זה יצאו העוונות מעצמותיך, ותזכה לאמונה ברורה ומזוככת, עד שתזכה להיות דבוק בו יתברך.
|