כתבתם ש"תפילה בכוח" פירושו שצריכים לקשר את המחשבה אל הדיבור. מה המקור לזה?

שאלה:

מאת נתנאל:

לרב היקר שלום והרבה בריאות.
כתבתם באחת התשובות שמה שרבינו אמר שצריכים "תפילה בכוח" פירושו שצריכים להשקיע את כל הכוח לקשר את המחשבה אל הדיבור. מה המקור לזה בספרי רבינו? תודה רבה.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר שלח י"ב סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל נתנאל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

לך נא וראה בשיחות הר"ן סימן ס"ו, אשר רביז"ל הזהיר מאוד כמה פעמים להתפלל בכוח גדול, היינו להכניס כל כוחו בדיבורי התפילה, ואמר כמה פעמים שהאדם צריך להכריח עצמו מאד לתפלה, לא כמו שאומרים קצת שאין להכריח עצמו לתפילה, רק אדרבא, צריכין להכריח עצמו מאד מאד בכל הכוחות לתפילה. שוב אמר: כשאדם מתפלל בכוונה דהיינו שמקשר המחשבה אל הדיבור ומטה אזנו ושומע מה שהוא מדבר אזי הכוחות נמשכין ממילא לתוך דיבורי התפלה. כי כל הכוחות מצפין ומסתכלין תמיד על זה שיומשכו ויוכנסו בתוך דיבורים קדושים, על כן כשמתפלל בכוונה נמשכין ונכנסין כל הכוחות שלו ממילא לתוך התפלה וזוכה להתפלל בכח גדול אף על פי שאינו מכריח עצמו לזה, כי הכוחות נמשכין ממילא לתוך דיבורי התפלה כשמתפלל בכוונה; הרי שלך לפניך שאת עיקר הכוחות צריכים להכניס בלקשר את מח מחשבתו בתוך התפלה, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל') שבעת התפלה באים לאדם כל המחשבות הזרות, ולכן צריכים לקשר את המח מחשבה אל הדיבור שמדברים, ועל זה צריכים כוחות עצומים.

וכתב מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות גניבה הלכה ד' אות ב') כי היצר הרע והסטרא אחרא נקרא גנב, כי הוא אורב על האדם בכל עת כמו גנב ממש, והולך עם האדם בכמה מיני הטעיות ורמאות ונכלים וערמימיות כמו גנב ממש, ועיקר הגניבה שלו הוא בענין המחשבה שבאדם ששם עיקר התחלת שליטת היצר הרע חס ושלום, אם אין נזהרין ונשמרין ממנו היטב, כי עיקר היצרין הם המחשבות שבאדם, כי מחשבות טובות הם יצר טוב, ומחשבות רעות הם יצר הרע, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן מ"ט), והיצר הרע שהם המחשבות רעות, הם אורבים על האדם בכל עת ורגע כמו גנב ממש, כדי שיתאחזו במחשבתו של אדם, כדי להביאו לידי הרהורים רעים ותאוות מגונות, כאשר יודע כל אחד בנפשו, כי באמת עיקר היצר הרע הוא על תאוות ניאוף, וזאת התאווה עיקרה תלויה במחשבה, ומי ששומר את מחשבתו היטב שלא יתחיל לחשוב בענין זה כלל, ולא יבוא לידי הרהור, בודאי הוא ניצול מתאווה זאת.

אך עיקר כל ההרהורים והתגברות זאת התאווה נמשך מחמת שאין שומרים מחשבתם כראוי, וזה מחמת שהיצר הרע אורב במחשבתו תמיד כמו גנב ממש, וחותר את עצמו תחת מחיצות המוחין שהם מחיצות פרוסות בפני זאת התאווה, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שיש לכל אדם שלוש מחיצות פרוסות נגד תאוות ניאוף ומחשבות מגונים, והיצר הרע בנכלי ערמומיותו אורב וחותר את עצמו להיכנס במח מחשבתו של האדם מעט מעט בגניבה וערמה גדולה, עד שפתאום בא לידי הרהורים רעים ותאוות מגונות, כי בודאי כל אחד מישראל הוא חפץ מאד להינצל מהרהורים אלו, אבל היצר הרע חותר עליו בגניבה גדולה וגונב את מחשבתו שתצא לחוץ לחשוב מחשבות זרות והרהורים רעים, ובפרט בעת התפלה שאדם מתפלל להקדוש ברוך הוא, אז דייקא הוא בא ומכניס באדם מחשבות זרות והרהורים רעים של ניאוף וכו', ועיקר התגברותו במחשבתו הוא בדרך גניבה ממש, כידוע לכל מי שמשים לב על עניניו, על כן צריך האדם לשמור את עצמו מאד מאד בשמירה יתירה בכל עת באופן שלא יתחיל להוציא מחשבתו אל החוץ חס ושלום, כי באמת המחשבה ביד האדם להטותו כרצונו 

כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ')

המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה, כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל, ואפילו אם לפעמים הולכת מחשבתו ופורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים, הוא ביד האדם לחזור ולהטותה בעל כורחה אל הדרך הישר, לחשוב מה שראוי. והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר, שתופסין אותו באפסר וכיוצא, ומחזירין אותו בעל כורחו אל הדרך הישר, כמו כן במחשבה ממש, שיכולין לתופסה בעל כורחה להשיבה אל הדרך הראוי.

ובפרט בעת התפילה שהוא מתפלל להקדוש ברוך הוא, שאז הוא צריך לקשר את המוח מחשבה שלו אל הדיבור, שיחשוב מה שהוא מדבר, שזה עיקר שלימות התפלה, ועל זה צריכים כוחות עצומים, כי הפה מדבר את דיבורי התפלה, והמוח מחשבה חושב בכל מיני שטויות ודמיונות וכו', ולכן צריכים כוחות עצומים לקשר את מוח מחשבתו בעת התפלה דייקא.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים