מזה שבע שנים אני סובלת מבעלי עד כדי פגיעה נפשית. מה אפשר לעשות?

שאלה:

מאת מדלן:

לכבוד הרב שלום.
שמי מדלן, נולדתי בי"ח באייר תשכ"ה, ומזה שבע שנים אני סובלת מבעלי – הוא לא רוצה לערוך את הקניות לבית, מנסה 'להעניש' אותי ולא מתייחס אליי. כבוד הרב, אני פגועה נפשית. אני עושה הכול בשביל שלום בית, אך בעלי עקשן ואני לא יודעת מה עובר עליו. יש לי ארבע בנות שיהיו בריאות, ואני רוצה שיהיה בבית שקט ורוגע עבורן. בבקשה תעזור לי!
ה' ישמור אותך וישלח לך בריאות, אושר ובשורות טובות, שנזכה לגאולה ולבניין בית המקדש מחדש, אמן ואמן.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר מטות ט"ז תמוז ה'תשע"ד

שלום רב אל מדלן תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת שכדי לריב צריכים שניים וכו', ולכן רציתי לשמוע גם את הצד של בעלך מה שיש לו לומר וכו'.

הכלל הוא שצריכים לדעת אשר סגולה לשלום בית זה להיות ותרן אחד לשני, כי אי אפשר להחזיק בית אלא כשהבעל והאשה מוותרים אחד לשני, וזה עיקר השלימות של כל זוג שאחד מוותר לשני, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ') שעיקר השלום כששני הפכים מתאחדים יחד, היינו אחד יש בו מדת החסד, ואחד יש בו מדת הגבורה, שהם שניהם הפכים, אש ומים, אבל אם הם מתאחדים זו השלימות של השלום, ולכן כל זוג שרוצים שהשכינה תשרה בתוך ביתם, עליהם להרגיל את עצמם לוותר אחד לשני, ולסבול אחד את השני, ואמר החכם מכל אדם (משלי י' י"ב) "שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה"; אם יש אהבה אמיתית בין הזוג, אפילו שיקרה משהו וכו', אזי "על כל פשעים תכסה אהבה", אבל אם מאבדים את השכל ונכנסים בלחץ ולא מוותרים אחד לשני, על ידי זה מכל דבר קטן עושים דבר גדול וכו', אזי "שנאה תעורר מדנים". ולכן הסגולה הבטוחה לשלום בית, להיות ותרן אחד לשני, ולדעת שאם הקדוש ברוך הוא שידך בינינו, זה סימן שאנחנו נשמה אחת, ועלינו להסתדר יחד.

הקדוש ברוך הוא אשר שמו שלום ישים שלום ביניכם, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים