אני כועסת המון, ואני יודעת שבכך אני מאבדת הכול. איך ניצלים מהכעס?

שאלה:

מאת מורן:
לצדיק שלום רב.
יש לי שתי שאלות: א. ראיתי שכתבת למישהי שהשם 'שילת' הוא שם לא טוב. לבת שלי קוראים 'שילת שרה', האם זה בסדר?
ב. אני אמא לשלושה ילדים קטנים ואין לי עזרה פיזית מאף אחד כי אין לי הורים, וגם הכול סגור לנו בפרנסה, ולכן כל הזמן אני עצבנית וכועסת כי קשה לי. אני מוסרת נפש ושולחת את בעלי אחרי שכל היום עבד להשתתף בשיעור גמרא שנמשך שעה במקום לעזור לי, ואין לי בעיה כי זה שכרי, אבל הכול יורד לטמיון כשאני כועסת. בבקשה תן לי עצה, אני ממש בוכה על זה. איך ניצלים ממידה רעה שכזאת?
אוהבים אותך, רפואה שלימה עד מאה ועשרים, אמן!

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר מטות כ' תמוז ה'תשע"ד

שלום רב אל מורן תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

כל הצרות והבעיות שלך הם מפני שאת כעסנית ועצבנית וכו', ואת מוציאה את כל הכעס והרציחה על בעלך, בשעה שיש לך בעל שעובד קשה מאוד כדי לפרנס אותך ואת שלושת הילדים, ולבסוף במקום להודות ולהלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא שנתן לך מתנה בעל נפלא כזה וכו', את יורדת לו לחיים וגורמת לו צער ועגמת נפש וכו'. ובאמת רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ח) שהכעס דוחה מהאדם את כל הפרנסה, ואפילו שנגזר עליו שיהיה לו הרבה כסף וכו', על ידי כעס הוא במו ידיו דוחה את זה וכו', ומידת הכעס זו המידה הכי מגונה שרק יכולה להיות, וחכמינו הקדושים אמרו (תמורה ט"ז.) אשה, כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת. ואיני יודע מה את צועקת? הרי בעלך משתדל במסירות נפש להביא פרנסה, ובמקום לעזור לו ולהקל ממנו את העול, עוד זאת את יורדת לחייו, מה זה צריך להיות?

אני מאד מאד שמח שאת נותנת לבעלך לכל הפחות שירוץ לבית המדרש ללמוד, ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות יז.) גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים וכו'. אמר ליה רב לרבי חייא: נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן [במה הנשים זוכות? בזה שלוקחות את הילדים לתלמוד תורה שילמדו תורה, ומחכות לבעליהן שיחזרו מהכולל שלומדים שמה תורה].

 ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתקני לעצמך את המידה היקרה של סבלנות, ולא להיכנס בלחצים ובכעס ורציחה, כי את צריכה לדעת אשר עיקר השלימות הוא לקנות לעצמו את מידת הסבלנות, שאין עוד מידה יותר יפה מזו, ואשרי האשה שקונה לעצמה את מידת הסבלנות שזה עיקר גדול בחיים, וזו המתנה הכי יפה שאשה צריכה להגיע אל זה, כי החיים מלאים קשיים ונדמים כים הסוער וכו' וכו', ומי המצליח בחייו? זה רק הסבלן! ואמר החכם "אין דבר שמחסר מן הרעה כמו הסבל", כי הסבלן הוא המנצח בכל תחום, ואמר החכם "הסבל מעלה גדולה, והיא תחבולה למי שאין לו תחבולה", ולכן תראי להתאזר במידת הסבלנות הן לגבי ילדיך, והן לגבי בעלך, ואז תהיי המוצלחת הכי גדולה בעולם, וזו עיקר גבורת הגיבור להתאזר במדת הסבלנות, וכך אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ד') איזהו גיבור? הכובש את יצרו, שנאמר (משלי ט"ז) "טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר"; רואים מפסוק זה שמדבר מסבלנות שזה עיקר הגבורה, שיכול לכבוש את יצרו של הכעס שלא יכעס יותר, כי הסבלן הוא המנצח תמיד.

ולכן אני מאוד מבקש אותך – רק תהיי שמחה ועליזה, וזה יביא אותך אל מדת הסבלנות, שהיא המידה הכי יקרה בחיים, כי ימינו כצל עובר וכו', וכל כך חבל לבלות את היום בעצבים ובצעקות על הילדים, ולהתעצבן על השכנות וכו' וכו', עדיף רק להיות בשמחה תמיד ולשמח את אחרים, ואז את עולמך תרגישי בחייך, ואף שאני יודע שזו העבודה הכי קשה לאדם, כי מרוב הצרות והיסורים והמרירות והדחקות שרק עוברים עלינו וכו' וכו' קשה מאוד להגיע לכל זה, עם כל זאת הזהירנו רביז"ל להכריח את עצמינו להיות רק בשמחה, ולהחדיר בנו אמונה פשוטה בו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, ועל ידי זה נזכה לקנות לעצמנו מדת אריכות אפים, שהיא המדה היקרה של סבלנות.

'שילת' זה לא שם, אחד המציא את זה לתת לבתו שם כזה שהוא ראשי תיבות ש'ויתי י' ל'נגדי ת'מיד, אבל מה זה קשור לשם של אדם? ולכן שתישאר עם השם 'שרה'.

הקדוש ברוך הוא ירחיב לך בגשמיות וברוחניות, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות.

המאחל לך שבת שלום