חודש אלול הגיע, ואיתו התחילו אצלי פחדים גדולים מיום הדין. אשמח לחיזוק.
חודש אלול הגיע, ואיתו התחיל אצלי פחד גדול... בחודש אלול של שנה שעברה בכיתי בכל לילה מרוב פחד, ובראש השנה, מתי שאמורים להרגיש שמחה של אהבת ה' חשתי פחד עצום. גם ביום כיפור בלילה לא הפסקתי לבכות ורעדתי כולי, ואחר כך במוצאי יום כיפור כשאמורים להיות שמחים, כולם היו שמחים אבל אני המשכתי לפחד.
מאת שילת: לכבוד הרב.
חודש אלול הגיע, ואיתו התחיל אצלי פחד גדול… בחודש אלול של שנה שעברה בכיתי בכל לילה מרוב פחד, ובראש השנה, מתי שאמורים להרגיש שמחה של אהבת ה' חשתי פחד עצום. גם ביום כיפור בלילה לא הפסקתי לבכות ורעדתי כולי, ואחר כך במוצאי יום כיפור כשאמורים להיות שמחים, כולם היו שמחים אבל אני המשכתי לפחד ממש פחד משתק עד סוף חודש תשרי, אז הפחד לאט לאט ירד ועזב אותי.
אני רוצה להתעורר לתשובה מתוך אהבת ה' ולא מפחד! אני לא רוצה לפחד ככה שוב, כי הפחד הזה לא נותן לי לעלות יותר ממה שאני עכשיו. אשמח שתחזק אותי בעניין.
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר כי תצא ה' אלול ה'תשע"ד
שלום רב אל שילת תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ז) שיראה ואהבה מקבלים מהצדיק, היינו שצריכים את שניהם – היינו מצד אחד לירא ולפחוד ממנו יתברך, ומצד שני להיות בשמחה עצומה ולחזק את עצמו עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ולכן אמת שאדם צריך לפחד בימי אלול הקדושים שזה הכנה ליום הדין וכו', כי מי יודע מה יגזרו עליו בראש השנה שאז הוא יום הדין הגדול והנורא וכו', אבל מצד שני צריכים רק לשמוח עם הנקודות טובות שיש בו – ציצית, תפילין, מזוזה, טהרת המשפחה, כשרות המאכלים, שבת וכו' וכו', כי כל בר ישראל מלא מצוות כרימון, ולכן מצד אחד צריכים באמת לפחד מיום הדין הגדול והנורא כי אף אחד לא יודע מה ואיך ידונו אותו וכו', אבל מצד שני צריכים לשמוח מאד מאד, ובפירוש גילו לנו חכמינו הקדושים (ירושלמי ראש השנה פרק א' הלכה ג') בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים, מתעטף שחורים, מגדל זקנו, שאינו יודע איך דינו יוצא, אבל ישראל אינן כן – אלא לובשים לבנים, מתעטפים לבנים, ומסדרים את זקנם, ואוכלים ושותים ושמחים.
ובפרט מי שזוכה להיות אצל רביז"ל באומן בראש השנה אין למעלה מזה, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר? כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש, ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד מאוד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם", וזה נאמר על ראש השנה; ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה. לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי.
ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים, כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.
ולכן את צריכה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז לא ליפול בעצבות ובמרירות ובפחדים שגם זה עצת הס"מ לשבור את האדם, ולהכניס בו פחדים יתרים וחרדות וכו', כדי להפילו בנוקבא דתהומא רבה, בר ישראל מוכרח להיות בשמחה על כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, אשרי מי שזוכה לשמוח תמיד על כל מצווה שזוכה לקיים, כי רק זה מה שילך לפניו.