איך אפשר לתקן את העבירות שעברתי בזמן שהייתי אשת איש?
כשהייתי נשואה לבעלי הראשון נפלתי בנפילה חמורה מאוד ועשיתי מעשה שאשת איש לא עושה, ולמרות שניסו לעזור לי בזה, עדיין נפלתי ולא הצלחתי לקום מזה. היום, כשאני נשואה לבעלי החדש, אני והוא עושים על זה תשובה ומתחרטים על המעשה שעשינו. רציתי לדעת: האם יש תשובה על מה שעשינו?
מאת שרה: לכבוד קדושת מוהרא"ש. אבא יקר שלי, רציתי לשאול אותך שאלה שקשה לי מאוד לשאול אותה כי אני מתביישת בה: כשהייתי נשואה לבעלי הראשון נפלתי בנפילה חמורה מאוד ועשיתי מעשה שאשת איש לא עושה, ולמרות שניסו לעזור לי בזה, עדיין נפלתי ולא הצלחתי לקום מזה. היום, כשאני נשואה לבעלי החדש, אני והוא עושים על זה תשובה ומתחרטים על המעשה שעשינו. רציתי לדעת: האם יש תשובה על מה שעשינו? הרי רבינו אמר שלא משנה להיכן יהודי נופל, תמיד הוא יכול לקום ולעשות תשובה. אשמח מאוד לקבל תשובה ממך כי בשבילי אתה אבא רחמן ואוהב, ואני ממש כלי שבור. תודה רבה על כל הטוב שאתה עושה בשבילי.
תשובה:
בעזה"י יום ה' לסדר לך לך ו' חשוון ה'תשע"ה
שלום רב אל שרה תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
אוי לאותה חרפה אוי לאותה בושה שאת לא מתביישת לכתוב לי שאלה על עוון חמור שעשית וכו', ואת עדיין רוצה התחזקות וכו' וכו' בשעה שהתורה הקדושה אומרת פתוח (ויקרא כ' י') "ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת"; את בגדת בבעלך, אימללת אותו ואת הילדים, ועכשיו אחר שהתגרשת והתחתנת עם הנואף את מבקשת ממני תיקון וכו', ואת עוד מערבת פה את רביז"ל שאמר שאין שום יאוש בעולם כלל, ואת הכל יכולים לתקן וכו' וכו', בשעה שאת צריכה לדעת שרביז"ל לא יוצא כהוא זה מהשולחן ערוך, ועוד הקפיד לא לצאת מסעיף קטן משולחן ערוך. איפה היראת שמיים? איפה הכבוד העצמי? איפה מידת הרחמנות? איך אישה יכולה להתאכזר על בעלה ועל ילדיה וללכת עם נואף ולנאוף ביחד? ועוד לחפש התחזקות אצל רביז"ל?
בושה וחרפה, אם היו עכשיו סנהדרין היו מקיימים מה שהתורה הקדושה אומרת (ויקרא כ' י') "ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת", עם כל זאת עליכם לפחד מאוד מאוד על העוון החמור שעשיתם, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (כתובות ל.) תני רבי חייא: מיום שחרב בית המקדש, אף על פי שבטלו סנהדרין ארבע מיתות לא בטלו וכו', אלא דין ארבע מיתות לא בטלו – מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו, ומי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו, ומי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו, ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי.
העולם אינו הפקר כלל, קורים אסונות, ואחר כך לא יודעים למה זה ועל מה זה וכו' וכו', שומו שמים איך אישה יכולה לבגוד תחת בעלה, או להיפך בעל יכול לבגוד תחת אשתו ולעזוב את הבעל או את האישה ולאמלל משפחה שלימה ולהרוס את חיי הילדים מפני תאוות ניאוף? וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"ח) הלא האדם בשביל תענוג קטן אחד של רבע שעה הוא יכול לאבד ולהפסיד כל העולם הזה עם העולם הבא. ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון: א מענטש פון איין תענוג'ל וועגן פון א פערטל שעה, קאן ער אן ווערן גאר דעם עולם הזה מיט דעם עולם הבא.
מה עוד את רוצה שאני אכתוב לך? אם לא את האמת, איך בשביל תאווה של כמה דקות הרסת משפחה שלימה ואימללת את כל המשפחה שלך.