כל הזמן יש ביני לבין אשתי מתח ומריבות. איך אפשר לצאת מהמעגל המציק הזה?

מאת חנן:
לכבוד הרב שלום ושבוע טוב. כל מה שאני לא עושה לא עוזר, וכל הזמן יש ביני לבין אשתי מתח ומריבות. אני כל כך מתפלל שתהיה לנו בבית שלווה, ותמיד הכל חוזר לאותו בלאגן. איך אפשר לצאת מהמעגל המציק הזה?

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר חיי שרה ט"ז חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל חנן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

החכם מכל אדם אומר (משלי י"ז א') "טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב"; יותר טוב לאכול חתיכת לחם יבשה אבל שיהיו שלווה ושלום בבית, מאשר שיהיה בשר מפוטם אבל הבית מלא ריב, כי מה זה כבר שווים החיים אם הבעל והאישה תמיד רבים ביניהם ולא מסתדרים?

אתה צריך לדעת שכל עניין הכעס בא מאנוכיות וכו' ומאגואיזם וכו' שזהו מצב בו האדם שם את עצמו, צרכיו ומחשבותיו וכו' וכו' בראש מעייניו, ולא אכפת לו מהזולת כלל וכו', והוא הראשון לסדר העדיפויות שלו באופן קבוע וכו', ובאמת נישואין זה בדיוק ההיפך מאנוכיות ומאגואיזם וכו', כי הנישואין זה עניין של שותפות שצריכים לאהוב אחד את השני, לכבד ולהבין אחד את השני, ולתת יחס אחד לשני, כמו שאמר החכם מכל אדם (קהלת ד') "טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם: כי אם יפלו האחד יקים את חבירו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו: גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם", ולכן כל מי שרוצה שלום בית אמיתי, צריך לדעת שהאיש והאישה הם גוף אחד, וצריכים לוותר אחד לשני, ואם בכל זאת יש איזו אי הבנות וכו' או איזה ויכוח וכו', יכולים לפתור את הבעיות על ידי הידברות, ולא על ידי צעקות וצרחות וקללות וכו' וכו', ולא על ידי כעס והתפרצויות וכו' וכו', זה רק מראה שהאדם הזה או האישה הזאת מחשבותיהם ודרכיהם הם בראש מעייניהם ולא איכפת להם מהזולת, וכך אי אפשר לחיות ביחד, וזה לא נקרא נישואין מוצלחים, אלא כשלון בחיי הנישואין.

ולכן אם אתם רוצים שיהיו לכם חיים טובים ונעימים ומאושרים, אתם מוכרחים להשלים ביניכם ולהתיישב טוב טוב בדבר זה, כי אחרת לבסוף יהיו גירושין, ומי יהיה הקרבנות? רק הילדים! שזה הדבר הכי חמור להרוס את הילדים בעת שלא יכולים לעצור את הכעס והרציחה שנכנס בך מחמת חטאיך המרובים ובפרט פגם הברית בהוצאת זרע לבטלה וכו', כי על ידי כעס יכולים להכיר את האדם, ורביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן קפ"ד) על ידי החוטם יכולים להכיר את הנואף; כי באמת מובא בדבריו (שיחות הר"ן סימן רמ"ט) על הפסוק (בראשית ל"ח ז') "ויהי ער רע בעיני הוי"ה", למה לא כתוב 'רשע' אלא 'רע'? אלא מי שעובר על החטא המגונה של הוצאת זרע לבטלה והוא נואף, על ידי זה הוא תמיד בכעס שנקרא רע, לשון בייז – הוא תמיד עצבני, וזה מה שכתוב בזוהר (נשא קל"ז:) בחוטמא אשתמודע פרצופא [היינו על ידי החוטם מכירים את פרצוף האדם], בהאי חוטמא אתפרשא מילה, דכתיב (שמואל ב' כ"ב) "עלה עשן באפו" וגו'; היינו דרך האף בא הכעס והרציחה, ולכן על ידי הכעס של האדם מכירים את כל האדם, והוא מגלה את כל עניינו וכו', והעבר שלו וכו', ולכן צריכים לשמור מאוד מאוד לא להיות בכעס ובעצבים, כי את קלונו הוא מגלה ברבים איך שהוא שקוע בחטא המגונה הזה של הוצאת זרע לבטלה, כי זה מטמטם את דעתו ומבלבל ומעקם את לבו וכו' וכו', ולכן ראה לחזור בתשובה שלימה ותקנה לעצמך את מידת הרחמנות והוותרנות, ואז יתפרדו כל פועלי אוון ממך, ותזכה שיהיה לך תמיד שלום בית אמיתי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים