יש לי תפיסה קשה ואני שוכח את מה שלמדתי. האם יש עצות שיכולות לעזור לי?

מאת נתנאל:
לכבוד הצדיק מברסלב. ה' יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה. אני רוצה מאוד מאוד ללמוד תורה, אבל בגלל שיש לי תפיסה קשה ואני לא קולט את הלימוד מתפוגג לי החשק ואני נופל לעצבות גדולה. גם מה שאני מצליח ללמוד קשה לי לזכור, וזה מאוד מתסכל אותי. האם יש עצה או עצות שיכולות לעזור לי? תודה רבה.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר וישלח י' כסליו ה'תשע"ה

שלום וברכה אל נתנאל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

מוהרנ"ת ז"ל סיפר שקודם שהתקרב לרביז"ל, אף שהיה מתמיד גדול מאוד, עם כל זאת מרוב שרצה ללמוד הרבה יצאו לו ביטולים רבים, ושאל על זה את רביז"ל, והשיב לו רביז"ל עצה נפלאה שיזכה לזכור אשר 'מעט גם כן טוב. ולכן כשבא ללמוד אמר שילמד כמה פסוקים, וכך המשיך ולמד הרבה, וכן אמר לעצמו שילמד רק משנה או שתי משניות וכך נמשך שלמד הרבה פרקים, וכן הוא בגמרא – שאמר שילמד רק כמה שורות, ובין כך נמשך שלמד הרבה, כי אם הולכים עם דרך ועצה זו, אזי מתחילים קצת ועוד קצת ועוד קצת, עד שזוכים ללמוד הרבה מאוד, ובאמת חכמינו הקדושים אמרו (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה? שרוב האילנות – הזית, והגפן והתמרה נלקטין באחד, והתאנה נלקטה מעט מעט, וכך התורה – היום לומד מעט ולמחר הרבה לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתיים.

וצריך שתדע אשר החכם מכל אדם אמר (משלי י"ג י"א) "הון מהבל ימעט וקומץ על יד ירבה", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (עירובין נ"ד:) אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות – מתמעט, ואם לאו קובץ על יד ירבה; אם אדם חושב שהוא ילמד בפעם אחת הרבה הרבה ויעשה חבילות חבילות, אזי יהיה בטוח שלא ילמד כלום, ואם יקבל על עצמו ללמוד קצת אפילו פסוק אחד חומש, משנה אחת במשניות, מימרא אחת בגמרא, הלכה אחת בשולחן ערוך וכו' וכו', אזי יאמר לעצמו אולי כדאי ללמוד עוד פסוק, עוד משנה, עוד מימרא ועוד הלכה? וכך לאט לאט הוא ירבה, וזו הדרך הכי טובה להצליח בלימודים ולהיות מתמיד גדול מאוד – לא לרצות הרבה, אלא יחייה את עצמו גם עם המעט שלומד, ואזי ירצה עוד מעט ועוד מעט וכו' וכו'.

וכן אמרו חכמינו הקדושים (דברים רבה פרשה ח' סימן ד') הטיפש הזה תמה איך יכולים ללמוד כל כך הרבה. אמר רבי ינאי: למה הדבר דומה? לככר שהיה תלוי באויר, טיפש אומר: מי יוכל להביאו? ופקח אומר: לא אחד תלה אותו? מביא סולם או קנה ומוריד אותו. כך כל מי שהוא טיפש, אומר אימתי אקרא כל התורה? ומי שהוא פיקח מהו עושה? שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה; ואמרו (ויקרא רבה פרשה י"ט סימן ב') מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד את התורה? נזיקין ל' פרקים כלים ל' פרקים. מי שפיקח מהו אומר? הריני שונה שני הלכות היום, שני הלכות למחר, עד שאני שונה את כל התורה כולה; ואם אדם יאמר הרי איך אני יכול לדמות את עצמי אל החכם הזה שזכה ללמוד את כל התורה כולה, על זה כבר אמרו (שם) מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד תורה שבלבו של חכם? מי שפיקח אומר והוא לא מאחר למדה? אלא הריני לומד שתי הלכות היום ושתיים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה.

וכן אם אדם יאמר הרי אני לומד ושוכח, למה לי ללמוד ולייגע, על זה כבר אמרו (שם) משל לטרסקל נקוב ששכר בעליו פועלים למלאתו, מי שטיפש מהו אומר? מה אני מועיל מכניס בזו ומוציא בזו? מי שפיקח מהו אומר? ולא שכר כל חבית וחבית אני נוטל? כך מי שהוא טיפש מהו אומר? מה אני מועיל ללמוד תורה ומשכחה; עיין שם.

ולכן אסור להיות בטלן, אלא ללמוד בכל יום קצת מקרא, קצת משנה, קצת גמרא, קצת שולחן ערוך וכו' וכו', ובמשך הימים והשנים זוכים לסיים את כל התורה כולה, וכשיוצאים מזה העולם התורה מלווה אותו וכו', ומקדמת את פניו שם בעולם הבא, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, והוא מסתכל על תכליתו הנצחית, ואז טוב לו כל הימים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים