שאלה:

מאת יעקב:

שלום לכבוד הרב. ברשותכם, יש לי שתי שאלות:
א. הוצע לנו לטוס לשליחות חינוכית בעיר בצפון אמריקה. מדובר הן בתפקיד חינוכי והן באפשרות לחסוך קצת כסף בשביל לקנות בית כאן בארץ. מה הרב חושב על כך?
ב. אני עוסק בחינוך נערים בני 16-17 הלומדים בכיתות י"א-י"ב. מה הדרך הנכונה בנושא התפילה בבית הספר: האם יש לחייב אותם להגיע לתפילות? האם יש להעניש את מי שלא מגיע? כיצד לעודד את מי שכן מגיע? נבקש ונשמח מאוד לשמוע את דעת הרב בנושא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר מקץ כ"ג כסליו ה'תשע"ה

שלום רב אל יעקב נ"י 

לנכון קבלתי את מכתבך.

עכשיו זה הזמן להישאר בארץ ולא לקחת שום משרה במקום אחר בעולם וכו' וכו', כי עכשיו הוא הזמן שאדם צריך לשבת בביתו ובעירו וכו', ולא ירצה לשנות מקום מגוריו בשום פנים ואופן, כי כל העולם כולו גועש ורועש וכו', ולא יודעים מאיפה תתחיל הרעה וכו'.

ולכן איפה שהוא גר כדאי לו להישאר שמה, ובפרט בארץ ישראל, כי שם יקויים מה שאמר הנביא (יואל ג' ה') "והיה כל אשר יקרא בשם הוי"ה ימלט כי בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה כאשר אמר הוי"ה ובשרידים אשר הוי"ה קורא".

בעניין חינוך נערים בגיל הזה של שש-עשרה שבע-עשרה וכו', אין למעלה מזה, ואי אפשר להסביר את גודל הזכות שיש לך, וכך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא ח:) על הפסוק (דניאל י"ב) "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" – אלו מלמדי תינוקות; והפירוש הפשוט הוא שכמו שלא יכולים לספור את הכוכבים, כי הם לאין ספור, כך אי אפשר להסביר את גודל השכר של מלמדי תינוקות שמחדירים בהם אמונה פשוטה בו יתברך ויראת שמים שלימה, ובפרט עכשיו שהערב רב לקחו את עצמם לעקור את האמונה הפשוטה מנערי ומבנות ישראל, ולכן אשרי מי שהוא עכשיו מלמד תינוקות של בית רבן, ומחדיר בהם אמונה פשוטה בו יתברך, וזכותו גדולה בשמים, עד שאין יכולין לספור את הזכויות שלו כמו שאי אפשר לספור את הכוכבים.

לא יכולים להכריח את התלמידים לשום דבר, אלא לשכנע אותם בדרך אהבה ושמחה וקירוב לבבות, ולא יכולים ללכת עם יד קשה בשום פנים ואופן, רק עם אהבה וקירוב לבבות וכו' וכו'. אנחנו מוצאים סיפור מה שחכמינו הקדושים מספרים (תענית כ"ד.) רב איקלע לההוא אתרא, גזר תעניתא ולא אתא מיטרא. נחית קמיה שליחא דצבורא, אמר משיב הרוח ונשב זיקא, אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא. אמר ליה: מאי עובדך? אמר ליה: מיקרי דרדקי אנא ומקרינא לבני עניי כבני עתירי, וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא מיניה מידי. ואית לי פירא דכוורי, וכל מאן דפשע משחדינא ליה מינייהו ומסדרינן ליה ומפייסינן ליה עד דאתי [רב הגיע לאיזה עיר והייתה שם בצורת, וגזר להתענות כדי שירד גשם, ולא ירד גשם. פתאום קם אחד והיה שליח ציבור, ורק התחיל לומר "משיב הרוח" – התחילו לנשוב רוחות, "מוריד הגשם" – התחיל לרדת גשם עז. שאל אותו רב: מה העבודה שלך שבזכות זה שהתפללת וכבר הגיעו רוחות וגשמים? ענה ואמר: אני מלמד תינוקות, ואני מלמד לכולם שווים בין בני העניים ובין בני העשירים, ומי שאין לו כסף אני לא לוקח ממנו תשלום. ויש לי בריכה של דגים (אקווריום) וכל ילד שמתרשל בלימוד, אני משחד אותו עם דגים, ומפייס אותו בכל מיני פיוסים עד שהוא בא ולומד].

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים