אני מקבל העלבות ועקיצות בבית, בעבודה ובבית הכנסת. למה זה מגיע לי?

שאלה:

מאת יהודה:

כל הזמן אני סובל בזיונות מאנשים, ואפילו שאני יודע שזה בגלל שחטאתי, אני בטוח שלא חטאתי עד כדי כך שאני צריך לסבול העלבות ועקיצות בבית, בעבודה ובבית הכנסת… למה הקדוש ברוך הוא עושה לי את זה?

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר ויחי ו' טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל יהודה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

החכם מכל אדם אמר (משלי כ"א, כ"ג) "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ח) שכל הצרות שבאות לאדם זה רק מחמת שהוא מפקיר את דיבוריו, שזה (תהילים קמ"ח) "רוח סערה עשה דברו" – עיקר הרוח סערה שנעשה במוחו של אדם הוא הדיבור, וכבר אמר התנא הקדוש (אבות פרק ג') סיג לחכמה שתיקה; ואמרו (פסחים צ"ט.) יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשים, שנאמר (משלי י"ז כ"ח) "אויל מחריש חכם יחשב".

ולכן הדבר הראשון שאדם צריך להרגיל את עצמו הוא לשתוק, וככל שישתוק לא יתחרט, ואמרו חכמינו הקדושים (מגילה י"ח.) מאי דכתיב (תהילים ס"ה) "לך דומיה תהילה"? סמא דכולה משתוקא. [ופירש רש"י: מבחר כל הסממנין היא השתיקה, שלא להרבות דברים, והיינו לך דומיה תהילה], כי אתא רב דימי, אמר: אמרי במערבא מילה בסלע משתוקא בתרין [פירש רש"י: אם תרצה לקנות הדיבור בסלע, תקנה השתיקה בשתיים]; הרי שלך לפניך שהשתיקה מראה את חכמת החכם, כי החכם תמיד שותק. ומובא בספר ארחות צדיקים (שער העשרים ואחד – שער השתיקה) אם תשב בחבורה, טוב שיאמרו לך "דבר! מה אתה שותק כל כך"? ממה שתהיה מדבר ויהיו דבריך להם למשא, ויאמרו לך "שתוק"; וכן אמר החכם "טוב שתהיה שותק ומשכיל – משתהיה דובר וכסיל", כי ריבוי הדיבור מראה את מיעוט שכלו, וכן אמר החכם "המעט דבריך – וימעטו שגיאותיך" ועל כן עליך לדעת שהבחירה חופשית, וזה תלוי בך אם לדבר או לא לדבר.

ולכן אתה צריך לדעת, אם אתה רוצה שיכבדו וייקרו אותך, הרגל את עצמך לשתוק, כי אין עוד מידה טובה כמו השתיקה, שעל ידי זה הוא מונע מעצמו רעות רבות, כמובא (ארחות צדיקים – שם) מי שהוא רגיל בשתיקה ניצול מכמה עבירות: מחניפות וליצנות, מלשון הרע, משקרים וגידופים. כי כשאדם מחרף ומגדף אותו, אם יענה לו יוסיף לדבר לו כפליים. וכן אמר החכם: אני שומע דבר הרע ואני שותק. אמרו לו: ולמה? אמר להם: אם אשיב ואענה להם למחרפי, אני ירא שאשמע חירופים אחרים יותר קשים מן הראשונים. ואמר, כשכסיל חולק עם החכם והחכם שותק, תשובה גדולה היא לכסיל. ואמר: הכסיל מצטער בשתיקת החכם יותר משאם היה משיב לו. ועל זה נאמר (משלי כ"ו ד'): "אל תען כסיל כאולתו". ועוד, אדם יכול לגלות לו סודות, כיון שאינו רגיל ברוב דברים, לא יגלה. ועוד אינו רגיל ברכילות. ועל זה נאמר (משלי י"ח כ"א): "מות וחיים ביד לשון", כי אדם עושה בלשונו יותר ממה שעושה בחרבו, כי אדם עומד כאן ומוסר את חבירו הרחוק ממנו למיתה, אבל החרב אינה ממיתה אלא בסמוך. לכך נבראו לאדם שתי עיניים ושתי אזניים ושני נחיריים ופה אחד, לומר שימעט בדיבורו.

הרי שלך לפניך – מעלת האדם הזוכה להגיע אל המידה היקרה של שתיקה, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות מריבה סימן ל"ה) מי שהוא עצור במלין לא יוכל אותו שום אדם.

אשרי מי שמכניס דברים אלו לתוך לבו, ואז יעבור את זה העולם בשלום, כי רוב הצרות והיסורים שאדם סובל בזה העולם זה רק מחמת ריבוי הדיבור, כמובא בזוהר (שמיני מ"ב.) על הפסוק (קהלת ו' ז') "כל עמל האדם לפיהו" – בגין פיהו דלא נטיר ליה; [כל הצרות שאדם סובל זה רק בשביל הפה שלו שלא שומר עליו).

יעזור הקדוש ברוך הוא שתעשה התחלה חדשה, ועל כל פנים מעכשיו תרגיל את עצמך לשתוק.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים