רבנו אמר "מי שהוא נצרך לבריות טוב ונוח לו להתפלל ביחיד". מה הפירוש בזה?

שאלה:

מאת אברהם:
לכבוד גדול מזכי הרבים בדורנו – כבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א.
אלפי תודות על כל החיות העצומה שנותנים לנו ספריו הקדושים והנפלאים המחכימים אותנו ביישוב הדעת איך לעבור את העולם הזה בשלום. שה' ישמור אתכם וימלא משאלות לבכם לטובה מתוך רפואה שלימה לכבוד הרב ולרבנית תליט"א.
רציתי לשאול: בליקוטי מוהר"ן (תורה ס"ו) כותב רבי נחמן מברסלב "מי שהוא נצרך לבריות – קשה לו מאוד להתפלל ברבים, וטוב ונוח לו להתפלל ביחיד". מה הפירוש בזה? הרי רבינו הקדוש אמר שאפשר לקמט את הליקוטי מוהר"ן ולפרשו כרצונו, אך העיקר שלא לזוז מסעיף אחד בשולחן ערוך, והרי זו הלכה ברורה שצריך להתפלל במניין, ולכאורה אין לשנות!
ה' יאיר עינינו בתורת רבינו הקדוש בזכות מורנו ורבנו שליט"א. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר ויחי ט' טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל אברהם נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

מי עוד כמו רביז"ל הקפיד על לימוד שולחן ערוך ועל קיום מה שכתוב בשולחן ערוך, ובפירוש התבטא "אתם יכולם לקמט את ספרי איך שאתם רוצים, אבל לא לצאת מסעיף קטן בשולחן ערוך", היינו יכולים לחדש בספריו מה שרוצים, אבל זה מוכרח להיות בהתאם לשולחן ערוך, אבל מה שמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ו) מי שהוא נצרך לבריות, היינו שצריך כבוד ורוצה שכולם יראו איך שהוא מתפלל בכוונה וכו', ועושה תנועות משונות וכו' כדי למצוא חן בעיני בני אדם וכו', נותן לו רביז"ל עצה – נוח לך להתפלל ביחיד וכו', אבל לא שרביז"ל אומר לכתחילה להתפלל ביחידות, אדרבה, רביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') על מאמרם ז"ל (ברכות נד:) מחנה ישראל כמה הוי? תלתא פרסי; היינו כל זמן שאדם מתפלל את השלוש תפילות ביחד עם הציבור עדיין הוא נמצא במחנה ישראל, ותיכף ומיד כשאדם מתחיל להתרשל באיזו תפילה לא להתפלל במניין על ידי זה מתחיל לצאת ממחנה ישראל.

אשרי האדם כשבא להתפלל אל הקדוש ברוך הוא שוכח מכולם, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ה) שבעת התפילה צריכים לבוא לביטול כזה שלא יראה את אף אחד, ואפילו את עצמו לא יראה, רק את הקדוש ברוך הוא, וזו שלימות התפלה.

הקדוש ברוך הוא יעזור לנו שנזכה להגיע לזה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים