אני לא מצליח לזכור את התורה והגמרא שאני לומד. האם יש עצה לזה?

מאת אברהם:

אני לא מצליח לזכור את התורה והגמרא שאני לומד, וזה גורם לי תסכול גדול. מילא אם הייתי קולט מהר אז הייתי לומד שוב, אבל גם ככה הקליטה שלי איטית ונדרשים ממני מאמצים רבים כדי להבין את הלימוד, ולמחרת בבוקר אני קם ומנסה להיזכר מה למדתי, אך הכל נשכח ממני. האם יש עצה לזה?

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויחי י"א טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל אברהם נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל נתן לנו סדר דרך הלימוד נפלא מאוד, עד שאפילו מי שיש לו ראש כבד מאוד, יכול לזכות לעבור ולטייל ולהיות בכל המקומות של התורה הקדושה, אם רק יציית אותו, ואמר (שיחות הר"ן סימן ע"ו) שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כוונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר, שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

ולכן מה טוב ומה נעים להתחיל ללמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, וכן לגרוס המון פרקים משניות כסדרן דייקא, להתחיל מברכות וכו', וכן לגרוס מסכתא אחר מסכתא עד שיזכה לסיים ששה סדרי משנה, וכן גמרא – להתחיל ממסכת ברכות ולגרוס דף אחר דף בלי רש"י ובלי תוספות, רק לגרוס, וכן ד' חלקי שולחן ערוך על כל פנים מחבר רמ"א וכו' וכו', ולאט לאט תהיה רגיל בזה, גם בספרי הזוהר והתיקונים וכו', עד שבמשך הזמן יכנס בך חמידו דאורייתא חשק ללמוד.

וכך אמר רביז"ל (שם) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאוד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות. ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מעניין לעניין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.

בעניין השכחה שאתה שוכח מה שאתה לומד וכו', כבר אמרו חכמינו הקדושים (קהלת רבה פרשה א' סימן ל"ב) רבי אבהו אמר: זה שיפוטה של תורה שאדם למד תורה ושכחה. רבנן דתמן בשם רבי יצחק דהכא ורבי טוביה בשם רבי יצחק: לטובתו אדם למד תורה ושוכח, שאילו היה אדם למד תורה ולא שכחה, היה מתעסק בתורה שתיים שלוש שנים וחוזר ומתעסק במלאכתו, ולא היה משגיח בה לעולם כל ימיו, אלא מתוך שאדם למד תורה ושוכחה, אינו מזיז ואינו מזיע את עצמו מדברי תורה; וכן אמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה י"ט סימן ב') אמר רבי לוי: משל לטרסקל נקוב ששכר בעליו פועלים למלאתו, מי שטיפש מהו אומר: מה אני מועיל מכניס בזו ומוציא בזו? מי שפיקח מהו אומר: ולא שכר כל חבית וחבית אני נוטל? כך מי שהוא טיפש מהו אומר: מה אני מועיל ללמוד תורה ומשכחה? מי שהוא פיקח מהו אומר: ולא שכר יגיעה הקדוש ברוך הוא נותן?

ולכן חזק ואמץ מאוד לציית את רביז"ל ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך בשום פנים ואופן, אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, ואז תמיד יהיה עסוק בלימוד התורה הקדושה כסדרן, ויזכה לעבור בזה העולם המון ספרים.

המאחל לך שבת שלום