מאז שנתקרבתי אל רבנו ז"ל, היו לי כיסופים מאוד גדולים להדפיס את כל ספרי רבנו ז"ל ולהפיצם. כי כשאני התקרבתי לא היה בנמצא ספרי רבנו ז"ל, הפכתי את כל חנויות הספרים, ובקושי מצאתי פה כרך אחד "ליקוטי הלכות", ופה "שיחות הר"ן", ופה "ליקוטי עצות", ושילמתי הון רב בעבור זה, וקיבלתי על עצמי אחר שאתחתן, אדפיס את כל ספרי רבנו ז"ל, ואפיצם בכל העולם בפרוטות, ממש.
התחתנתי, ולא יכולתי תכף ומיד לקיים את הבטחתי, אולם שנתיים אחר החתונה, זכיתי להדפיס שמונים וחמשה אלף ספרי רבנו ז"ל: ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, ספר המידות, שיחות הר"ן, חיי מוהר"ן וכו' וכו', והפצתי אותם ממש בפרוטות. השלכתי נפש מנגד, ונכנסתי לחובות עצומים, כי בשנה אחת להדפיס כמות כזו של ספרים לאברך צעיר, ובפרט שעלה אז הון תועפות להדפיס ספרים מכורכים, היה זה דבר פזיז.
וכמו שרבנו ז"ל מספר (סיפורי מעשיות, מעשה י'), מהבערגער והעני, שהבערגער עשה דבר פזיזות, נכנס והוציא את אשת העני, כך אני עשיתי, הלכתי להפיץ בעצמי, ואחר כך החלה עלי מחלוקת גדולה, לקחו אותי לבית דין, ואחר כך איימו עלי באקדח, רחמנא ליצלן, וישנם המון סיפורים מה שעבר עלי, וכולם יודפסו פעם, אבל מאז שנת תשכ"ה עד עכשיו תשמ"ו, אינני מפסיק להדפיס ולהפיץ, וכבר הקמתי דור שני של מדפיסים ומפיצים בכל העולם כולו.
תהילה לאל, איני מתחרט, אני עושה כל מיני מאמצים בעולם שיופץ כמה שיותר, כי אני יודע שרק זה מה שיכריע את הכף למעלה בשמים, ולכן בזה אני עוסק. היו שנים על גבי שנים שהלכתי בעצמי עם שתי שקיות גדולות, והיה כבד מאוד לשאתם, ולעיתים לקחתי ארבע שקיות, והלכתי עם עוד שלושה תלמידים מהיכל הקודש, ולא שבתי עד שהורקתי אותן, והיינו מפיצים בבתי כנסיות, בבתי מדרשות, ברחובות, ברכבות, לכל הפחות משהו שנוכל להפיץ בכל יום, סוף כל סוף להחזיר יהודי בתשובה, אין דבר חשוב מזה. היה אצלי היום יהודי, והודה לי בכל ליבו, אשר בזכות הספרים הללו, ניצל משאול תחתית, ונכנסה בו תקווה ותוחלת לחיות. אני מקבל טלפונים מכל חלקי העולם, איזו הצלת נפשות עושים הספרים. לפני ימים ספורים קיבלתי טלפון מבחור מלונדון, הדפסנו בשפת האידיש כמה קונטרסים, והוא אומר שזה החיות שלו. ואפילו גויים מתגיירים בזכות הקונטרסים שמדפיסים באנגלית, ורואים מזה מעלת ההפצה, לתקן עולם במלכות שדי, אשר רק זה יחזיר את עם ישראל בתשובה.
אשר בנחל חלק מח מכתב ח' תשסו
כל גדולי ישראל ישבו במקום אחד, ולא הסתובבו ברחובות ובשווקים. הן אמת בשביל פרנסה היו הרבה מאנשי שלומנו, שהיו הולכים לצדקה או להפצה, אבל אחר כך חזרו לבית המדרש, וגם כך אני נהגתי בשעה שלא הייתה לי פרנסה, הלכתי בעבור צדקה, והפצתי בין כך ספרי רבנו ז"ל, עד שהיה לי על פרנסת היום, וכל יום ביליתי שתים או שלוש שעות בעבור זה, ואחר כך הלכתי לבית המדרש ללמוד, או למדתי בבית שיעורין כסדרן כפי שקבעתי לעצמי. מה אומר לך! אין עוד חיות כמי שיושב על מקום אחד, ולומד תורה בהתמדה רבה ובתשוקה עצומה.
אשר בנחל חלק נג' מכתב י' פב
אני זוכר כשהתחתנתי, שנים על גבי שנים, ברוך השם, הפצתי, הקדוש ברוך הוא עזר לי ונולדו ילדים, ורציתי ללמוד עבודת דפוס, כדי שאוכל להדפיס את כל ספרי רבנו ז"ל, בכן נכנסתי לבית דפוס, ונתן לי מטאטא לטאטא, והייתי כל כך שמח. ומדוע אני מספר לך כל זאת? להראותך, שאין זו בושה לעשות איזו עבודה שתהיה.
אשר בנחל חלק מט מכתב ט' נג.
אני זוכר לפני כעשר שנים הלכתי עם כמה מאנשי שלומנו בכל בתי המדרשות למכור ספרי רבנו. בבית מדרש אחד ניגש אלי זקן מופלג אחד כבן שמונים, ואמר לי בקול רעדה : "אם היו לי ספרים אלו לפני חמישים, שישים שנה, לא היה עובר עלי מה שעובר".
לעולם לא אשכח את המראה הזה, איך שאיש זקן התעורר על ידי ספרי רבנו ז"ל.
אשר בנחל, כרך טו, מכתב ב כב,
