- היה זה בציונו של רבי מאיר בעל הנס. המפיץ הנמרץ עבר בין המבקרים והפיץ להם את החוברות. כעבור איזה זמן הוא הבחין שלא נשארו לו עוד הרבה חוברות להפיץ היום, ברוך השם הוא זכה להפיץ הרבה.
והנה הוא מבחין שנשארה אצלו החוברת "לב אבות על בנים", אשר בה מדובר על הרחמנות שצריכים האבות לרחם על ביניהם ולהשיאם סמוך לפרקם בלי שום מניעות ועיכובים. "מעניין מי יזכה לקבל את החוברת הזו" חשב לעצמו.
ואז הגיע למקום בחור צעיר עם שיער ארוך ומנופח. לא קשה היה להבחין כי בחור זה רחוק מאוד מן התורה והמצוות ופלא גדול איך בכלל הגיע למקום הזה – ציונו של צדיק קדוש.
עכשיו החל המפיץ היקר לחשוב האם לגשת אל הבחור ולהפיץ לו את החוברת או לו. "לא נראה לי שתוכן החוברת יעניין אותו. מה לו ולאבות שצריכים לחתן את ביניהם…" הרהר. אך אז עלתה במוחו המחשבה שסוף סוף חוברת של הצדיק היא השכל של הצדיק, ומדוע לא לגלות את השכל הזה לכולם. מאוד יכול להיות שהבחור הזה יתעניין בה וירצה להכיר ולהתוודע לעוד דרך מחשבה.
ואכן ניגש מיודענו אל הבחור והגיש לפניו את החוברת שלמרבה הפלא עוררה אצלו התעניינות. אך כשהחל לקרוא קצת את התוכן מיהר לשאול "מה אעשה עם חוברת שמדברת על אבות?", המפיץ היקר כבר הכין את התשובה בראשו ומיהר להסביר – זה באמת אולי לא קשור אליך, אך אולי יעניין אותך להכיר את הלך מחשבתו של הצדיק שחיבר את החוברת…".
הבחור השתכנע, לקח את החוברת ונתן כמה פרוטות לצדקה. כך נפרדו השניים ויותר לא שמע המפיץ על אותו בחור ומה נעשה איתו. כעבור כמה שנים ידיד אחד של אותו מפיץ שזכר אותו שנהג להפיץ בקברו של רבי מאיר, ניגש אליו ושאלו: "האם הפצת לפני כמה שנים בקברו של רבי מאיר בעל הנס לבחור עם שער ארוך חוברת על אבות?", תיכף ומיד הוא נזכר במעשה והשיב שכן.
"אז יצא לי לפגוש אותו באיזה מקום, וכשהוא הבין שאני מיבנאל הוא ביקש שאמסור למי שהפיץ לו אז, שהחוברת הזו גרמה לו לחזור בתשובה והיום הוא כבר אדם חרדי" סיפר הידיד. המפיץ המופתע לא ידע את נפשו מרב אושר, עכשיו ראה בחוש עד כמה שמוהרא"ש הקדוש צודק – "לכל קונטרס יש כתובת". ובאמת הקונטרס "לב אבות על בנים" הוא קונטרס נפלא מאוד שמתאים לכל אחד כמו שאר הקונטרסים. כי גם שם מגלה מוהרא"ש הקדוש את השם ית' בגילוי נפלא מאוד עד שבאמת אותו בחור חזר בתשובה על ידי זה.
- אחד מאנשי שלומנו היקרים מתגורר באילת. כבר שנים שהוא מפיץ שם את הקונטרסים היקרים של הצדיק במסירות נפש. פעם אחת הוא פג אדם שעבר כמורה בבית ספר חילוני. לאחר שיחה קצרה בין השניים קיבל המורה את החוברת "חינוך טוב" ותרם כמה פרוטות למפיץ.
כעבור זמן קצר מהמעשה הזה נתקבל איזה מכתב ב"קרן הדפסה" שבאשדוד. השולח היה אותו מורה מאילת שכל כך התפעל מהקונטרס שקיבל עד שהיה מוכרח להריץ את מכתבו לקרן הדפסה ולבקשם בלשון הזה – "יצא לי לקבל חוברת נפלאה בשם 'חינוך טוב' מאיזה אדם. כל מילה שם היא נפלאה מאוד, ובדיוק כך צריך לחנך את הילדים. רציתי לבקשכם שתשלחו לי כמות של חוברות כאלו בכדי שאוכל לחלקם לכל מורה ומורה בבית ספרנו".