לחזור בתשובה אורך זמן – זה לא בין רגע:
אודות שאלתך וכו', ההכרח לגלותך, שבודאי עד כה חיית בדמיונות גדולים, כי כשאדם רחוק מבורא עולם, נדמה לו האור לחושך, המר למתוק, ומסתובב כך במרירות ואפל, וחושב שטוב ואור לו. כדוגמת תולעת הרוחשת בצנון חריף וחושבת שטוב וערב לה, כי עדיין לא הרגישה תענוג הרחישה בתוך תפוח מתוק. לכן צועק הנביא ישעיה אל הנשמות האומללות (ישעיה ה, כ): "הוי, האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושך לאור ואור לחושך שמים מר למתוק ומתוק למר, הוי חכמים בעיניהם, ונגד פניהם נבונים".
ולא בן רגע כשאדם זוכה וחוזר בתשובה שלמה, לפתע פתאום נעלם ממנו הדמיון שהיה לתולעת כשהייתה בצנון וחשבה שטוב לה, ואין מקום טוב יותר מזה, והנה נמצאת בתוך תפוח ערב וחשה בהבדל. כי אורך זמן עד שחשים בטוב. לכן עיקר עצתי בעבורך להתחזק ביתר שאת וביתר עז, ותקפיד להניח בכל יום תפלין, שאומר הקדוש-ברוך-הוא: "והיו לטוטפות בין עיניך", התפלין צריכים להיות בין העינים.
ולזכר תמיד מה כתוב בתפלין: "שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד". איזה נועם הוא זה שאדם מאמין בהקדוש-ברוך-הוא, וממשיך על עצמו נועם וזיו וחיות ודבקות הבורא יתברך שמו. איזו שמחה שאדם מאמין (מנחות מד:) כל המניח תפילין – זוכה לחיים. ואין חיים טובים יותר מאמונה בו יתברך. ובודאי עד שיוצאים מהצנון ונכנסים לתפוח – אורך זמן. לכן נא ונא ראה להתקרב אל הצדיק האמת, שהוא ידריכך בדרך הנכונה, ותרגיש טעם אחר בחיים.
אשר בנחל חלק כד עמ' קכו
לחזור בתשובה זה רק אל הקדוש ברוך הוא:
אנחנו צריכים להתחזק ביתר שאת ויתר עז באמונה פשוטה בו יתברך, ולהיות שמחים ועליזים שזכינו לחזור בתשובה שלמה, אבל את צריכה לזכור שעיקר חזרה בתשובה זה רק אל הקדוש ברוך הוא, ולא בשביל בשר ודם, ולכן צריכים תמיד לזכור שהקדוש ברוך הוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, והוא רואה את הכל, ולכן אשה צריכה להתחזק ביתר שאת ויתר עז בצניעות ובמידות טובות, וכך תהיה בטוחה שגם הילדים שלה יגדלו יראים ושלמים, כי הילדים מסתכלים תמיד איך שהאמא מתנהגת, ולכן אני מאוד מבקש אותך תתחזקי באמונה פשוטה בו יתברך, ותחדירי את זה בתוך הילדים, וכבר צעק החכם מכל אדם (משלי א') "שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך" האבא אומר מוסר, ולא כל ילד או ילדה מוכנים לקבל מוסר, אבל כשהאמא מתנהגת על פי התורה היא סמל לילדים, כי האשה נקראת עקרת הבית, כי היא עקר הבית, שהילדים מסתכלים על מעשי האמא, ולכן תשתדלי להתנהג על פי התורה, וזה "תורת אמך" שהילדים יקבלו ממך מה שראו אצלך.
אשר בנחל חלק קעב עמ' נז
מה הסימן של אדם שחזר בתשובה:
ואצלו יתברך נאמר "עז וחדוה במקומו" כי אצלו יתברך שורה רק השמחה, ולכן זה הסימן אם אדם חזר בתשובה או לא, אם הוא תמיד בשמחה ולא מניח את עצמו ליפול בעצבות ודיכאון, סימן שחזר בתשובה שלמה, ותשובתו נתקבלה בשמים.
אשר בנחל חלק קעב עמ' קטז
מה יעשה אדם שחזר בתשובה ואשתו לא חזרה בתשובה?
מה אמר לך?! כשאדם היה רחוק מתורה ומצוות, עבר עברות, והנה חוזר בתשובה שלמה, וחושב לעזב את אשתו וכו', זו טעות חמורה כי צריך להמשיך בחייו עמה ולהשיבה בתשובה שלמה אט אט. ומה שהיה חי עמה באיסור, אומרים חכמינו הקדושים (מנחות מד.): אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר. לכן מי ששב בתשובה שלמה, צריך לידע, שלא לעזוב את אשתו ולגרשנה, אלא ילך עמה בנחת ובהבנה הדדית ויכבדה מאוד. כי בחזרה בתשובה צריכים לקחת הכלל הזה, שאמר החכם מכל האדם (משלי ג, יז): "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום", עם אהבה והבנה, ובדרך שלום, יכולים לשבור אפילו קיר של ברזל. כי אם אדם הולך ראש בראש – הוא סובל מאוד, כי אז גם היא תנהג עמו בדוקא.
אשר בנחל חלק כד עמ' קכד
לחזור בתשובה על-ידי לימוד הלכה:
אומר רבנו ז"ל (לקוטי-מוהר"ן, חלק א', סימן לה): תשובה היינו לחזור אל הקדוש-ברוך-הוא, כמובא בזוהר (תקוני זהר, דף מג : ס. פו:) : זרקא דאזדריקת לאתר דאיתנטילת מתמן; אדם צריך לזרוק עצמו חזרה מהיכן שבא, ומהיכן בא? מהבורא יתברך שמו. חזרה בתשובה אין זה שחוזרים לזרם זה או אחר, או לדרך זו או אחרת, חזרה בתשובה זה שיבה רק אל הקדוש-ברוך-הוא.
עד עכשיו היית מחלל שבת, אוכל טרפות ונבלות, פורץ גדרי הצניעות וכו', עכשיו באת לידי הכרה שיש בורא עולם, באת לידי הכרה שיש תורה ומצוות, ואתה חוזר בתשובה, להיכן? אל התורה והמצוות, ומתחיל ללמוד את התורה הקדושה – שהיא חכמתו יתברך, ולקיים מצוותיה – שהן רצונו יתברך, ומתוודה להקדוש- ברוך-הוא על כל מעלליך, ומקבל על עצמך, שמהיום והלאה תעזוב את השטויות וההבלים שעסקת בהם. ולכן חזרה בתשובה זה לא אל שום זרם, ואין דרכים שונות, יש לנו דרך אחת, והיא : דרך השלחן ערוך!
ולכן לא בחינם שרבנו ז"ל הזהירנו מאוד מאוד לילמד שולחן ערוך, ואמר (שיחות-הר"ן, סימן כט), שכל יהודי מחייב ללמוד בכל יום הלכה, שהיא תמצית תורה שבעל-פה, אדם צריך לדעת איך להתנהג, מה זה יהודי, קם בבוקר – נוטל ידים תכף-ומיד, איך מתלבש, מה אומר וכו', על כל פרט ופרט משך כל היום יש הנהגות והלכות בשולחן ערוך,
ולכן בחזרה בתשובה לא שייך לאיזו דרך, לאיזה פלג, כי יש אחד שמתעורר בתשובה על-ידי ראש ישיבה זה, ויש אחד שמתעורר בתשובה על-ידי רב זה, ומחויבים לכבד את הרב והתלמיד חכם, כי רבו שלימדו תורה – חייב בכבודו, אבל הרב והראש ישיבה אינם רוצים שתלך דיקא בדרכם, רב אמיתי וירא שמים, ראש ישיבה אמיתי וירא אלוקים, אינו רוצה כלום, אלא שתקיים את השולחן ערוך, ומה שכתוב שם – זאת עשה, זה יהודי, וזו חזרה בתשובה. ולכן שיבה אל המקורות זה רק אל הקדוש-ברוך-הוא, ולא אל בשר ודם, ולא אל שום דרך וזרם, כי כל הדרכים מביאות חזרה אל השולחן ערוך.
אשר בנחל חלק לה עמ' שיא
מה הקדוש ברוך רוצה יותר שלא נחטא או שנחזור בתשובה?
איך להתמודד עם ההורים אחר שחזר בתשובה?
וזאת ההכרח לומר לך, אדם השב בתשובה, צריך לידע איך להתמודד בכל מצב ומצב, רבנו ז"ל מגלה לנו (לקוטי-מוהר"ן, חלק א', סימן ו') : כשאדם חוזר בתשובה, עליו להיות בקי בהלכה, בקי ברצוא ובקי בשוב. כשעולים למעלה צריכים להיות בקיאים –
איך עולים למעלה וכשנופלים בחזרה צריכים לדעת איך לא ליפול בעת הנפילה. ולכן היות שנמצאות היום המון נשמות קדושות, שזוכות לחזור בתשובה שלמה – בנים ובנות, והוריהם לעת עתה רחוקים מתורה ומצוות, כי אינם יודעים מה זה, כי סוף כל סוף באו זרים וחיללוה, הם לא אשמים, הם תינוקות שנשבו, עם כל זאת סוף כל סוף הם הורים, והקדוש-ברוך-הוא הזהירנו על מצות עשה (שמות כ, יב): "כבד את אביך ואת אמך", וזו מצוה חשובה לאין ערך, שכל אלו החוזרים בתשובה שלמה צריכים לזכור, עכשיו מתחילים לעשות רצון הבורא יתברך שמו, ולקיים את המצוות, שלא יזלזלו גם במצווה הכי חשובה – כיבוד אב ואם.
אשר אומרים חכמינו הקדושים (דברים רבה, פרשה ו', סימן ב'), שהיא חמורה שבחמורות; עם כל זאת כתוב (ויקרא יט, ג) : "איש אמו ואביו תיראו, ואת שבתתי תשמרו", שואלים חכמינו הקדושים (עין יבמות ה :): מה הקשר בין שמירת שבת לכבוד אב ואם? יכול כבוד אב ואם דוחה כבוד שבת, תלמוד לומר: איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו, מלמד שכולם חייבים בכבודי, ולכן אם ההורים דורשים לחלל שבת, אין לשמוע בקולם; ועל-כן היות שישנם הרבה חוזרים בתשובה, צריכים לידע היאך להתנהג וכו', ולומר להורים בנעם ובנחת: "הקדוש-ברוך-הוא ציווה לשמור שבת, ועלינו להיזהר בשמירתה". וכן לענין כשרות, צריכים לאמרם: "אבא, אמא, אנו אוהבים אתכם מאד, ומוכנים לעשות הכל למענכם, ולמלא רצונכם, אבל הקדוש-ברוך-הוא ציווה לאכול כשר, וגם אתם חייבים בזה, אבל לעת עתה לא שבתם בתשובה, אך לנו אסור לאכול טרף וכו', ולכן אל תקפידו עלינו אם נביא את האוכל וכו' והכלים וכו', איננו עושים זאת כדי לצער אתכם, אלא אנו יהודים, החילונו ללמד תורה, וראינו מעלת האדם הזוכה לקיים מצוות, מעלת האדם האוכל כשר ושומר שבת, ומעלת האדם המכבד הוריו, ואנו מוכנים הכל לעשות בעבורכם, אבל לא בדבר שיהיה נגד רצון הקדוש-ברוך- הוא". וכאשר ידברו השבים בתשובה אל הוריהם באופן כזה, אפילו יהיו ההורים בעלי לב אבן – הוא נמוח.
כי תלוי מאוד איך מסבירים להורים, וכמאמר החכם מכל האדם (קהלת ט, יז) : "דברי חכמים בנחת נשמעים", אם מבהירים להורים, שאין עושים דוקא להכעיסם חלילה וכו' אלא זה רצון הבורא וכו' ואדרבה מתחרטים ואומרים: "אנו מבקשים סליחה מכם, כי בודאי בהיותנו חולניים, פורקי על, רחוקים מתורה ומצוות, ציערנו אתכם, המרינו פיכם, לא שמענו בקולכם, אזי אנו מבקשים מחילתכם על העבר גם-כן", וכן ירבו בדבורי חן ונועם.
אני משכנע שעל-ידי דיבורים ערבים אלו כלפי ההורים לא יארך זמן רב, שגם ההורים ישובו בתשובה, ואף האחים והאחיות וכו' ישובו לצור מחצבתם, הכל על-ידי האמת. כמו שאומר רבנו ז"ל (לקוטי-מוהר"ן, חלק א', סימן נא): אמת זה הקדוש-ברוך-הוא, ואי
אפשר להחליפה, שקר יכולים לומר הרבה, אבל האמת היא אחת, ולכן רק הקדוש-ברוך-הוא אמת, וכמו שכתוב (ירמיה י, י): "והוי"ה אלוקים אמת", והוא אחד יחיד ומיוחד. ולכן כשמדברים אמת, האמת חותכת ומאירה את העולם.
אשרי הבנים והבנות השבים בתשובה שלמה באמת, ומסבירים את נקודת האמת לאב ולאם ולשאר בני המשפחה.
אשר בנחל חלק כו עמ' רכו
חזרה בתשובה – לחשוב מהקדוש ברוך הוא:
מהי חזרה בתשובה? אומר רבנו ז"ל (לקוטי-מוהר"ן, חלק א', סימן לה): לזרק עצמנו חזרה להיכן שבאנו – מהחוכמה העליונה. אדם צריך להתחיל רק לחשוב טוב, הנה הקדוש-ברוך-הוא נמצא איתנו, עמנו ואצלנו.
אשר בנחל חלק מו עמ' סג
כוחו הגדול של חוזר בתשובה להחזיר גם את אחרים בתשובה:
חמדת לבבי! עליך לדעת, שחזרה בתשובה חוזרים אל הקדוש-ברוך-הוא ולא אל בשר ודם. ואודות שאלתך וכו', בודאי אם אדם יכול לצאת ולגור בין שומרי תורה ומצוות – אין למעלה מזה, אבל אם מאיזו סבה שהיא אין מתאפשר הדבר, צריכים לידע, שאני נמצא במושבה זו, בישוב זה, או בכפר זה, שבקשי יש מנין בשבת ומכל שכן באמצע השבוע שאין מנין כלל אבל עלי להתחזק פה, להתפלל את התפלות אפלו ביחידות.
והעיקר תראה להקדים שלום לכל יהודי, להראות לכולם מה נקרא יהודי שומר תורה ומצוות, ותהיה ה'מגדל-אור' לכל הישוב כולו, ואל תכנס בויכוחים כלל, רק ראה להרבות בתורה ובקיום המצוות, להרבות באהבת הזולת, ולא יארך זמן רב, ותזכה להחזיר עוד יהודים בתשובה שלמה, ותפטר בעיתך, ותזכה למנין ערב, ובקר, וצהרים, וזה ברור כשמש, אם אדם חוזר בתשובה באמת, אזי יכול להחזיר עוד יהודים, עד שיהיה לו מנין.
אשר בנחל חלק מו עמ' רנח
אני יכול לומר פשט על מהרמ"ם שיף קשה, אבל איני יכול לומר פשטים על יהודי:
לחזור בתשובה בלי חשבונות פרטיים:
צריך שתדע שחזרה בתשובה – הכוונה לחזור לגמרי אליו יתברך בלי שום חשבונות פרטיים, הרי הנשמה יורדת מלמעלה ומתלבשת בגוף גשמי, וצריך לעבר את זה העולם כפי מספר השנים שקבעו לו מלמעלה, ואחר כך חוזרת הנשמה חזרה למעלה, והגוף אל קברות יובל, ואם כן מה שייך לחזור "בשאלה" איזו שאלה יש כאן?! אין זה אלא שאלת עמלק (שמות י"ז) "היש הוי"ה בק רבנו אם אין", וזה מה שגורם להאדם כל הצרות והיסורים והמרירות והדאגות וכו' כי כשבר ישראל זוכה לדעת בידיעה ברורה אשר אין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, אז כל החיים שלו הולכים לו אחרת לגמרי, כי כך כתיב (דברים ל"א) "הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה", כי מי שיש לו אמונה ברורה ומוזככת אזי מרגיש את אמתת מציאותו יתברך תמיד עמו, ואין עוד נועם וערבות יותר מזה שאדם מרגיש את טובו וחסדו יתברך.
אשר בנחל חלק רכז עמ' קמג
כל פסיעה קטנה עוזרת לאדם לחזור בתשובה:
אבל כשאדם פוגם בבריתו על ידי הוצאת זרע לבטלה או שאר מרעין בישין וכו' – על ידי זה נפגמה אצלו האמונה הקדושה כמובא בדברי רבנו ז"ל (לקוטי-מוהר"ן, חלק א', סימן ל"א) אשר ברית ואמונה תלויים זה בזה, כפי שאדם אוחז בתיקון הברית כמו כן אמונתו יותר חזקה, ולכן רוב העולם שאוחזים רחוק משלמות קדושת הברית בשביל זה נפגמה אצלם האמונה וכו' ושרוין בדיכאון פנימי ומר ומרור להם החיים ומצירין את האור לחשך וכו' כמו שאמר רבנו ז"ל (לקוטי-מוהר"ן, חלק א', סימן ל"ו) מלמעלה יורד רק אור פשוט אבל האדם הוא הצייר, אם הוא זוכה לתקון הברית אזי יש לו מוחין נקיים, ועל ידי זה הוא מצייר את אורו יתברך לטוב ויודע בברור שהקדוש-ברוך-הוא אב הרחמן המרחם על בריותיו ומיטיב לכל וכו'
אבל אם פגם בברית על ידי זה מוחו מקולקל ופגום לגמרי ומצייר את האור לרע ולחושך וכו' כאילו הקדוש-ברוך- הוא רק רוצה את הרע וכו' ורוצה לנקום בו וכו' וכאלו כולם כנגדו וכו' וכאלו הכל מר ורע וכו' ובאמת הכל דמיון גדול, כי האדם הוא החייב בזה כי כלי מחו פגומים מאוד מאוד והוא חושב מדמיין לעצמו כאילו הכל הולך הפוך וכו' וכאלו הקדוש-ברוך-הוא בכעס עליו וכו' ורוצה רק לנקום בו וכו' וכדומה כל מיני דמיונות של הבל ושוא שרק עולים על מח האדם וכו', וזה מה שעוקר אותו מהחיים ושורה בדכאון פנימי והוא ממרמר וכו' ואינו יכול להבין איך שהקדוש-ברוך-הוא מלא רחמים מלא טוב וחסד.
ולכן מאחר שזכית לחזור בתשובה אליו יתברך, אתה צריך להחיות עצמך עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בך ולהיות רק בשמחה, אל תסתכל על אחרים כלל, מה אתה יודע מה זה תקוע? או שחזרת אחורנית?! הלא כל הזזה שאדם רק מגביה עצמו אליו יתברך, בזה הוא מתגבר על יצרו ושורף את הקליפות שברא מחמת רב עוונותיו, וזוכה להמשיך על עצמו רחמיו וחסדיו יתברך.
אשר בנחל חלק רכז עמ' קמג
חזרה בתשובה – אסור להיות כזקן אלא להתחיל מחדש:
רבנו ז"ל הזהירנו מאד מאד על "זקנה דסטרא אחרא" ואמר: (שיחות הר"ן, סימן נ"א) זקן – אין טוב, לא יהודי זקן, לא למדן זקן, זקן אינו טוב כלל! תמיד צריכים להתחדש ולעשות התחלה חדשה, לשכוח את העבר לגמרי ולעשות בכל פעם התחלה חדשה.
אשר בנחל חלק רכז עמ' קמג
עיקר החזרה בתשובה זה וידוי דברים:
עיקר התשובה זה וידוי דברים שאמר רבנו ז"ל (לקוטי-מוהר"ן, חלק א', סימן ד') שעוונותיו של האדם חקוקים על עצמותיו וכשאדם מתודה יוצאים העוונות מעצמותיו ומתחיל להאיר בו האור אין סוף ברוך הוא.
אשר בנחל חלק רכז עמ' קמג
החוזר בתשובה ירגל עצמו לדבר עם הקדוש ברוך הוא בלשון שרגיל בה:
ולכן הרגל עצמך לדבר עמו יתברך בלשון, שאתה רגיל בה, ודע לך שכל דיבור ודיבור עושה רושם למעלה בכל העולמות ואל תבלבל עצמך משום בריה שבעולם, כל הזזה שאתה רק מזיז את עצמך אליו יתברך אתה נעתק מהרע והזוהמא שנדבקים בך מחמת פגם הברית וכו' ובזה שאתה מתחזק ולא נותן את היאוש והדכאון שיתפסו אותך, בזה בעצמו אתה כבר מתקדם וכו'. רק חזק ואמץ מאד מאד להניח תפלין כשרים בכל יום, ותשמר לאכול רק מאכלים כשרים עם הכשר טוב, וכן ראה לשמר שבת קדש, ואז טוב לך לנצח.
אשר בנחל חלק רכז עמ' קמג
מי שחוזר בתשובה עם לב אמת – אז עומד בכל הנסיונות הקשים וזוכה להרגיש קרבת אלוקים:
אתה צריך לדעת שתכף-ומיד כשאדם חוזר בתשובה ורוצה לעבוד את הקדוש-ברוך-הוא, מתחיל לעבור עליו משברים וגלים, כי מנסים אותו מלמעלה אם כוונתו היא באמת, כי כלל זה תקח בידיך, שהחזרה בתשובה היא לא בשביל בני-אדם, אלא בשביל הקדוש- ברוך-הוא בעצמו, ולכן מנסים את האדם בכל מיני נסיונות קשים ומרים, ואשרי מי שמחזיק מעמד. ובאמת מי שחוזר בתשובה עם לב אמת לב ונכון, אזי הוא עומד בכל הנסיונות הקשים שבאים עליו, ואז נפתחים לו אחר-כך כל השמים ושמי השמים, וזוכה להרגיש את אמתת מציאותו יתברך, איך שהוא מלא כל הארץ כבודו, ואיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ובתוך כל עלמין, עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו.
אשר בנחל חלק עג עמ' רעא
למה עובר על החוזר בתשובה קשיים?
והנה רבנו ז"ל מסביר – למה עובר על כל בעל תשובה מה שעובר (עין שיחות-הר"ן, סימן עט), למה כשאדם מתחיל להיכנס בעבודת השם יתברך, ולהתקרב להצדיק האמת, באים עליו הרהורים ובלבולים גדולים, זה כמו למשל כלי מים, שמתחילה נראה כאילו המים צלולים, ואחר-כך כששופתין ומעמידין המים אצל האש ומתחילים להתבשל, אזי מתבלבלים המים, ומעלים הרתיחה כל הפסולת שהיתה במים, ועולה כל הפסולת למעלה.
וצריך שיעמוד אחד להסיר פסולת המים בכל פעם, ומתחלה נדמה כאילו המים צלולים לגמרי, ואחר-כך נראית הפסולת שבמים העולה בכל פעם למעלה, ואזי כשמסירין בכל פעם את פסולת המים, אחר-כך נשארין המים צלולים וזכים באמת כראוי כמו-כן ממש קודם שמתחיל האדם להיכנס בעבודת השם יתברך, אזי הטוב והרע מערבין בו ומחמת שהם מערבים מאוד אין נראה הפסולת והרע שבו כלל, כי הם מעורבים יחד לגמרי הרע עם הטוב, אך אחר-כך כשמתחיל להיכנס בעבודת השם יתברך, ומתקרב להצדיק האמת, אזי מתחיל להזדכך ולהתברר, ואזי עולים הפסלת והרע בכל פעם למעלה, וצריך שיעמוד אחד שיסיר ממנו את הפסולת שנתערב בו מחמת חטאיו ועוונותיו המרבים, וכן בכל פעם, ואזי ישאר אחר-כך זך וצלול לגמרי באמת כראוי.
ובשביל זה עובר על כל מי שחוזר בתשובה מה שעובר, כי קדם היה מערב טוב ורע, כי כל בר ישראל יש בו טוב, כי נשמתו היא עצם עצמיות אלקותו יתברך, ששם כלו טוב, כמו שכתוב (תהלים קמה, ט): "טוב הוי"ה לכל", אצל כל בר ישראל שרוי בו הקדוש-ברוך-הוא, שהוא הטוב הנצחי, אבל מחמת ריבוי עוונותיו שעבר, על-ידי-זה נתערב אצלו טוב ורע, וכשזוכה להתקרב אל הצדיק האמת, אז הוא מתחיל להוציא ממנו את הרע, שישאר אך ורק טוב, ולכן מתחיל לעבר על כל בעל תשובה מה שעובר וכו' וכו', מחמת שמוציאים ממנו את הרע שנדבק בו, וזה מה שמבלבל אותו, כי עד עכשיו היה מערב טוב ורע, ועכשיו כשחוזר בתשובה, הצדיק האמת מוציא ממנו את הרע שנדבק בו, ובשביל זה מתחיל לעבר על כל בעל תשובה מה שעובר, אחר שזוכה להתקרב אל הצדיק האמת.
ולא צריכים להתפעל מזה, אדרבה, זו צריכה להיות שמחה עצומה בשעה שמתחיל לעבור עליו מה שעובר – ירידות ונפילות וכו', דיקא אחר שנתקרב אל הצדיק האמת, זה סימן שההתקרבות שלו היא אמיתית, שזכה להתקרב אל צדיק נורא ונפלא כזה, שהוא מתעסק בתקונו, ומוציא ממנו את הרע, כדי שישאר אצלו רק טוב, ולכן לא בחינם אשר על כל בעל תשובה מתחיל לעבר מה שעובר כל מיני בלבולים וכו' וכו', העקר רק להתחזק ולא להשבר משום דבר, ואז אם הוא עקשן גדול, ואינו נותן שישברו אותו, אז נכון לבו יהיה בטוח, שתשובתו תתקבל בשמים, ויזכה למה שכל בר ישראל יכול לזכות.
אשר בנחל חלק עג עמ' רעא
היסוד והעיקר בחזרה בתשובה – להתבונן ולהבין איך אנו מתנהגים אחד עם השני:
עלינו לידע, אף שאנו עוברים עכשו זמנים קשים מאד, הכל זה ניסיון מן השמים, שמנסים אותנו לראות איך נחזיק מעמד, איך לא נשבר משום דבר, איך דיקא עכשיו כשכל-כך מר לנו, נראה לכולם, שלא יוכלו להכניע אותנו, על אף כל הצרות והיסורים שעוברים עלינו. אבל זה תלוי בדבר אחד: כולם מדברים מחזרה בתשובה, מעוררים ומחזקים בני-אדם שישובו בתשובה להקדוש-ברוך-הוא, ומה לא עושים בעבור זה, נותנים הרצאות לכולם מעיר לעיר, מכפר לכפר, ממושב למושב, להשיב את הבריות לצור מחצבתן, אשר זו זכות גדולה מאוד ותיקון נפלא לנשמה – כשזוכים לקרב אחרים אליו יתברך. אבל אין איש שם על לב, שהיסוד והעיקר בחזרה בתשובה – להתבונן ולהבין איך אנו מתנהגים אחד עם השני, האם איננו גונבים וגוזלים כסף מהזולת?! האם איננו עושים עולות לזולת?! בין אדם לחברו זה יותר חשוב מבין אדם למקום, והראיה – שחכמינו הקדושים אומרים (יומא פו.): עברות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, נתן לנו הקדוש-ברוך-הוא יום אחד, ובו מוחל לנו על כל חטאינו, עד כדי כך שאומרים חכמינו הקדושים (עין בראשית רבה, פרשה ב', סימן ג') : "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" – זה יום הכפורים. וכן אומרים (יומא כ.): ביום הכפורים אין הסמ"ך-מ"ם יכול לקטרג, שטן ביומא דכפורי לית ליה רשותא לאסטוני;
וכן אומרים (פרקי דרבי אליעזר, פרק מה): ראה סמ"ך-מ"ם שלא נמצא בהם חטא ביום הכפורים, אמר לפניו: רבונו של עולם, יש לך עם אחד בארץ כמלאכי השרת בשמים, מה מלאכי השרת יחפי רגל כך ישראל, מה מלאכי השרת עומדים, כך ישראל עומדים. נמצא, שיום הכפורים מכפר על עוונות שבין אדם למקום, אבל על עברות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו; נמצא, שזה חשוב יותר מכל. כל הלימוד העמק של רבנו ז"ל, המלמדנו – שהכל בהשגחה פרטית, זה צריך להביאנו להתחזקות עצומה בין אדם לחברו, לתן תשומת לב לזולת, לשמר בכבוד הבריות.
לדאבוננו הרב, עם ישראל בגלות אלפים שנה, הורגים, שוחטים ושורפים את נשמות ישראל בכל מיני מיתות משונות ואכזריות, ואין רואים קץ וסוף לצרותינו. אומרים חכמינו הקדושים (יומא ט: סט:): הכל בא משנאת חינם, שאחד שונא את השני, זו הסבה לכל הצרות והיסורים. ולכן כל הלימוד של רבנו ז"ל הוא – לדון זה את זה לכף זכות, כמובא בדבריו ז"ל (לקוטי-מוהר"ן, חלק א', סימן רפב), שצריכים לדון את כל בר ישראל לכף זכות אפלו רשע גמור. מה זה רשע גמור מסכן אדם שאינו יכול להחזיק מעמד, נתגבר עליו יצרו ועבר עברה, רחמנא ליצלן, אומר רבנו ז"ל, שצריכים לדון אותו לכף זכות. כי מסכן, באמת אינו רוצה לחטא, אך מה יעשה?! מחמת שיצרו מתגבר עליו, על-כן צריכים לדונו לכף זכות.
אשר בנחל חלק מב עמ' שט
מי שחזרה בתשובה ובעלה עדיין לא לפי איזה מנהגים צריכה לנהוג?
אודות ששאלתם וכו', בדרך כלל צריכה האשה לילך במנהגי בעלה, אם הבעל אשכנזי והאשה מעדות המזרח, עליה לילך במנהגי אשכנזים, ולהפך – אם הבעל ספרדי והאשה אשכנזיה, עליה לילך כפי מנהגי בעלה. אבל היות שכאן האשה חזרה בתשובה, ובעלה עדיין לא שב, אזי עליה להחזיק במנהגי אבותיה, ויעזר הקדוש-ברוך-הוא, שבעלה גם-כן יחזור בתשובה שלמה. עליה לטפטף לו בכל יום דבורים מהקדוש-ברוך-הוא, ולראות שבבית תמיד ידברו ממנו יתברך, כי אם התחתנו יחד, סימן שיש להם קשר רוחני. וכמובא (לקוטי-מוהר"ן' חלק א', סימן רסה), שלמעלה
היו הנשמות נשמה אחת, וכשירדו לעולם – נתפצלו, הבעל ירד דרך זוג הורים אחד והאשה דרך זוג הורים אחרים ולזוגם – זה בא מאד קשה, ואם כבר התחתנו יחד, סימן שזו נשמה אחת. ולכן על האשה לחלחל לבעלה בכל יום דבורי אמונה ואהבה וכך תחזירנו בתשובה שלמה, ויעזר הקדוש-ברוך-הוא שישוב בתשובה שלמה, ויצאו מהם דורות ישרים יברך.
אשר בנחל חלק כח עמ' רלו
החוזר בתשובה גדול יותר מאחד שאף פעם לא טעם את הרע והחושך:
דעי לך שנשמה שחוזרת אליו יתברך גורמת נחת רוח להבורא יתברך שמו, ולכן לא בחינם שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ל"ד) במקום שבעלי תשובה עומדים שם צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד. כי זה שהיה בחוץ וכו', וטעם טעם רע מר וחושך וכו', ועכשיו החליט לחזור, ובודאי הקליפות שברא מחמת עוונותיו אינם עוזבים אותו, ותמיד מושכים אותו חזרה, והוא מתגבר על אלו המחשבות וכו', הוא יותר גדול מאחד שאף פעם לא טעם את הרע והחשך והמר וכו', ולכן ראוי לך לשמח שחזרת בתשובה, ותשתדלי מאוד לקיים מצוות מעשיות דיקא כגון שמירת שבת כהלכתה, ולשמר מה שאת אוכלת שיהיה רק מאכלים כשרים למהדרין, ומה טוב ומה נעים שתלמדי ותעיני בספר הנפלא "קצור שלחן ערוך" לאשה ולבת בסדרת "ילקוט יוסף" ששם מסביר בלשון קלה מה ואיך אשה יכולה לקיים את המצוות שייך אליה.
אשר בנחל חלק רטז עמ' צג'
חזרה בתשובה להיות בשמחה – כי בזה תלוי כל המצוות:
חזקי מאוד להיות בשמחה אף שאני יודע שקשה לך להיות בשמחה מרוב התסכול שעובר עליך, אבל בכל זאת יש לנו רבי גדול שהוא הזהירנו מאד מאד להיות בשמחה, ואמר (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, זה לא סתם עצה שרבנו ז"ל נותן לנו שנהיה בשמחה אלא הוא אומר שזו המצווה הכי גדולה שבה תלויה כל המצוות, רק להיות בשמחה, למה? כי בפרוש גלה לנו רבנו ז"ל (ספר המדות
אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו, בזה שאשה שמחה עם המצוות שלה, עם היהדות שלה עם החזרה בתשובה שלה וכו' וכו',
בזה היא מגלה את טוהר לבבה, ולכן אני מאוד מבקש אותך תהיי שמחה היום, אל תדחי את השמחה למחר, חכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני) אין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר, ולכן תעשי כל מה שביכולתך להיות שמחה היום היום היום דיקא, כי הנה היום יעבור לך ואם תהיי ממורמרת ומדוכאת מאיזו סיבה שרק לא תהיה וכו', וזה לא יעזר לך וכו', אזי למה לך להיות בעצבות ובמרירות ובדכאון? תציתי את הרבי שלנו, את הצדיק שלנו ולא תתחרטי.
אשר בנחל חלק רעא עמ' ש
חזרה בתשובה! – להתרחק מסמים:
שמחתי מאד לשמוע שיש לך התעוררות, אך רציתי מאד שההתעוררות הזו תיכנס בתוך ליבך, ותתרחק מאוד מחברים רעים העוסקים בסמים, רחמנא לצלן. זאת תדע, אשר הסם שורף את תאי המח, וכבר לא זוכים לחשוב טוב.
ולכן כלך מדרכך הרעה, ועשה התחלה חדשה, והכנס את עצמך אל הקדשה. הקדוש-ברוך-הוא אוהב אותך במאוד מאוד, וכל העולם כולו הוא אור אין סוף, ואשרי האדם הזוכה להשיגו. ומובא בזוהר הקדוש, שהאור של הקדוש-ברוך–הוא מאיר;
אם היית טועם את טעם ערבות זיו השכינה הקדושה, לא היית רוצה לעזבו לרגע. ראה לקחת את עצמך בידיך, הקדוש-ברוך-הוא נתן לך אשה טובה וילדי חמד, ראו לחיות ביחד באהבה ובהבנה הדדית. אך ברח לך מסמים, רחמנא ליצלן, אשר הם סם המות, ושורפים את תאי המח, עד שאין יכולים לחשב אחר-כך מאומה.
אשר בנחל חלק נו עמ' רנב
החוזר בתשובה הקדוש ברוך מזכהו באשה טובה:
כי זה טבע האשה, שתמיד עורכת ביקורת על בעלה, ונעשית כשוטרת עליו : "היכן היית מה עשית עם מי דברת" וכו' וכו' כי בטבעה סקרנית וקנטרנית היא. וחכמינו הקדושים אומרים (עיין בראשית רבה, פרשה יח, סימן ב') : מה אישה, שבאה מהמקום הצנוע ביותר, מירך אדם הראשון, וכך הוא טבעה, על אחת כמה וכמה אם הייתה באה ממקום מגולה, בוודאי הייתה ביקורתית. ואם-כן חכמינו הקדושים כבר אמרו את זאת.
ולכן נא ונא ראה להיות ותרן גדול בבית, ואז תזכה להצלחה גדולה מאוד, אך אם תריב עמה, ותשיב לה מלחמה, תאמין לי, ששלמה המלך היה החכם מכל האדם, וכבר אמר שלא תצליח.
ולכן זו הבחירה שלך – תסבל ותשתק, ואז תזכה לחיים טובים. ארי אם תהיה חכם בעיניך ותתפרץ עליה אז רחמנא ליצלן מרים ומרורים יהיו חייך. והבחירה חופשית. זו המציאות, וזה אשר יש לי לכתב לך.
ובודאי אם אדם זוכה וחוזר בתשובה, הוא יכול לזכות לאשה טובה אשה שתעזר לו לעבודת השם יתברך. אך היות שלא כל אחד זוכה, יש הרבה שנכשלו בפגם הברית, אשר כתוב בתיקוני-זהר (תקון י"ד), שמזה סובלים מן האשה. ואם חזר בתיובתא, חזר ויהיב ליה בת זוגיה. אם אדם שב בתשובה, נותנים לו בחזרה את אשתו הראויה לו.
אשר בנחל חלק נד עמ' רעז
איך להחזיר בן שהתרחק בתשובה:
לנכון קבלתי את מכתבך, ומה מאוד נצטערתי לשמוע מה שעובר עליך. אך זאת ההכרח לי לומר לך, אשר בן נשאר בן, וצריכים לקרב את הבן מאד. וזו צריכה להיות עבודתנו בכלליות עכשיו – לקרב את נשמות ישראל; כי אנו רואים, שהערב-רב עמלים קשות העיקר לנתק את נשמות ישראל ממקור חיותם, מקונם ומבוראם, ובכל מיני תחבולות וטכסיסים מנסים לעקור את הנשמות הקדושות והטהורות ממנו יתברך, על-ידי קליפת הליצנות, שמתלוצצים מכל דבר שבקדשה, ולועגים מהמצוות, רחמנא ליצלן.
ולכן עיקר החוב המונח עלינו עתה – לקרב יותר ויותר נשמות אליו יתברך, ולהחדיר בהם אמונה. ועל אחת כמה וכמה על ההורים לקרב את הבן שירד וכו' ונתרחק וכו', ולא להיכנס עמו בעימות, כי על-ידי ויכוחים – מאומה לא משיגים, אלא אוכלים עצמם חיים ונשברים. אך העיקר לקרב את הבן בכל מיני התקרבות, כאילו לא ארע דבר, ולהראות לו יותר קרבה ואהבה, ויראה שהאב והאם שופכים לבם אל הקדוש-ברוך-הוא; בעת הדלקת הנרות, תעמוד האם, ותשפוך ליבה בדמעות שליש לפניו יתברך, שיחוס וירחם על בנה וישיבו חזרה, כי אז הוא עת רצון גדול בשמים. ובעת ברכת-המזון יברך האב בקול ובדבקות ובחיות, וישפך דמעות כמים אליו יתברך,
ויאמר: "הרחמן הוא יברך את בני, שישוב בתשובה שלמה". וכשתעשו שניכם יותר מצוות ומעשים טובים, ותרבו יותר בתפילות, הבן יחזור בחזרה.
והכפל הדבר, העיקר ראו לקרב את הבן, וחס ושלום, לא להקניטו, ולא להיכנס עמו בויכוחים, ולא לצעוק עליו. אלא יראה הבן בעצמו את הקרבה שההורים מקרבים אותו ומחבבים אותו, וזה בעצמו ישבר את הרעל והארס, שהכניסו בו נגד האמונה, ויצא ממנו כל הרע, ויחזור בעצמו אליו יתברך.
חזרה בתשובה להתנהג בדרך ארץ:
אודות שאלתך וכו', עליך לדעת, אשר אין זה מסבך כל-כך, כי שתי המשפחות, גם–כן יהודים קדושים וטהורים וכו', אך לא קבלו חינוך טהור, ואינם יודעים מה זה יהדות, ורק שמעו הסתות, כפי שנעשה לאחרונה, שישנן הסתות מזה על זה וכו'. ובאמת אין דבר כזה: דתי לא דתי וכו', כי את כלם רוצים הגויים להשליך לים, ואל נשכח בשואה האיומה, את מי לקחו ראשונה לתאי הגז? את אלו שחיללו שבת, את אלו שהסירו כל רבב של קדושה, ואותם גרשו הראשונים.
ואם-כן אין זו בעיה של דתיים ופורקי על, אלא שהם עמי ארצים וכו', שאינם יודעים אודות היהדות מאומה, והם בבחינת תינוק שנשבה. כי כל עם ישראל קדושים, ורוצים את הקדוש-ברוך-הוא, אך אינם יודעים איך להתקרב אליו וכו'.
בענין הבן והבת שחזרו בתשובה, עליהם לזכר דבר אחד, אין החזרה בתשובה תלויה בזה שיגורו בבני-ברק או באשדוד וכו', אלא עיקר החזרה בתשובה – לשמור מצוות, לשמור שבת, אשר זו מתנה יקרה שנתן לנו הבורא. וכמאמרם ז"ל (שבת י.): אמר הקדוש-ברוך-הוא למשה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי – לך והודיעם; אם-כן שבת זו מתנה נפלאה, לא עושים בה מלאכה, רק שרים שירים להקדוש-ברוך-הוא. ואומר רבנו ז"ל (לקוטי-מוהר"ן, חלק א', סימן נז), שאכילת שבת כולה אלקות.
וכן אומרים חכמינו הקדושים (בראשית רבה, פרשה יא, סימן א'): "ברכת ה' היא תעשיר" – זו השבת; בזכות שבת אדם נעשה עשיר. הנה יהודים הכי מאשרים, אינם עובדים, אינם מתעסקים עם כסף, אלא יום מנוחה ושקט, המשפחה יושבת בצותא, הנרות דולקים, אוכלים סעודה שבת, איזה יופי זה?! ואם–כן חזרה בתשובה זה חזרה אליו יתברך, קיום המצוות, ואחת מהמצוות: כיבוד אב ואם, שצריכים להקפיד עליה מאוד.
לכן עליכם לזכור, שכיבוד הורים היא מצווה חשובה מאוד, וצריכים לעשות כל מיני מאמצים לשמח את ההורים, ולהראות להם דוגמא נפלאה, וכן לכל המשפחה, להוכיח לכולם, שמאז ששבתם בתשובה שלמה, ואתם לומדים תורה ומקימים מצוות, אתם נוהגים בדרך ארץ ומכבדים הוריכם, אשר אומרים עליה חכמינו הקדושים (דברים רבה, פרשה ו', סימן ב'): חמורה שבחמורות – זה כבוד אב ואם; ובזה שתכבדו את ההורים, ההורים יראו שהיהדות אינה כל-כך שחורה כפי שעשו אותה, ואין זה כל-כך נורא כפי שלכלכוה וכו', אלא היופי שביהדות זה כבוד אב ואם. היכן רואים בעולם, שמכבדים אב ואם כמו אלו שקשורים בעבותות לזיקי היהדות?' הלא כששבים בתשובה, מקפידים לכבד את ההורים ביתר שאת וביתר עז.
ולכן אשריכם שזכיתם לשוב בתשובה, אבל אשרי ואשריכם אם תכבדו את הוריכם. ואם אינם רוצים שתגורו בעיר פלונית, ראו לגור כרצונם, הלא הקדוש-ברוך-הוא נמצא בכל העולם, אבל תמשיכו לקיים מצוות, ולכבדם. כי כך אומרים חכמינו הקדושים (קדושין לא.): בזמן שאדם מצער אביו ואמו, אמר הקדוש-ברוך-הוא: יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם; הקדוש-ברוך-הוא אינו יכול לסבול שאין מקיימים מצווה זו בשלמות כראוי.
ולכן עיקר עצתי – להתחתן מה שיותר מהר לשם שמים, וזווגכם יעלה מעלה מעלה, ושתי המשפחות תרקודנה בצוותא ויהיה שמח בביתכם והמשפחה תוכח שלא כל-כך שחור להיות דתי שומר תורה ומצוות, אדרבה זה מקרב את המשפחות וכו'. והגיע הזמן, שנחזור כולנו להקדוש-ברוך-הוא, נחזור לשורשים, ואז נזכה באמת לגאולה השלמה אשר מה יהיה אז? שלום בין עם ישראל.
ועל-כן במקום לרוץ ולהתרוצץ אחר הגויים, לעשות עמהם שלום, אשר זה לא יקרה אף פעם, כי עיקר רצונם להשמיד ולכלות ולאבד את כולנו. עלינו לראות להתאחד עם כלל נשמות ישראל, אשר כולנו, עמדנו לרגלי הר סיני, וקיבלנו את התורה. על-כן הוכפל הדבר, ראו להתחתן מה שיותר מהר, ותעשו רצון הוריכם בעניין הדירה, ואז כל המשפחה תחזה ותלמד דגמא.