בקידושא רבא פרשת תולדות תשס"ד דיבר הוד כ"ק מוהרא"ש שליט"א בסיפורי מעשיות מעשה א'.
אמר לו (האדם המשונה להשני למלכות) לדעתי היא שטות, כי כך דרכו של היצר הרע שהוא הס"מ, שבא אל האדם שרוצה לחפש אחר הקדושה, ולהוציא את נשמתו מן השאול תחתית, ומהמקום שהלא טוב נמצא שם, ואומר לו לדעתי הוא שטות, אין דבר כזה לצאת משם, ולמצוא את קדושתך, ולמצוא הר של זהב ומבצר של מרגליות, אך מחמת שאתה מתעקש, הנה אני ממונה על כל החיות, אעשה למענך, כי הם רצים את כל העולם, אולי תדע אחת מהם מהר ומבצר הנ"ל, אתה מתעקש ואומר שבוודאי יש, אזי המונעים מתהפכים לעוזרים, והמ'נ'י'ע'ו'ת' מתהפכת לנ'ע'י'מ'ו'ת'. וקרא את כולם מקטן ואת גדול כל מיני חיות ושאל אותם, וכולם השיבו, שלא ראו, כי הרגע שאדם רוצה לשבור את הזולת, הוא חיה בדמות אדם, כמובא בדברי רביז"ל ( ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ז') אשר מי שאינו דבוק בו יתברך, הוא חיה בדמות אדם, ואמר לו האדם המשונה להשני למלך, ראה ששטות סיפרו לפניך, אם תשמע בקולי שוב לאחוריך, כי בוודאי לא תמצא כי איננו בעולם כלל, כי כן דרך הסטרא אחרא והקליפות הטומאה והס"מ, לשבור את האדם ולומר לו שאין לך תקווה לשוב בתשובה שלימה, ולא תמצא את הקדושה, אך הוא היינו השני למלך הפציר מאוד, ואמר שבהכרח הוא בנמצא בוודאי, כי כך צריך להיות דרכו של של בר ישראל להתעקש בעקשנות דקדושא, ולא לעזוב את עצמו בשום פנים ואופן, יהיה איך שיהיה, ויאמר אשר בוודאי יש לי תקווה לתקן את הכל, אמר לו (האדם המשונה להשני למלכות) הנה במדבר נמצא שם אחי, והוא ממונה על כל העופות, ואולי יודעים הם מחמת שהם פורחים באוויר הגבוה, אולי ראו הר ומבצר הנ"ל, ותלך אליו ותאמר לו, שאני שלחתי אותך אליו, רואים מזה שאם מתעקשים בעקשנות גדול, אזי לבסוף גם המונעים מתהפכים לעוזרים, והלך כמה וכמה שנים בקשו ומצא שם אדם גדול מאוד כנ"ל, ונשא גם כן אילן גדול כנ"ל ושאל אותו גם כן כנ"ל, והשיב לו כל המעשה ושאחיו שלחו אליו והוא דחה אותו גם כן, כי בוודאי אינו בנמצא והוא הפציר אותו גם כן ואמר לו (האדם הזה להשני למלכות) הנה אני ממונה על כל העופות אקרא אותם, אולי יודעים הם וקרא את כל העופות ושאל את כולם מקטן ועד גדול, והשיבו, שאינם יודעים מהר ומבצר הנ"ל אמר לו: הלא אתה רואה שבוודאי איננו בעולם, אם תשמע לי, שוב לאחוריך, כי בוודאי איננו והוא (היינו השני למלכות) הפציר אותו ואמר, שבוודאי ישנו בעולם, כי אם אדם מתעקש בעקשנות גדול מאוד, ואף שרואה שעומדים נגדו כל מיני מניעות ועיכובים ואף על פי כן הוא מתעקש, לבסוף ההכרח לעזור לו כי (עבודה זרה ג.) אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניה עם בריותיו, כי אין הקדוש ברוך הוא, שולח מניעות לאדם יותר ממה שהוא יכול לקבל.
אמר לו (האדם הב' הזה להשני למלכות) להלן במדבר נמצא שם אחי, שממונה על כל הרוחות, והם רצים על כל העולם, אולי יודעים הם והלך כמה וכמה שנים לבקש ומצא אדם גדול גם כן כנ"ל, ונשא גם כן אילן גדול כנ"ל, ושאל אותו גם כן כנ"ל, והשיב לו כל המעשה כנ"ל ודחה אותו גם כן והוא הפציר אותו גם כן ואמר לו (האדם השלישי הזה להשני למלכות) שלמענו יקרא שיבואו כל הרוחות וישאל אותם וקרא אותם, ובאו כל הרוחות ושאל את כולם, ולא ידעו שום אחד מהם מהר ומבצר הנ"ל, ואמר לו (האדם השלישי להשני למלכות) הלא אתה רואה ששטות ספרו לפניך, והתחיל לבכות מאוד ואמר: אני יודע שישנו בוודאי, כי כשאדם רואה שכלתה אליו הרעה, וכבר אין לו שום מראה מקום לצאת מהחושך והירידה והנפילה שנפל לשם, עיקר העצה היא לבכות כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות לב:): אף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו, ואמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין קד:) כל הבוכה בלילה קולו נשמע, ואמרו (שם) כל הבוכה בלילה כוכבים ומזלות בוכים עמו, ואמרו (ילקוט ויגש רמז קנב): כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכי, כך אין הקדוש ברוך הוא גואל את בניו אלא בבכי, ואמרו בזוהר (ויחי רכג.): כל בר נש דאושיד דמעין קמיה קודשא בריך הוא, אף על גב דאתגזר עליה עונשא, יתקרע ולא יכיל ההוא עונשא לשלטאה ביה, כי אין עצה אחרת איך להתגבר על הטומאה והזוהמא והקליפות, והסטרא אחרא, והס"מ שרוצה למנוע מהאדם לבוא אל הקדושה, אלא על ידי בכייה, שאדם בוכה אל הקדוש ברוך הוא ושופך דמעות כמים.
והנה אם תשכיל אהובי בני, תבין שהזכיר פה רביז"ל שלוש בחינות, קודם מצא אדם משונה, ואחר כל אחיו הממונה על החיות, ואחר כך אחיו הממונה על הרוחות, כי באמת בעולם האצילות שם עצם גילוי אלוקותו יתברך, שהרע לא יכול לשלוט שם, כי אצילות מלשון נאצל, היינו שנאצל רוחניות אלקותו יתברך בגילוי רב ונפלא מאוד, אך מעולם הבריאה היצירה והעשיה הם נקראים עולמות הפירוד, ולכן בעולם יש אדם דקדושא, וזה לעומת זה יש אדם דקליפה, והנה אדם הוא מלשון אדמה לעליון, ולכן בעולם הבריאה שם עולם הנשמות, והם קרובים אל עולם האצילות, ולכן שם עדיין יכולים להשיג אלוקות, אך זה לעומת זה יש אדם דקליפה שמשם יונק הס"מ, שהוא מקרר את האדם מגילוי אלקות ומרחק אותו ממנו יתברך, ובעולם היצירה שם יש החיות דקדושא וזה לעומת זה יש חיות דקליפה, שמפחידים את האדם, וכנגד עולם העשיה שם יש את כל הרוחות רעות שנבראו על ידי עוונותיו, שעל זה אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו.) אלמלא נתנה רשות לעין לראות, אין כל בריה יכולה לעמוד בפני המזיקין. ואלו הם השלושה קליפות שבאו למנוע את השני למלך.