לקראת ראש השנה הקרב ובא הגיע הגרא"מ קעניג שליט"א אל מעונו של כ"ק מוהרא"ש שליט"א בארה"ב לשיחה בענייני השעה • 'ברסלב סיטי' מגיש את הראיון המלא בצירוף וידאו בלעדי מהפגישה ותמונות נדירות כ"ב אלול תשע"ב, 09/09/2012 | יהודה שטרן, ניצוצות |
||||||||
|
||||||||
לקראת ימי ראש השנה התכנסו יחדיו כ"ק מוהרא"ש שליט"א, מנהיג קהילות "היכל הקודש" חסידי ברסלב בארץ ובעולם שמרכזם ביבנאל עיר ברסלב שבצפון, יחד עם רב קהילת ברסלב בעיר הקודש צפת, הרה"צ רבי אלעזר מרדכי קעניג שליט"א. בנועם שיח מיוחד על הכמיהה והצימאון של עם ישראל לנסוע על ראש השנה לאומן, על 'הקיבוץ הגדול' שלא פסק מעולם ועל התפשטות ספרי רביה"ק בכל תפוצות ישראל. סיפורי הוד על הרה"ח רבי גדליה קעניג זצ"ל, וסיפור ההתקרבות לברסלב. מלכות שבמלכות. "כולם כבר יודעים שבראש השנה אצל הרבי יהיו אלפים אלפים, העולם מתחיל לקבל את האור של הרבי" פותח כ"ק מוהרא"ש שליט"א בשיחה המיוחדת, ומחרה מחזיק אחריו הרה"צ רבי אלעזר מרדכי קעניג שליט"א "העניין של רבינו חי ותוסס בעולם".
בבניין המפורסם של מתיבתא "היכל הקודש" בבורו פארק, הם ישבו מפליגים בזיכרונם אל ימים שהיו ואינם, ימי התהוות חסידות ברסלב בארץ הקודש, ימים בהם חסידות ברסלב הקטנה טרם הפכה לחם חוקם של ההמונים שגילו את האור. הזמן כך נראה היה טס ועשרות שנים חלפו להם בשעתיים של שיחה רווית כיסופים זיכרונות וגעגועים לאנ"ש בדורות הקודמים.
זכות נפלאה נפלה בחלקנו לעמוד בסוד שיח צדיקים, בפגישה מרגשת מלאה בדברי אלוקים חיים, טללי תחיה למען הקוראים הצמאים, צאן קדושים ירוו מים טהורים, מתורת הנחל נובע, ימים ספורים קודם ההתקבצות בציון המצוינת באומן.
מוהרא"ש: בשנה הקודמת הגיעו קרוב לארבעים אלף אנשים לאומן, כדי להיות אצל ציון רבינו זיע"א. אנחנו מצפים שהשנה יהיה המספר גדול מזה בעזרת השם יתברך. זהו מחזה שאין באף חצר חסידית אחרת, ולמעשה, באף מקום בעולם. יש קידוש השם נורא, זה פשוט הוד והדר; עשרות בתי-כנסיות בכל העיר, גדושים רבבות חסידים העומדים ומתפללים על שנה טובה ומבורכת, ומייחלים לשנת גאולה וישועה לכל כלל ישראל.
הרב קעניג: כולנו, כלל חסידי ברסלב מתרגשים, ה'עניין של רבנו' חי ותוסס בעולם. רואים בעין דבר נפלא, שחזונו של רבנו ממש מתקיים. רבנו אמר: 'מיין פייער'ל וועט טלוען ביז משיח וועט קומען' (האש שלי תוקד עד ביאת משיח).
אבי זצ"ל היה מסביר מה זה נקרא 'טלוען', מה זה יקוד? ואמר, כמו גוש של צמר, שאוחזת בו האש וקשה לו להישרף, כשהאש שורפת בצד אחד נכבה בצד האחר, כשכבה בצד השני נדלק שוב בצד הראשון. כך היא אישו של רבנו, היו תקופות של שפל, שנכבה כאן או שם, אבל מיד נדלק במקום אחר.
רבנו חי ברוסיה ושם הוכר. כשהקומוניסטים כבשו את היהדות, ראו שהאור של רבנו פרץ בפולין, ואחר מלחמת העולם השנייה, כשנכחדה ל"ע יהדות פולין, החלה התעוררות בארץ הקודש. כיום, כמעט ואין מקום בעולם שלא שמעו מרבנו.
מוהרא"ש: ב"ה אנו רואים שעולים יהודים מכל קצוות העולם. רבינו אומר בליקוטי מוהר"ן, שכל אחד בא עם רצונות, כל יהודי שבא לאומן בא עם רצון. מה יש לך פה? מה אתה רוצה? אפילו שהס"מ רוצה להגיד, שבאים מסקרנות וכדו', אבל זה הבל. באומן אין בתי מלון ותנאים טובים. חכמינו אומרים, שאחד מהטעמים, שבירושלים לא הייתה חמי טבריה, כדי שלא יאמרו, שבאים לירושלים בשביל זה. באומן ב"ה יש היום כבר אכסניה פשוטה ואוכל, אבל היו שנים שנסעו במסירות נפש ממש, לא היה אוכל ופעם גנבו לנו את הטלית ותפילין ואת כל הדברים שהכנו לכבוד שבת.
הרב קעניג: האמת הוא כך, שעצם הנסיעה לבד זה העיקר – באים לרבינו. שמעתי שבשנה האחרונה לחיי רבי נתן הוא לא אמר תורה. רבי נתן רצה להדגיש, שלא העיקר זה התורה, כי אחר כך כשהוא יסתלק לא יבואו, כי הוא לא יגיד תורה. כי העיקר זה עצם הנסיעה לרבינו, זה כל התיקונים. ולא שייך להעיר לאדם, שבא בלי הכנה. כי לכל אחד יש מניעות, והוא שובר את המניעות שלו ונוסע. כל אחד מוציא הרבה כסף עבור עניין זה. אבל ברור, שכמה שאדם מתכונן יותר זה ודאי טוב. עצם זה שבאים זה, כדי שרבינו יעשה את התיקונים בשבילנו.
מוהרא"ש: הקב"ה זיכה אותנו במתנה נפלאה ביותר 'ראש השנה', שקיבלנו מרבינו. המשמעות הגדולה, היא התקבצות של כולם יחד על ציונו הקדוש בעיר אומן, ותפילה בהתקשרות אל רבינו, והתקשרות אל כל הצדיקים האמיתיים שבדור. אני נוהג להסביר, שבראש השנה אצל רבינו, אדם מתחיל שנה חדשה עם 'ראש' אחר לגמרי. כי רבינו הקדוש, מרים ומגביה את הראש שלו למעלה מכל ענייני עולם הזה, ומכוון אותנו להסתכל על התכלית הנצחית, שהיא חיי העולם הבא. מדי שנה, בהגיע חודש אלול, אני מעורר את כל אנשי שלומנו, לחשוב על ראש השנה ולעשות הכנות כראוי להיות אצל ציון רבינו באומן והרי רבינו אמר בפירוש, 'שאין למעלה מזה'.
אני ממליץ לכל אחד, להביא מתנה טובה לרבינו על ראש השנה. כגון: סיום על איזה לימוד, תנ"ך, משניות, גמרא, מדרש וזוהר. אין ספק, כי אחד שיעשה זאת ירגיש טעם שונה לגמרי בנסיעתו אל רבינו, ובוודאי יזכה להשפעות עצומות בכפל כפליים. ועל כן, אשרי מי שזוכה להיות אצל רבינו זצ"ל על ראש-השנה, מתוך הכנה אמיתית, כי אז יזכה ל'ראש' ולשנה אחרת לגמרי, ותהיה לו שנה טובה ומתוקה באמת.
הרב קעניג: כשמגיעים לציון באומן זו הרגשה נפלאה בלב, כל אחד כפום שיעורא דליבא. בזוה"ק מובא על הכתוב 'נודע בשערים בעלה – לפום מה דמשער בלביה'.
כידוע הציון של רבנו היה בתוך בית הקברות הישן של אומן. כשרבנו נסתלק כבר לא קברו בבית הקברות הישן, אבל הבינו מרבנו שרוצה להיקבר דווקא שם. היה אוהל קטן על הציון, שעמד על תילו עד המלחמה. את האוהל הקימו מייד לאחר הסתלקותו כשרכשו עוד חלקה לצד הקבר והקימו אוהל. בפנים האוהל היה פחד ויראה. כשהיו נכנסים לשם היו מורידים את הנעליים. כמו כן, לא היו מעזים לשבת שם. היו עומדים שם באימה ויראה. היום השתנו הזמנים, אך כשמסתכלים על אנשים שעומדים ליד הציון, רואים אנשים העומדים שם כמה שעות ללא ניע. זה מופלא.
ראינו באומן שבאו יהודים מעשרות מדינות בכל העולם. כל יהודי שמגיע לאומן, צריך להוציא הרבה כסף. פגשתי יהודי מאוסטרליה, שאמר לי, שעלתה לו הנסיעה למעלה משלושת אלפים דולר, והוא הגיע עם ילדיו. זה אש קודש. זה בוער בעם ישראל.
אי אפשר לתאר את המצב למי שלא היה באומן. ערב ראש השנה, שפיכת הלב והנפש. התפילות בבית הכנסת הגדול ובשאר בתי הכנסת הפזורים שם. ציבור גדול מכל העדות. בכל הרחובות עומדים להתפלל. כל אומן נהיית בית כנסת אחד גדול. מה שרואים בתשליך אי אפשר לתאר. ליד הנהר עומדים אלפי אנשים ביחד. הריקודים, השמחה, התקווה והאמונה שרבנו מאיר בעם ישראל. |
||||||||
צילום נדיר. כ"ק מוהרא"ש שליט"א והרה"ח ר' אלעזר מרדכי קעניג בשנים עברו | ||||||||
הכל תלוי באהבת חברים
הרב קעניג: רבינו בהסתלקותו היה אברך עוד לפני גיל הארבעים. הייתה התנגדות אליו בחייו, שהתחזקה לאחר הסתלקותו, על דרכו ועל דרך התלמיד רבי נתן. חסידות ברסלב עברה תקופות קשות. תקופות של שפל. אמנם, רבנו אומר, שחייבת להיות התנגדות. לכל דבר של קדושה יש התנגדות, וזה ניסיון לאדם. אדם צריך להיות מוכן, שאפילו אם תהיה התנגדות זה רק למען הניסיון.
היו הרבה שחלקו על דרכו של רבנו, כי רבנו בספריו כותב דברים גלויים ופתוחים, שחלקם כבר נגלים היום לעין-כל, וכולם מודים כי הצדק עימו. זה עצמו מכניס שמחה גדולה, כשאנו יודעים ומקווים שגם שאר דבריו הקדושים לא יפלו, ועוד חזון למועד. היום רואים, שעם ישראל מכיר ברבנו. השם 'ברסלב' כבר אינו מוקצה. ההיפך הוא הנכון, 'ברסלב' מדבר היום לכל עם ישראל. היום יותר מתמיד, כולם רואים שעם ישראל זקוקים לישועות גדולות, ורבנו נותן את הפתרון לכל הימים.
מוהרא"ש: מובא שקודם שירדה נשמתו של רבינו לעולם עשה הס"מ רעש גדול, כי אם הנשמה שלו תרד לעולם אזי אין לו יותר מה לעשות פה. אמרו לו בשמים: הנשמה הזו צריכה לרדת ואתה תמצא עצה מה לעשות. הוא הלך והביא איזה זקן שצחק. וזה מה שהיה במשך השנים שההתנגדות והביזיון שהיה לחסידי ברסלב, זה שצחקו עליהם והפכו אותם ללעג וקלס. ב"ה היום רוב רובם כבר יודעים ומרגישים, שאין הדבר כך, וגדולתו של רבינו הקדוש עולה ומתנשאת בעולם. הס"מ עשה את שלו בכל התוקף, אבל עתה אין מי שיציל את הדור, רק רבינו הקדוש.
רבינו אומר בספר המידות אות צדיק, שמי שאוהב את הצדיק צריך לשמור שלא יצא שם רע על הצדיק. ובעיקר זה מוטל עלינו חסידי ברסלב. כי רבינו אומר, שהמחלוקת שבין הצדיקים זה גורם מחלוקת על הצדיקים. וכתוב "ועמך כולם צדיקים". רבינו אומר בליקוטי מוהר"ן, שכל אחד נקרא צדיק, כל אחד מפתח בעצמו יותר את נקודת הצדיק. ובס"ד כמה שנתחזק בזה יותר, כך תגדל ההתקרבות לרביה"ק ויבואו לאומן ראשי ישיבות והאדמורי"ם עם החסידים שלהם.
הרב קעניג: רבינו אומר בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א, שלכל אחד יש את השכל הפרטי, לאחד יותר גדול ולאחד יותר קטן. ובאים אל הצדיק, שהוא השכל הכללי. ואם באים כולם ביחד אל השכל הכולל זה עושה שמחה "אור צדיקים ישמח" באים לקבל תיקון מרבינו.
רבנו הכניס אור גדול, תקווה, חיזוק ואמונה בכל עם ישראל, בכל הזמנים והמצבים, היחיד והרבים, להיות בחוזק באמונה, בתקווה. ורואים שהדברים נקלטים בעם ישראל. הגענו למצב שכל עם ישראל לומד את הספרים, גם בישיבות הליטאיות. אין מקום שלא מתעניינים ולומדים את הספרים. אני יודע באופן אישי על עשרות ישיבות שאינן נמנות על הציבור החסידי, שמזמינות אותי לבוא ולהסביר מתורת רבינו.
הספרים נמכרים לכל העולם. האמרות של הרבי שייכות לכל הדורות. רבנו כתב דברים רבים, למשל בעניין ההתבודדות שאמר שזו 'דרך כבושה לרבים', שכולם יתנהגו כך. שיהודי יידע שכמו שהוא מניח תפילין כל יום, כך צריך הוא להשיח את ליבו לפני הקב"ה.
זהו הפלא שרואים בעיניים. אני הולך במירון ורואה שני יהודים פשוטים שפותחים ליקוטי מוהר"ן וזה 'מדבר' אליהם. מאידך, רואים יהודים תלמידי חכמים שמתעמקים ונלאים מהבין. בודאי שיש הבדל. אבל כל יהודי מרגיש קרוב אל הספר. כל יהודי מוצא עצמו בליקוטי מוהר"ן.
אצלנו בישיבה לומדים 'תורה' של רבנו מחודש תמוז ועד ראש השנה. מתעמקים בתורה שלו, ורואים כל הקישורים שלו, פלאי פלאים. רבנו אמר פעם שיש ללמוד שלושה-ארבעה חודשים כל תורה. מאידך, כל יהודי פשוט לומד ומבין, הוא יודע שאינו מבין הכול, אך מוצא את עצמו. זה הפלא.
מוהרא"ש: הצדיק נמצא אצל כל יהודי. רבי נתן דיבר פעם על אברהם אבינו, ומאוד התלהב בדיבורו, שהוא היה הנביא הראשון. היה שם אחד שנאנח בקולו ואמר: איפה לוקחים כזה לב כמו של אברהם אבינו? ענה לו ר' נתן: גם לך יש כזה לב אבל "דו באהארצט עס נישט". זאת אומרת, שהצדיק נמצא אצל כל יהודי. רבינו אומר בליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז, שזה בחינת 'העלמה', אצל כל יהודי יש נקודת הצדיק רק זה נעלם צריך להוציא את זה. ואיך מוציאים את זה? כשבאים לאומן מתגלה לאדם ביותר אור הצדיק.
בשנים האחרונות יש הרבה אברכים ובחורים, שמאד רוצים לנסוע לרבינו, אבל יש מניעות מהאשה, משפחה, שידוכים, וכדו'. אדם אומר אני לא רוצה שהבן שלי יהיה ברסלבר והחתן שלי יהיה ברסלבר. מה עשה הקב"ה? סוכני נסיעות עושים נסיעות, בכ"א אדר נוסעים לליז'ענסק ו"חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך", נוסעים כבר לאומן. בוילעדניק נוסעים בכ"א טבת ונוסעים גם לאומן ויש תירוץ, הכל הולך על כיוון אומן. כל הנסיעות. אבל עם תירוץ על נסיעות אחרות. מה אסור לנסוע לוילעדניק לליז'ענסק? אבל עוד יבוא היום, שאצל כולם יתגלה הנקודה של רבינו. אנחנו צריכים לראות שיהיה אצלינו רק אהבה ואחדות, מה זה נקרא? אומר רבינו בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ', ששני ההפכים יהיה אחד. זאת אומרת, אני לא מוכרח להתבטל לדעת שלך ואתה לא מוכרח להבטל לדעתי, אבל עם כל זאת שבנקודת הצדיק נהיה ביחד, באהבה אחווה ושלום.
הרב קעניג: זה מה שאומרים בראש השנה "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם". וב"ה שזכינו לנסוע לאומן לרבינו, וצריך להתחדש בכל שנה מחדש, 'שתחדש עלינו'.
מוהרא"ש: המקורב הגדול שהתקרב לרבינו, היה תלמיד של רבי פנחס מקוריץ, ורבינו הפליא בדרגתו. והוא היה נוסע אחר הסתלקות רבינו לאומן והיה צריך לעבור דרך ברסלב ותמיד הוא סיפר את הספור של ר' נתן איך שהוא התקרב, וכשהוא סיים הוא אמר: אתם חושבים שזה ישן? אצלי זה חדש! כל נסיעה זה דבר חדש לגמרי.
רבינו הקדוש האבא של בעלי התשובה
הרב קעניג: יש ששאלו בעניין הבעלי תשובה, שבאים לאומן, וחלק עוד בשלבים שקודם החזרה בתשובה, שבאים מחמת התעוררות וכו' ופעמים רבות זה לא מחזיק. זה מהשאלות הקשות, שכל מי שעוסק עם בעלי תשובה מתלבטים בזה. רבים האומרים, שלקרב יהודים אפשר בקלות, השאלה היא איך להחזיק אותם. זה אחד הדברים של רבינו שהוא מחזק. כי צריך לדעת שתמיד יש עליה ויש ירידה אחר כך, ומי שמחפש את ה' לא בהכרח שהוא מחפש את העליה. רבינו אומר תמיד תחפש את ה' אם בטיבו אם בעקו, ממילא מה יש אם יש ירידה? אם תמיד אתה רוצה את ה' יתברך אז גם עכשיו אני רוצה את ה'. זה אחד הדברים של רבינו איך להתחזק בדברים קשים. וכשלומדים את זה מבינים שכל הירידות מחמת שאדם מתקרב, יש לו אור גדול וביחד עם זה יש לו חלומות. ואם החלום מתנפץ הוא נופל. אבל אם הוא יודע שהוא מתקרב בשביל ה' יתברך, אז מה זה ירידה? הוא יודע שה' נמצא. ועל ידי לימוד בספרי רבינו אפשר להתחזק הרבה בעניין זה.
מוהרא"ש: רבינו אומר בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ב, שפניו, שכלו ונשמתו נמצאים בתוך הספר, וכדי להיות מקורב לרבינו מוכרחים ללמוד ספרי רבינו. אלו שנמצאים בפנים מתחזקים. ומי שהולך באוויר נופלים בסוף, כי יכולים למכור להם הבלים בשם רבינו ולא חסר כאלה.
ולגבי חינוך הילדים צריך לדעת, שהחינוך מתחיל עם האבא ואמא בבית. הילדים רואים איך הם מתנהגים. ולזה לא צריך 'ווילדע עבודות'. רבינו אומר בליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"א 'יש נעימות בתורה' מנעימים אחד לשני, ולהיפך יש חובלים שמחבלים. הדרך של רבינו זה ישוב הדעת ונעימות את זה ראינו.
הרב קעניג: אני חושב שגם רואים אחד מהבעיות של הילדים שהם נופלים בגלל שהם רואים את ההורים ואין להם במי להיאחז. אם להורים אין דרך ארץ זה עובר לילדים. אנחנו רואים שאם להורים יש דרך ארץ הילדים מחזיקים מעמד.
מוהרא"ש: רבינו אומר 'אם קיסרים ומלכים היו יודעים איך שאני מלמד את האנשים שלי דרך ארץ היו שולחים את הילדים שלהם אלי' זה היסוד. אבל מלמדים את הנוער "ווילדקייט" וקוראים את זה "עובדים", יש "עובדי עבודה זרה" גם כן. רבינו אומר בליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ו שלא צריכים לעשות עבודות קשות. וזה ראו באומן אצל הזקנים ישוב הדעת כזה ונעימות כזה נפלאה.
החסיד רבי גדליה קעניג זצ"ל
הרב קעניג: אנו רוצים לשמוע על היכרותכם עם אבי מורי הרה"ח רבי גדליה קעניג זצ"ל
מוהרא"ש: יש שני אנשים בעולם, שהייתה לי התפעלות מיוחדת מהם. הרה"ח רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל, ואביכם הרה"ח רבי גדליה זצ"ל. פעם ראשונה שראיתי אותו זה היה בשנת תשכ"ו בירושלים, הוא היה בבתי ויטנברג מאד התפעלתי ממנו. ר' גדליה היה בעל ישוב הדעת מאד גדול. בכל דבר ועניין היה מיושב מאד מאד. בעניין ישוב הדעת, רבינו אומר בליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י', מה שבני אדם רחוקים מהקב"ה זה מחמת שאין להם ישוב הדעת. ישוב הדעת זה בהרבה דברים ומובנים ועם זה הכל הולך. גם ר' לוי יצחק היה בעל ישוב הדעת נפלא מאוד.
אבא סיפר לי אז איך הייתה התקרבות שלו לרבינו ואתם (ר' אלעזר מרדכי) השלמתם לי את הסיפור, בזה שהחסיד רבי חיים ברוך לקח אותו להתבודדות וזה חלק גדול ממה שקירב אותו לדעת רבינו הקדוש (הסיפור מופיע בהרחבה בגליון 'ניצוצות' תשע"א). רבינו אומר בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ד, שלכל אחד יש נקודה שאין לחברו, וכתוב 'מקבלים זה מזה' ולא ונותנים זה לזה, אבל התבודדות מכניס באדם כזה ישוב הדעת, שאדם יכול לעבוד את הקב"ה עם כל דבר. מה אתה צריך? מי צריך אורות, זה רק העבודות. רבינו אומר בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"א, שזה בא מהדמים שלא עובדים את הקב"ה מ'רתיחת הדמים'. הוא חושב שאתה עובד. למה אתה צועק? הקב"ה פה. זה נקרא מלוא כל הארץ כבודו. זה ראיתי אצל אבא שנים. היה מה שהיה, וזכיתי שאבא התאכסן אצלי שבת שלימה בפעם ראשונה שהיה בארצות הברית.
הרב קעניג: בשנת תשל"ט.
מוהרא"ש: זה היה שבת שירה. אתם זוכרים את זה?
הרב קעניג: בוודאי, ובאנו אז עד לביתכם ברגל. |
||||||||
צילום נדיר. כ"ק מוהרא"ש שליט"א עם הרה"ח רבי גדליה קעניג זצ"ל | ||||||||
מוהרא"ש: כל השבת הוא התאכסן אצלי ודברנו הרבה. אחר כך הוא עבר להתאכסן בסמוך אצל ר' משה גרינברג. תמיד הלכתי לבקר אותו, אבא היה אז פה כמה חודשים, ואחר כך באחרון של פסח, שיש פה בחו"ל עוד יום יותר מארץ ישראל, ורציתי מאד שאבא יספר את הספור של נסיעת הבעש"ט לארץ ישראל, ואבא התעקש לא לספר בשום פנים ואופן, הוא לא רצה. וביקש שהוא רוצה לשמוע ממני. כי יש בזה הרבה גירסאות. אני שמעתי פעם מהרבי מסקאליע זי"ע, נכד של הבעש"ט דרך ר' ברוך ממעז'יבוז בן אחר בן, שהיה אדם מאד פלאי, והכרתי אותו עוד שהייתי בחור והוא היה מאד מפליא ברבינו, והיה מתמיד ועובד ה' גדול. ואצלו היה גירסא מאד ארוכה של הספור. על כל פנים אני התעקשתי שאבא יספר ובשום פנים ואופן לא רצה. אחר כך אבא בא בל"ג בעומר ואני רציתי שרק הוא ידבר והוא הסכים רק בתנאי שגם אני ידבר. זה היו שלוש פעמים שהוא היה אצלי.
הרב קעניג: וגם בשבועות. היה אצלכם במקווה?
מוהרא"ש: נכון. ראיתי הרבה דברים, שאי אפשר לספר ואי אפשר להסביר את זה, אני הבטחתי לו. ובעיקר הישוב הדעת והאמת… רבינו אומר בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ט' וסימן קי"ב האמת של רבינו זה אמת אחר.
הרב קעניג: יעזור ה' יתברך שנזכה כולנו יחד להתקבץ על ראש השנה באומן בשמחה ובטוב לבב ובאהבת חברים ועל ידי זה ימשך תיקון הגלות ונזכה לגאולה שלימה במהרה אמן. וגם אתם תזכו לרפואה שלימה, "וקווי ה' יחליפו כוח", לבריות גופא ולנהורא מעליא לשנים טובות וארוכות.
מוהרא"ש: אמן ואמן, וכמו שאמרנו שעל ידי האהבה שתשרה בין אנ"ש בוודאי נזכה, למלאה הארץ דעה את ה', ויתקרבו כולם לאור הצדיק באמת, עדי יתגלה משה משיח ויגאלנו מהרה. יישר כח על שטרחתם לבוא הנה, חזקו ואמצו, שנה טובה ומבורכת. |
||||||||
|
||||||||