בקידושא רבא פרשת וישב דיבר הוד כ"ק הגה"צ מוהרא"ש זי"ע בסיפורי מעשיות מעשה ב':
ושלח הקיסר את ביתו ללמוד, שזו מלכות דאצילות, גם המלך שלח את בנו ללמוד, שזה זעיר אנפין, ונזדמנו שניהם אצל מלמד אחד, שזה הצדיק שהוא מלמד את נשמות ישראל גילוי אלוקות, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל'): שהצדיק שהוא המלמד ההגון שיכול להוריד השגות אלוקות משכל עליון לשכל תחתון, שזה המשכת אור האצילות עצם אלוקות אל עולם הבריאה, והיו אוהבים זה את זה מאוד, כי באמת הבריאה יצירה ועשיה הם נפרדים מעצם האצילות, אבל הם תמיד משתוקקים לעלות מעלה, ולהיכלל בעצם האצילות, וכך הוא תמיד התחתון משתוקק על העליון, ונתקשרו ביניהם, שינשאו זה לזה, כי עיקר עבודת הצדיק לקשר את נשמות ישראל אל אלוקותו יתברך, שתמיד יחשבו רק ממנו יתברך, ולא יסיחו דעתם כרגע ממנו יתברך.
ונטל הבן מלך טבעת ונתן על ידה, כי סוד טבעת היא עיגולא וריבועא כמובא (תיקוני זוהר תיקון ה') ואתעבידת עזקא, ובגינה אתמר לגבי כלה תהא לי מקודשת בטבעת זו 'ם' היינו שזו הייתה קידושין הראשונים שהייתה בעולם האצילות, שהכתר דאריך אנפין שהוא סוד זכר נתייחד עם המ' סתומה שהיא בחינת נקבה אליו כדי להתחיל תיקון העולמות, ולבנות פרצופים שלמים, וזה שהחתן מקדש את הכלה בטבעת עיגולא וריבועא, מבחוץ זה ריבועא סוד ד' מוחין, חכמה ובינה, חסד וגבורה, ומבפנים זה עיגולא שהוא סוד האמונה, בחינת (תהילים פט): "ואמונתך סביבותך".
ונתחתנו יחד, כדי להמשיך את העולמות והמוחין אבל זה אינו זיווג תמידי. אחר כך שלח הקיסר אחר ביתו והביאה לביתו גם המלך שלח אחר בנו והביאו לביתו, שזה היחוד שאינו בקביעות, כדי שיהיה קיום להבריאה, והיו מדברים שידוכים לבת הקיסר, שזה הקליפות שרוצים להתאחז במלכות שמשם יוצאים כלל האמונות כוזביות.
ולא רצתה שום שידוך מחמת התקשרות הנ"ל, כי מאחר ששם הזכר עליה הטבעת שהיא בסוד עיגולא וריבועא הד' מוחין והאמונה היא כבר לא רצתה להיפרד ממנו (והכלל שנשמות ישראל תמיד משתוקקים אחריו יתברך, ואף שבין כך עובר עליהם צרות וייסורים ומכאובים שהסטרא אחרא מתגברת ומתפשטת עליהם מאוד, על ידי עוונות וחטאים שנכשלים כי סוף כל סוף הנשמות נמצאות בזה העולם, והניסיונות קשים ומרים מאוד, עם כל זאת מאחר ששורש נשמות ישראל הם באים משורש הקדושה, הם תמיד מתעוררים בתשובה ורוצים לחזור אליו יתברך, וזה הניסיונות הקשים והמרים שעוברים על כל אחד ואחד בזה העולם, שהנה יש לו עליות, והנה יש לו ירידות, כל אחד כפי בחינתו, עם כל זאת תמיד נמשך חזרה אל הקדושה, והכל מפני ששורשו מושרש בעולמות העליונים, ודבר זה הוא מפלאי הבריאה, ולכן לא יועיל להערב רב, ולהסטרא אחרא כבר כלום, אף שהם כבר תפסו את נשמות ישראל במצודתם, לבסוף כולם יחזרו בתשובה, על ידי גודל כח המלמד שהוא הצדיק האמת שהוא מחבר חזרה את נשמות ישראל אליו יתברך.