קוּנְטְרֵס
נְעִימוּת הַחַיִּים
א. חיים אמתיים זה רק מי שדבוק בחי החיים
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי בְּזֶה הָעוֹלָם עוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל יוֹם כָּל מִינֵי נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, כִּי הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם מְאֹד מְרוּרִים כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, וְאַף שֶׁנִּדְמֶה עַל בְּנֵי-אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִכָּל טוּב, אִם תְּחַפְּשׂוּ וְתַחְקְרוּ אַחֲרֵיהֶם יִתְוַדַּע לָכֶם שֶׁגַּם עֲלֵיהֶם עוֹבֶרֶת מְרִירוּת דִּמְרִירוּת, וְרָעִים וּמָרִים לָהֶם הַחַיִּים, כִּי אֵין לָכֶם אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ טוֹב וְיִחְיֶה חַיִּים נְעִימִים, רַק מִי שֶׁמְּדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, וְהַזּוֹכֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁכִים גַּם עָלָיו חַיִּים מֵחַי הַחַיִּים, כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַךְ נִקְרָא חַיִּים, וּמִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ אֵין שׁוּם חַיִּים כְּלָל, וְעַל-כֵּן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת יח:): וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה – אֵלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים;
כִּי מִי שֶׁנִּתְרַחֵק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִכָּל-שֶׁכֵּן שֶׁנִּכְשַׁל בַּעֲווֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל-יְדֵי-זֶה עָקַר אֶת עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא נִקְרָא חַיִּים, וְאָז מִסְתּוֹבֵב כְּמוֹ מֵת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וַאֲפִלּוּ הוֹלֵךְ וּמִתְעַסֵּק עִם בְּנֵי-אָדָם וְיֵשׁ לוֹ עֲסָקִים וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן, אִם אֵינוֹ דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין זֶה נִקְרָא חַיִּים כְּלָל, כִּי הַיּוֹם הוּא מַצְלִיחַ בַּעֲסָקָיו, וּלְמָחָר מִתְהַפֵּךְ מַזָּלוֹ לְגַמְרֵי, וּכְבָר מְמֻרְמָר וּמַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ הָאֻמְלָל בְּיוֹתֵר וְרוֹצֶה לְהִתְאַבֵּד, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְדָבָר זֶה רוֹאִים בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם, הִנֵּה בְּנֵי-אָדָם מַצְלִיחִים, וְנִדְמֶה לָהֶם בְּשִׂיא הַהַצְלָחָה, וּלְמָחָר נִתְהַפֵּךְ עֲלֵיהֶם הַגַּלְגַּל, וְהֵם הָאֻמְלָלִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁמִּתְאַבְּדִים לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת הָעֹל הַקָּשֶׁה וְהַכָּבֵד שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, וְזֶה סוֹבֵב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּזֶה הָעוֹלָם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, וּבְכָל בַּיִת וּבַיִת וּבְכָל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה תִּמְצְאוּ דָּבָר זֶה, הִנֵּה מַרְגִּישִׁים אֶת עַצְמָם הַמְאֻשָּׁרִים בְּיוֹתֵר, וְהִנֵּה מַרְגִּישִׁים אֶת עַצְמָם הָאֻמְלָלִים בְּיוֹתֵר, וְהַכֹּל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מַכְנִיסִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ חַיֵּיהֶם חַיֵּי הַיּוֹם יוֹם,
וְעַל-כֵּן עוֹבֵר עַל אֶחָד מַה שֶּׁעוֹבֵר, כִּי הַחַיִּים הֵם רַק אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל-כֵּן עֲלֵיכֶם לָדַעַת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, שֶׁאָסוּר לְקַנֵּא בְּשׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לָכֶם שֶׁהֵם הַמְאֻשָּׁרִים בְּיוֹתֵר, אֵין מַה לְּקַנֵּא בָּהֶם, לְקַנֵּא צְרִיכִים רַק אִישׁ כָּשֵׁר וּפָשׁוּט הַדָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הַמַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וּמְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְכָל מִצְוָה מִמִּצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמְּקַיֵּם, הוּא שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ וְרוֹקֵד מֵרֹב שִׂמְחָה כְּאִלּוּ הִרְוִיחַ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, וְכֵן מַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שִׁעוּרִין כְּסִדְרָן, זֶה נִקְרָא חַיִּים, וְאָדָם כָּזֶה כְּדַאי לְקַנֵּא וּלְחַקּוֹת אוֹתוֹ, כִּי רַק זֶה נִקְרָא חַיִּים – מִי שֶׁזּוֹכֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּחַי הַחַיִּים, וּבוֹרֵחַ תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְיוֹדֵעַ מַה הֵם חַיִּים אֲמִתִּיִּים, חַיִּים עֲרֵבִים, וּמְתוּקִים, שֶׁאָז יִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ "נְעִימוּת הַחַיִּים".
ב. שלשה חייהם אינם חיים:
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, אֲשֶׁר חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (בֵּיצָה לב:): שְׁלֹשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים: הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו, וּמִי שֶׁיִּסּוּרִים מוֹשְׁלִים בְּגוּפוֹ; כִּי שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ עוֹקְרִים אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, וּמַעֲבִירִים אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַחַיִּים הוּא כְּשֶׁאָדָם עַצְמָאִי וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְשׁוּם בְּרִיאָה שֶׁבָּעוֹלָם, וְהוּא מַשְׁפִּיעַ וְלֹא מְקַבֵּל, שֶׁאֵין לְךָ עוֹד אֹשֶׁר כְּמוֹ אָשְׁרוֹ שֶׁל זֶה שֶׁהוּא הָעַצְמָאִי וּמַשְׁפִּיעַ לְזוּלָתוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ שׁוּם טוֹבוֹת מִזּוּלָתוֹ, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאָדָם נוֹפֵל בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵצֶל חֲבֵרוֹ יוֹתֵר טוֹב, וּכְאִלּוּ חֲבֵרוֹ מַצְלִיחַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כְּבָר מָרִים לוֹ הַחַיִּים, וּמִכָּל-שֶׁכֵּן כְּשֶׁיּוֹרֵד בִּתְהוֹם רַבָּא וְנוֹפֵל בִּנְפִילָה אַחַר נְפִילָה, וְיוֹרֵד יְרִידָה אַחַר יְרִידָה, עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֶל קַטְנוּת כָּזוֹ שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁכָּל יְשׁוּעָתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ תְּלוּיִים בְּזוּלָתוֹ, וְהוּא מְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, אָז אֵין לָכֶם עוֹד אִישׁ מְמֻרְמָר כָּמוֹהוּ, וְחַיָּיו אֵינָם חַיִּים כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַגִּיעַ אֶל שֻׁלְחַן אֲחֵרִים, וְלֹא-כֵן כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּלְּבוּשׁ הַזֶּה, שֶׁאָז אֵינוֹ מְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, אַדְּרַבָּה הוּא מוּכָן לַעֲזֹר וּלְהַשְׁפִּיעַ לְזוּלָתוֹ, אָז דַּיְקָא חַיָּיו נִקְרָאִים חַיִּים אֲמִתִּיִּים, וְכֵן הוּא בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁיָּגוּרוּ בְּאַהֲבָה, אַחֲוָה וְרֵעוּת, וְיִשְׁרֶה הַשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְאֶחָד יִרְצֶה לַעֲזֹר לְזוּלָתוֹ, וְלֹא שֶׁיִּשְׁתַּלֵּט אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, אָז נִקְרָאִים הַחַיִּים חַיִּים אֲמִתִּיִּים, וְהַבַּיִת הוּא מָלֵא חַיִּים וּמָלֵא אֹשֶׁר וְזִיו וְחִיּוּת, לֹא-כֵן אִם הָאִשָּׁה שׁוֹלֶטֶת עַל הַבַּעַל וּמַשְׁפִּילָה אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי הַשְׁפָּלוֹת, וּמִסְתַּכֶּלֶת עָלָיו בְּבוּז וּבְלַעַג: אַתָּה לֹא יֻצְלַח לְשׁוּם דָּבָר, וּמִמְּךָ כְּבָר לֹא יִהְיֶה שׁוּם דָּבָר, זֶה עִקַּר הַמָּוֶת, וְעַל זֶה רָמַז הֶחָכָם מִכָּל אָדָם (קֹהֶלֶת ז): "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה";
כִּי בֶּאֱמֶת הָאִשָּׁה יֵשׁ לָהּ כֹּחוֹת עֲצוּמִים לַעֲזֹר לְהַצְלָחַת הַבַּיִת בֵּין בְּגַשְׁמִיּוּת וּבֵין בְּרוּחָנִיּוּת, כִּי טֶבַע שֶׁל הָאִשָּׁה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הַשְׁפָּעָה גְּדוֹלָה עַל בַּעְלָהּ, וְאִם רַק תְּנַצֵּל אֶת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁלָּהּ לְטוֹב, אָז תַּצְלִיחַ בְּכָל הַמּוּבָנִים, הַיְנוּ שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הַבַּעַל צָרִיךְ לְפַרְנֵס אֶת הַבַּיִת, וּכְשֶׁהָאִשָּׁה מְחַזַּקְתּוֹ וּמְעוֹדֶדֶת אוֹתוֹ וּמַגְבִּיהָה וּמְשַׁבַּחַת וּמְפָאֶרֶת אוֹתוֹ, אָז גְּדֵלִים מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וּבֶאֱמֶת מַצְלִיחַ, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַבַּעַל צָרִיךְ חִזּוּק הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי הוּא יוֹצֵא לַחוּץ וּמִתְעַסֵּק עִם אֲנָשִׁים, וְדַרְכָּם וְטִבְעָם שֶׁל אֲנָשִׁים הִיא רַק לִצְעֹק וּלְהַשְׁפִּיל וּלְהִתְלוֹצֵץ וּלְהִתְוַכֵּחַ, עַד שֶׁהַרְבֵּה פְּעָמִים נִשְׁבָּרִים מֵהֶם, וּכְשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אִשָּׁה פִּקְּחִית וַחֲכָמָה, וְהִיא מְשַׁבַּחַת וּמְפָאֶרֶת אֶת בַּעְלָהּ, עַל-יְדֵי-זֶה גָּדֵל מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וְיוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּבַּיִת יַהֲלוֹם, וְעַל-יְדֵי-זֶה בֶּאֱמֶת זוֹכֶה לְהַצְלִיחַ, לֹא-כֵן אִם הָאִשָּׁה מִתְפָּרֶצֶת עַל בַּעְלָהּ, וְתֵכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁאֵין לָהּ מַה שֶּׁהִיא צְרִיכָה הִיא צוֹעֶקֶת כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תְּמוּרָה טז.): אִשָּׁה כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהּ תְּבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ מִיָּד צוֹעֶקֶת; וְהִיא מַשְׁפִּילָה וּמְבַזָּה וּמְחָרֶפֶת אֶת בַּעְלָהּ, אָז מַר מְאֹד, וְכָל הַבַּיִת נִתְהַפֵּךְ לְגֵיהִנּוֹם, עַד שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְבָמוֹת סג:): אִשָּׁה רָעָה גֵּיהִנּוֹם נִמְשְׁלָה בָּהּ; וּלְבַסּוֹף הַבַּעַל בּוֹרֵחַ, וְאָז מַתְחִילוֹת הַצָּרוֹת וְהַמְּרִירוּת בַּבַּיִת, עַד שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק יח): אִשָּׁה רָעָה גּוֹרֶמֶת רָעָה לְעַצְמָהּ וּלְבָנֶיהָ, כִּי בָּזֶה שֶׁהִיא מְמָרֶרֶת אֶת חַיֵּי בַּעְלָהּ, וּמְצִיקָה לוֹ, וּמַשְׁפִּילָה אוֹתוֹ וּמְחָרַפְתּוֹ וּמְבַזֶּה אוֹתוֹ, לְבַסּוֹף הוּא בּוֹרֵחַ מֵהַבַּיִת, כִּי מִי רוֹצֶה לָגוּר וְלִחְיוֹת בְּתוֹךְ גֵּיהִנּוֹם?! וְאָז מַתְחִילוֹת הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּרִירוּת לָאִשָּׁה וְלַיְלָדִים, שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת הַמִּסְכֵּנִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, כִּי מַה הֵם חַיָּבִים, וְעַל-כֵּן אִם יֵשׁ לָאִשָּׁה שֵׂכֶל וְדַעַת, וּבְמָקוֹם לְהַשְׁפִּיל וּלְחָרֵף וּלְבַזּוֹת אֶת בַּעְלָהּ, תַּגְבִּיהוֹ וּתְחַזְּקוֹ וּתְשַׂמְּחוֹ וּתְעוֹדְדוֹ, אָז בֶּאֱמֶת יִתְהַפֵּךְ הַבַּיִת לְגַן-עֵדֶן, וּכְשֶׁהַבַּעַל יִרְאֶה שֶׁאִשְׁתּוֹ מְכַבֶּדֶת אוֹתוֹ וּמְפָאֶרֶת אוֹתוֹ, אָז בֶּאֱמֶת יִתְהַפֵּךְ לִהְיוֹת בַּעַל טוֹב, לֹא-כֵן כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ הִיא אִשָּׁה רָעָה, אָז כָּל הַבַּיִת מִתְהַפֵּךְ לְסֵבֶל, וּמַרְגִּישִׁים כָּל מִינֵי מְרִירוּת בְּזֶה הָעוֹלָם, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא בַּתְרָא קמה:): כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים – זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה, וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד – זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה;
כִּי רַק בָּזֶה תְּלוּיָה הַצְלָחַת הַבַּיִת, כְּפִי הַנְהָגוֹתֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה, אִם הִיא אִשָּׁה רָעָה, שֶׁמְּחָרֶפֶת וּמַשְׁפִּילָה וּמְבַזָּה אֶת בַּעְלָהּ, עַל -יְדֵי-זֶה נִשְׁאָר עָנִי, כִּי אֵין לוֹ כְּבָר חֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר, מֵאַחַר שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כָּל-כָּךְ מֻשְׁפָּל, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה מִמֶּנּוּ, כִּי בַּבַּיִת מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים אוֹתוֹ וּמַשְׁפִּילִים אוֹתוֹ בְּתַכְלִית הַהַשְׁפָּלוֹת וּבִפְרָט לִפְנֵי הַיְלָדִים, וּבַחוּץ רוֹדְפִים אוֹתוֹ וּמִתְלוֹצְצִים מִמֶּנּוּ, אָז הוּא אוֹמֵר: לָמָּה לִי לַעֲבֹד, וּבִשְׁבִיל מָה לְהִתְיַגֵּעַ כָּל-כָּךְ?! וְעַל-כֵּן נִשְׁאָר עָנִי, וְכֻלָּם סוֹבְלִים, וְאָז הַבַּיִת הוּא גֵּיהִנּוֹם מַמָּשׁ, לֹא-כֵן כְּשֶׁהָאִשָּׁה הִיא אִשָּׁה טוֹבָה, וּמְחַזֶּקֶת וּמְפָאֶרֶת אֶת בַּעְלָהּ, וַאֲפִלּוּ שֶׁרוֹדְפִים אוֹתוֹ וּמְצִיקִים וּמְעִיקִים לוֹ, הִיא מַרְאָה לוֹ אַהֲבָה וּמְחַזֶּקֶת וּמְעוֹדֶדֶת אוֹתוֹ, שֶׁאָז הוּא נִכְנָס בְּגֶדֶר שֶׁל "טוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד" – שֶׁהוּא תָּמִיד בְּמַצַּב-רוּחַ טוֹב, וְהוּא מוּכָן לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאִשָּׁה וְהַיְלָדִים, וְעַל-כֵּן מִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו, חַיָּיו אֵינָם חַיִּים, וּלְהֵפֶךְ כְּשֶׁהִיא עוֹזֶרֶת לוֹ, אֲזַי הִיא עוֹזֶרֶת לְעַצְמָהּ, וְהַכֹּל מִתְהַפֵּךְ לְטוֹב, וּכְמוֹ-כֵן הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹבְרִים עָלָיו יִסּוּרִים מָרִים וְקָשִׁים מְאֹד, עָלָיו לְהִתְחַזֵּק וְלֹא לְהִשָּׁבֵר מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אַף שֶׁזֶּה מְאֹד קָשֶׁה, עִם כָּל זֹאת יַעֲשֶׂה כָּל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ וּלְהַחֲזִיק מַעֲמָד אֲפִלּוּ בַּמַּצָּבִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר, כִּי סוֹף כָּל סוֹף אַחַר הָרַע יָבוֹא הַטּוֹב, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁסּוֹבֵל יִסּוּרִים וּמְהַפֵּךְ אֶת הַמַּצַּב-רוּחַ הַיָּרוּד וְהַנָּפוּל שֶׁלּוֹ לְמַצַּב-רוּחַ טוֹב, אָז הוּא זוֹכֶה לִמְשֹׁל עַל הַיִּסּוּרִים, וְאֵין הַיִּסּוּרִים מוֹשְׁלִים עָלָיו, לֹא-כֵן כְּשֶׁאָדָם מְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ וְנוֹפֵל בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין וּבְקַטְנוּת הַדַּעַת, אָז הַיִּסּוּרִים מוֹשְׁלִים בְּגוּפוֹ, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר נֶגְדָּם, וְחַיָּיו אֵינָם חַיִּים כְּלָל; וְעַל-כֵּן עֲלֵיכֶם לְהַחְדִּיר בָּכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, אֶת הַיְדִיעוֹת הָאֵלּוּ, וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי מַצָּבִים קָשִׁים וּמָרִים, וְלֵידַע אֲשֶׁר בְּוַדַּאי כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ הִיא לַטּוֹב, כִּי אֵין רַע יוֹרֵד מֵהַשָּׁמַיִם, וּבָזֶה שֶׁתַּחֲזִיקוּ מַעֲמָד וּמַצָּב בְּתוֹךְ תֹּקֶף הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים, עַל-יְדֵי-זֶה תִּמְשְׁלוּ אַתֶּם עַל הַיִּסּוּרִים וְלֹא הַיִּסּוּרִים יִמְשְׁלוּ עֲלֵיכֶם, וְאָז תִּזְכּוּ לִחְיוֹת חַיִּים אֲמִתִּיִּים, חַיִּים נְעִימִים, וְתַרְגִּישׁוּ מַה נִּקְרָא "נְעִימוּת הַחַיִּים".
ג. כל האנשים המוצלחים עברו לפני כן הרבה קשיים!
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה וְיִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וַאֲפִלּוּ שֶׁכָּל הָעוֹלָם יַשְׁפִּילוּ וְיָעִיקוּ וִיצַעֲרוּ אֶתְכֶם, וְיֹאמְרוּ לָכֶם אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה מִכֶּם, תִּצְחֲקוּ וְתִלְעֲגוּ לָהֶם, כִּי בְּפֵרוּשׁ גִּלּוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת, פֶּרֶק ט'): כָּל זְמַן שֶׁאָדָם חַי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה, וְאֵין דָּבָר כָּזֶה אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה, הָעִקָּר לָקַחַת אֶת עַצְמוֹ בַּיָּדַיִם, וְלֹא לַעֲזֹב אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, וְאָז דַּיְקָא יַצְלִיחַ בַּחַיִּים, לֹא-כֵן כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּיֵאוּשׁ, וְנִדְמֶה לוֹ אֲשֶׁר אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה, וְאֵין לוֹ כְּבָר שׁוּם תּוֹחֶלֶת וְתִקְוָה בַּחַיִּים, זֶה הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר מֵהַכֹּל, אֵין עוֹד עֹנֶשׁ יוֹתֵר גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁאָדָם מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מֵהַחַיִּים, כִּי אָז הוּא הוֹרֵס לְגַמְרֵי אֶת הַצְלָחָתוֹ וְאֶת עֲתִידוֹ בַּחַיִּים, וּרְאוּ בְּחוּשׁ, שֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁלָּקְחוּ אֶת עַצְמָם בִּידֵיהֶם, וְחִזְּקוּ וְאִמְּצוּ אֶת עַצְמָם בְּכָל הַמַּצָּבִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר שֶׁרַק עָבְרוּ עֲלֵיהֶם, וְלֹא הִתְיָאֲשׁוּ אֲפִלּוּ בַּמַּצָּבִים הַמָּרִים וְהַמְּרוּרִים בְּיוֹתֵר, אֶלָּא הֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד, לְבַסּוֹף בֶּאֱמֶת עָלוּ מַעְלָה מַעְלָה, וְאִם תַּעֲשׂוּ סֶקֶר וּתְעַיְּנוּ וְתִתְבּוֹנְנוּ בְּדַרְכֵי הָעוֹלָם, תִּרְאוּ אֵיךְ שֶׁעַל כָּל הָאֲנָשִׁים הַמֻּצְלָחִים עָבְרוּ קֹדֶם כָּל מִינֵי עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת, כָּל מִינֵי סֵבֶל, כָּל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת וְיִסּוּרִים, כָּל מִינֵי הַשְׁפָּלוֹת וְהַרְחָקוֹת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הִתְפַּעֲלוּ מִשּׁוּם דָּבָר רַק הֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד, דַּיְקָא הֵם הִצְלִיחוּ בְּתַכְלִית הַהַצְלָחָה, וְהִגִּיעוּ לְשִׂיא הַהַצְלָחָה, לֹא-כֵן הָאָדָם שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ מִכָּל טוּב, וְלֹא הָיָה חָסֵר לוֹ אַף-פַּעַם שׁוּם דָּבָר, כְּשֶׁרַק עָבְרָה עָלָיו אֵיזוֹ רוּחַ רָעָה וְהִגִּיעַ לְמָבוֹי סָתוּם, וְלֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת, וְאֵיךְ לִתֵּן עֵצָה לְנַפְשׁוֹ, וְנָפַל לְיֵאוּשׁ, זֶה מַה שֶּׁהָרַס אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, וְהִכְנִיס אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה וְנַעֲשָׂה כּוֹשֵׁל בְּחַיָּיו;
וְעַל-כֵּן עֲלֵיכֶם לָדַעַת, בָּנַי וּבְנוֹתַי, כִּי עִקַּר דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא תּוֹרַת חַיִּים חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, כִּי בְּפֵרוּשׁ גִּלּוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא פה:): וְחַי בָּהֶם וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה רַק לְהַחֲיוֹת בֶּן-אָדָם לְהַגְבִּיהוֹ, וְלֹא לְהַפִּילוֹ וּלְהַשְׁלִיכוֹ וּלְשָׁבְרוֹ וְלַהֲמִיתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת חַיִּים, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת ו): גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁנּוֹתֶנֶת חַיִּים; וְעַל-כֵּן מִי שֶׁלּוֹמֵד יוֹתֵר תּוֹרָה, נִמְשָׁכִים עָלָיו חַיִּים מֵחַי הַחַיִּים, כְּמַאֲמָרָם, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שָׁם ב): מַרְבֶּה תּוֹרָה מַרְבֶּה חַיִּים, כִּי זֶה כָּל תַּכְלִית הַתּוֹרָה, לְהַכְנִיס בָּאָדָם חַיִּים, לְהַגְבִּיהוֹ וּלְהָבִיא אוֹתוֹ אֶל שִׂיא הַהַצְלָחָה, וּמַהִי הַהַצְלָחָה בְּזֶה הָעוֹלָם? לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחַי הַחַיִּים; אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, רַק מַחֲזִיק מַעֲמָד, וְאֵינוֹ מֵנִיחַ אֶת עַצְמוֹ לִפֹּל, שֶׁאָז יִזְכֶּה לְהַגִּיעַ אֶל שִׂיא הַהַצְלָחָה, וּלְהַרְגִּישׁ "נְעִימוּת הַחַיִּים".
ד. ובחרת בחיים זו אומנות
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁכָּל הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם קָשִׁים וּמָרִים מְאֹד, וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁלּוֹ, הָאַכְזָבוֹת שֶׁלּוֹ וְהַהַצְלָחוֹת שֶׁלּוֹ, הִנֵּה אָדָם עוֹלֶה לְשִׂיא הַהַצְלָחָה, וְהִנֵּה הוּא יוֹרֵד לְשִׂיא הַתְּהוֹם וְנוֹפֵל בְּדִכָּאוֹן וּבְעִצָּבוֹן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת וְאֵיךְ לָצֵאת מִצָּרוֹתָיו, עַד שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁכָּל-כָּךְ נָפוּל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁתָּמִיד מְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, וְאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו, וְיִסּוּרִים מוֹשְׁלִים בְּגוּפוֹ, אֲשֶׁר חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (בֵּיצָה לב): שְׁלֹשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים: הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו וּמִי שֶׁיִּסּוּרִים מוֹשְׁלִים בְּגוּפוֹ; כִּי מֵרֹב צָרוֹתָיו וְיִסּוּרָיו הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים וְהָאַכְזָבוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד כְּלָל, וְאַף שֶׁמִּקֹּדֶם הָיְתָה לוֹ הַצְלָחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְהָיָה נִרְאֶה לוֹ שֶׁיִּהְיֶה מֻצְלָח כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְהִנֵּה נָפַל לַתְּהוֹם, עִם כָּל זֹאת עֲלֵיכֶם לָדַעַת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, כִּי כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִנֵּה הָאָדָם מִתְלַהֵב בְּהַצְלָחָה גְּדוֹלָה, וְהִנֵּה הוּא נוֹפֵל לִתְהוֹם הַדִּכָּאוֹן, וְעַל-כֵּן עֲלֵיכֶם לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא לְהָנִיחַ אֶת עַצְמְכֶם לִפֹּל יוֹתֵר וְיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה יָכוֹל לַהֲרֹס אֶתְכֶם לְגַמְרֵי, אֶלָּא אַתֶּם צְרִיכִים לָקַחַת אֶת עַצְמְכֶם בְּיֶדְכֶם, וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמְכֶם וּלְחַזֵּק אֲחֵרִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה בֶּאֱמֶת תִּזְכּוּ לְהַצְלִיחַ, כִּי בְּזֶה הָעוֹלָם הָעִקָּר מַה שֶּׁצְּרִיכִים הוּא הִתְחַזְּקוּת;
אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים, וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל-יְדֵי הַתְמָדָה רַבָּה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמַאֲמָרָם, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת ו): גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁנּוֹתֶנֶת חַיִּים לָאָדָם; וְכֵן יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק, כִּי הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי זִמָּה וְלִידֵי שִׁעֲמוּם (כְּתֻבּוֹת נט.), וְעַל-כֵּן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי קִדּוּשִׁין, פֶּרֶק א'): וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים – זוֹ אֻמָּנוּת; כִּי בָּזֶה שֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בְּאֵיזוֹ אֻמָּנוּת, וְהוּא עָסוּק בַּעֲסָקָיו, עַל-יְדֵי-זֶה אֵין לוֹ זְמַן לַחֲשֹׁב כְּלָל עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְאָז יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִצָּל מִכָּל מִינֵי מַרְעִין בִּישִׁין, לָכֵן רְאוּ בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, לֹא לָלֶכֶת בָּטֵל, חַס וְשָׁלוֹם, כְּרֶגַע, אֶלָּא תַּעֲשׂוּ כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִהְיוֹת עֲסוּקִים בְּאֵיזֶה עֵסֶק, וּתְחַזְּקוּ וּתְאַמְּצוּ אֶת אֲחֵרִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה בֶּאֱמֶת תַּצְלִיחוּ וְתַמְשִׁיכוּ עֲלֵיכֶם חַיִּים אֲמִתִּיִּים, חַיִּים נִצְחִיִּים, חַיִּים אֲרֻכִּים, הָעִקָּר לֹא לֵילֵךְ בָּטֵל, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר, אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַכְנִיס דִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּתוֹךְ לִבּוֹ, וְאָז יִזְכֶּה אֶל "נְעִימוּת הַחַיִּים".
ה. עצובת ועצלות מצמצמת את המוח
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיכֶם, וְתִשְׁתַּדְּלוּ לִבְרֹחַ מִכָּל מִינֵי עַצְבוּת וְעַצְלוּת, אֲשֶׁר דָּבָר זֶה הוֹרֵס אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, כִּי הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת זוֹרְקוֹת אֶת הָאָדָם לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, וְכִמְעַט שֶׁכָּל הַכִּשְׁלוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם תְּלוּיִים רַק כְּפִי הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת שֶׁשְּׁרוּיוֹת בּוֹ, כִּי הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת מְצַמְצְמוֹת וּמַקְטִינוֹת אֶת הַמֹּחַ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַחֲשֹׁב יָשָׁר, כִּי מֵרֹב מְרִירוּת וְעִצָּבוֹן וְדִכָּאוֹן שֶׁמְּסַבְּבִים אוֹתוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲשֹׁב יָשָׁר, וְזֶה הוֹרֵס לוֹ אֶת כָּל הַחַיִּים, וְעַל-כֵּן אִם אַתֶּם רוֹצִים לְהַצְלִיחַ בְּחַיֵּיכֶם, וְלַעֲבֹר עַל כָּל הַמַּשְׁבְּרִים שֶׁעוֹבְרִים עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, הָעִקָּר הוּא לַעֲבֹד עַל נְקֻדַּת הַשִּׂמְחָה, וּמַמָּשׁ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ עַל נְקֻדַּת הַשִּׂמְחָה, הֵן לִשְׁמֹעַ כְּלֵי זֶמֶר בְּכָל יוֹם וְהֵן לָשִׁיר בְּעַצְמְכֶם וּלְשַׂמֵּחַ אֲחֵרִים, אֲשֶׁר דָּבָר זֶה הוּא סְגֻלָּה גְּדוֹלָה מְאֹד לְהַגִּיעַ אֶל שִׂמְחָה, כִּי בָּזֶה שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת אֲחֵרִים נִמְשֶׁכֶת גַּם עָלָיו שִׂמְחָה, וְלָכֵן רְאוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לִשְׂמֹחַ וּלְשַׂמֵּחַ אֲחֵרִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה תַּגִּיעוּ אֶל שִׂמְחָה אֲמִתִּית, וְזֶה יַרְחִיב לָכֶם אֶת מֹחֲכֶם וְדַעְתְּכֶם, וְהָעִקָּר רְאוּ לֹא לִדְחֹף אֶת הַשִּׂמְחָה לְיוֹם הַמָּחֳרָת, וְאַל תֹּאמְרוּ: "מָחָר נִהְיֶה בְּשִׂמְחָה, מָחָר נַהֲפֹךְ אֶת הַכֹּל אֶל הַשִּׂמְחָה וְנִהְיֶה שְׂמֵחִים", אַל תֹּאמְרוּ זֹאת, אֶלָּא תֵּדְעוּ שֶׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא פָּרָשַׁת שְׁמִינִי): אֵין הַשִּׂמְחָה מַמְתֶּנֶת לָאָדָם, לֹא כָּל מִי שֶׁשָּׂמֵחַ הַיּוֹם שָׂמֵחַ לְמָחָר; וְעַל-כֵּן אַתֶּם צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם לִהְיוֹת הַיּוֹם בְּשִׂמְחָה, וּלְהַרְחִיק מִכֶּם אֶת כָּל הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת וְהַדִּכָּאוֹן וְהַמְּרִירוּת, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּזְכּוּ לַעֲבֹר עַל כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עֲלֵיכֶם, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לָכֶם אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלָיו אֵיזֶה מַשְׁבֵּר אוֹ אֵיזוֹ צָרָה אוֹ אֵיזוֹ מְרִירוּת בְּחַיָּיו, וְאִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מִזֶּה, כִּי אִם עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה, וְעַל-כֵּן אִם אַתֶּם רוֹצִים לְהַצְלִיחַ בְּחַיֵּיכֶם, רְאוּ לִהְיוֹת תָּמִיד רַק שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, וְזֶה יוֹעִיל לָכֶם לְהַרְגִּישׁ אֶת "נְעִימוּת הַחַיִּים".
ו. נעימות החיים רק על ידי שלום עם כולם:
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִרְאוֹת שֶׁיִּשְׁרֶה תָּמִיד שָׁלוֹם בְּמַחַנְכֶם, וְתִשְׁתַּדְּלוּ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם לְבֵין עַצְמְכֶם, כִּי רֹב מְרִירוּת הַחַיִּים, שֶׁהָאָדָם כָּל-כָּךְ מְמֻרְמָר, הוּא רַק שֶׁאֵינוֹ שָׁלֵם עִם עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁנָּפְלוּ כָּל-כָּךְ בְּקַטְנוּת הַדַּעַת וְהַמֹּחִין, עַד שֶׁשּׂוֹנְאִים אֶת עַצְמָם, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשְׁלִים עִם הַגּוֹרָל וְתָמִיד מְקַנְּאִים בְּזוּלָתָם, כִּי חוֹשְׁבִים שֶׁאֵצֶל זוּלָתָם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יֵשׁ אֶצְלָם, וְזֶה מַה שֶּׁהוֹרֵס לָהֶם אֶת כָּל הַחַיִּים, וְזֶה מַה שֶּׁמֵּבִיא לָהֶם אֶת הַדִּכָּאוֹן וְהָעִצָּבוֹן, וְזֶה מַה שֶּׁגּוֹרֵם לָהֶם אִי הַהַצְלָחָה בְּחַיֵּיהֶם, וְעַל-כֵּן אִם אַתֶּם רוֹצִים לְהַצְלִיחַ בְּחַיֵּיכֶם, אַתֶּם צְרִיכִים לְהַשְׁלִים קֹדֶם עִם עַצְמְכֶם, וְתֵדְעוּ שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא הַכֹּל לְטוֹבָה, וּבְוַדַּאי הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, וְעַל-כֵּן רְאוּ לְהַשְׁלִים עִם גּוֹרַלְכֶם, וְהַשָּׁלוֹם הַזֶּה שֶׁתִּהְיוּ שְׁלֵמִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין עַצְמְכֶם וּבֵינֵיכֶם לְבֵין קוֹנְכֶם, שֶׁלֹּא תַקְשׁוּ שׁוּם קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא תֵּדְעוּ שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת, וְצַדִּיק וְיָשָׁר הוּא יִתְבָּרַךְ, וְצַדִּיק הֲוָיָ"ה בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו, וְעַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם הַזֶּה תִּזְכּוּ לְהַצְלִיחַ מְאֹד בְּחַיֵּיכֶם וְתַרְגִּישׁוּ "נְעִימוּת הַחַיִּים", כִּי רַק בָּזֶה תָּלוּי הַנֹּעַם וְהָעֲרֵבוּת וְהַזִּיו וְהַחִיּוּת בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם, כְּפִי שֶׁאָדָם מַשְׁלִים עִם עַצְמוֹ וְעִם קוֹנוֹ, וְזֶה יְסוֹד גָּדוֹל בַּחַיִּים, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ שָׁלֵם עִם עַצְמוֹ, וְתָמִיד שׂוֹנֵא אֶת עַצְמוֹ, וְחוֹשֵׁב שֶׁהוּא לֹא יֻצְלַח, וְהוּא כְּבָר אַף פַּעַם לֹא יַצְלִיחַ בַּחַיִּים, וְכֵן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ – הֲיִתָּכֵן שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ בְּחַיָּיו?! כָּל זֶה מַכְנִיס בּוֹ מְרִירוּת וְעַצְבוּת גְּדוֹלָה; וְעַל-כֵּן רְאוּ לְהַשְׁלִים עִם גּוֹרַלְכֶם, וְרָאוּ לְדַבֵּק אֶת עַצְמְכֶם לְגַמְרֵי בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתֵדְעוּ אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג, כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת, וְאָז אִם תַּשְׁלִימוּ עִם הַמַּצָּב הַזֶּה, אָז תַּרְגִּישׁוּ "נְעִימוּת הַחַיִּים", וְכֵן רְאוּ לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם שְׁכֵנֵיכֶם וְעִם קְרוֹבֵיכֶם וְעִם מִשְׁפַּחְתְּכֶם וּבִפְרָט בְּבֵיתְכֶם, כִּי לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּלִי הַמַּחֲזִיק בְּרָכָה אֶלָּא הַשָּׁלוֹם (עֻקְצִין ג), וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לח, ו): גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, אָמַר הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל אֵינִי יָכוֹל לִשְׁלֹט בָּהֶם כֵּיוָן שֶׁשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם;
רְאוּ אֶת מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁאָדָם נָפַל כְּבָר כָּל-כָּךְ, וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם אֵין יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם דָּבָר, כִּי מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל, וְזֶה מַכְנִיס בָּאָדָם אֶת הַנְּעִימוּת בַּחַיִּים, כִּי לְהִפּוּךְ כָּל הַמְּרִירוּת וְהָעִצָּבוֹן וְהַדִּכָּאוֹן בָּאִים, כְּשֶׁאָדָם שׁוֹרֶה בִּמְרִיבוֹת וּבְמַחֲלֹקֶת עִם זוּלָתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁנִּכְנָס יוֹתֵר בְּמַחֲלֹקֶת וּבִמְרִיבוֹת עִם אֲחֵרִים, יוֹתֵר מְרִירוּת הוּא מַרְגִּישׁ, וּמֹחוֹ מְבֹהָל וּמְבֻלְבָּל עַד מְאֹד, עַד שֶׁאֵין לוֹ סַבְלָנוּת לְשׁוּם דָּבָר, וְעַל-כֵּן אִם אַתֶּם רוֹצִים לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת "נְעִימוּת הַחַיִּים", רְאוּ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, כִּי לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הָעוֹלָם אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין הַבְּרִיּוֹת (בְּמִדְבַּר רַבָּה יא, יח), כִּי הַשָּׁלוֹם מַרְחִיב אֶת הַדַּעַת וְהַמֹּחִין, וְעַל-כֵּן הִזְהִירוּנוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְאָמְרוּ (מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים): רְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ לְשׂוֹנְאִים אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִפְתֹּחַ לָהֶם בְּשָׁלוֹם, כִּי בָּזֶה שֶׁהָאָדָם מַתְחִיל עִם שָׁלוֹם, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא יְבַטֵּל אֶת כָּל הַשּׂוֹנְאִים שֶׁלּוֹ, כִּי הֲרֵי הֵם רוֹצִים רַק לְהָרַע לוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהוּא מַתְחִיל עִם שָׁלוֹם, אָז מִמֵּילָא הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְבַּטֵּל הָרַע וְהָרִשְׁעוּת שֶׁלָּהֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה מַשְׁלִימִים בֵּינֵיהֶם, וְאֵין לָכֶם טוֹב מִשָּׁלוֹם, כִּי זֶה מַכְנִיס בָּאָדָם "נְעִימוּת הַחַיִּים", לֹא-כֵן כְּשֶׁאָדָם תָּמִיד שָׁרוּי בְּמַחֲלֹקֶת וּבִמְרִיבוֹת עִם זוּלָתוֹ, אָז כָּל מֹחוֹ מְבֹהָל וּמְבֻלְבָּל, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לְיִשּׁוּב-הַדַּעַת, כִּי תָּמִיד צָרִיךְ לַחֲשֹׁב עֵצוֹת אֵיךְ לְהִתְנַקֵּם בְּזוּלָתוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה אֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם טַעַם בְּחַיָּיו, וְהוּא תָּמִיד מְמֻרְמָר;
וְעַל-כֵּן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, אִם אַתֶּם רוֹצִים לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת אֶת "נְעִימוּת הַחַיִּים", עֲלֵיכֶם לִמְסֹר אֶת נַפְשְׁכֶם עַל מִדָּה הַיְקָרָה הַזּוֹ שֶׁל הֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵינֵיכֶם לְבֵין עַצְמְכֶם, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁרַק צְרִיכִים שָׁלוֹם, תִּשְׁתַּדְּלוּ לִהְיוֹת הַשְּׁלִיחִים לִהְיוֹת עוֹשִׂים שָׁלוֹם, מִכָּל-שֶׁכֵּן שֶׁאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם תִּהְיוּ בְּשָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, וְאָז בֶּאֱמֶת תַּרְגִּישׁוּ עֲרֵבוּת, נְעִימוּת יְדִידוּת, זִיו הַחַיִּים, כִּי בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים עִם נְעִימוּת כָּזוֹ, שֶׁמַּמָּשׁ עוֹלָמוֹ יִרְאֶה בְּחַיָּיו, כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וְאֵין לוֹ עֵסֶק עִם אַף אֶחָד, וְהוּא תָּמִיד בְּשָׁלוֹם, אָז הוּא חַי בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֻגְמַת הָעוֹלָם הַבָּא, לֹא-כֵן כְּשֶׁאָדָם עוֹקֵר אֶת עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהַכֹּל טֶבַע, וּכְאִלּוּ הַכֹּל תָּלוּי רַק בְּיָדוֹ וּבְכֹחוֹ, אָז הוּא רָב וְחוֹלֵק עַל זוּלָתוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה מִתְמָרְרִים חַיָּיו, כְּשֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ לוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה; וְעַל-כֵּן אִם אַתֶּם רוֹצִים לְהַרְגִּישׁ "נְעִימוּת הַחַיִּים", תִּשְׁתַּדְּלוּ לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם זוּלַתְכֶם, וְאָז יִתְהַפֵּךְ לָכֶם הַכֹּל לְטוֹבָה, וְתַרְגִּישׁוּ כָּל מִינֵי טַעַם בְּחַיֵּיכֶם; אַשְׁרֵי מִי שֶׁחוֹקֵק, וּמַכְנִיס דִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּתוֹךְ לִבּוֹ, שֶׁאָז יַעֲבֹר אֶת זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם וּבְאַהֲבָה, וְיִטְעַם טַעַם "נְעִימוּת הַחַיִּים", אַשְׁרֵי לוֹ בָּזֶה וְאַשְׁרֵי לוֹ בַּבָּא!
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!