רכא – האם יש סגולה להינצל מגנבים?
היה טוב מאוד שתלמד בספר המידות אות גנבה וגזלה ותקיים כל מה שנאמר שם, וזו סגולה להינצל מגנבים.
להחזיק כלב בבית זו לא עצה, אדרבה, חכמנו הקדושים מאוד הקפידו שלא יגדל כלב בתוך ביתו.
ראה לבדוק את המזוזות שלך ואת התפילין שלך כי בוודאי הם פסולות, אחרת לא היו גנבים בתוך ביתך.
אני מוכרח לספר לך שלפני עשרים ושמונה שנים נכנס גנב בתוך הישיבה וגנב מהבחורים דברים, מאוד התפלאתי איך בא בתוך הישיבה גנב?
התבודדתי הרבה עמו יתברך ואז נפל לי במחשבתי לבדוק את המזוזה בדלת הקדמית ובוודאי מצאתי את זו פסולה.
אז ראיתי את ההשגחה הפרטית איך שאדם צריך לבדוק תמיד את המזוזה. לכן תבדוק את המזוזות שבכל ביתך וכן את התפילין שלך, ובוודאי על ידי זה תינצל מגנבים.
(אשר בנחל, כרך קנה, מכתב ב' תתב, שנת תשס"ו)
רכב – מה המקור למנהג שלא לכבות את הנר בפה? והאם גם אנשי שלומנו נזהרו בכך?
אודות שאלתך, מה המקור שבני אדם נזהרים לא לכבות את הנר עם הפה? האם גם אצל אנשי שלומנו מתנהגים כך?
הנה ראיתי בספר 'יש נוחלין' (לאבי השל"ה), ארבעה דברים העושה אותם דמו בראשו, ואחד מהם הוא המכבה את הנר בפיו, ומציין בספר 'כול בו' סימן קי"ח, עיין שם.
וכן ראיתי נוהגים רבים וכן שלמים שנזהרים בזה, ועל כן הטוב בעיניך עשה, וטוב להיזהר בזה.
(אשר בנחל, כרך י', מכתב א' קסב, שנת תשל"ד)
רכג – אני צריך עצות להצליח בחיים, ולהיות מאושר!
קודם – עליך להיות חזק ואמיץ בשיחה בינך לבין קונך, שכל דבר גדול או קטן שרק עובר עליך וכו', וכן מה שאתה צריך, תהיה רגיל לבוא לדבר ולספר אליו בשפת האם שלך.
תזכור היטב אשר אין לך אף אחד בעולם רק הקדוש ברוך הוא, ותכניס את זה היטב היטב בתוך דעתך, ואז הכול ילך לך כבר בצורה אחרת, כי מי שחי עם הקדוש ברוך הוא, כל החיים שלו מתהפכים לחיים רוחניים, והוא חי בזה העולם ממש כדוגמת שחיים בעולם הבא, בלי שום גוזמא כלל, כי נהנה מזיו השכינה.
שנית – תמיד תראה מה יש בידך, האם יש בידך תנ"ך, שישה סדרי משנה, ש"ס בבלי ירושלמי ותוספתא וכו', רמב"ם, טור ושולחן ערוך, זוהר ותיקונים ומדרשים וכו'.
אחי, זה רק נקרא אוצר, שאר דברים מבלעדי דברים אלו הם דמיון בעלמא, הבל הבלים ורעות רוח ממש. בלי זה הכול כלום, ומאומה אין בידך, ואתה תופס רוח וקרני שמש הנכנסות דרך החלון… (עיין שיחות הר"ן, סימן ו'), וזה ברור.
על כן אם יש לך את זה ביד, אתה המאושר ביותר, ואם אין את זה בידך, אתה האומלל ביותר. כי שם בעולם העליון, שום דבר אינו שווה, ואין שואלים כמה כסף יש לך וכו' כמה אנשים וכו', על כן תזכור תמיד מה יש ביד…
שלישית – עליך לדעת, כי ההכרח למות, ואין יכולים להתחמק מזה בשום פנים ואופן, וההכרח לחזור אליו יתברך, ועל כן מה ולמה לך לחכות עד שיבוא מלאך המוות ויפחיד אותך ויוציא את נשמתך באכזריות נוראה, רחמנא ליצלן, יותר טוב שתחזור כבר אליו יתברך, ותדבק עצמך בו יתברך בדבקות אמתית ונצחית, ותיפטר מכל אלו היסורים.
כי הדבוק תמיד בו יתברך אינו צריך לעבור את היסורים הקשים והפחדים, רק נדבק בו יתברך, ונפרד במיתת נשיקה ממש.
אז אם תכניס את מעט דיבורי אלו בתוך לבך, כל החיים ילכו לך בצורה אחרת, תמיד תסתכל מה יש לך ביד, כמה הצלחת לחטוף היום – פרק משניות, דף גמרא וכו', ומה שאיפותיך בחיים וכו', ולמה אתה הולך ומתקדם וכו'.
אשרי מי שחי כך, ואז כל הלך מחשבתו משתנה לטובה.
(אשר בנחל, כרך י', מכתב א' קע, שנת תשל"ד)
רכד – אני צריך עצה לקדושה!
כשאחד פגום בברית, כדאי לו לעיין בספרי שו"ת, כי השאלות והתשובות מחדדים את המוחין, וזה תיקון הברית, כי בדרך כלל ספרי שאלות ותשובות מביאים דברי חכמנו הקדושים מכאן לכאן ומכאן לכאן וכו' שזה בניין החידוש וכו'
ורבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימן קה) שמי שפגם בברית עליו לחדש חידושים.
וזה תיקון המחשבה תיקון הברית, ומאחר שלא כל אחד יכול לחדש, על כן טוב מאוד לעיין בספר שאלות ותשובות וזה תיקון הברית. לכן תראה לעיין בכל יום בספר שאלות ותשובות תשובה אחת, וזה יזכה לך את המוחין. וטוב להתחיל עם תשובות הראשונים, ואחר כך תשובות גדולי האחרונים, וזה דבר נפלא מאוד אם תרגיל את עצמך בזה.
(אשר בנחל, כרך יא, מכתב א' רצו, שנת תשל"ד)
רכה. מה סדר אמירת "תיקון חצות"?
אודות סדר אמירת תיקון חצות, יש בזה כמה וכמה נוסחאות. רבנו אמר את הנוסח שיש ב"שערי ציון", כמו שמצינו שהפליג מאוד מאוד בפיוטים שמובאים שם, כגון: "איכה נחרב האולם", עד "נצעק בשבי" וכו', וכן החרוז "דודי ירד לגנו" סיפר בשבחו מאוד, כי מדבר מוויכוח של בית ישראל עם ה' יתברך, ומעורר הלב מאוד, (עיין שיחות הר"ן, סימן רסח), מזה אנו רואים שרבנו אמר את הנוסח הזה.
אבל יש גם נוסח מקוצר, מה שהספרדים אומרים, היינו רק מזמורי התהילים. כי טוב מעט בכוונה, ובפרט בעניין אמירת סדר תיקון חצות, ויעשה רושם למעלה בעולמות העליונים כפי דברי האריז"ל, כי אז הוא הזמן לבכות על חורבן בית המקדש ועל הריגת הצדיקים ועל שפיכות דמים של עם ישראל. וקיבלתי שטוב לומר אחר סדר אמירת תיקון חצות "עלינו לשבח".
(אשר בנחל, כרך יא, מכתב א' שמב, שנת תשל"ד)
רכו. על מה הרב ממליץ ללמוד אחר זמן "חצות"?
חמדת לבבי! מה שביקשת לסדר לך סדר מה ללמוד אחר "חצות", וזה אי אפשר, כי לאו כל אפין שווין. רבנו לא אחז לומר דברים אלו, וגם מי שיש לו מעט שכל, יודע ומבין, כי אי אפשר לסדר סדר לכל אדם בפרטיות.
כי בכל פעם נשתנה הסדר, העיקר ללמוד כסדרן: מקרא, משנה , גמרא, מדרש ושולחן ערוך וליקוטי הלכות מעט אוהבה, מתי שרק יהיה לו זמן פנוי, ואסור לבלבל את עצמו מזה כלל.
(אשר בנחל, כרך יא, מכתב א' שנו, שנת תשל"ד)
רכז. מה דעתו של הצדיק על ספר הסגולות "תולדות אדם מפעלות אלוקים" ?
אודות ששאלת בעניין ספרי הסגולות שהדפיסו "תולדות אדם מפעלות אלוקים" וכו' והם סגולות, נראה שזו קבלה מעשית וכו'.
לדעתי אין להתעסק בהם כלל, כי סתם טעויות למי שאינו יודע וכו', וסתם מבלבל את עצמו.
וכבר אמר רבנו על ספר רזיאל המלאך, שאינו מאדם הראשון כלל. על כן לדעתי, לא צריכים להתבלבל מכל אלו הסגולות וכד'.
העיקר אצל רבנו הוא האמונה הפשוט להיות איש תם וירא אלוקים, לדבר הרבה עמו יתברך.
(אשר בנחל, כרך יא, מכתב א' תכו, שנת תשלד)
רכח – מה עלי לעשות כדי לא לשכוח את מה שאני לומד?
אודות שאתה כותב שאתה שוכח כל מה שאתה לומד וכו', הנה טוב מאוד שתעיין בספר המידות (אות זכירה), ותקיים כל מה שנאמר שם, והקדוש ברוך הוא יעזור לך שעל ידי העצות האלו תבוא לזכירה.
באמת ראיתי בספר, שיש סגולה לזיכרון – ללמוד עם התלמידים ארבע פעמים. כי גם הקדוש ברוך הוא כשלמד לימדו ארבע פעמים, כמו שנאמר (איוב כח, כז): "אז ראה ויספרה הכינה גם חקרה".
וכן מובא בדברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימן קיח) לעניין חידושי תורה. שטוב לחשוב הרבה הרבה ולחזור ארבע פעמים, ומביא את הפסוק הזה: "אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה", כמובא במדרש רבה (פרשת כי תשא, פרשה מ').
וראיתי לאחד קדוש מדבר שהפסוק (במדבר יא, כו) "ותנח עליהם הרוח", הנאמר אצל אלדד ומידד, תיבת "הרוח" ראשי תיבות: ראה ויספרה הכינה חקרה, שנשפע עליהם זיכרון דקדושה.
וכן ראיתי בספר שמביא, שלכן אנו רואים בכל דפי הש"ס מתחילות ארבע שורות ברש"י וארבע שורות בתוספות, שורות רחבות בתחילת העמוד, לרמז שצריכים לחזור על הדף ארבע פעמים, וזו סגולה לזיכרון.
על כל פנים איך שהוא, טוב שתחזור על לימודיך ארבע פעמים, וכן תקיים כל מה שנאמר בספר המידות, אות זכירה, ועל ידי זה תבוא לזיכרון.
(אשר בנחל, כרך יג, מכתב א' תרסה, שנת תשל"ה)
רכט. אני חי בדוחק ובצמצום, האם אני חייב לתת צדקה לעני שבא אלי?
אודות השאלה ששאלת וכו', עליך לדעת, כי מובא בזוהר הקדוש (וירא): "את מי שהקדוש ברוך הוא אוהב, הוא שולח לו עני לזכות בו, ועל כן ראוי לך לשמוח מאוד מאוד, שבתוקף דחקותיך וקושיתך ובילבולך וכו', נכנס אצל עני, ועזרת לו, ובזה ראוי לך לשמוח כל ימי חייך.
באמת עליך להרגיל את עצמך לתת לכל עני שבא אל ביתך בשתי ידיים ואפילו קצת, ותפייסו, כי המפייסו – מתברך באחת עשרה ברכות , כמאמרם ז"ל (בבא בתרא י').
לכן העיקר לפייס את העני, ולומר לו: "אם היה לי יותר, הייתי נותן לך יותר". וכך צריכים להרגיל את עצמו לקבל פני כל עני בסבר פנים יפות. ובזכות זה הקדוש ברוך הוא יעזור לך, שאתה לא תצטרך לחזר על הפתחים.
(אשר בנחל, כרך יג, מכתב א' תשכח, שנת תשל"ה)
רל. כשאומרים את התיקון הכללי, האם צריך לכווין במילים "אל אלוהי-ם"? והאם זה חלק מהתיקון?
כל 'תיקון הכללי' שאני מדפיס, יהיה כתוב שם "אל אלוהי-ם" במזמור ע"ז, ששם צריכים לכוונם, כמו שהזהרנו רבנו, שצריכים לכווין בעת אמירת העשרה קפיטלך (פרקים) תהילים את השם הזה, והוא חלק מהתיקון.
ואל יאמר כל מאן דהוא שאין צריכים לכוון, כי בפרוש גילה לנו רבנו שצריכים לכווין (עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן רה) ואיני יודע איך יכולים לומר אחרת מדברי רבנו.
אני רק הקלתי לבני אדם שיכוונו את השמות האלו, רק בהבטה בעלמא שמביט בעת אומרו "אל אלוהי-ם", שיראה למטה את המילוי, וזה כבר מספיק.
(אשר בנחל, כרך יג, מכתב א' תשלו, שנת תשל"ה)