|
|
||||
|
רבי משה קורדובירו המכונה 'הרמ"ק' היה מתלמידי מרן ה'בית יוסף', מחשובי מקובלי צפת ורבו של האר"י הקדוש תאריך פטירתו: כ"ג בתמוז ה'ש"ל • נפטר בגיל: 48 • מקום מנוחתו: צפת, ישראל
|
||||
|
|
||||
|
הגאון הקדוש רבי משה קורדובירו – הרמ"ק היה מגדולי המקובלים בצפת, הוא ייסד בית מדרש לחכמת הנסתר בצפת והעמיד תלמידים רבים, ביניהם האר"י הקדוש, רבי חיים ויטאל, רבי אברהם גלאנטי (בעל 'קול בוכים'), ורבי אליהו די וידאש (בעל 'ראשית חכמה'). צעירותו
נולד בשנת ה'רפ"ב (1522), מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מרמז על מוצאו מהעיר קורדובה שבספרד. הוא הגיע לצפת ולמד תלמוד ופוסקים אצל מרן רבי יוסף קארו – 'הבית יוסף', למרות העניות והדחקות ששררה באותה תקופה בארץ ישראל ובצפת בפרט, לא נמנע מלשבת ימים כלילות על ספרי התורה הקדושה ולעלות מעלה מעלה במדריגות הקדושה והטהרה. בהיותו בן שמונה-עשרה שנה בלבד הוסמך לדיינות על ידי רבי יעקב בירב. התחתן עם א חותו של רבי שלמה אלקבץ – מחבר הפיוט 'לכה דודי' ובגיל עשרים החל בלימוד תורת הנסתר אצל גיסו זה. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו שם נמנו רבי חיים ויטאל, רבי אליהו די וידאש ורבי יצחק לוריא אשכנזי – האר"י הקדוש. גדולתו בגיל עשרים ושש סיים לכתוב את ספרו הראשון 'פרדס רמונים' – המבאר את שיטתו בקבלה. הוא זכה לגילוי אליהו הנביא והיה בקי בסודות הגלגולים ובשמות המלאכים, כפי שהעיד עליו מרן החיד"א. כל המקובלים בדורו החשיבו את דבריו בענייני קבלה כמוסמכים ביותר, וכינוהו 'האשל הגדול', וכך עמד בראש חבורת המקובלים בצפת. הרמ"ק חיבר עשרות ספרים, ביניהם: 'אילימה רבתי' – ביאורים בקבלה, 'שיעור קומה' – ביאור מקדים לחלקים של האידרות בזוהר, 'אור נערב' – קונטרס העוסק במעלת לימוד הקבלה, ספר הגירושין – חידושים שנתגלו לו כשהיה מתבודד מחוץ לביתו, 'תפילה למשה' – פירוש על התפילה, 'תומר דבורה' – ספר מוסר על-פי פנימיות התורה, ועוד. ממשיך דרכו בבוא האר"י לצפת (בערך בשנת 1569) נתחבר עם רבי משה קורדובירו, ושניהם העמיקו בחכמת הנסתר והשפיעו זה לזה שפע רב מאוד. מהיום ההוא הייתה ברית אהבה כרותה בין שניהם.
לפני פטירתו שאלו אותו תלמידיו מי ימשיך את דרכו ויעמוד בראש חבורת המקובלים, ענה להם: מי שיראה אחר פטירתי עמוד אש הולך לפני מיטתי, הוא זה שימשיך בהנהגה. ואכן, בשעת הלוויתו לא ידעו תלמידיו היכן לקוברו, אך האר"י הקדוש הצביע להם לעבר מקום מסוים באומרו שעמוד האש הולך לשם, כך נודע לתלמידים כי מעתה יעמוד האר"י בראש החבורה הקדושה. פטירתו בכ"ג תמוז ה'ש"ל (1570) התבקשה נשמתו בבית דין של מעלה. מרן רבי יוסף קארו בעל ה'בית יוסף', אמר על קברו של תלמידו: "כאן גנוז ארון התורה". לאחר פטירתו, גילה רבי חיים ויטאל לתלמידים כי הרוח של זכריה הנביא הייתה מגולגלת בו ורבי מנחם עזריה – הרמ"ע מפאנו שלח אלף זהובים לאלמנתו על מנת שתשאיל לו את כתב ידו 'אור יקר' בכדי שיעתיקו ויביאו לדפוס.
זכותו הגדולה תגן בעדנו עד ביאת ינון משיח צדקנו, אמן.
ציטוט מדברי מוהרא"ש זצוק"ל מתוך ספרו אשר בנחל על הרמ"ק ז"ל: מאוד אבקשך שתשלח לי את הספר הנורא "אלימה" מהרמ"ק ז"ל, וגם ספרו "אור יקר" על הזוהר הקדוש שהולך ונדפס עכשיו, מי יתן שאזכה לכל ספריו הקדושים המלאים עם התגלות אלקותו יתברך שמו. הספר "פרדס רמונים" מהרמ"ק ז"ל, יש לי כבר, ומי יתן וכל ישראל היו לומדים ספריו הקדושים, שהם עיקר השער להיכנס בגן-עדן, ולטעם מעץ החיים ומפריו ומשעריו, ולחיות לעולם חיים אמתיים ונצחיים, אבל תדע, יקירי, הכל רק על-פי ההקדמות הנוראות מרבנו ז"ל וממוהרנ"ת ז"ל בספריהם הקדושים, הלא הם: "לקוטי-מוהר"ן" ו"לקוטי-הלכות" וכו', כמו שכתב בפרוש מוהרנ"ת ז"ל ב"לקוטי-הלכות" (תפלין, דלכד ה, אות לח) וזו לשונו הקדושה שם: "כי על-פי הדברים האלה וכיוצא בהם המובאים בדברינו, תוכל לעשות לך דרך להבין מעט מזעיר בדרכי הקבלה של הזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל, להוציא מהם דרכים ועצות למעשה על-פי ההקדמות הנוראות של רבנו ז"ל, שכל תורה ותורה וכל מעשה ומעשה פותח שערים רבים של השגת אלקות, שעל-ידי-זה יכולים להבין גם כל דרכי הקבלה, אם תזכה לשקוד על תורתו הקדושה יום יום בשקידה רבה", עד כאן לשונו הקדושה, עין שם. על-כן, אהובי, ידידי, היות שהנך עוסק במכירת ספרי קבלה, שמע לעצתי ומכור גם ספרי מוהר"ן מברסלב זכותו יגן עלינו המחזקים ומחיים כל נפש, ומקרבים מאוד אליו יתברך, וממילא יתרבו לך קופצים הרבה שירצו לקנות ספרי קבלה, כי בדור הזה בלי ההקדמות מרבנו ז"ל ותלמידיו הקדושים, זכותם תגן עלינו, איני יודע אם יש מי שיכול ללמוד קבלה, אדרבה יזיקהו ברוחניות ובגשמיות וכו' ואין להאריך בדבר המובן ממילא כי בלא התבודדות, האדם הוא מבהל ומבלבל מאד מאד, ובדרך צחות אמרתי לפרש מאמרם ז"ל (יבמות סב ): "כל שאין לו אשה" וכו', אשה נקראת תפילה – "אשה יראת ה"' (משלי לא, ל) כידוע, וזה – "כל שאין לו תפלה והתבודדות שרוי בלא תורה ובלא שמחה ובלא טובה" וכו', והבן; כי זה אמת למי שמבינו וכו', ותפלה והתבודדות אי אפשר לקבל כי אם מרבנו ז"ל כידוע.
אשר בנחל חלק א' מכתב ה |
||||
