שמעתי מהרב החסיד ר' לוי יצחק (נרו יאיר) [ז"ל], שסיפר לי בשם אנשי שלומנו, שהיו רגילים לומר על ר' אברהם בר' נחמן ז"ל, שהיה מברך ברכת המזון מילה במילה כמונה מעות, עם חן של אמת כזה, אשר כל ברכה הרגישו איך שמברך ומהלל להשם יתברך שנתן לו לאכול, ומחמת שהיה איש חולני, היה צריך כמה פעמים ביום לאכול, ולכן היה נוטל את ידיו כמה פעמים לסעודה, ואחר כך ברך ברכת המזון בדבקות ובנעימות, ועל זה אמרו אנ"ש, אשר מן השמים מרעיבים אותו, כי בשמים משתוקקים אחר הברכת המזון הנעים שלו.
ואגב, אספר לך סיפור מעניין, שהייתי פעם ביום כיפור בירושלים, והתפללתי עם אנשי שלומנו כנהוג, ובמוצאי יום הכיפורים נכנסתי להיפרד מהרב החסיד רבי לוי יצחק (נרו יאיר) [ז"ל], ותכף כשנכנסתי, היה מברך ברכת המזון בנעימות ובמתיקות ובחן של אמת מילה במילה, ולא הסתכל חוץ לסידור.
והתיישבתי בצד והסתכלתי עליו, ובין כך נכנסה ביתו היחידה להיפרד ממנו, כי הם היו גרים בבני ברק, ושהו ביום כיפור בירושלים, ובמוצאי יום הכיפורים היא נכנסה להיפרד מאביה, והייתה בלחץ גדול, כי טקסי חיכה לה בחוץ וצפר, כי מיהר לדרכו, והיא אומרת לאביה: "אבא, שיהיה לך שנה טובה [טאטא זאלסט האבן א גוט יאהר] אני צריכה לנסוע כבר, הטקסי מחכה", והוא לא הסתכל עליה, ולא התייחס אליה כלל, והיא בהיותה בלחץ חזרה על זה כמה פעמים, ולא עניין אותו שום דבר, הוא לא הפסיק אפילו לעשות תנועה עם היד, כאומר לכי לשלום וכו'.
ועמדה וחיכתה מתוך לחץ גדול ולא הלכה, עד שגמר לברך ברכת המזון. ואז נפרדו, וליווה אותה עד לחוץ.
וכשחזר אמר לי בזו הלשון: כשיהודי מברך להקדוש ברוך הוא ברכת המזון, צריך לשכוח אז מכל העולם, וידע שאין לו אז רק את הקדוש ברוך הוא לבד, ויברך ברכת המזון בדבקות.
ואז סיפר לי את הסיפור של ר' אברהם בר' נחמן ז"ל, איך היה מברך ברכת המזון בשמחה ובדבקות. ושאל אותי: "למה באת עכשיו?" אמרתי לו, שתכף למחרת יום הכיפורים בבוקר מוקדם יש לי טיסה לחזור לארצות הברית, כי בערב ראש השנה הייתי בציון רבנו ז"ל, ובראש השנה הייתי בקייב, כי הייתה לי תכנית להישאר בגניבה בראש השנה באומן, אך לבסוף תפסו אותי, והחזירו אותי בערב ראש השנה אל קייב, ושם התפללתי.
ותכף אחר ראש השנה באתי לארץ ישראל, ור' לוי יצחק (נרו יאיר) [ז"ל] קרבני מאוד במשך כל הימים בין ראש השנה ליום הכיפורים, והרבה לדבר עמי שעות ארוכות, וסיפר לי המון סיפורים נפלאים, אשר את כולם כתבתי. ובמוצאי יום כיפרו דיבר עמי בעניין ערב ראש השנה באומן, וסיפר לי הרבה סיפורים, איך היה אצל אנשי שלומנו.
אשר בנחל חלק ל"ח מכתב ו' רעא.
