מוהרא"ש מסביר: מה המקור ללכת עם בגדים לבנים בשבת ולמה הנהיג את זה ביבנאל?

בגדים לבנים

ידוע שהאריז"ל הקפיד מאוד ללבוש בשבת בגדים לבנים, ואמר שכפי הצבע וגוון המלבושים שלובש האדם ביום שבת בעולם הזה, כן ממש יתלבש האדם בעולם הבא אחר פטירתו תמיד, וסיפר לתלמידו רבי חיים ויטאל זי"ע שפעם בקבלת שבת נתגלה אליו נשמת חכם אחד, שנפטר בימיו וראהו לובש שחורים ואמר לו לפי שבעולם הזה היה לובש שחורים ביום השבת, לכך מענישים אותו שם בעולם העליון אחר פטירתו, ומלבישים אותו בגדים שחורים אף בשבת (עיין שער הכוונות עניין רחיצת פניו ידיו ורגליו).

וידוע אשר רביז"ל גם כן הלך עם בגדי לבן בשבת (עיין פעולת הצדיק סימן תקצג'). וגודל המעלה של האדם ההולך בבגדים לבנים בשבת זה אין לתאר ולשער כלל, עד שכתב מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות חוקת העכו"ם הלכה א'): שללכת עם בגדים לבנים זה תיקון הברית, וכן זה בגדי ישראל ללכת עם בגדים לבנים (עיין שם).

וכן מובא בשל"ה הקדוש (מסכת ראש השנה פרק נר מצווה כא'): מה שכתב הפרדס בשער הגוונים פ"א וזה לשונו: "כאשר ירצה לפעול פעולה ויצטרך אל המשכת הדין, אזי יתלבש האדם ההוא בבגדים אדומים ויצייר צורת ההוי"ה באודם, וכן לכל הפעולות וההמשכות. וכאשר יצטרך חסד ורחמים יתעטף לבנים, ולנו בזה ראויות ברורות מהכהנים שהמשכתם מצד החסד, ובגדיהם בגדי לבן להורות על השלום, וזה ענין כהן גדול ביום הכיפורים שהיה מעביר זהבים ולבש לבנים, מפני שעבודת היום בבגדי לבן, ונתנו טעם לדבר (ראש השנה כו.): שאין קטיגור נעשה סניגור.

וכן מביא השל"ה הקדוש (הגהות למסכת שבת) מבואר בדברי האריז"ל ללבוש בשבת ארבע בגדי לבן, ואין להקפיד דאם לבש בחורף בגד ארגמן וכיוצא תחת המלבוש הלבן מפני הצינה, רק שיהיו ארבע בגדי לבן כנגד האותיות השם הגדול, שהן לבושי עולם הבריאה. ומאן נינהו? תחתון ועליון והאזור והחלוק. ונאמר במסורה כי כפי גוון המלבוש שאדם לובש בשבת בעולם הזה כך ממש יתלבש אחרי פטירתו בימי שבת.

וכן הוא (פרשת תצווה תורה אור ב'): ארבע בגדי לבן הם: "כתונת ומכנסים מצנפת ואבנט", והנה ביחס ארבע בגדים אלו בארבע אותיות, נוכל לייחסם על ידי סגולתם. מצנפת מכפרת על גסות הרוח, יורה שהוא ודאי בי' ולכן שריא במוחא, ומכפר על הגאווה שהוא במוחא וברישא ודחיא י' דלא שריא על רישיה, ועל ידי המצנפת היה הכהן מכפר על גסות הרוח וממשיך הי' על ישראל. אבנט מכפר על הרהורי הלב, יורה ודאי היותו הה', דהיינו הלב מבין. ומפני שעל ידי הרהורים רעים אדם מסלק ה' עילאה דלא שריא על לביה, היה כהן גדול מכפר על ידי אבנט על הרהורי הלב וממשיך הה' על ישראל. כתונת היה מכפר על שפיכות דמים, יורה ודאי היותו בו', דהיינו שופך דם האדם באדם, וה'ו' הם פני אדם כדכתיב (ישעיה מד' יג'): "כתפארת אדם". ועל ידי שפיכות דמים היו מסלקין הו' דלא שריא בגופא דתמן כתונת, וכהן גדול היה מכפר על ידי הכתונת וממשיך ה'ו' על ישראל. מכנסים היו מכפרים על גילוי עריות, וזה יורה ודאי היותן במלכות, כי בה עיקר פגם הערווה, שהם ע"ר ו"ה פירושו מפריד ו' מהה', ומקומם מהטבור ולמטה בסוד (רות ג'): "ותשכב למרגלותיו". ועל ידי העריות היו מסלקי הה' מעליהם דלא שריא בהו ועל ידי המכנסים היה כהן גדול מכפר העריות וממשיך הה' על ישראל. נמצאו ארבע בגדים, י' מצנפת, ה' אבנט, ו' כתונת, ה' מכנסים, עיין שם.

רואים מזה את גודל העניין ללכת בבגדים לבנים בשבת, והנה מפני הרבה טעמים נשתכח המנהג הזה, רק בודדים בעלי מקובלים נוהגים ללכת בבגדים לבנים גם עכשיו בשבת, זכה הוד כ"ק הגה"צ מוהרא"ש זי"ע לתקן אשר ביבנאל ילכו כל אנשי שלומינו עם בגדים לבנים בשבת, כרצונו של האריז"ל ושל רביז"ל, כי פה ביבנאל אף פעם לא היה זכר של יהדות וזה מקום חדש שנכנסו לגור שם הרבה משפחות מחסידי ברסלב, ולכן כאן יכולים את זה בשלימות, כי לא נראים כשמח בין אבלים, ומאחר שכולם הולכים כך ביבנאל, אז אין מה להתבייש בזה, אדרבא מי שלא הולך עם בגדים לבנים בשבת ביבנאל, הוא מתבייש, ולכן הוא דבר גדול מאוד, מי שיכול לקיים את זה בתמימות ובפשיטות ללכת עם בגדים לבנים, אשרי לו.