לקראת יום השלושים לפטירתו של מגיד המישרים הנודע רבי יעקב גלינסקי זצ"ל קיימנו שיחה עם נכדו שסיפר על הקשר של סבו לחסידות ברסלב • מתי נסע לאומן ולמה? ומה יכולים ללמוד מדרכו המיוחדת? כ' אדר א' תשע"ד, 20/02/2014 |
||||||
|
|
||||||
|
לפני כחודש ימים, ביום חמישי כ"ב בשבט תשע"ד, הוכה הציבור החרדי באבל כבד עם פטירתו של זקן מגידי המישרים הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שהיה בן 94 בפטירתו. לא רבים ידעו על הקשר והפינה המיוחדת ששמר הרב בליבו לחסידות ברסלב, ועל כך בכתבה הבאה. אך קודם לכן – קצת היסטוריה. הרב, שכונה בפי כל ר' יענק'לה, נולד בשנת ה'תרפ"א בקרינק שפולין לאביו הרב אברהם צבי ולאמו מרת דבורה גלינסקי, מחסידי חב"ד, ובבחרותו למד בישיבת 'בית יוסף נובהרדוק' בביאלסטוק. "הוא עזב את הבית קודם גיל בר מצוה, והלך ללמוד בישיבה, ומאז לא ראה את הוריו" מספר נכדו הרב ישראל מאיר גלינסקי בראיון ל'ברסלב סיטי'. "בתחילת המלחמה שלחה לו אמו מכתב, וביקשה ממנו שיחזור הביתה כיוון שאין איש יודע מה ילד יום וכדאי שכולם יהיו ביחד. בתגובה הוא שלח לה מכתב בחזרה, וכתב 'אני בבית'". בתקופת מלחמת העולם השנייה הוגלה לסיביר יחד עם קבוצה של מאה מחבריו לספסל הלימודים. לאחר המלחמה נישא לרעייתו הרבנית צביה, בתו של הרב חיים בנימין הלוי ברוד, מחסידי ברסלב ברוסיה שהתגורר שנים רבות באומן. על התקרבותו של חמיו לברסלב סיפר ר' יענק'לה זצ"ל בעצמו בראיון לגיליון 'ניצוצות' בחנוכה תשע"ג: "רבי חיים בנימין התייתם מאביו בגיל צעיר, כמדומני שהיה אז בן ארבע, וגדל בפולין של אז בעוני נורא. יום אחד התגלגלו לידיו כמה דפים קרועים של אחד מספרי רבי נחמן מברסלב, הוא מאוד התלהב מהכתוב שם, והחל להתחבר לחסידי ברסלב בפולין. באחד הימים גמלה בו ההחלטה להבריח את הגבול לרוסיה, דבר שהיה כרוך ממש בפיקוח נפש. הוא עבר את הגבול יחד עם עוד כמה בחורים, והגיע לאומן. שם הוא התגורר מאז, ואח"כ התחתן ונסע לגור במז'בוז'. שם נולדו לו ילדיו ונשאר שם עד שגדלו".
בשנת ה'תש"ט עלה ר' יענק'לה לישראל והתיישב בעיר בני ברק, שם נהג לפקוד את בתי גדולי ישראל – 'החזון איש' ו'הסטייפלער'. בשליחות 'החזון איש' היה מגיע במסירות נפש למעברות העולים החדשים ומסייע להצילם משמד. לפני כשישים שנה שימש כראש ישיבה בראש העין ופעל בקרב צעירי העדה התימנית, עשור לאחר מכן עמד בראשות ישיבת 'נובהרדוק-חדרה' , יחד עם הגאון רבי אלחנן פרלמוטר. במשך שנים רבות היה נוסע בכל רחבי הארץ ונושא דרשות בפני המון העם שהאזין בשקיקה לדבריו. דרשנותו הייתה מתבססת על שיטת המוסר של נובהרדוק, ודבריו תובלו בסיפורים, במשלים ובבדיחות שאיתם היה כובש את ליבות השומעים. אמרותיו ומשליו הפכו לנכסי צאן ברזל אצל מגידים ודרשנים רבים. יצויין גם כי כבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א מרבה לעיין בספריו של הגאון זצ"ל וכשמשוחח אודותיו מפליג ומשבח את גודל מעלתו ואמרותיו הנפלאים. "הסבא ניצל כל מקום אפשרי בארץ ובכל העולם, לשאת דבריו בפני עם ועדה", מספר הנכד ל'ברסלב סיטי'. "הוא היה מחזק את האמונה ומעודד את הנפשות החלשות, כשהוא מתבל את דבריו בהרבה הומור ומליצה, וממילא מאפשר לדברי ההתעוררות וההתחזקות לחלחל פנימה. ואכן, אלפי יהודים מעידים על דרשות ששמעו ממנו במשך עשרות השנים שדיבר, ועל התועלת שהייתה להם מזה". 40 צאצאים ברסלבר'ס שיטת נובהרדוק, שעליה גדל והתחנך ר' יענק'לה ועל פי דרכה התווה את מהלך חייו, עסקה בעיקר בהשפלת ה'אני' וביטול המציאות העצמית למציאותו יתברך, מתוך בוז לכל ענייני העולם הזה ובהחדרת אמונה וביטחון והישענות על הקב"ה עד הסוף – בלי לבחול בשום דבר מפחיד או מביך בעבודת השם. אבי השיטה, הסבא מנובהרדוק, בילה זמנים ארוכים בשהייה והתבודדות ביערות, וכך חינך את תלמידיו. "יש הרבה מאוד דמיון בין שיטת נובהרדוק לחלק מדרכי רבינו הקדוש מוהר"ן מברסלב", אומר הנכד שהוא עצמו חסיד ברסלב אדוק. "אלא שבנובהרדוק לא עסקו בדרכי ההתחזקות שרבינו ומוהרנ"ת מלמדים, וכמובן לא עסקו בעניין ההתקשרות לצדיק שהוא העיקר במשנתו של רבינו". "כך יצא שסבי זצ"ל, מעצם היותו נובהרדוק'ר ממילא הייתה לו כבר זיקה למושגים של ברסלב", מוסיף הנכד ר' ישראל מאיר.
ר' יענק'לה לא היה חסיד ברסלב, אך אשתו הרבנית – בתו של הרה"ח רבי חיים בנימין ברוד, הייתה מקושרת מאוד לדרכה של חסידות ברסלב ועסקה רבות בספרי רבינו נחמן מברסלב ואף נסעה אל ציונו הקדוש כמה וכמה פעמים. "למרות שהסבא עצמו לא היה חסיד ברסלב, הוא הכיר הרבה מחסידי ברסלב בדור הקודם שגרו ברוסיה ותמיד ציין בהתפעלות את ההתלהבות והחמימות שלהם, ואת מסירות הנפש שלהם. גם בארץ הוא התפלל עשרות שנים במניין ותיקין בבית הכנסת ברסלב ברחוב מימון בבני ברק, ושם הכיר את חסידי ברסלב הפולניים – ר' מוטל יגלניק, ר' זעליג אורלנצ'יק, ור' זאב ליברמנש, שהיו שכנים שלו עשרות שנים. הוא זכה שחלק גדול מצאצאיו התקרבו לדרך רבינו הקדוש, שניים מבניו ואחת מבנותיו, ועשרות מנכדיו. בראש השנה האחרון היו באומן 40 מצאצאיו כן ירבו", מספר הנכד. ידוע לנו שהסבא ביקר פעם באומן. מה הביא אותו לנסיעה זו? "לפני כ-15 שנה, נפטר בנו היקר ר' נחמן זצ"ל, שהיה חסיד ברסלב ואף נקרא על שם רבינו הקדוש על פי בקשת חמיו של סבי. במשך ימי השבעה באו רבים לנחם וסיפרו סיפורים מופלאים על המנוח, וסבי זצ"ל – מלבד מה שהוא עצמו ידע והחזיק מאוד מבנו – התפעל מאוד מהדברים ששמע ועל ידי זה הכיר במיוחדות שיש בדרכה של חסידות ברסלב. כתוצאה מכך, הוא נעתר לבקשת דודתי שביקשה ממנו לנסוע ולו פעם אחת לאומן, ואכן הוא ישב עם הרב ישראל מאיר גבאי ויחד עמו תכנן מסע רחב של ביקור בעשרות קברי צדיקים בפולין ואוקראינה, כשהראשון והמרכזי שבהם הוא ציונו של רבינו הקדוש באומן". ספר לנו על הנסיעה המיוחדת "הוא נסע יחד עם נכדו, ר' אליעזר קרשבוים, מחסידי ברסלב כמובן, והנסיעה הייתה מאוד מרגשת ומעניינת. דבר ראשון הוא הגיע לציון רבינו הקדוש, ושם הוא אמר לנכדו: "אני כאן כקטן שנולד! תאמר לי מה צריך לעשות ואני אעשה". ואכן, הוא נתן פרוטה לצדקה, אמר 'הריני מקשר' ואמר את עשרת המזמורים של התיקון הכללי בהתרגשות גדולה, וגם את התפילה שאחריו. לאחר מכן אף עשה וידוי דברים לפני הצדיק, ולמעשה שהה שם כ-3 שעות, לעומת שאר עשרות קברי הצדיקים שביקר בהמשך ובהם שהה דקות ספורות בלבד".
המורשת של סבא המגיד מישרים הנודע זכה לחיות חיים של מסירות נפש ולהעביר מורשת נכבדה ליהדות בעולם, כאשר דרשותיו ודרכו המיוחדת נחקקו אצל אלפים מעם ישראל. הוא גם השאיר אחריו כ-400 צאצאים(!) לתפארת. אך הנכד ר' ישראל מאיר גלינסקי מדגיש כי למרות הזכויות העצומות שזכה סבו הגדול, העיקר בעיניו אלו דווקא אותן שלוש שעות בהם שהה הסבא בציון רבינו הקדוש באומן. "העיקר הוא מה שזכה להיות על ציונו של רבינו הקדוש ולקיים דבריו" אומר הנכד. "הרי בזה זכה לרווח והצלחה נצחית, ולהבטחתו של רבינו לפעול בכל כוחו לתיקון נשמתו בשלמות. ואולי מחמת מסירות נפשו ליהדותו בגיל צעיר ברוסיה זכה משמים למתנה זו, שהיא בוודאי הרווח הגדול ביותר שניתן לזכות בו". "כעת", מוסיף הנכד, "יש אפשרות לכל אחד מאיתנו לזכות בנקודות אלו שהשאיר בעולם – להתעורר באמת להיות יהודי פשוט עם מסירות נפש ליהדות ולאמונה, ולהחזיק תמיד מעמד בחיקו של אבינו שבשמים, באמונה ובשמחה". הנכד מסיים בדברי חיזוק לכל חסידי ברסלב: "ברוך השם שזכינו לאורו של רבינו הקדוש שמאיר לנו את העניינים הללו באופן השייך לכל אחד ממש, ונותן לכל אחד מאיתנו לזכות לכל המעלות הנפלאות הללו על-ידי הרצונות וההתבודדות בקביעות ובמסירות נפש, ובעיקר על-ידי ההתקשרות והאחיזה בכל הכוח במקור חיותנו ונשמתנו – הצדיק האמת ותלמידיו, וממילא החובה והזכות שלנו כפולה ומכופלת לאחוז בכל המעלות הנפלאות הללו, להאמין שאנו יכולים לזכות בהם ולזכות את אחרים. אשרינו". |
