פעולת הצדיק – כך למד רבינו

כך למד רבינו

תמיד היה לימודו של רבינו במהירות גדולה מאוד. והיה לומד כמה דפים מה'שולחן ערוך' בשעה אחת עם כל הפירושים כולם שסביב ארבעת החלקים הנדפסים בכרך גדול, שהם ה'טורי זהב' וה'מגן אברהם' ו'הבאר הגולה' ו'פרי חדש' ו'עטרת זקנים' וכיוצא בהם בשאר החלקים.

וסיפר שבעת שהקהל מכין עצמו להתפלל בבוקר, בעת שמתחילים להתקבץ עד שמתחילים להתפלל, באותה השעה הוא לומד ארבעה דפי 'שולחן ערוך'.

	ללמוד בלי לדקדק (צילום: ברסלב סיטי)

וכל מה שלמד גמרא או הלכה וכיוצא – הכל היה במהירות גדולה מאוד.

וסיפר עימנו הרבה הרבה בעניין זה, שטוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מעניין לעניין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו.

ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם, ויניח אותו העניין וילמוד יותר להלן, ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה, כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.

ואמר, שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר וממילא יבין, ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו, שירצה להבין תכף, ומחמת זה יקשה לו הרבה ולא יבין כלל. רק יכניס מוחו בלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תכף, יבין אחר כך. ואם ישארו אלו דברים, שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כווונתם – מה בכך, כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל.

וכמו שאמרו חז"ל (עבודה זרה יט.): 'ליגמור והדר ליסבור, ואף על גב דלא ידע מה קאמר' [ללמוד ואחר כך להסביר, ואפילו שאינו יודע מה שאומר], שנאמר (תהלים קיט, כ): "גרסה נפשי לתאבה" וכו'.

כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות, יזכה ללמוד הרבה, ועל ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגמרם ולחזור ולהתחיל ולגמרם פעם אחר פעם, ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השנית והשלישית כל מה שלא היה מבין בתחילה כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

ודיבר הרבה מאוד מעניין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בעניין הלימוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאוד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר מאשר היה לומד בדקדוק גדול, כי זה מבלבל מאוד מן הלימוד.

וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם, ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאוד גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר הספרים כולם.

ללמוד בפשיטות ובזריזות. בחור צעיר מיבנאל בלימוד (צילום: משה בן שושן)

ופעם אחת חשב רבינו ז"ל מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום, עד שאין היום מספיק; דהיינו לגמור בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש וארבעת חלקי 'שולחן ערוך' הגדולים, וכל המדרשים כולם, וכל ספרי הזוהר ותיקונים, וזוהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאריז"ל. גם צריכים ללמוד איזה שיעור ביום בקצת עיון.

ועוד חשב הרבה דברים, גם צריכין לומר תהלים בכל יום ותחינות ובקשות הרבה הרבה.

ואז סיפר הרבה מעניין זה, שצריכין ללמוד במהירות גדולה ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מעניין לעניין, והדברים הללו בדוקים ומנוסים.

גם לא היה מצווה לחזור תכף על הלימוד, רק רצונו היה תמיד ללמוד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות, ואחר כך יתחיל פעם נוספת ויגמור אותו כולו, וכן פעם אחר פעם.

גם אמר, לבל יהיה נבהל מזה שהזהיר, שצריכין ללמוד כל כך בכל יום, כי גם אם אינו זוכה ללמוד כל כך, אף על פי כן הוא יכול להיות איש כשר באמת.

וסיפר מזה, שיכול להיות איש כשר אפילו אינו יכול ללמוד כלל, ואפילו צדיק יכול להיות, אף על פי שאינו למדן כלל, רק בעל השגה אין יכול להיות, כי אם כשהוא למדן בגמרא, פירוש רש"י ותוספות. אבל איש כשר וצדיק גמור יכול לזכות, אפילו מי שהוא איש פשוט לגמרי, 'ולא עליך המלאכה לגמור, ואי אתה בן חורין להיבטל ממנה' (אבות ב, כא).

וסיפר שלמד כל ארבעת חלקי 'שולחן ערוך' שלוש פעמים: פעם אחת כפשוטו, ופעם שניה למד וגמר אותם והיה יודע בכל דין ודין מארבעת 'שולחן ערוך' השורש שלו בגמרא, פירוש רש"י ותוספות, ופעם שלישית למד וגמר אותם וזכה לידע בכל דין ודין סוד הכוונה של הדין, מפני מה הדין כך על פי סוד. וכפי הנשמע, כל זה היה בימי נעוריו, כי אחר כך חזר וגמר אותם עוד כמה פעמים.

גם סיפר בשבחו, שידע כל דברי ה'עץ חיים' ו'פרי עץ חיים' וכל כתבי האריז"ל וספר הזוהר והעיקר מן התיקונים. והמובן מדבריו היה, שזה היה בימי נעוריו.

ואל כל זה זכה על ידי עוצם יגיעתו וטרחתו, שיגע וטרח בעבודת השם יתברך עוד מימי קטנותו במסירות נפש ממש, כי כל דבר ודבר שרצה לעשות בעבודת השם יתברך, היה קשה עליו מאד בכל מיני כבדות שבעולם.

וסיפר, שבתחילה היה קשה וכבד עליו מאוד לישב יחידי בבית מיוחד כמה שעות רצופות לעסוק בעבודת השם יתברך, וזה הדבר היה קשה וכבד עליו מאד בתחילה. אך הוא היה מכריח עצמו מאוד ושבר תאוותו, וישב כמה שעות בכל יום בהתבודדות בחדר מיוחד. וכן היה קשה עליו מאוד מאוד עבודת השם שהיה צריך לעשות בכל יום. וכל כך היה קשה וכבד עליו, עד שאי אפשר היה לו לישא כלל העול מגודל הכבדות, שהיה כבד וקשה עליו מאוד מאוד. ורק על ידי עצה זו נשא עליו עול העבודה; היינו שבכל יום היה חושב בדעתו, שאין לו רק זה היום בלבד, ולא הסתכל על יום המחרת ועל הזמן הבא כלל, רק כאילו אין לו רק זה היום לבד. ועל כן היה יכול לישא עליו עול העבודה של זה היום לבד, כי על יום אחד לבד יכול האדם לקבל על עצמו כל מיני עבודות שבעולם, מאחר שהוא רק ליום אחד בלבד. וכשגמר העבודה של זה היום, אזי ביום המחרת חזר וקיבל עליו העבודה של אותו יום המחרת. וככה התנהג כל ימי ילדותו, לקבל על עצמו העבודה ביום זה, ולא הסתכל על יום המחרת כלל. ואמר, שבלא זה לא היה יכול לישא עליו כלל עול עבודתו יתברך, שהיתה כבדה עליו מאוד. 

< הקודם | הבא >