רעא – בתי חולה מאוד, הרופאים אמרו לי שאין לה תקווה – מה עלינו לעשות?

הנה למען רפואת בתך, ראה תיכף ומיד לנסוע אל ציונו הקדוש של רבי מאיר בעל הנס, ולהדליק שם נר של שמן זית. לבקש שם הרבה רחמים, להרבות שם בתפילה בעבור הילד, ואחר כך לשפוך קצת מהשמן דלק שם, ולהביאו אל בתך, ולמרוח אותה מכף רגל ועד קודקוד ראשה.

וה' יתברך השומע תפילות ישראל, ישמע את תפילותנו, ותהיה לה רפואה שלמה, ותקום בריאה לגמרי.

ובפרטיות, כי הרופאים אמרו לך שאין לה תקווה, רק להתפלל אל הקדוש ברוך הוא, ובוודאי יתקיים כן, אם תקיים את כל זאת.

(אשר בנחל, כרך לא', מכתב ה' עח, שנת תשמ"ג)

רעב – זכיתי לבעל צדיק אך עדיין לא זכינו לילדים, מה אנו צריכים לעשות?

שמחתי לשמוע הטוב מכם, ומאוד מאוד אני שמח בשמחתך שיש לך בעל כזה צדיק ומאמין בה' יתברך.

ראי להתחזק מאוד מאוד להיות תמיד בשמחה עצומה, כי השמחה היא סגולה גדולה להוליד בנים חיים וקיימים, ואסור לדחוק את השעה, חס ושלום.

רבנו אמר (ספר המידות, אות בנים, סימן ט') "צניעות באישה מזכה לה לבנים הגונים"… על כן ראי להיות בצניעות ולכסות שערך, וכן לילך בבגדים צנועים, וה' יתברך יתן לכם בנים חיים וקיימים.

העיקר אל תדחקי את השעה כדרך זוגות צעירים, שתיכף ומיד אחר החתונה, אם לא מתעברת, אזי נעשים עצבניים, ובוכים ומצטערים וכד',

וזה בא מפגם אמונה, כי בוודאי על ידי תפילה וצדקה וצניעות ונר של שמן זית – תזכו לבנים חיים וקיימים.

אם יצא לך להיות בירושלים, תלכי אל קבר רחל, ושם תבקשי רחמים אצלו יתברך, שתזכי ללדת בנים חיים וקיימים, כי לבקש רחמים רבים על בנים, מקום המסוגל ביותר, הוא בקבר רחל אמנו, אך העיקר לא לדחוק את השעה, בי בוודאי לא יעזוב אתכם ה' יתברך.

(אשר בנחל, כרך לא', מכתב ה' עט, שנת תשמ"ג)

רעג – האם אפשר לתת את כסף של "מתנות לאביונים" לבחורי ישיבה?

אודות שאלתך ששאלת וכו', בדרך כלל אם הם עצמאיים ולומדים בישיבה, ואין מי שיעזור להם, אשר לדאבוננו הרב, ישנם הרבה בחורים, שהוריהם במצב דחוק. והבחורים בישיבה, וצריכים לעתים לקנות מצרכים אישיים והכסף אינו בנמצא, אשר דבר זה שכיח מאוד.

לכן מצווה לעזור להם, ובפרט כשלומדים תורה, ואין מי שיסייעם, זו הצדקה האמתית, ולכן גם לבחורי ישיבה יכולים לקיים "מתנות לאביונים", ומצוות צדקה שייכת גם להם.

ואין עוד צדקה יותר גדולה מזו – לעזור לבחור שיוכל ללמוד תורה בהרחבת הדעת ובגדלות המוחין, ולא כל אחד זוכה לצדקה זו.

(אשר בנחל, כרך כד, מכתב ג' תשצז, תשמא)

רעד- מה הכוונה בדברי חכמים: "כל הפושט יד בפורים – נותנים לו"?

אודות שאלתך בעניין (ירושלמי מגילה, א, ד): "כל הפושט יד – נותנים לו", היינו ברוחניות, שכל מי שמבקש אז מה' יתברך – מקבל ונענה.

כי בפורים מתגלה אור כזה אומר האר"י ז"ל – מוחין דאבא, היינו הכול פתוח וגלוי, שמי השמיים פתוחים, ומובן מתיקוני הזוהר (תיקון כא, דף נז:), שפורים יותר גדול מיום הכיפורים, כי יום מחילת העוונות נקרא כפורים, היינו שנדמה כפורים, היינו שפורים גבוה יותר ממנו.

וכיצד ייתכן? אלא ביום הכיפורים כל עם ישראל צמים, ויושבים בבגדי לבן בבית הכנסת, עטופים בטלית, הולכים יחפים כדוגמת המלאכים, יושב כל אחד בפינתו, ומתבודד לקדוש ברוך הוא, ודבוק בו יתברך, ואין מסיחים דעת כרגע ממנו יתברך.

אבל בפורים, כשאדם אוכל ושותה כמה כוסות ושמח, ויש לו עסק עם אנשים, שזו עיקר שמחת פורים:

"משלוח מנות איש לרעהו", להתחבר עם יהודים, לא לשבת לבד, וכן לתת צדקה לעניים, "ומתנות לאביונים", ואדם נמצא בגשמיות העולם הזה, ואף על פי כן אינו שוכח מהקדוש ברוך הוא ודבוק בו, ומקיים מצוותיו יתברך, ושמח בשמחה אין סופית, ומתאחד עם כלל נשמות ישראל, זה חשוב בשמיים.

נמצא, שאין יום בשנה גדול מפורים, שאז יש לבורא יתברך שמו נחת גדול מברואיו, וכל השערים פתוחים, וכל מה שאדם מבקש – מקבל.

(אשר בנחל, כרך כד, מכתב ג' תשצח, תשמא)

ערה – עד כמה צריך להשתכר בפורים?

בעניין שכרות בפורים, יש מחלוקת בין הפוסקים, אבל רובם אומרים, שאדם ישתה רק למעלה מיכולתו. היינו, אם רגיל לשתות כוס אחת, ישתה שתיים או שלוש כוסות, וכך מטשטש מוחו ותו לא.

עיקר השלמות בפורים לא לאבד את עשתונותיו וכך מביא בספר "יסוד ושורש העבודה", שאדם צריך להיות חכם בפורים, כי בנקל יכול לאבד כמה מצוות.

כי אם האדם שותה ונעשה שיכור כחלוט, לא יברך "ברכת המזון", לא יקרא קריאת שמע, שזה דאורייתא, לא יתפלל ערבית וכו', ויכול לאבד הרבה טובות.

ולכן "החכם עיניו בראשו", ישתה שתיים שלוש כוסות, וזה יכניס בו שמחה עצומה.

והעיקר – להגיע לשמחה כזו, להיות בטל לגמרי לאין סוף ברוך הוא, עד שלא יהיה הפרש אצלו בין ארור המן לברוך מרדכי, היינו שיגיע לגילוי כזה, שיידע שכל הצרות והייסורים שסובלים מהגויים – זה ממנו יתברך.

(אשר בנחל, כרך כד, מכתב ג' תת, תשמא)

רעו – האם יש עצה נגד קמצנות?

אודות מה שבקשת עצה נגד קמצנות, אומר הרמב"ם בהלכות דעות (פרק ב, הלכה ב') שאם יש לאדם מידה רעה באופן קיצוני, ילך לצד השני בקיצוניות. היינו, אם אדם קמצן יתחיל לפזר כספו לצדקה.

(אשר בנחל, כרך כג', מכתב ג' תמז, שנת תש"ם)

רעז – האם ידוע לנו מי הם הצאצאים של רבנו?

אודות ששאלת וכו', בוודאי כן הוא, ישנן כמה משפחות שהם נכדים של רבנו, ויודעים בדיוק מי הם.

אבל ידוע, שאצל רבנו היו חשובים תלמידיו כבניו בדיוק.

ואומרים חכמנו הקדושים (ברכות סד.) על הפסוק (ישעיהו נד, יג): "וכל בנייך לימודי ה'", אל תקרי "בנייך" אלא בונייך, מי שבונה דעת הצדיק, הוא בן הצדיק.

וכן אומרים, (סנהדרין יט  (: "כל המלמד בן תלמידו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו", ולכן מי שלומד את תורת רבנו, כאילו הוא בנו של רבנו, והבן למעשה.

(אשר בנחל, כרך כג', מכתב ג' תנז, שנת תש"ם)

 רעח – קראו לנכד שלנו על שם יהודי שנפטר בגיל צעיר – האם יש לחשוש מזה?

אודות ששאלת בעניין השם וכו', בדרך כלל אם אדם הסתלק בגיל צעיר – מוסיפים שם על שמו, אבל אם קראו כבר את הנכד על שם אדם שנפטר בצעירותו ולא הוסיפו עוד שם, יחשבו שנקרא הילד על שם נביא ששמו כך, ואין צריכים להוסיף או לשנות את השם, והקדוש ברוך הוא יעזור לו, שתהיה לו אריכות ימים ושנים עם השם הזה.

(אשר בנחל, כרך כג', מכתב ג' תעז, שנת תש"ם)

רעט – הרב שלי בישיבה בה אני לומד – אסר עלי ללמוד את ספרי רבנו, מה עלי לעשות?

אודות מה ששאלת וכו', זה מאוד מאוד מצוי בעיתים הללו, לצערנו הרב. אך זאת עליך לדעת, ידידי היקר! אשר קודם כל, עיקר חסידות ברסלב זה להכניס באדם חשק ללמוד ולטייל בכל חלקי התורה כולה.

זה היה רצון רבנו, כמובא בשיחותיו הקדושות (שיחות הר"ן, סימן עו), שאדם ירגיל עצמו ללמוד את כל התנ"ך, את כל שישה סדרי המשנה, את כל הבבלי, ירושלמי, תוספתא, רמב"ם, טור ושולחן ערוך, זוהר ותיקונים, וכל ספרי המדרשים כולם…

אבל כדי להגיע לתשוקה ולחשק וללמוד תורה, ובפרט אדם שנכשל בעבירות חמורות, ובפרטי פרטיות כפי שמצוי היום, שאדם קודם שחזר בתשובה עבר על כל העריות, רחמנא ליצלן, וחילול שבת, ואכילת טרפות ונבלות, אזי כשחוזר בתשובה שלמה ההכרח לו ללמוד ספרי רבנו, כדי שרבנו יחזק ויעודד וישמח אותו, ואז יוכל ללמוד הרבה גמרא והרבה שולחן ערוך.

ולכן, ידידי היקר! כבודו (של הרב – ד.כ) במקומו מונח, ומי שמקורב אל רב, צריך לשמוע בקולו, אבל מאוד ייתכן שבעניין חסידות ברסלב אותו רב אינו בקי מה "ליקוטי מוהר"ן" מלמד את האדם, ומהי חסידות ברסלב בכלל, ולכן אמר את מה שאמר.

ובוודאי גם בזה צריך הרבה דעת ושכל ועצות איך ללמוד את ה"ליקוטי מוהר"ן" ושאר ספרי רבנו, ואנו עדים שכל אלו הלומדים "ליקוטי מוהר"ן" וספרי ברסלב, נכנסת בהם תשוקה עצומה לא רק ללמוד תורה, ללמוד גמרא ושולחן ערוף, אלא גם לכבד את הרב, ולכבד את האב והאם.

ולכן עיקר עצתי לך, היות שזכית לשוב בתשובה שלמה, ואסר לך הרב ללמוד
"ליקוטי מוהר"ן", אזי מפני כבוד הרב ראה להסתיר שאתה לומד ספר זה.

כי כך אומר רבנו (ספר המידות, אות אמת, סימן ב') "מותר לשנות בדבר השלום", ותלמד בהצנע, ובוודאי תמשיך ללמוד גמרא ושולחן ערוך.

איך אמר אבי תנועת המוסר רבי ישרל סלנטר זצ"ל, כששאלו פלוני: יש לי רק שעה אחת ביום ללמוד, ואיני יודע מה ללמוד, האם ללמוד מוסר או גמרא ושולחן ערוך?

אזי ענה ואמר לו: אני אומר לך שתלמד מוסר, כי אם תלמד מוסר, תראה שיש לך יותר משעה אחת ביום ללמוד.

כמו כן עצתי אליך, אם תלמד "ליקוטי מוהר"ן" ושאר ספרי ברסלב, יתוודע לך, שיש לך כוחות הנפש הטמונים וחבויים בתוכך, ותוכל ללמוד הרבה גמרא ושולחן ערוך.

אבל, הוכפל הדבר, כדי שלא תפגע ברב המלמד אותך תורה, כי חייבים לכבד את רבו המלמדו תורה. אזי תלמד בהצנע את ה"ליקוטי מוהר"ן" וכך תחיה עמו בשלום, וכן תהיה בשלום עם עצמך.

ובכלל כתוב (מיכה ו, ח): "והצנע לכת עם ה' אלוקיך", לא כדאי לגלות ולפרסם, כדי לא לבוא למחלוקת ומריבות ואי הבנות, שהם אבי אבות הטומאה.

לכן בשביל השלום כדאי לשנות, וה' יתברך יעזור, שבאמת נחזור בתשובה שלמה.

(אשר בנחל, כרך כג', מכתב ג' תעח, שנת תש"ם)

רפ – איזה בעל תפילה מומלץ למנות?

אודות בעלי התפילות, בוודאי טוב מאד שיהיו מאנשי שלומנו דיקא, שהם יודעים את הנוסח שלנו, שזה הולך עוד חזרה עד בעלי התפילות שהתפללו אצל רבנו, עם התנועות והניגונים וכו'.

מה טוב שיהיה הבעל תפילה אחד שהיה בציון רבנו, אבל על כל פנים איך שהוא צריכים לראות שיהיה מאנשי שלומנו. והעיקר שיהיה ירא וחרד, וכל המעלות שאמרו בשלחן ערוך על בעל תפילה של ימים הנוראים, עיין שם.

(אשר בנחל, כרך כג', מכתב ג' תפ, שנת תש"ם)