האם מותר לקחת הלוואה מהבנק וכביכול לשלם עליה ריבית?

שאלה:

ריבית של הבנק. ידוע לי שאסור להלוות בריבית או לקחת הלוואה ולשלם עליה ריבית, אז האם מותר לקחת הלוואה מהבנק וכביכול לשלם עליה ריבית?

תשובה:

שאלה חשובה מאד שאלת, איסור רבית חמור מאד מאד, ונאמר על זה בתורה כמה לאוין, וכל המלוה בריבית נכסיו מתמוטטים, וכאילו כפר ביציאת מצרים ובאלוקי ישראל, ואינו קם בתחיית המתים, ואמר רבינו נחמן מברסלב זי"ע בספר המדות (ממון ח"ב אות  ט"ו, ט"ז), "הרבית מפסיד היראה". "המלוה בריבית אינו מוצא מי שילמד עליו זכות".

ומעשה היה בימי הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל, שמת בעיר פוזנא עשיר אחד גדול שהיה מלוה בריבית ולא רצו אנשי חברה קדישא לקוברו, עד אשר יתנו יורשיו סך מופקע וגדול מאד עבור מעות קבורה, וייחר ליורשים מאד וילכו אל הנסיך לטעון עליו, ויצו הנסיך לקרוא אליו את הרב הגאון הנ"ל ויבא לפניו והנסיך דיבר אתו קשות, ויאמר לו מדוע אתם רוצים סך גדול כזה בעד קרקע מועט של ארבע אמות, ויען הרב ויאמר לו הנה בתלמוד שלנו איתא שהמלוה בריבית אינו קם לתחיית המתים, והנה האיש הזה כל פרנסתו היה מרבית ומזה היה עשיר גדול, והנה כאשר ימות איש אנו לוקחים ממנו מעות קבורה רק מעט כי מחכים אנחנו לתחיית המתים בקרוב ואז יחזירו לנו הקרקע, רק ביני וביני לא יהיו מונחים בקרקע גזולה, לא כן איש זה שלא יקום לתחיית המתים הרי מוכרים לו הקרקע לצמיתות, לכן הקרקע שווה כל המעות, וייטב הדבר בעיני הנסיך, ויצו שיתנו כן בלי מגרעת. ישמע חכם ויוסף לקח.

ובקשר לשאלתך, האם מותר לקחת הלוואה מהבנק ברבית, הנה ידוע שלכל הבנקים בארץ ישראל, יש להם "היתר עיסקא" והוא הסכם שותפות עם הבנק, דהיינו שההלוואה בעצם ניתנת על מנת להתעסק בהם לרווח ולהתחלק אח"כ ברווחים ובהפסדים, והרבית היא כביכול נתינת חלק מהרווחים, ויש מהפוסקים המתירים לקחת הלוואה רק למטרות השקעה ונדל"ן וכדומה, אבל אם זה לא למטרות רווח לא, אמנם יש שכתבו שאם יש למלוה בית או נכס כל שהוא, נחשב הדבר לעיסקא.

ולכן מותר לקחת הלוואה מהבנק לצורך, דהיינו לקניית רכב, או לשיפוץ הבית וכו', וראוי לציין בטופס ההלוואה מהבנק בכתב יד, "שהכל נעשה ע"פ היתר עיסקא כתקנת חז"ל", (חכמינו זכרונם לברכה).

וחשוב לדעת שהיתר עיסקא, אינו "סגולה" ותחליף להלוואה בריבית פרטית, אלא היתר הלכתי מורכב שיש בו הרבה תנאים, מטרת ההלוואה, הגבלה בלקיחת אחוזים, וכו', ולא כל אחד יודע זאת, ולא כל אחד יכול להשתמש באיזשהו שטר היתר עיסקא ולחתום עליו (כמו מכירת חמץ), אלא צריך ללכת לרב מומחה בענינים אלו, או לבית הוראה, ולשבת עם שני הצדדים ולהבין את מהות ההיתר, והתנאים שבו, ולצערנו הרבה מאחינו בני ישראל אף שהם שומרי תורה ומצוות, מסתמכים על איזה שטר היתר עיסקא שעשו פעם אחת, ועל זה מלוים בריבית קצוצה (מלוה 100 ₪ על מנת שיחזיר לו 120 ₪), החמורה ביותר ועוברים על איסורי תורה. 

אמנם פעולה בנקאית, שלוקחים עליה רבית, ועמלות למיניהם, או הלוואה דרך הבנק, נעשית כבר על פי היתר עיסקא כהלכתו, ואין צריך ללכת לרב או לבית הוראה.

התשובה נמסרה ע"י הרה"ג ר' גד סולומון, מורה צדק בבית ההוראה 'צדק ומשפט' של חסידי ברסלב ביבנאל.

גם אתם רוצים לשאול שאלות בהלכה?