שאלה: שלום לרב. אני עובד במקום מסוים כמפעיל מתקנים ולפעמים אני מקבל את הכסף מהמשתמשים במזומן ליד, וקרה שהשתמשתי בחלק מהכסף על מנת להחזיר, אך התביישתי שכך קרה, ובמקום להחזיר פשוט ויתרתי על חלק מהמשכורת שלי ולא הגשתי שעות מסוימות שעבדתי בסכום שלקחתי. האם זה גזל שההנהלה לא יודעת מזה?
|
תשובה: שאלה טובה מאד שאלת, והלוואי שכולם היו שואלים שאלות כאלו, כי בדיני ממונות השייכים לכספו האישי של האדם כולם נהפכים להיות רבנים של עצמם, ומתירים לגנוב ולגזול, עם כל מיני סברות והיתרים, משום שכלל גדול בידינו "אדם קרוב אצל עצמו", ובהלכות אחרות שואל כל שאלה אפילו מיותרת, אבל בהלכות גזלה, היזקות, ממונות, שיש בהם שאלות חמורות של גזל, את זה כבר האדם פוסק לעצמו, ולכן צריך לשאול כל דבר, ולהיזהר לא להתעסק עם הכסף של השני לעולם. ובקשר לשאלתך, כתב הרמב"ם (הלכות גניבה פ"א הלכה ב'), "אסור לגנוב אפילו כל שהוא דין תורה, ואסור לגנוב אפילו דרך שחוק, ואפילו על מנת להחזיר, או כדי לשלם תשלומי כפל, או כדי לצערו, הכל אסור, כדי שלא ירגיל עצמו בכך", וכך פסק מרן בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שמ"ח סעיף א'). ולכן כל לקיחת ממון שהבעלים אינם יודעים מזה אפילו שהיא על מנת להחזיר נחשבת לגניבה, אמנם מכיון שהחזרת את הכסף תקנת את הגזילה. אבל להבא צריך להיזהר בזה, ולא לעשות זאת לכתחילה ללא רשות בעל הבית, אלא לבקש רשות לכתחילה, כי אם מתרגלים וטועמים טעם גניבה, קשה מאד מאד לצאת מזה. והגמרא (ברכות ה:), מספרת לנו מעשה שיש בזה הרבה מוסר השכל מזה. רב הונא התקלקלו לו ארבע מאות חביות יין, אמרו לו רבנן אולי זה בגלל שאתה לא נותן זמורות לאריס שלך שמגיע לו עפ"י הדין גם זמורות, ענה להם רב הונא שהאריס גונב אותו ולוקח יותר ממה שמגיע לו, ולכן הוא לא נותן לו זמורות, אמרו לו רבנן "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים", – הגונב מן הגנב אף הוא טועם טעם הגנבה". ונמצאנו למדים שאף רב הונא שחשב שמותר לגנוב מן האריס שגנב ממנו, אמרו לו חז"ל אל תעשה כך שלא תתרגל לזה, ק"ו לגנוב על מנת להחזיר שאם מתרגלים לזה בסוף אין מה להחזיר, ונעשה אח"כ כמו גלגל שלג שא"א לעצרו, עד שמגיעים לפשיטת רגל וירידה מהארץ, ה' יצילנו.
הקב"ה יעזור שנזכה לא לגעת בממון שאינו שייך לנו, ונקבל מאתו יתברך מה שמגיע לנו בשמחה.
התשובה נמסרה ע"י הרה"ג ר' גד סולומון, מורה צדק בבית ההוראה 'צדק ומשפט' של חסידי ברסלב ביבנאל. |
» |
» |