מהם הסימוכים ללימוד תורה בגירסא ללא הבנה?

שאלה:

מאת מתניה:
בסיעתא דשמיא. מהו הדין אודות לימוד בגירסא אך בלא הבנה, כפי שכ"ק מוהרא"ש הנהיג בקהילת קודש יבנאל, שצריך לנהוג על פי סדר דרך הלימוד של רבינו ז"ל. וכפי שיצא לי להבין אתם נסמכים על דעתו של המהרי"ל. האם ישנם עוד סימוכין ללימוד בלא הבנה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר צו ה' ניסן ה'תשע"ב

שלום וברכה אל מתניה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

כל הענין של לימוד בגירסא, זה סדר דרך הלימוד של רביז"ל שמובא באריכות בשיחות הר"ן סימן ע"ו, קחהו משם, ואני לא המצאתי את זה, אלא זה הנהגת רביז"ל שהנהיגנו ללמוד בדרך זה. וכבר אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר.

והסביר המהר"ל מפראג זי"ע בחידושי אגדות שלו, וכן החיד"א בספרו "פתח עינים", שאותיות התורה הם רוחניות, וכשאדם גורס בתורה, אפילו שלא מבין, הרי המאור שבתורה מחזיר אותו למוטב.

ולכן אין טענה לאדם שלא יכול להבין מה שלומד, יגרוס הרבה עד שיפתח לו המח, כמובא בדברי רביז"ל (שם) וזה לשונו, שטוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו. רק ללמוד בפשיטות בזריזות. ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר, ואמר שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין.

ולא יבלבל דעתו בתחילת למודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (שבת סג.) לגמור והדר לסבול ואף על גב דלא ידע מה קאמר שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגמרם ולחזור להתחיל ולגמרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם וכו' וכו', כל זה דברי רביז"ל, וזה לא המצאה עצמית וכו' וכו'.

מי שיש לו שכל לומד בצורה כזו, אזי זוכה לעבור תנ"ך ששה סדרי משנה בבלי ירושלמי תוספתא וכל המדרשים כולם, וספרי הזוהר והתיקונים, וכל כתבי האריז"ל, רמב"ם טור ושולחן ערוך וכו' וכו', אשרי מי שאינו מטעה את עצמו כלל ומציית את רביז"ל.

וזה גם מובא בזוהר (קדושים פה:) ומאן דתיאובתיה למלעי באורייתא ולא אשכח מאן דיוליף ליה והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע. כל מלה ומלה סלקא וקודשא בריך הוא חדי בההיא מלה וקביל לה ונטע לה סחרניה דההוא נחלא ואתעבידו מאלין מלין אילנין רברבין ואקרון ערבי נחל הדא הוא דכתיב (משלי ה' י"ט) "באהבתה תשגה תמיד", [מי שיש לו חשק ללמוד תורה הקדושה, ואין לו מי שילמד אותו, והוא לומד תורה באהבה ומגמגם ואינו מבין, עליו לא להתייאש אלא לידע שכל מילה ומילה עולה למעלה, והקדוש ברוך הוא שמח עם המילים של התורה שלומד, ונוטע מזה אילנות רוחניות וכו' וכו'], אשרי מי ששומע בקול רביז"ל ואינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך חג כשר ושמח