אני לא מסוגלת לחיות יותר עם בעלי, ומרגישה שהחיים איתו הם בזבוז זמן

שאלה:

מאת רחל:

לכבוד מוהרא"ש שלום! אני נשואה כבר שש עשרה שנה, וכבר מההתחלה הקשר ביני לבין בעלי היה בעליות וירידות כל הזמן, עד שהגעתי למצב שאני לא מסוגלת לחיות איתו. כבר כמה שנים אין בינינו חיים משותפים, יש ביננו המון חילוקי דעות ואני מרגישה שככל שעובר הזמן אנחנו מתרחקים יותר ויותר.
לפעמים אני חושבת שהנה סוף סוף עלינו על הגל, ואז פתאום שוב יש נפילה. אני רוצה עוד ילדים, ואני מרגישה שחבל לי על השנים שאני מבזבזת לצידו, אך קשה לי לקבל החלטה. אודה מאוד לרב אם הוא יוכל לומר לי מה הכי נכון לעשות במצב כזה. מחכה לתשובה, תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר נשא ח' סיון התשע"ג

שלום רב אל רחל תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת שכל זוג באים משני עולמות והם שני הפכים לגמרי, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ') שעיקר השלום ששני הפכים מתאחדים באחדות אחד, וזה נמצא אצל כל בני זוג שמתחתנים, כי הרי שניהם באים משני רקעים אחרים וכו', ולפעמים זה רחוק כמו מזרח למערב בלי שום גוזמא כלל, ועיקר השלימות של זוג כזה להתאחד יחד, לוותר אחד לשני, ולהשלים אחד עם השני, וזה צריך להיות תיכף ומיד אחר החתונה ולא לחכות כל כך הרבה שנים, ואחר כך לתפוס את עצמו אוי זה לא הזיווג שלי וכו', אוי אני לא יכולה לחיות עם אדם כזה וכו'.

עם כל זאת יש פתגם עממי "עדיף מאוחר מאף פעם לא", לדעתי תתאזרי במידת הסבלנות שאין מידה יותר יפה מזו, ואפילו שזה בא לך מאד מאד קשה, זכרי מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודעי לך כשאשה עוצרת עצמה לא לכעוס וכו', אפילו שהיא נמצאת במדור הקליפות וכו', בזה היא עולה עד עולם האצילות, שהיא בטלה לגמרי אל האין סוף ברוך הוא, כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות ולא להכנס בכעס, שבדרך כלל בא מגיאות וישות. אשה צריכה לבטל את עצמה כל כולה אליו יתברך, ושלא תהיה לה שום תרעומת על בעלה, כי האשה היא חלק מבעלה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ג) "עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת", ולכן אשרי האשה שקנתה לעצמה את מידת הסבלנות לגבי בעלה וכו', ומוחלת לו על הכל, ומתחזקים לאהוב אחד את השני, שאז השכינה תשרה בתוך הבית.

לדעתי אשה יש לה כוחות הנפש בלתי מוגבלים, והיא יכולה להפוך את דעת בעלה מההיפך אל ההיפך אם היא חכמה, וכבר אמר החכם מכל אדם (משלי י"ט ג') "איולת אדם תסלף דרכו ועל הוי"ה יזעף לבו" הרבה פעמים אדם עושה בחיים טעויות וכו', ואחר כך יש לו טענות על הקדוש ברוך הוא, ולכן לדעתי בשום פנים ואופן אל תתגרשי, את יכולה להפוך את בעלך בקלות אם תראי לו המון אהבה וחום, ואז תראי שהמצב לא כל כך רע ומר ושחור כמו שאת חושבת וכו'.

יעזור הקדוש ברוך הוא שתשתדלי מאד מאד לא לתת לעצבות והדכאון שיתפסו אותך, עד שיכנסו בך מחשבות כאילו את כבר לא מסוגלת לחיות עם בעלך וכו' וכו', כי את צריכה לדעת אשר הס"מ רוצה רק לשבור את האדם לגמרי ולהפילו בעצבות ובמרירות ודכאון, ולהפריד בין איש לאשה וכו' וכו', כי זה כל כוחו הטמא לעשות פירודים, כי הס"מ נברא רק להעלים ולהסתיר את הטוב שיש בזה העולם וכו', ולהכניס עצבות ומרירות ודכאון באדם, ומריבות בין איש לאשתו וכו' וכו', ורביז"ל הזהירנו מאד מאד על מדת השמחה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שצריכים להכריח את עצמו עם כל הכוחות להיות בשמחה, ואת צריכה לדעת שלהיות בשמחה זה בא במסירות נפש הכי גדולה, 

ולכן אשרי מי שמכריח את עצמו להיות בשמחה, ואז טוב לו כל הימים.

וכן הרגילי את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר אין טוב מזה, כי כל דיבור ושיחה שאדם מדבר ומשיח לפני הקדוש ברוך הוא, נשמעים ונתקבלים בכל העולמות, וגורמים נחת רוח למעלה. אשרי האשה שחזקה בזה בכל יום, ומדברת ומבקשת ממנו יתברך שבעלה יתהפך לטובה, ושיהיה הבית גן עדן, ויתענגו שניהם מזיו שכינת עוזו יתברך, ויאהבו אחד את השני, ויכבדו אחד את השני, ותהיה ביניהם הבנה הדדית, שאז השכינה תשרה ביניהם, כמאמרם ז"ל (סוטה יז.)

איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח')

אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצאת שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.

המאחל לך שבת שלום