שאלה: מאת אברהם: שמעתי שרבנו אמר "אם כבר שוחט – שיהיה מאנשי, ואם כבר מלמד – שיהיה מאנשי". היכן מופיעה השיחה הזו? ומה כוונת הדברים? תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר דברים כ"ט תמוז התשע"ג
שלום וברכה אל אברהם נ"י לנכון קבלתי את מכתבך.
וכן בענין מלומדות, מובא (חיי מוהר"ן סימן תס"ה) שרביז"ל אמר שרצונו שכל אנשי שלומנו לא יהיה אחד מהם מלמד, וכמה פעמים דיבר מזה. גם אמר שטוב לענין פרנסה לדור בעיר גדולה. ואמר בדרך צחות שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום, נמצא שכל אדם יש לו שעה, וכשעוסק במשא ומתן יכול להיות שבאותו השעה שיש לו ירויח ממון הרבה מאחר שאותה השעה היא שלו. על כן יכול להיות שיזמין לו השם יתברך איזה הצלחה גדולה בעסק שלו שהוא עוסק, ויכול להרויח באותה השעה שלו רווח גדול. אבל כשהוא מלמד אזי כשמגיע לו השעה שלו שהוא שעת הצלחה שלו, אזי התלמיד מביא לו פשטידא טובה וכיוצא, עם זהב מעות ראש חודש, ובזה יוצאה ועוברת שעה שלו, שהוא שעת הצלחתו בדבר שטות כזה וכיוצא בו. אבל אדם אחר יכול להרויח בהשעה שלו רווח גדול כנ"ל. וכן אין לך דבר שאין לו מקום, וכשהוא דר בעיר גדולה ששם מצויים עסקים גדולים אזי יכול להזדמן לו איזה דבר גדול שיתעשר בו כי שם הוא מקומו, כי אין לך דבר שאין לו מקום. אבל בעיר קטנה שם יזדמן איזה דבר שבוש ופחות להרויח בו, כי הכל לפי המקום כי אין לך דבר שאין לו מקום. וכן מובא (שיחות הר"ן סימן ר"מ) שפעם אחת דיבר רביז"ל עם אחד מאנשיו שהיה מלמד, ושאל אותו: כמה יש לך שכר לימוד לזמן? השיב לו: כך וכך. וחישב עמו כמה עולה על יום, בודאי עולה סך מועט מאד. ואמר לו: אם כן, תחשוב עוד כמה עולה על שעה אחת שכר לימוד, בודאי לא יעלה כי אם דבר שיבוש. אם כן כשאתה מבטל שעה אחת מלמודך, אתה אובד עולם הבא בשביל דבר שיבוש בשביל גדול אחד או שנים. אבל כשתעשה משא ומתן ותגזול חלילה את חברך בהמשא ומתן איזה דבר שיבוש גדול אחד או שנים על ידי איזה אונס, מחמת שאי אפשר ליזהר ולדקדק על פרוטה אחת, בודאי ימחול לך. אבל השעה שאתה מבטל מלמודך, בודאי אין הבעל הבית מוחל לך בשום אופן. עם כל זאת, אמר רביז"ל: רציתי איפה שיש שוחט או מלמד – שיהיה מאנשיי, כי באמת עיקר החשד על שוחט או על מלמד הוא שלא יהיו קלי דעת וכו', כמו שאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שהס"מ לקח את עצמו ביותר על שוחטים שיהיו קלי דעת ויכשילו את נשמות ישראל עם אכילת נבילות וטריפות, וכן מלמדים שאינם הגונים שיכניסו כפירות ואפיקורסות בתלמידיהם, ולכן אמר רביז"ל: אם כבר שוחט ואם כבר מלמד – עדיף שיהיה אחד מאנשי שלומינו שהוא ירא שמים גדול מאד. וידועים הרבה סיפורים שראו אצל שוחטים מאנשי שלומינו איך שהיו ניגשים לשחוט ביראת שמים גדולה מאד, והיו מתבודדים עמו יתברך שלא יצא מידיהם שום מכשול, והיו עושים את עבודתם ביראה גדולה, וכן מלמדים שהיו מאנשי שלומינו החדירו בתלמידיהם אמונה פשוטה בו יתברך, וקיום מצוות מעשיות, עד שזה נחקק בדמם. יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה תמיד לשוחטים הגונים, וכן למלמדים הגונים.
|