שאלה:

מאת בר נתן:

לרב שלום ורפואה שלימה.
הציעו לי להצטרף ל'יום תיקונים' שעורכים באחת מישיבות המקובלים בירושלים לרגל חודש הרחמים והסליחות, והמנהג הוא שבאותו יום צריכים להתענות, אך אני יודע שרבנו ז"ל הקפיד שלא יתענו חוץ מהתעניות שקבעו רבותינו ז"ל. מה דעתכם בעניין?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר כי תצא ו' אלול ה'תשע"ג

שלום וברכה אל בר נתן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

תהילה לאל אנחנו מקורבים אל רביז"ל שהוא מגלה לנו נוראות נפלאות איך להתקרב אל הקדוש ברוך הוא, והוא אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה): ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר, ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו.

לדעתי, אחר ידיעות כאלו לא צריכים ללכת לשום מקום שבעולם, אלא כל אחד יעסוק בתיקונו, כי היום רוב אלו שעוסקים בתיקונים זה רק מסחרה של כסף וכו' וכו', ועובדים על בני אדם, ומעולם לא שמענו דברים כאלו אצל תלמידי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ואצל שאר החסידים וכו', אלא מקרוב באו בעלי תשובה שעושים מכל דבר עסק וכו' וכסף וכו', ואין לזה שום מקור. ולכן אשרי מי שעוסק בכל יום בשיחה בינו לבין קונו, ומרבה בלימוד התורה הקדושה על פי סדר-דרך-הלימוד של רביז"ל, המובא באריכות (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות, ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן, ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.

ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד – לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר', שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

אשרי מי שמציית את רביז"ל, ואז טוב לו כל הימים.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה