שאלה:

מאת יואל:

לכבוד הרב הגאון שליט"א.
שמעתי שבכל שנה אתם מעוררים את אנשיכם ומצווים אותם להם שתיכף ומיד אחרי שקראו במנחה של שבת שאחרי ראש השנה את פרשת וזאת הברכה, שכבר ביום ראשון יתחילו ללמוד את פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום מפרשת וזאת הברכה, וכשגומרים, שיתחילו כבר ללמוד את פרשת בראשית, אפילו עוד לפני חג הסוכות, ועד שבת, במשך כל חול המועד יגמרו את פרשת בראשית.
והרי הלא מבואר בפוסקים ('פרי מגדים' סימן רפ"ה) שמנהג העולם הוא לקרות שנים מקרא ואחד תרגום של פרשת וזאת הברכה בליל הושענא רבה, וכן כתב ה'שערי תשובה' (בסימן רפ"ה) בשם ה'ברכי יוסף' בשם האריז"ל: דיש לקרותו בליל הושענא רבה, וכן מובא בספר 'בן איש חי': שנים מקרא ואחד תרגום של פרשת וזאת הברכה יקראנו ביום הושענא רבה ולא בשמיני עצרת, וכן נפסק על-ידי עוד כמה פוסקים. ולכן, ילמדנו רבינו מה המקור לדבריכם?
חשוב לי לציין שאני שואל על מנת לדעת, ולא חלילה כדי לקנטר. בברכת חג שמח.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' מחרת יום הכיפורים שם השם [ו'] י"ג תשרי ה'תשע"ד

שלום וברכה אל יואל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

קודם כל, אני מוכרח להגיד לך שאני לא אומר לאנשים שלי וכו', כי לי אין אנשים וכו', רק כשאחד שואל אותי אני עונה לו דעתי.

עכשיו ידעתי גם ידעתי יותר טוב ממך את כל אלו הפוסקים שהזכרת, ואני יכול להוסיף לך עוד כחמש עשרה פוסקים שאומרים כמו שהזכרת וכו' וכו', אבל אני מציאותי ומדבר מהמציאות איך שהיא וכו', וכן אני כותב זאת רק לאנשים שבכלל אף פעם לא פתחו חומש, ולא יודעים מה זה שנים מקרא ואחד תרגום, ואם רוצים להסתכל על המציאות, רוב רובם אולי תשעים וחמש אחוז מהלומדי תורה לא יסיימו השנה שנים מקרא ואחד תרגום מפרשת וזאת הברכה, ועל אחת כמה וכמה לא את פרשת בראשית, כי בחוץ לארץ יוצא יומיים חג, נמצא ששמחת תורה יהיה בערב שבת, וכבר נכנסת שבת בראשית, ומתי אדם יוכל אפילו שירצה לעבור את שתי הפרשיות? ואם לא מסיימים פרשת בראשית, אזי נכון יהיה לבך בטוח שגם את פרשת נח לא יסיימו, וכן הלאה וכו' וכו', כי הכל מתחיל כפי ההתחלה – אם אדם לא מסיים פרשת בראשית, אז מתייאש אחר כך מללמוד פרשת נח וכן הלאה וכו', ובפרט שפרשת בראשית זה יסוד כל התורה כולה, בריאת העולם וכו' וכו', שזה יסוד האמונה הקדושה ומעשה בראשית איך שהקדוש ברוך הוא ברא את הבריאה, ומאד מאד חשוב ללמוד את כל הרש"י שבפרשה זו, ומי יתן שאדם ילמד גם קצת אור החיים הקדוש וקצת רמב"ן הקדוש, ואז עולמו יראה בחייו, ולכן אני נותן עצה מציאותית כדי שאדם כן ילמד, ואני מאד מאד מקווה שתבין מה שכתבתי וכו', כי אני כותב רק לבני אדם שאף פעם לא פתחו חומש והם לא יודעים מה זה חומש וכו'.

אני מוכרח להגיד לך שחכמינו הקדושים אמרו (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו; נמצא שזו סגולה לאריכות ימים, ולמה צריכים להתווכח על סגולה של חז"ל לאריכות ימים? ומובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רפ"ה סעיף ג') מיום ראשון ואילך חשוב עם הצבור; וכתב המשנה ברורה (שם) בספר מעשה רב כתב בהנהגת הגר"א, שהיה נוהג תיכף אחר התפלה בכל יום לקרוא מקצת מהסדרה שנים מקרא ואחד תרגום ומסיים בערב שבת, ואני בטוח שהגר"א היה יכול לסיים שנים מקרא ואחד תרגום בערב שבת, כי כפי התמדתו בתורה, ואיך שסיים כל חודש את כל הש"ס וכו', וכן היה בכל מקומות התורה הקדושה, בוודאי הייתה לו יכולת לסיים שנים מקרא ואחד תרגום בערב שבת כמו שהאריז"ל אומר, אלא הוא הלך לפי דינא דגמרא "מיום ראשון ואילך נקרא עם הציבור".

ובאמת, כל סדר-דרך-הלימוד של רביז"ל, שגילה לנו (שיחות הר"ן סימן ע"ו) סדר קל ונפלא מאד שמראה לאדם איך שאפילו מי שיש לו ראש כבד, והוא קשה הבנה וכו', ואין לו חשק ללמוד וכו', אם רק ירגיל את עצמו ללמוד כפי הסדר שלו – שיהיה רגיל אפילו רק לומר תנ"ך, משניות, גמרא וכו' וכו', בסוף יכנס בו חמידו דאורייתא, חשק ללמוד תורה, ובצורה כזו הוא לא ירצה להפסיק ללמוד תורה, ואותו דבר הוא בענין שנים מקרא ואחד תרגום – שרוב רובם של העולם מזלזלים בזה, כי מניחים את הכל לערב שבת, כי רוצים מצוה מן המובחר, ולבסוף לא עושים אפילו מה שיכולים לעשות וכו', ודבר זה שייך בכל פרט ופרט מלימוד התורה הקדושה, וכבר אמר רביז"ל כלל גדול מאד למוהרנ"ת ז"ל: "מעט גם כן טוב", ובאמת זה מאמר חז"ל (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה? שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד, והתאנה נלקטה מעט מעט. וכך התורה – היום לומד מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים. ואם אדם לומד בצורה כזו, אזי יזכה בקלות לעבור ולטייל בכל המקומות של התורה הקדושה, וזה ברור למי שרוצה להודות על האמת.

הרב הקדוש רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע היה פעם בעיר חוסט, והזמינו בעל 'ערוגת הבושם' שיבוא לבקר את הישיבה שלו, כי ידוע שהיתה לו ישיבה גדולה עם גדולי מובחרי תלמידי החכמים שמשם יצאו רבנים גאונים ושימשו ברבנות בערים גדולים בהונגריה, ונענה לבקשתו. וכשנכנס הצדיק, הסתכל איך שכולם לומדים בהתמדה, ואחר כך כשיצא וליווה אותו בעל 'ערוגת הבושם', שאל את הצדיק: "נו, מה אתם אומרים על התלמידים שלי?", ענה ואמר: "אין להם יראת שמים!". ונבהל בעל 'ערוגת הבושם' מאד, ושאל: "למה הצדיק אומר כך?", ענה ואמר: "מפני שלא מסיימים בכל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום". והצדיק נסע לדרכו, ובעל 'ערוגת הבושם' הלך וחקר אצל כל תלמידיו, וכולם אמרו שלא יוצא להם לסיים שנים מקרא ואחד תרגום בערב שבת, כי אז הוא יום בחינה שבעל 'ערוגת הבושם' בוחן את התלמידים מה למדו, ונרעד בעל 'ערוגת הבושם' וראה שהצדיק היה צודק, ולכן דחה את הבחינה ליום ראשון. רואים מזה שרבנים גאוני עולם מאיזה סיבה שרק לא הייתה וכו', לא סיימו שנים מקרא ואחד תרגום בכל שבוע וכו', ומה נאמר קטני ערך כמונו? אנשים שאף פעם לא פתחו חומש, ואפילו לא יודעים את המעלה של לסיים בכל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום, ולמה למנוע מהם מפני איזו חומרא וכו', בשעה שיכולים לקיים את עצת רביז"ל שהיא הדרך הכי קלה לזכות ללמוד תורה בהתמדה, ולזכות לטייל ולהיות בכל המקומות של התורה הקדושה, אשר ידוע שאצל רביז"ל היה העיקר לימוד תורה הקדושה.

אני מקווה שתבין ולא תחפש אחר חומרות וכו', כי לפעמים אם רוצים ללכת רק בחומרא, לא עושים כלום וכו'.

המאחל לך חג שמח ומועדים לשמחה