מהי הדרך הנכונה להשתמש עם מידת ה'עזות דקדושה'?

שאלה:

מאת יהודה:

שלום לצדיק מיבנאל שליט"א.
רבינו ז"ל אמר, שעם עזי פנים וחוצפנים אי אפשר להתמודד – אלא עם עזות דקדושה, אחרת בוודאי יבטלו אותו. לצערי, ביטלו אותי כל כך הרבה פעמים בחיי, עד שגרמו לי לשבת בפינה ולא להיות מעורה בחברה.
איך צריכים להשתמש עם העזות דקדושה כדי שיפסיקו לבטל אותי ותהיה לי חירות חברתית?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר בשלח ו' שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל יהודה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קמ"ז) מי שהוא עז פנים אין לו חלק בהתורה, וכן להיפך מי שאין בו עזות דקדושה אין לו גם כן חלק בהתורה, היינו כי עם ישראל נקראים עזין, כמאמרם ז"ל (ביצה כ"ח) מפני מה ניתנה תורה לישראל? מפני שהן עזין, כי צריך שתהיה בו עזות דקדושה, כמאמרם ז"ל (אבות פרק ה') הוי עז כנמר, ועל ידי עזות דקדושה אף אחד לא יכול למנוע אותו מללכת בדרך של הקדושה. כי באמת מי שחוגר מתניו לחזור בתשובה שלימה, קמים עליו עזי פנים שהם נקראים כלבים, כמו שכתוב (ישעיה נ"ו) "והכלבים עזי נפש", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ') שמי שפגם בברית על ידי זה אלו העזי פנים הנקראים כלבים עומדים וחולקים עליו, ולכן צריכים עזות ועקשנות דקדושה נגדם, ולא להתפעל מהם בשום פנים ואופן, וצריכים להיות עקשן גדול מאד בעבודת השם יתברך ולא להסתכל על שום בריה שבעולם, וכמו שפירש רביז"ל את הפסוק (יחזקאל ל"ג) "אחד היה אברהם" – שאברהם אבינו עבד השם רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי השם ומונעים אותו, ולא על אביו ועל אמו ושאר המונעים, רק כאילו הוא אחד בעולם.

וכן כל הרוצה להיכנס בעבודת השם, אי אפשר לו להיכנס כי אם על ידי בחינה זו שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם, ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון אביו ואמו או חותנו ואשתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעיגים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך. וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל, רק יהיה בבחינת: "אחד היה אברהם" – כאילו הוא יחיד בעולם; עם כל זאת אם אתה נמצא במצב כזה שהעזי פנים לא עוזבים אותך, אז יש עצה- מה שאמר רביז"ל (ספר המדות אות פחד חלק ב' סימן ג') מי שבורח מן הצרה הוא פיקח; כשרואים שנקלעים לוויכוח עם עזי פנים, לא כדאי להתווכח עמהם, אלא ללכת למקום אחר, כי מה לו ולצרה הזאת? וכבר אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא ע"ה:) אחד מהדברים שאדם הוא מהצועקים ואינם נענים, דביש ליה בהא מתא ולא אזיל למתא אחריתא; [מי שרע לו בעיר זאת ולא הולך לעיר אחרת, הרי הוא מהצועקים ואינם נענים, כי הוא חייב בדבר הזה, כי מי אומר לו לגור דווקא במקום שרע לו?].

יעזור הקדוש ברוך הוא שתזכה להיות חזק ואמיץ בדעתך, ושום בריה שבעולם לא תוכל לשבור אותך, ותצליח דרכך תמיד.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים