האם יש ספרים יסודיים שלא מספיק ללמוד אותם פעם אחת?

מאת מעוז:
שלום לכבוד הצדיק.
ידוע שלפי סדר דרך הלימוד של רבינו צריכים להקיף את כל התורה ולטייל בכל מקומות התורה וספרי החסידות. האם יש ספרים בחסידות שהם ספרי יסוד שלא מספיק לעבור עליהם רק פעם אחת אלא צריך לחזור עליהם שוב ושוב כמו ספרי רבינו? אם כן, מהם הספרים הנחוצים והבסיסיים שצריכים לחזור עליהם ולא מספיק ללמוד אותם רק פעם אחת? תודה רבה.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר אמור א' דראש חודש אייר ה'תשע"ד

שלום וברכה אל מעוז נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

בענין זה שרביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שראוי לאדם שיעבור וילך בזה העולם בכל הספרים הקדושים, וללמוד כולם כדי שיהיה בכל מקום, כמו שנמצא השרים הגדולים שהולכים ועוברים במדינות, ומוציאים הוצאות רבות על זה כדי שיוכל אחר כן להתפאר ולומר שהיה במדינות כמו שדרך השרים להתפאר ולומר: "הייתי בורשא" וכיוצא בזה. כמו כן ראוי שיהיה האדם בעולם הזה בכל מקומות הקדושים של התורה, כדי שיוכל להתפאר בעולם הבא שהיה בכל מקום דהיינו בכל הספרים הקדושים, ולעתיד בעולם הבא מזכירין אותו כל מה שלמד בעולם הזה; לא צריכים להיכנס בלחץ, אלא אם אדם מסודר בסדר נכון אזי יכול לקיים את זה בקלות, כגון מקרא צריכים ללמוד בכל יום מפרשת השבוע, וכן משניות לומדים כסדרן, וכן ב'בלי י'רושלמי לומדים בכל יום את הדף היומי, ופרק אחד ת'וספתא כסדרן, על ידי זה בונים לעצמו בי"ת נצחי, וכן טוב מאד ללמוד פרק ברמב"ם כסדרן, וסימן טור בית יוסף ושולחן ערוך כסדרן, וכן את המדרש רבה ומדרש תנחומא מפרשת השבוע, וכן בכל יום ללמוד לכל הפחות חמש דפים זוהר וחמש דפים תיקונים וכו', וזה צריך להיות קבוע.

וכן ללמוד שיעור כסדרן בלקוטי מוהר"ן, שרביז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן שמ"ט) שיכולין להיות נעשה בעל תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו וכו', ואמר שיהיו בני אדם שילמדו ויתפללו על ידי הספר הזה וכו', ואמר שמי שישב ויעסוק בספריו רק בלי קנטור ונצחון, ויסתכל בו באמת אז בודאי יהיו נבקעין אצלו כל גידי קשיות לבבו. ואמר בזו הלשון: "סע וועט אים אלע אדערן טרענען" [שיפתח קשיות גידיו]; ואמר (חיי מוהר"ן סימן שמ"ו) שהספר הקדוש שלו לקוטי מוהר"ן שיצא בעולם הוא אתחלתא דגאולה, ואמר: מאחר שיצא בעולם אני חפץ מאד שילמדו אותו, כי צריכים ללמוד אותו הרבה עד שיהיה שגור בעל פה, כי הוא מלא מוסר והתעוררות גדול מאד להשם יתברך אשר אין ערוך אליו. אחר כך אמר בפירוש שהלימוד בחיבוריו הקדושים הוא אתחלתא דגאולה.

וכן שיעור בסיפורי מעשיות שהלימוד בזה מעורר מהשינה, כמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס'), וכן שיעור בספר המדות, כי המדות הן עיקר האדם, כי בלי מדות הוא חיה בדמות אדם, וכן לעיין בכל יום בשיחותיו הקדושות של רביז"ל שבשיחות הר"ן ובחיי מוהר"ן, ואלו הם ספרי רביז"ל שכדאי שתהיה לו קביעות בכל יום ללמוד בהם, וכמובן שכדאי להתמיד הרבה בספרי לקוטי הלכות כסדרן, שיש בזה התחזקות עצומה, ואלו השיעורים שכדאי להיות קבוע בזה כל יום ויום.

ומלבד זאת עושים לעצמם שיעור בכל פעם בספר אחר, ובמשך שנים יכולים לסיים את הכל, אבל לא צריכים להיכנס בלחץ, כי התורה אינה נלמדת ביום אחד, כמאמרם ז"ל (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה? שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד, והתאנה נלקטה מעט מעט. וכך התורה – היום לומד מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים; וכן אמרו (דברים רבה פרשה ח' סימן ד') הטיפש הזה תמה איך יכולים ללמוד כל כך הרבה, אמר רבי ינאי: למה הדבר דומה? לככר שהיה תלוי באויר, טיפש אומר: מי יוכל להביאו? ופקח אומר: לא אחד תלה אותו? מביא סולם או קנה ומוריד אותו. כך כל מי שהוא טיפש, אומר: אימתי אקרא כל התורה? ומי שהוא פיקח מהו עושה? שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה; וכן אמרו (ויקרא רבה פרשה י"ט סימן ב') מי שטיפש אומר: מי יכול ללמוד את התורה – נזיקין ל' פרקים, כלים ל' פרקים, מי שפיקח מהו אומר? הריני שונה שני הלכות היום, שני הלכות למחר עד שאני שונה את כל התורה כולה.

ואם אדם יאמר הרי איך אני יכול לדמות את עצמי אל החכם הזה שזכה ללמוד את כל התורה כולה, על זה כבר אמרו (שם) מי שטיפש אומר: מי יכול ללמוד תורה שבלבו של חכם? מי שפיקח אומר: והוא לא מאחר למדה? אלא הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר, עד שאני לומד את כל התורה כולה.

וכן אם אדם יאמר הרי אני לומד ושוכח, למה לי ללמוד ולהתייגע? על זה כבר אמרו (שם) משל לטרסקל נקוב ששכר בעליו פועלים למלאתו, מי שטיפש מהו אומר? מה אני מועיל מכניס בזו ומוציא בזו? מי שפיקח מהו אומר? ולא שכר כל חבית וחבית אני נוטל? כך מי שהוא טיפש מהו אומר? מה אני מועיל ללמוד תורה ומשכחה; עיין שם.

ולכן אסור להיות בטלן, אלא ללמוד בכל יום קצת מקרא, קצת משנה, קצת גמרא, קצת שולחן ערוך וכו' וכו', ובמשך הימים והשנים זוכים לסיים את כל התורה כולה, וכשיוצאים מזה העולם התורה מלווה אותו וכו', ומקדמת את פניו שם בעולם הבא. אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, והוא מסתכל על תכליתו הנצחי, ואז טוב לו כל הימים.

המאחל לך חודש מבורך