מדוע אין דעתכם נוחה מכך שכמה אנשים הולכים להתבודד יחד בשדה?

שאלה:

מאת שבתי:
לכבוד הרב הצדיק שליט"א, שלום וברכה.
הגיע לידי קונטרס הנקרא "שאלות ותשובות בחסידות ברסלב – תפילה והתבודדות" ונהניתי מאוד לקרוא את המכתבים, בפרט את המכתב בעניין של ההתבודדות שש שעות ברציפות, כי גם אותי בלבל העניין מאוד, וכשראיתי שכתבתם שאין לזה שום מקור בספרי ברסלב – זה הרגיע אותי. וכן בעניין של התבודדות בשבת – שמחתי לראות שכתבתם שאפשר להתוודות בשבת.
אבל כשקראתי את המכתב שכתבתם בעניין הנסיעות המרוכזות בקבוצות לשדה להתבודדות, ראיתי שאין דעתכם נוחה מזה, ורציתי לשאול ולהבין, כי לאחרונה התחלתי לנסוע לשדה עם הסעה מאורגנת, ומאז התחלתי להתבודד באמת ולהרגיש מה זו התבודדות, וכנראה בחוש שיותר קל להגיע לשדה עם הסעה, ובפרט שאני גר במקום שהשדה מאוד רחוק וכמעט בלתי אפשרי להגיע לבד לשדה.
וכן מה שידוע על הרב החשוב ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל שהיה הולך לשדה להתבודדות לבד, שמעתי שזה היה דווקא בשבילו שהוא היה חזק בהתבודדות, אבל לאדם רגיל שיכול ליפול מזה בוודאי שצריך לנסוע עם עוד כמה חברים יחד.
וכן זה כתוב במפורש בספר 'חיי מוהר"ן', שרבינו אמר שטוב שיהיה לאיש כשר סוסים שיסע בכל פעם עם בני הנעורים לתוך איזה יער ויתבודדו שם וכו', ומזה רואים שטוב לנסוע עם בני הנעורים לשדה להתבודדות.
ובעניין מה שכתבתם שכל אחד צועק והשאר שומעים ואין בזה אמת וכו', הרי אפשר להתבודד בשקט, וכן אפשר להתבודד ב "קול דממה דקה" כמו שכתב רבינו בשיחות הר"ן שיחה ט"ז. אם כן, מדוע אין דעתכם נוחה מהנהגה זו? אשמח לקבל תשובה, בתודה, שבתי.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר בהר ט' אייר ה'תשע"ד

שלום וברכה אל שבתי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני מוכרח להגיד לך שצריכים מאד מאד לשמור מדעות משובשות שמסתובבות גם בין אנשי שלומינו, כי הכל בא מדמיונות וכו', מהמדמה שעדיין לא התברר כלל וכו', ולכן זכור כלל זה – לנו אין אלא שיחותיו הקדושות של מוהרנ"ת ז"ל שרק הוא הבין את רביז"ל, ורק עליו רביז"ל סמך את ידו ואמר ממני יודע רק ר' נתן ור' נפתלי מעט, ולכן רק השיחות של מוהרנ"ת ז"ל שרשמם בספרי "שיחות הר"ן" "חיי מוהר"ן" יכולים לסמוך על זה, ולכן העיקר תתמיד הרבה בשיחות הקדושות של רביז"ל, שבפירוש אמר (חיי מוהר"ן סימן שנ"ח) שבכל שיחה ושיחה שהיה משיח ומדבר עמנו יכולים להיות על ידה איש כשר, ואפלו צדיק גמור כל ימי חייו כמו שאני רוצה (אזוי וויא איך מיין איין גוטער יהוד) אם ירצה לילך עמה לקיים כפי שיחתו הקדושה. [וכתב על זה מוהרנ"ת ז"ל (שם) וגם אפילו עכשיו כשלומדין דבריו הקדושים יש להם גם כן כח גדול לעורר להשם יתברך לזכות לדרכי השם באמת, למי שישים לבו היטב לדבריו ולשיחותיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, כי כל שיחה שלו היא התעוררות נפלא ונורא מאד ודרך ישרה ונכונה מאד לעבודת השם יתברך לכל אחד לפי מדריגתו יהיה באיזה מדריגה שיהיה. אפילו מי שהוא במדריגה עליונה מאד יכול לקבל דרך ישרה ועצות נפלאות מכל שיחה ושיחה שלו. וכן להיפך מי שהוא בתכלית מדריגה התחתונה חס ושלום באיזה מקום שרק לא יהיה, יכול לקבל דרך ישרה ועצות נכונות מכל שיחה ושיחה שלו למלט נפשו מני שחת, ולשוב אל השם יתברך באמת אם ישים לבו לדבריו היטב, ויקיים אותם באמת ובתמימות בלי שום חכמות, אשרי מי שיאחז בהם].

ולכן אלו שאומרים שמוכרחים להתבודד לכל הפחות כל יום שש שעות, אין לזה שום מקור, ותאמין לי שגם מי שהמציא את זה הוא גם כן לא מקיים את זה…

וידוע מה שרביז"ל סיפר ודיבר עמנו (חיי מוהר"ן סימן תל"ח) מענין מעלת ההתבודדות, והיה מפליג מאד בשבח מעלת גדולת הנהגה זו, ואמר שאי אפשר לצוות אנשים שינהגו הנהגה זו כי אם שעה אחת ביום, כי אי אפשר להכביד עליהם יותר, אבל באמת היו צריכים שיהיה להם כל היום התבודדות וכו', עיין שם.

ובאמת מה שייך שתהיה לאדם כל היום התבודדות? הרי את השלוש תפילות הקבועות שחרית מנחה וערבית מוכרחים להתפלל, לאכול ולברך לפניה ולאחריה צריכים, וללמוד כל יום תורה מוכרחים, וכן לעסוק במשא ומתן גם כן צריכים, ואם כן איך שייך להתבודד כל היום? אלא רביז"ל רוצה להחדיר בנו שנדע בידיעה ברורה ומזוככת אשר אין בלעדיו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, ולכן מהרגע שאדם פותח את העיניים בעת שנתעורר מהשינה וכו', עד הרגע שסוגר את העיניים בעת שהולך לישון וכו', שידבר עמו יתברך, כי כשמבורר לאדם בידיעה ברורה אשר אין בלעדיו יתברך כלל, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, אזי הוא תמיד ידבר עמו יתברך, ובין כך הוא מתפלל את השלוש תפילות הקבועות שחרית מנחה וערבית, וגם אז הוא משלב בתוך נוסח התפלה שיחה בינו לבין קונו וכו' וכו', וכן בשעה שאוכל מדבר עמו יתברך, וכן בשעה שעוסק במשא ומתן הוא מדבר עמו יתברך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ה) שהלימוד שלומד תורה בחינת שינה שנותן נייחא להמוחין מהדביקות, וכן משא ומתן הוא בחינת שינה שנותן נייחא להמוחין מהדביקות, עיין שם. והכלל, שרביז"ל רצה שכל היום נדבר עמו יתברך, אך היות שלא כל אחד מחזיק במדריגה זו שיהיה לפני עיניו אשר אין בלעדיו יתברך כלל, לזאת כדאי לייחד לעצמו איזו שעה ביום או בלילה, ואז לבוא לדבר עמו יתברך, אשר אין למעלה מהעבודה הקדושה הזו, להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמורה, ולחזור בתשובה שלימה.

בענין שכתבת מה שדיבר רביז"ל עם ר' נפתלי (חיי מוהר"ן סימן ר"ל) שטוב מאד שיהיה לאיש סוס כדי שיסע בכל פעם עם בני הנעורים לתוך איזה יער וכיוצא ושם ידברו יראת שמים ויהיה להם התבודדות וכו', כי בשדה ויער טוב מאד ההתבודדות וכו', בוודאי כך הוא, ובפרט בהתחלה עד שמרגיל את עצמו להיות דבוק בו יתברך, ולא יסיח דעתו ממנו יתברך וכו', אזי טוב מאד ללכת עם קבוצה, אבל זה לא ענין של קביעות וכו', כי הקביעות צריכה להיות לבד שזה ענין התבודדות, בסוד (שמות ל' ל"ד) "בד בבד יהיה", כי בזה שאדם לבד ואף אחד לא יודע איפה הוא נמצא ומה הוא עושה וכו', ואז הוא מתבודד עמו יתברך, אין עוד אמת יותר גדולה מזו, כי לא מבלבל את עצמו מאף בריה שבעולם יהיה איך שיהיה ויהיה מה שיהיה וכו', הוא צריך להשיח ולספר את כל אשר עם לבבו עמו יתברך שאין עוד אמת יותר גדולה מזו כשהוא נמצא לבד עמו יתברך, ולכן על פי רוב כדאי להתבודד לבד כך שאף אחד לא ידע איפה הוא ומה הוא עושה, ובזה יצליח את דרכו.

בענין מה שאמרת שהרב החסיד ר' לוי יצחק בנדר ז"ל היה מתבודד בשדה וכו', הוא אמר לי בפירוש שלו האיר יותר להתבודד בציון רביז"ל על אף שכל אנשי שלומינו באומן היו הולכים לשדות כל אחד לכיון שלו וכו' וכו', אבל לו האיר יותר להתבודד רק אצל ציון רביז"ל.

 הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך שבת שלום