אני סובל ממצב כלכלי קשה ביותר. מה אני שונה מאחרים שנגזר עליי לסבול כל כך הרבה?

שאלה:

מאת חי אברהם:

לצדיק מיבנאל, שלום ורפואה שלימה.
אני סובל ממצב כלכלי קשה ביותר, ונלחם בשיניים לשרוד ולהתפרנס. אני רואה שאחרים לא מתמודדים עם מציאות קשה כמו שלי, והם מצליחים להתפרנס בכבוד. מה אני שונה מאחרים שנגזר עליי לסבול כל כך הרבה?

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר מסעי כ"ה תמוז ה'תשע"ד

שלום וברכה אל חי אברהם נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שאתה לא יחיד בדור במה שעובר עליך צרות ויסורים ומרירות ומכאובים, חלישות הדעת עניות ודחקות וכו', וכו', כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ט) שכל בני העולם כולם מלאים יסורים, אין גם אחד שיהיה לו עולם הזה. ואפילו העשירים הגדולים ואפילו השרים, אין להם שום עולם הזה כלל, כי כל ימיהם כעס ומכאובות, וכולם מלאים טרדות ודאגות ועצבות ויגון ואנחה תמיד, וכל אחד יש לו יסורים מיוחדים. ואין גם אחד מכל העשירים והשרים שיהיה לו הכל כסדר כרצונו תמיד, וכולם כאחד מלאים יסורים ודאגות תמיד, וזה ברור וידוע לכל מי שבקי קצת בהם ובדרכיהם. ואפילו מי שנדמה עליו, שיש לו העולם הזה בשלימות ויש לו כל התענוגים, עושר ונכסים וכבוד והון רב וארמונים גדולים וכלים נפלאים ותכשיטין וסגולת מלכים וכו' וכו', אם יסתכלו בו טוב טוב, יראו שגם הוא מלא כעס ומכאובות הרבה תמיד בכמה מיני אופנים וענינים, וכמו שאמר שלמה המלך (קהלת ב') "גם כל ימיו כעס ומכאובות", וכתיב (איוב י"ד) "אדם לעמל יולד קצר ימים ושבע רוגז".

וזה כולל כל בני אדם שבעולם מקטן ועד גדול, כי כולם נולדו לעמל ומלאים רוגז ויסורין, ואין שום עצה ותחבולה להינצל מעמל ויגון הזה, כי אם לברוח להשם יתברך ולעסוק בתורה. וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה י"ג סימן ז') "אדם לעמל יולד" – 'אשרי מי שעמלו בתורה', היינו מאחר שכל אדם נולד לעמל, ואי אפשר להימלט מזה בשום אופן, אפילו אם יהיה לו כל חללי דעלמא, בודאי יהיה לו עמל ויסורין ודאגות הרבה, על כן החכם עיניו בראשו שיהפוך העמל לעמל של תורה, אשר בשביל זה נולד שיעמול בתורה, ואז אשרי לו, כי ניצול מעמל העולם הזה וזוכה לחיי עולם הבא.

ולכן ראה להקפיד ללמוד בכל יום מקרא, משנה, גמרא ומדרש, אשר הד' לימודים האלו הם כנגד הד' עולמות – אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ס"ו סימן ג') שהברכה שבירך יצחק את יעקב בנו "ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש" זה סובב על הד' לימודים האלו: "מטל השמים" – זו מקרא, "ומשמני הארץ" – זו משנה, "דגן" – זו תלמוד, "תירוש" – זה אגדה; הרי שלך לפניך שיצחק בירך את בנו יעקב שילמד בכל יום את הד' לימודים האלו, ואשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, אלא לא מחסיר יום אחד מללמוד את הד' לימודים האלו, ואז טוב לו לנצח, כי רק זה מה שישאר ממנו.

ואף שבהתחלה יהיה לך קשה מאד מאד לפתוח את החומש או את המשניות או את הגמרא וכו', עם כל זאת, אם תכריח את עצמך בכל יום ללמוד אפילו קצת, התורה תוציא אותך מכל הצרות והיסורים שרק עוברים עליך, וכך אמרו חכמינו הקדושים (תנא דבי אליהו רבה פרק ו') אם ראית שהיסורין ממשמשין ובאות עליך, רוץ לחדרי דברי תורה ומיד היסורין בורחין ממך, שנאמר (ישעיה כ"ו) "לך עמי בא בחדריך" וגו'.

רק חזק ואמץ מאד לא להישבר משום דבר שבעולם, רק תכריח את עצמך להיות בשמחה, אשר אין למעלה מזה, כי השמחה מרחבת את דעת האדם, וככל שאדם יותר בשמחה, נתרחב לו יותר מוחו ודעתו ויכול להחזיק מעמד בעולם העובר הזה שזה הגיהנום ממש כפי מה שעובר על כל אחד ואחד.

הקדוש ברוך הוא ימתיק ממך כל הדינים על ידי פלא עליון.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים