למרות שאני משתדל לעזור לאשתי ולכבד אותה, היא מתאכזרת אליי ומצערת אותי

מאת דוד:
יש לי הרבה צער ועוגמת נפש מאשתי, ואני לא יודע למה מגיע לי יחס כזה ממני, כי אני משתדל מאוד לעזור לה ולכבד אותה, ואילו היא מצידה מתאכזרת אליי ומצערת אותי. מה הסיבה לכל זה?

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר כי תבוא י"ב אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל דוד נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

עליך לדעת כי כך אמרו חכמינו הקדושים (יבמות ס"ג.) על הפסוק (בראשית ב' י"ח) "אעשה לו עזר כנגדו" – זכה עוזרתו לא זכה כנגדו; היינו אם אדם זוכה ומקיים את רצונו יתברך, על ידי זה אשתו עוזרת לו בכל, ואם הוא לא זכה אזי היא נעשית כנגדו שמתנגדת לו בכל דרכיו, וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ט') כפי שזוכה לדבק את עצמו בו יתברך בתפילה, שזה זיווג ויחוד עמו יתברך, כמו כן זוכה שאשתו עוזרת לו, כי הכל תלוי באדם עצמו – כפי שהוא מתנהג עם הקדוש ברוך הוא, כך אשתו מתנהגת עמו.

ומובא בדברי האיש אלקי החיד"א זי"ע (מדבר קדמות מערכת אות נ' סימן י"א) בשם זקנו ה"חסד לאברהם": התלמיד חכם כפי מה שמתנהג הוא עם הקדוש ברוך הוא, כן אשתו מתנהגת עמו, וזה סוד מה שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות ס"ג.) זכה עוזרתו לא זכה כנגדו, שמורדת בו כמו שהוא מורד בקונו, וזה הסוד לא שייך אלא לצדיקים, ולזה כל בן תורה שאין אשתו נשמעת לו, אין ראוי להתרעם עליה, כי איהו דאפסיד נפשיה וכו', דאמרו חכמינו הקדושים (מועד קטן ט"ז:) על פסוק (משלי ט"ז ז') "ברצות הוי"ה דרכי איש גם אויביו ישלים איתו" – אלו בני ביתו, ואם כן אם הקדוש ברוך הוא מרוצה מדרכיו, וודאי אשתו ישלים איתו.

וביאר שם החיד"א כוונת הפסוק (תהלים ל"ח ד') "אין שלום בעצמי מפני חטאתי" – כי האישה היא עצם מעצמיו, וזה שאמרו אין שלום בעצמי באשתו אמרו הטעם מפני חטאתי, דאמרו חכמינו הקדושים (מועד קטן ט"ז:) על פסוק "ברצות הוי"ה דרכי איש גם אויביו ישלים איתו" – אלו בני ביתו, ואם כן אם היה מרוצה מדרכיו ודאי אשתו ישלים איתו, וביסוד הדברים מבואר כבר בזוהר הקדוש (ויקרא י"ט:) שכשהאנשים חוטאים הנשים שולטות עליהם, כמו שאמר הכתוב (ישעיה ג' י"ב) "עמי נוגשיו מעולל ונשים משלו בו".

ובספר מדבר קדמות (פרק י"א) ביאר על דבר זה הפסוק (קהלת ט"ו ח') "בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי הבלך", כמו שהאדם מתנהג עם הקדוש ברוך הוא, כך זוכה שאשתו תתנהג עמו, ואם בגדיו לבנים מחטא בכל עת, אזי יראה חיים עם אשתו, מנת חלקם יהיה אחוה ורעות כל ימי הבלם יבלו בנעימים.

הרי שלך לפניך שהכל תלוי רק באדם, וכך גילה הבעל שם טוב הקדוש זי"ע: כשאדם פוגם במחשבה הוא סובל מהילדים שלו, וכשאדם פוגם בהדיבור הוא סובל מאשתו, וכשאדם פוגם במעשיו הוא סובל מבני אדם, ולכן ראוי לחזור בתשובה שלימה במחשבה דיבור ומעשה שלו, ועל ידי זה יתפרדו כל פועלי אוון, יתבטלו כל הסבל שסובל מהם.

הקדוש ברוך הוא שאמר לעולמו די יאמר לצרותיך די, ותחזור בתשובה שלימה ואז הכל יתהפך לטובה.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה