מאת דן:
שלום לכבוד הצדיק. במהלך ימי ראש השנה התפללתי במחזור 'עת רצון' וברוך ה' הרגשתי חיות והתלהבות בתפילה, והכול בזכות הפירוש הנפלא של הרב בסידור זה שמלהיב את לב המתפלל להתפלל לבורא עולם בדבקות ובשמחה גדולה. ראיתי בפירוש המובא בסידור שהרב כתב (סדר ליל ראש השנה בסעודה) "ותיזהר בני כל השנה ללמוד איזה לימוד בתוך הסעודה, כי מעלת הלימוד על השולחן אין לשער ולאין לתאר". האם כוונת הרב שצריך ללמוד דווקא מתוך ספר או שגם אמירת דברי תורה בעל פה נחשבת ללימוד בתוך הסעודה? אודה לרב על תשובתו, והלוואי ונזכה בקרוב שהרב ידפיס סידור מעין זה גם ליום כיפור ולכל חגי ישראל.

תשובה:

בעזה"י יום ד' בין כסה לעשור ה'תשע"ה

שלום וברכה אל דן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

חכמינו הקדושים אמרו (אבות פרק ג') רבי שמעון אומר: שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר (ישעיה כ"ח) "כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום". אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום ברוך הוא, שנאמר (יחזקאל מ"א) "וידבר אלי זה השולחן אשר לפני הוי"ה"; ובזוהר חדש (רות) אמרו שבכל סעודה צריכים לומר תורה ולהזמין עניים, ואז יוצא כרוז "זה השולחן אשר לפני הוי"ה".

ולכן מה טוב ומה נעים שבכל סעודה ישתדל אדם ללמוד איזה שיעור בתורה, או יאמר איזה דבר תורה, או איזה סיפור מסיפורי צדיקים, שזה דבר גדול מאוד, ויען שלא בכל פעם יכולים להזמין עני לשולחנו, אזי יתן צדקה בעת האוכל, ויהיה חשוב כאילו הזמין עני.

האריז"ל אמר ללמוד פרק משניות בעת האוכל, ומסופר על המהר"ם שיק זי"ע שלמד בעת אכילתו שיעור ב"עין יעקב", וכן מספרים מהרבה צדיקים שלמדו איזה לימוד קבוע בעת הסעודה, והיו הרבה צדיקים שביקשו שיאמרו לפניהם פסוק בעת האכילה, וחידשו על זה איזה חידוש. על כל פנים, איך שהוא, זה דבר גדול מאד להזכיר דברי תורה בעת האכילה, וכן לתת צדקה שזה כאילו הזמין לשולחנו עני.

 אם יתן הקדוש ברוך הוא את החיים נדפיס גם סידור "עת רצון" לשבת, וכן על השלושה רגלים.

המאחל לך חתימה טובה