לקט מאמרים ושיחות נפלאות על עניין השכרות ביום פורים מתוך ספרי מורינו רבי נתן מברסלב זי"ע – תלמידו הגדול של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זי"ע |
||||||||||||
|
||||||||||||
להמתיק את הדינים על-ידי השכרות
'חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' (מגילה ז ע"ב).
כי השכרות אסור תמיד, כי על ידי השכרות יוכל לקלקל הרבה, כי היין הוא בחינת 'גבורות ודינים' ומי שזוכה לשתות כראוי אז מעורר שכלו על ידי היין, בבחינת 'חמרא וריחני פקחין' (יומא עו ע"ב) בחינת 'זכה נעשה ראש' (שם); ואזי ממתיקין הדינים על ידי שתייתו, בבחינת 'כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו' (ערובין סה ע"א). אבל כששותה יותר מדאי – נתעוררין חס ושלום הגבורות כל כך, עד שאין לו כח לעורר שכל כזה שימתיק דינים כאלה, ועל ידי זה נתבלבל מוחו ביותר, ויכול לקלקל הרבה חס ושלום כמו שאמרו רבותינו ז"ל.
אבל בפורים מאיר הארה גדולה ונפלאה שהוא 'הארת מרדכי' [כמובא בכתבים (פע"ח שער הפורים ה)], ואז נתעורר ומאיר שכל עליון וגבוה כזה שמאיר עד תכלית העשיה, שעל ידי זה נמתקין כל מיני דינים קשים שבעולם.
ועל כן חיוב אז לשתות ולהשתכר כדי שיעלה על ידי השתיה לשכל עליון וגבוה מאד, כי אז יש כח להמתיק כל הדינים שבעולם על ידי השכל הגדול העליון מאד שנתעורר על ידי מצות השכרות של פורים. (ליקוטי הלכות, הלכות תענית ד, כו)
לשתות ולשמוח עד שמגיעים לבחינת 'עד דלא ידע'
וזה בחינת שחייבים להשתכר ולשמוח בפורים 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' (מגילה ז ע"ב) – יגיע על ידי תוקף השמחה למעלה מהדעת, לתכלית שורש הקדושה העליונה, במקום שאין שם שום אחיזה להרע כלל, עד שאין שייך שם לומר 'ארור המן וברוך מרדכי'. כי בכל מקום שיש אחיזה לקליפה, אפילו אם הוא במעלה העליונה ששם האחיזה של הקליפה דק מן הדק, שייך שם לומר 'ארור המן' – שהוא דקות הקליפה הנאחזת שם, 'וברוך מרדכי' – שהוא עצם הקדושה באמת.
אבל מרדכי בחינת הצדיק הנ"ל עולה על הכל, עד שזכה לבטל אחיזת הקליפות עד תכלית המעלה, עד שעלה למקום שאין להם שם אחיזה כלל, וזכה להמשיך הארה זאת לעולם לדורות. וזהו בחינת 'הארת פורים' – שצריכים לשתות ולשמוח אז עד שיעלה לשם לבחינה הנ"ל, ששם אין שייך 'ארור המן וברוך מרדכי' כנ"ל.
ומשם נמשכת השמחה של פורים, שעל ידי עוצם השמחה הנמשכת משם יכולים לשמוח גם עתה בגלות המר הזה בכלל, וכן בפרטיות הגלות שהוא גלות הנפש של כל אחד ואחד, ומגודל ההארה הזאת יכולים לשמוח כל הנפשות אפילו בתוקף הגלות. כי הצדיק הגדול במעלה הנ"ל, בעמקות חכמתו הרמה מאד ממשיך שמחה גם עליהם, שזה עיקר החיות של השכל הנ"ל, שעל ידי זה ממשיך השגות אלקות.
ועל ידי השמחה שממשיכין בפורים, על ידי עוצם ההארה הנ"ל, על ידי זה ממשיכין שמחה על כל הרגלים, שנזכה להרגיש שמחת יום טוב גם עתה שאין לנו בית המקדש. ועל כן פורים הכנה לפסח שהוא ראש השלוש רגלים. (ליקוטי הלכות, הלכות בשר בחלב ה, יט)
על-ידי השתיה בפורים נופל כל הרע
'חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' (מגילה ז ע"ב).
כי בפורים מכניעין ה'ראש כל חוצות', שהוא בחינת 'המן עמלק', בחינת 'מאורי אש' ואז נתגלה אור העליון מאד ונמתקין כל הדינים בשורשן ונכללין 'מאורי אש' ב'מאורי אור'. ועל כן צריכין להתבסם בפורים עד שיכניעו ה'מאורי אש' למטה לגמרי, שהם בחינת 'ארור המן', עד שיעלה לשורש העליון ששם אין שייך לומר 'ארור המן' כלל, כי שם למעלה בשורשו העליון נכללין ה'מאורי אש' ב'מאורי אור'.
אך לזה אי אפשר להגיע כי אם על ידי שתיה של פורים, שאז השתיה מצוה ואז היין בבחינת 'זכה נעשה ראש' (יומא עו ע"ב), 'ראש' דייקא, בחינת 'ראש בית', שעל ידי השתיה של פורים מתגבר בחינת הראש דקדושה עד שנתבטל ונופל לגמרי בחינת ה'ראש כל חוצות' – שנופל כל הרע. ומעט האמת שהיה כבוש שם בגלות – עולה ונכלל בשורשו. ואז אין יודעין בין 'ארור המן לברוך מרדכי', כי בשורש אין שייך שם 'ארור' כלל, "כי שם צוה ה' את הברכה" (תהלים קלג, ג) והכל ברוך ומבורך שם. (ליקוטי הלכות, הלכות מתנה ומתנת שכיב מרע ג, טו)
עיקר השכרות בפורים הוא ביין
'חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' (מגילה ז ע"ב) זה בחינת מקיפים העליונים ששם 'הידיעה והבחירה' כולו חד ושם כולו טוב ושם הוא בחינת 'דלא ידע' וכו', ואי אפשר להשיג זה השכל עכשיו.
ובפורים צריכין להשתכר עד שיעלה ויגיע עד שם, ועיקר השכרות של פורים הוא ביין – זה בחינת 'נכנס יין יצא סוד' (ערובין סה ע"א). (ליקוטי הלכות, הלכות אפוטרופוס ב, ח)
שכרות בפורים כן, במשך השנה לא
וזה בחינת השכרות של פורים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגילה ז ע"ב) 'חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' – כי 'שכרות' הוא בחינת 'שנה', בחינת 'התגברות המדמה', כמו שרואין בחוש שהשיכור מתגבר בו בילבול המדמה ומדבר דברי שטות שבאין מבילבול המדמה.
ועל כן צריכין להתרחק מהשכרות מאד מאד כדי שלא יתגבר בו 'המדמה' שמשם כל התאוות רעות כנ"ל. אבל בפורים שאז הכנעת 'המן עמלק', הכנעת 'הרע שבמדמה' כל כך עד שאין השכרות מזקת כלל ביום הזה, אדרבא על ידי השתיה מתקנין המדמה שיהיה נכלל בקדושה ומהפכין מרע לטוב, כי בפורים נכנע 'הרע שבמדמה' כל כך, עד שיכולין על ידי רבוי השתיה להפוך המדמה דייקא אל הקדושה, כי יין יש בו שני בחינות, 'זכה – משמחו, לא זכה – משממו' (יומא עו ע"ב).
וזהו 'חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' – כי המן הרשע הוא בחינת 'הרע שבמדמה' שבכל המדרגות כולם, כי הוא מזרע עמלק שהוא כלול מכל הרע והקליפות שבכל המדרגות כולם, בבחינת "ראשית גוים עמלק" (במדבר כד, כ) כנ"ל, כי בכל דרגא ודרגא מתגבר ומתפשט המדמה, והמן הרשע כלול מכל הרע שבכל המדרגות וכנ"ל. והוא התגבר אז על ישראל בהתגברות גדול מאד, כי 'כח המדמה', שהם הקליפות שבכל דרגא אינם יכולים להתגבר כי אם כפי המדרגה שבקדושה, ואזי יש כח ובחירה באדם להתגבר כנגדה.
אבל המן הרשע היה כלול מהרע שבמדמה שבכל המדרגות, ורצה להתגבר על כל אחד מישראל בכח הרע שבמדרגות הגבוהות ממנו, ובודאי אין כח באדם שבמדרגה התחתונה לעמוד כנגד הקליפה שבמדרגה הגבוה ממנו, מכל שכן כנגד הקליפות שבכמה וכמה מדרגות הגבוהות ממנו.
והמן הרשע ימח שמו, שהוא הרע שבכל המדרגות, רצה להתגבר על כל אחד מישראל בכח הרע שבכל המדרגות שהיה כלול מהם. ועל כן היה בלתי אפשר לעמוד כנגדו, כמו שכתוב "לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם" (תהלים קכד, ב), ודרשו רבותינו ז"ל 'ומנו – המן'.
וזה בחינת 'חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' (מגילה ז ע"ב), דהיינו שמגודל השמחה יעלה למדרגה גבוה כל כך עד שיאיר בו 'הארת פורים', שהוא 'הארת מרדכי' בשורשו העליון, ששם אין שום קליפה ורע שבמדמה לגמרי. ועל כן אין שייך שם לומר 'ארור המן וברוך מרדכי', כי בכל המדרגות שיש שם קליפה וקדושה שהם בחינת 'המן ומרדכי', שייך לומר 'ארור המן' – שהוא הקליפה, ו'ברוך מרדכי' – שהוא הקדושה. אבל בשורש הקדושה העליונה שם ביטול המדמה והקליפה לגמרי, ושם אין שייך כלל 'ארור המן וברוך מרדכי', מחמת ששם כלו קודש כלו טוב. (ליקוטי הלכות, הלכות עבודת אלילים ג, יח)
תפילה קצרה מ'ליקוטי תפילות'
"ונזכה לקיים מצות השכרות של פורים כאשר צוונו חכמינו ז"ל. ותעזרנו ותשמרנו שלא יזיק לנו השתיה והשכרות של פורים כלל לא בגוף ולא בנפש, ולא נזיק שום אדם ולא שום דבר על ידי השכרות – רק נזכה על ידי השכרות של פורים לבוא לתוך שמחה גדולה וחדוה רבה ועצומה מאד, לתוך שמחה של פורים, אשר אז מאיר הארה נפלאה ועצומה שהוא 'הארת מרדכי', אשר אין דוגמתה בכל ימות השנה.
ואזכה להיות שמח בכל לב, ולשמח גם אחרים, לשמח כל ישראל עמך בשמחת פורים בחדוה רבה ועצומה מאד מאד, נגילה ונשמחה בישועתך בשמחה אמתיית באופן שיהיה לך לנחת ולרצון, ותקבל שעשועים גדולים משתיתינו ושמחותינו בפורים הקדוש.
ונזכה גם עתה בכל שנה ושנה להנס הגדול והישועה הנפלאה של פורים, להכניע ולגרש ולעקור ולבטל מאתנו קליפת המן עמלק וזוהמתו הגדולה ולמחות שמו וזכרו מן העולם, ולטהר עצמנו מזוהמתו בקדושה ובטהרה גדולה, ולהמשיך עלינו קדושת מרדכי ואסתר.
ונזכה להמשיך שמחת פורים על כל השנה כולה, לשמוח תמיד בך בשמחה וחדוה רבה באמת. ועל ידי זה נזכה לקדושת וטהרת הפרה אדמה, ולקדושת פסח באמת. ונזכה להיות בשמחה תמיד, ויקוים בנו מקרא שכתוב: "כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי". (ליקוטי תפילות ח"ב לז)
|
||||||||||||