עדיף שהבן יאמר קדיש מאשר לשכור מישהו אחר שיאומר:
אודות ששאלת בענין אמירת קדיש וכו', ואם נכון לשכר את מישהו וכו', פלא גדול שאתה שואל שאלה כזו, אשר לא מתאים לך וכו', ואעתיק לך מה שכתב רבנו אלעזר מגרמיזא זי"ע, בספרו "חכמת הנפש" (שרש כט) : מעשה ברבי עקיבא, שהיה מהלך בבית הקברות, ופגע באדם אחד שהיה ערום וכסוס הוא רץ, גזר רבי עקיבא והעמידו. אמר: "ומה ראו בך לעשות עבודה קשה כזאת?"
אמר לו: "אל תעכבני, פן ירגישו בי הממונים עלי". אמר לו: "מה טיבך ?" אמר לו: "מת אני, ובכל יום שולחים אותי לחטוב עצים, ושורפים אותי בהם". אמר לו: "מה תקנה יש לך ?" אמר לו: "אם יש לי בן זכר, ויעמד לפני הקהל, ויאמר 'ברכו' ו'יהא שמה רבה מבורך', מיד יתירו אותי מן הפורעניות"; הרי אנו רואין, שמי שמתפלל בנו, עוזר לאביו בגיהנום. על-כן אמרו חכמינו הקדושים (קדושין ל.): המלמד בנו ובן בנו תורה, כאילו קיבלה מהר סיני, דכתיב (דברים ד, י): "והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני הוי"ה אלקיך בחורב", עין שם. מכל זה רואים מה הקדיש של הבן גורם לאביו בשמים. ולכן פלא גדול, שאתה בכלל שואל דבר כזה.
ובימי מוהרנ"ת ז"ל התקרב אברך אליו, והאבא היה מתנגד גדול מאוד על בנו, שהתקרב אל דעת רבנו ז"ל, ורדפו עד חרמה.
לימים נפטרה אשתו, והבן התחיל לומר קדיש, וכדרך אנשי שלומנו – בכוונה גדולה מאוד, ובהתעוררות רבה ובבכיות עצומות, והאב התחרט אז מאוד מאוד על שרודף כל-כך את בנו, ואמר לעצמו: נמצא, כשאני אסתלק מהעולם, אזי גם אחרי יאמר בני קדיש בהתעוררות ובהתחזקות כזו, ומאז החל לקרב את בנו מאוד, עד שגם הוא התקרב אל דעת רבנו ז"ל.
רואים מה זה קדיש אחר אבא או אמא! ולכן אמרו חכמינו הקדושים (קדושין מא.): מצוה בו יותר מבשלוחו; ולכן אתה בעצמך מכרח להגיד קדיש, וכדאי האבא שתתאמץ בשבילו לומר עליו קדיש במשך שנת האבל, ואף שבא לך מאוד קשה, זכור תזכור שאתה עוזר בזה לנשמת אביך, ואמרו חכמינו הקדושים (קידושין לא :): מכבדו בחייו ומכבדו במותו; וכמו שצריכים לכבד את ההורים בחייהם, כמו-כן צריכים לכבדם גם אחר מותם, וזה – על-ידי אמירת קדיש אחריהם, וללמוד פרק משניות לעילוי נשמתם.
וכל מצוה ומצוה שמקימים, צריכים גם לחשוב, שזה לטובת נשמתם. וזו הזכות הכי גדולה שילדים יכולים לעשות לנשמת ההורים שנסתלקו. ואם היו יודעים איזה נחת-רוח גורמים למעלה בשמים לנשמת הנפטר, היו מתאמצים ביותר לעשות כל מה שביכלתם בעבור נשמתו.
אני מאוד מקווה להקדוש-ברוך-הוא, שתכניס את הדיבורים האלה בתוך לבך, ותשנה את כל הדמיון שלך. ומאוד כואב לי, שאפילו הייתה לך הוה אמינא כזו.
אשר בנחל חלק מה מכתב ח' ע
אמי נהרגה בפיגוע לפני ארבע שנים. האם מותר לי להגיד קדיש במקום שאין מי שיגיד אותו?
שאלה:
מאת אפרים:
לכבוד עטרת ראשינו כ״ק מוהרא"ש נרו יאיר. אמי עליה השלום נהרגה על קידוש ה׳ בפיגוע לפני ארבע שנים. מדי פעם אני נקלע למניינים שאין יתום שיאמר קדיש. האם אני רשאי לומר קדיש יתום במקרה כזה? ומה לגבי קדיש 'על ישראל' לאחר לימוד תורה ברבים? תודה רבה וכל טוב סלה.
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר ויצא ו' כסליו התשע"ג
שלום וברכה אל אפרים נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אף שלא אומרים קדיש אלא בשנה ראשונה, וכן ביום השנה, עם כל זאת כשיש מנין ואין שמה חיוב שצריך להגיד קדיש יתום, אזי מי שאין לו אב או אם, יכול להגיד את הקדישים, כדי לזכות את הרבים, וזה דבר גדול מאד, כי אין לתאר ואין לשער את גודל הזכות של אדם שהוא גורם שיהודים יענו אמן, אמן יהא שמיה רבא.
ומובא בזוהר (תרומה קכ"ט:) תא חזי, קדושתא דא לאו איהו כשאר קדושאן דאינון משלשין, אבל קדושתא דא איהי סלקא בכל סטרין, לעילא ותתא ובכל סטרי מהימנותא, ותברא מנעולין וגושפנקן דפרזלא וקליפין בישין, לאסתלקא יקרא דקודשא בריך הוא על כלא. ואנן בעינן למימר לה בלישנא דסטרא אחרא, ולאתבא בחילא תקיף אמן יהא שמיה רבא מברך, בגין דיתבר חילא דסטרא אחרא, ויסתלק קודשא בריך הוא ביקריה על כלא, וכד אתבר בקדושתא דא חילא דסטרא אחרא, קודשא בריך הוא אסתלק ביקריה, ואדכר לבנוי, ואדכר לשמיה, ובגין דקודשא בריך הוא אסתלק ביקריה בקדושתא דא, לאו איהי אלא בעשרה. ובלישנא דא על כרחיה דסטרא אחרא אתכפיא ואתתבר חיליה, ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא, ותבר מנעולין וגושפנקן ושלשלאן תקיפין וקליפין בישין, ואדכר קודשא בריך הוא לשמיה ולבנוי, זכאין אינון עמא קדישא דקודשא בריך הוא יהב לן אורייתא קדישא, למזכי בה לעלמא דאתי.
היינו שעל ידי אמירת קדיש, מכניעים את הסטרא אחרא, ושוברים את כל המנעולים הסגורים, וגורמים נחת רוח גדול למעלה בשמים, ושמו יתברך מתעלה בעולם הזה ובעולם הבא, אשרי עם ישראל עם הקדוש של הקדוש ברוך הוא, שנתן לנו את התורה כדי לזכות אותנו לעולם הבא, ועל ידי אמירת קדיש ממשיכים את הקדושה העליונה כאן למטה, עיין שם, ולכן זה דבר גדול מאד כשאין חיוב בבית הכנסת לומר קדיש יתום, אזי מי שאין לו אב או אם, שהוא יגיד את הקדיש יתום.
בענין קדיש דרבנן 'על ישראל' שאומרים אחר רבי ישמעאל, או אחר אין כאלקינו, הקדיש הזה יכול להגיד גם מי שיש לו אב ואם, כי זה שייך להבעל תפלה, אלא אם יש חיוב, אזי מגיע הקדיש הזה לחיוב, כמו כן אחר הלימוד תורה ברבים, זה צריך לומר המגיד שיעור שדורש ברבים, ואם הוא לא רוצה מחמת שיש לו אב ואם, אזי יתום יכול להגיד את זה.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
(שו"ת ברסלב חלק י"א)
איך לנוהג מי שנפטר לו קרוב?
הַמָּקוֹם יְנַחֵם אֶתְכֶם בְּתוֹךְ שְׁאָר אֲבֵלֵי צִיּוֹן וִירוּשׁלָיַםִ ולְֹא תּוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד.
רְאהֵ להְקְַפִּיד עַל כָּל הַקַּדִּישִׁים, וְגַם אַחֲרֵי "עָלֵינוּ" בְּקַדּיִשׁ יתָוֹם, כִּי זֶה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד להְַקְפִּיד לוֹמַר קַדּיִשׁ לטְוֹבַת הַנְּשָׁמָה, וְכֵן תִּלמְַד בכְּלָ יוֹם פּרֶקֶ משִׁנְיָוֹת לְעלִּוּי נִשְׁמַת הָאִמָּא חֹק וְלֹא יעֲַבֹר, וְלוֹמַר אַחַר כָּךְ הַתְּפִלָּה שׁאֶוֹמרְִים לעְלִּוּי נִשְׁמַת הַנִּפְטָר, וְזֶה מוֹעיִל מְאֹד מְאֹד להְנַשְּׁמָהָ שׁתֶָּבוֹא אֶל תִּקּוּנָהּ.
אשר בנחל חלק רמ"ד מכתב ד' תריז
מי שאביו התאבד מה לעשות בעניין קדיש:
אודות שאלתו בעניין… שאבד עצמו לדעת, רחמנא לצלן, מהו הדין אודות קדיש, ולמוד משניות עליו וכו'. הנה בענינים אלו טוב לשאול רב מובהק, כי ענייננו הוא רק לחזק ולאמץ בעבודת השם יתברך, ולא להראות בדינים, אשר דבר זה שייך לרב מובהק דייקא.
אך עיין בספר חיים וברכה למשמרת שלום על הלכות שמחות (סימן מט), שהעלה להלכה, אשר אדרבה, על מאבד עצמו לדעת רחמנות גדולה עד מאד מאד, ועל-כן ראוי להבן להיות נזהר לומר עליו קדיש בכוונה גדולה, וילמד משניות, ויתן צדקה לעילוי נשמתו,
שלא ישוטט ערום רחמנא לצלן עין שם. וזו סברא נכונה, כי רחמיו יתברך על כל מעשיו, ומה לעשות, שאביו רחמנא לצלן אבד עצמו לדעת, ועכשיו משוטט בעולם התוהו, והקלפות והסטרא אחרא נאחזים בו; ועל-כן מצוה רבה על הבן לעשות לטובת אביו ויבכה הרבה לפניו יתברך בתפלה והתבודדות שימחל לו השם יתברך, ויהיה רגיל הבן לצאת את בית החיים אל קברו, ויבקש שם רחמים רבים, וילמד שם משניות, ויאמר תהלים לעילוי נשמתו. והעיקר שיעשה למען זכות הרבים, כי מצות זכות הרבים מגונה מאוד מאוד על האדם, ובפרטיות זכות הרבים להפיץ תורת רבנו ז"ל בעולם, אשר מחזירים אחרים בתשובה, אין לך עוד זכות הרבים כזו.
והנראה לפי עניות דעתי כתבתי…
אשר בנחל חלק כו מכתב
אבי נפטר בגיל 58. האם זה אומר שהוא נפטר ב"מיתת כרת"?
שאלה:
מאת איתן:
שלום לכבוד הצדיק ורפואה שלימה. אבי ז"ל נפטר בי"ב בטבת בגיל 58. ראיתי באחת מהתשובות שמי שנפטר מתחת לגיל 60 זה נקרא מיתת כרת, אך אני בטוח שאבי ז"ל לא עבר על אף אחת מהעבירות שעונשן כרת, ובנוסף לזה הוא סבל בחייו מרורים והרבה ייסורים. איך אני אמור להבין את הדברים?
בעזה"י יום ג' לסדר בשלח י"א שבט ה'תשע"ג
שלום וברכה אל איתן נרו יאיר
לנכון קיבלתי את מכתבך.
צריך שתדע שחכמינו הקדושים אמרו (מועד קטן כח.) שמואל הנביא מת בן חמשים ושתים שנה, והוא בוודאי לא מת מיתת כרת, כי גדולתו של שמואל אי אפשר לתאר עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ראש השנה כח:) שקול שמואל כמשה ואהרן, וכן אמרו (שמות רבה פרשה ט"ז סימן ד') משה ושמואל שווין כאחת, עיין שם, עם כל זאת, הוא נפטר בן חמישים ושתים שנה, ובוודאי אצלו לא הייתה מיתת כרת, וכן הוא אצל אביך וכו'. ולכן אין לך מה להתבלבל בזה, חכמינו הקדושים רק מספרים על רב יוסף שכשהגיע לגיל שישים עשה סעודה גדולה לחכמים ואמר שיצא מכרת.
עם כל זאת מקובל בעולם שאם אחד נפטר קודם גיל שישים, אין ליתן שם אחריו, אלא אם כן מוסיפים שם לשמו כדי שהתינוק יאריך ימים.
ועוד זאת, בענין כיבוד אב אסור להתבלבל בעניינים אלו, כי מה יודע האדם תעלומות דרכיו יתברך.
זאת תעשה, תלמד בכל יום פרק משניות לטובת נשמת אביך ובבית הכנסת שאין יתום מה טוב ומה נעים באם אתה תאמר את הקדיש יתום, כי לימוד משניות ואמירת קדיש זו טובה גדולה לנשמה שנמצאת כבר למעלה.
העיקר אל תדאג, יעזור הקדוש ברוך הוא שיהיה בביתך תמיד אור גדול.
שו"ת ברסלב חלק י"ד
האם יש עניין להניח הזמנה לחתונתי על קברו של אבי, בכדי שהוא יגיע לחתונה?
שאלה:
מאת איתן:
לכבוד מוהרא"ש שלום וברכה. אבי נפטר לפני כארבעה חודשים ואני מתחתן בעוד חודש. האם יש עניין להניח הזמנה לחתונה על קברו בכדי שהוא יגיע? תודה.
בעזה"י יום ד' לסדר שמיני כ"ג ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל איתן נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
בדרך כלל נוהגים ללכת אל קבר האבא ולהזמין אותו שיהיה בחתונה שלו, ויש שנוהגים לשים שמה הזמנה וכו', אבל אין בזה ענין כלל.
העיקר לעשות נחת גדול לנשמת אביך ולהתנהג על פי התורה, וכל מצוה שעושים לזכות האבא, אין לתאר ולשער את גודל הנחת רוח שיש לנשמה למעלה, ואשרי הבן שזוכה לתת צדקה בכל יום אפילו סכום פעוט לזכות האבא, שזה מאד מאד יקר למעלה.
וכן אשרי הבן שזוכה ללמוד פרק משניות בכל יום לזכות האבא, שזה מעלה אותו מעלה מעלה, ועל אחת כמה וכמה באין ערך אם הבן מקפיד לומר קדיש יתום אחר האבא בשלושת התפילות, שחרית מנחה וערבית, שזה תענוג גדול לנשמה, ומעלה אותה אל תיקונה הנצחי.
הקדוש ברוך הוא יעזור שהחתונה תהיה בסימן טוב ובמזל טוב, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.
שו"ת ברסלב חלק י"ז