רמ"ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה:
הקדוש ברוך הוא אב הרחמן, נתן לנו את התורה, התורה הקדושה יש בזה תרי"ג מצוות, שש מאות ושלש עשרה מצוות, רמ"ח מצוות עשה, מאתים וארבעים ושמונה מצוות עשה, כנגד מאתים וארבעים ושמונה איברים שיש באדם, אומר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ו) שמשה רבנו נמצא אצל כל יהודי ומעורר אותו, באיבר הזה תעשה מצוה זו, באיבר הזה תעשה מצוה זו, באיבר הזה תעשה מצוה זו, ויש שס"ה לא תעשה, שלש מאות וששים וחמש לאוים שאסור לעשות את זה, כנגד שלש מאות ששים וחמש גידים שיש באדם, ואומרים על זה חכמינו הקדושים שיש שלוש מאות שישים וחמש ימים בשנה, וכל יום צועק אצלי אל תעשה חטא, בתוכי אל תעשה חטא, נמצא כשיהודי זוכה ולומד את התרי"ג מצוות, כי הרי לא כל אחד יכול לקיים את כל המצוות, כי יש מצוות שבכלל לא שייכים עכשיו רק בזמן שבית המקדש היה קיים, יש מצוות ששייכים רק לכהן, יש מצוות ששייכים רק בארץ ישראל.
עם כל זאת כשיהודי לומד את התרי"ג מצוות, אז נתקיים אצלו (הושע י"ד ג') "ונשלמה פרים שפתינו", שבזה שלומדים את המצוות כאילו קיימנו את המצוות, ולכן זה דבר גדול מאוד לחזור בכל פעם על תרי"ג מצוות, יש ספר החינוך שמה מדבר מהתרי"ג מצוות, וזה דבר גדול מאוד שכל אחד יקח לעצמו ספר החינוך וילמד כל יום מצוה אחת שתי מצוות חמש מצוות עשר מצוות, כי החינוך הוא מהראשונים, והוא מסביר כל מצווה ומצווה, ועל זה יש הרבה ספרים "מנחת חינוך" זה פלפולים בכל הלכה, אבל לכל הפחות שנדע את התרי"ג מצוות.
אנחנו יהודים קיבלנו את התורה בהר סיני שנדע מה הקדוש ברוך הוא נתן לנו, יכולים לעבור בזה העולם שבעים שנה, ולא לידע אפילו פעם אחד איזה מצוות הקדוש ברוך הוא נתן לנו, אז כדאי ללמוד בכל יום כמה מצוות בספר החינוך, הש"ך רבי שבתאי כהן הוא עשה ספר קטן בשם "פועל צדק", הוא חילק את התרי"ג מצוות לשבע חלקים, כדי לקרוא כל יום חלק אחד מהתרי"ג מצוות, באופן שכל שבוע יכולים לעבר את כל המצוות, וככה אנחנו יודעים איזה מצוות יש.
אשר בנחל חלק קצט מכתב שצ
כל המצוות סובבים סביב השבת:
אנחנו בני הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא נתן לנו את המצוות שלו, ואנחנו לא יודעים מה הוא נתן לנו, כולנו היינו בהר סיני, נשמתנו ונשמת אבותינו ונשמת אבות אבותינו היו בהר סיני וקיבלנו את התורה, ולבסוף אנחנו לא יודעים איזה מצוות הקדוש ברוך הוא נתן, ולכן הספר "פועל צדק" זה דבר גדול מאוד, ולסיים כל שבוע; על כל פנים בזה שיהודי מקיים מצוה, המצוה מקשרת אותו אל הקדוש ברוך הוא, כל שבוע זה עולם אחר פרצוף העולמות כפי שהאר"י הקדוש מגלה, יום ראשון זה חסד יום שני זה גבורה יום שלישי זה תפארת יום רביעי זה נצח, יום חמישי זה הוד, יום שישי זה יסוד, ויום שבת זה מלכות, וזה נקרא פרצוף אחד של הספירות, וככה עולה שבוע שלם, ולכן העיקר הוא שבת, והכל מסתובב סביב שבת, חכמינו הקדושים אומרים (פסחים קו.) יש שלוש ימים קמי שבתא, ושלוש ימים אחר שבתא, מה זאת אומרת, השבת זה הנקודה האמצעית, מיום רביעי כבר מתחיל להאיר הנפש של שבת.
בשביל זה מתחילים להגיד ביום רביעי לכו נרננה, להזכיר לעצמנו שעוד מעט יהיה שבת, אז ביום רביעי כבר מדברים משבת, אוי אני צריך לקנות חלות, או אין לי כסף לקנות דגים, אוי אין לי כסף לקנות בשר יין, כבר מדברים זה הנפש, ויום חמישי זה הרוח של שבת הבאה, כבר מתחילים יותר להתעניין מה עושים, מה יהיה שבת, ואיך יהיה שבת, יהיה לנו אורחים או לא, יום ששי זה נשמה של השבת, ואחר כך בא שבת, יום ראשון זה הנשמה של שבת, ביום ראשון עדין חושבים איך היה השבת איך עבר השבת, יום שני זה הרוח של השבת, ויום שלישי זה כבר הנפש, וככה מסתובב הכל סביב שבת, ולכן יש לנו מצוות עשה שאף אחד לא קולט שהוא מקיים את המצוה הזה כל יום.
חכמינו הקדושים אומרים (ילקוט שמות פרק כ' רמז רצ"ה) זכור את יום השבת זכרהו מאחד לשבתא, כבר ביום הראשון צריכים לזכור את השבת, בשביל זה אנחנו אומרים כל יום היום יום ראשון בשבת, היום יום שני בשבת, היום יום שלישי בשבת, היום יום רביעי בשבת, היום יום חמישי בשבת, היום יום ששי בשבת, כל יום אנחנו מזכירים את השבת, שבת זה נקודה האמצעית, ולכן כל יום ויום יש לנו מצוות, ואף אחד לא קולט מה הוא עושה, יש לו זקן ופאות, יש לו ציצית, הניח תפילין, יש לו מזוזה על פתח ביתו, אוכל כשר, אומרים חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') אין לך אדם שאינו מקים מאה מצוות ביום, כל יום אנחנו מברכים מאה ברכות, והירושלמי קורא את זה מאה מצוות.
ואף על פי כן אנחנו רואים בני אדם מסתובבים בזה העולם כמו בעולם הדמיון, שבורים ורצוצים, אני הכי אומלל, אין לי שום תקווה בחיים, אני לא שווה לשום דבר,
אשר בנחל חלק קצט מכתב שצ
שווה להישאר עוד יום אחד בעולם כדי להניח תפילין:
היה צדיק קדוש בשם רבי אברהם מקאליסק זי"ע שטמון בבית העלמין הישן בטבריה, הוא היה תלמיד של המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע, כשרביז"ל היה בטבריה ביקר אותו, והיות שהוא היה כהן אז רביז"ל התכופף וביקש אותו שיברך אותו, אז הוא קפץ אחורנית איך אני מתיירא ממכם, רביז"ל היה צעיר בגיל עשרים ושש והוא היה כבר בגיל שמונים, ופחד מרביז"ל לא רצה לברך אותו, ורביז"ל הפליג מאוד במעלתו, ואמר שלמות ראיתי אצל רבי אברהם מקאליסק זי"ע, ואם רביז"ל שיבח אותו מאוד, סימן שיש דברים בגו.
וידוע שבטבריה היה פעם רעבון כי לא היה גשם, ואז אם היה רעבון הקדוש ברוך הוא ישמור את עם ישראל אנשים מתו מרעב, אז הוא שלח שליח לחוץ לארץ שליחי דרבנן משולח שיאסף כסף עבור כל עניי העיר טבריה, ההוא אמר לו רבי אני צריך המלצה, איך יתנו לי? אז אמר לו הצדיק הקדוש רבי אברהם מקאליסק זי"ע, אתה תגיד אלהא דאברהם דיתיב בטבריה ענני, ואז תראה ישועה, הוא היה כל כך בטוח בעצמו, המשולח נסע תחנה הראשונה הגיע לטורקיה לעיר הבירה איסטנבול, אז היה גם שמה בצורת לא היה גשם ורעבו, והנה בא שליח מארץ ישראל כיבדו אותו מאד, ואמרו לו הנה כל המדינה נמצאת בצרה גדולה מאוד, יש בצורת, אם אתם תפעלו אצל הקדוש ברוך הוא שיהיה גשם, ניתן לכם הון תועפות לא תצטרכו לנסוע בשום מקום, הוא יצא בחוץ והתחיל להתבודד ריבונו של עולם אלהא דאברהם דיתיב בטבריה ענני, וככה התפלל בזכות הצדיק הקדוש הזה ששלח אותו, ופתאום התחיל לרדת גשם שוטף, נתנו לו הון תועפות וחזר לארץ וחילק את זה הצדיק הקדוש רבי אברהם מקליסק זי"ע לכל העניים.
ומסופר שפעם הוא הולך לבית הכנסת ורואה אדם זקן מאוד קרוב לתשעים בוכה, שואל אותו על מה אתה בוכה, אז הוא אומר אני רוצה למות, כבר לא רוצה לחיות, ענה לו הצדיק הוי טיפש זקן, לחיות עוד יום בזה העולם להניח תפילין זה דבר קטן? רק בשביל זה כדאי לחיות עוד יום, רואים מזה איך שצדיקים מסתכלים על כל יום בצורה אחרת, לא כמו שאנחנו עם הראש הקטן שלנו מדמינים כל מיני דמיונות של ניאוף תאוות או דמיונות של התנשאות של כבוד, כל מיני דמיונות שיש לכל אדם, אם היינו זוכים להשים לב, ברוך השם אנחנו נולדנו יהודים, שלא עשנו גוי, עם זה יכולים לרקוד כל היום, מה היינו עושים אם היינו נבראים סינים, היה העינים שלנו אחד ימין ואחד שמואל, ומדברים צינג צאנג צואנג, ואוכלים שפצונים, מה שהמאכל שלהם, או אם היינו נולדים תאילנדיים, לא היה עוזר שום דבר, היינו אוכלים כל מה שרוחש על הרצפה רחמנא ליצלן.
אשר בנחל חלק קצט מכתב שצ
נענוע עם הפאות עושה שעשועים להקב"ה:
ברוך השם אנחנו יהודים, בזה אנחנו צריכים לרקוד מרוב שמחה שלא עשנו גוי, אם זה לא מספיק ברוך השם יש לנו צלם אלקים זקן ופאות, שרביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ז) שיהודי רק נותן נענוע עם הפאות גורם להקדוש ברוך הוא שעשוע, האם זה לא כדאי לנענע את הפאות לעשות להקדוש ברוך הוא שעשוע, מכל שכן שאנחנו הולכים עם ציצית, מכל שכן שאנחנו הנחנו היום תפילין, מכל שכן וכל שכן שיש לנו מזוזה בתוך פתח ביתנו, כשיוצאים מנשקים את המזוזה כשנכנסים מנשקים את המזוזה, מכל שכן וכל שכן שאנחנו אוכלים רק כשר, מכל שכן וכל שכן שאנחנו שומרים שבת, לא מחללים שבת.
חכמינו הקדושים אומרים (תנחומא בראשית ג') כבוד שבת עדיף מאלף תעניות, בזה שאדם מכבד את השבת זה יותר מאדם שצם אלף תעניות, מכל שכן וכל שכן שאנחנו מתפללים כל יום שלש פעמים שחרית באים אל הקדוש ברוך הוא ומתפללים מנחה באים אל הקדוש ברוך הוא ומתפללים ערבית באים אל הקדוש ברוך הוא, איזה שמחה צריך להיות לנו שנתנו לנו רשות לבוא לבית הכנסת בית המלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ולהגיד את הברכות, איזה שמחה צריך להיות לנו, אחר כל תפלה צריך לרקוד מרוב שמחה שזכינו היום להתפלל שחרית מנחה ערבית, וככה כל יום ויום, ומכל שכן וכל שכן שאדם זוכה ולומד מקרא משנה גמרא מדרש, האר"י הקדוש אומר אשר הארבע לימודים האלו זה כנגד ד' עולמות, מקרא בעשיה, משנה ביצירה, גמרא זה בבריאה, ומדרש וזוהר זה באצילות.
אשרי אדם שעושה לעצמו ארבע שיעורים כאלו בכל יום, ומכל שכן וכל שכן כשיהודי זוכה גם ללמוד הלכה בכל יום, שרביז"ל הזהירנו מאוד (שיחות הר"ן סימן כ"ט) שכל בר ישראל מוכרח ללמוד בכל יום הלכה כדי לדעת איך להתנהג, בוודאי צריכים לרקוד, אם הייתם יודעים מה משלמים למעלה עבור פסוק אחד של חומש, הייתם חוזרים על הפסוק כמה וכמה פעמים, מה משלמים למעלה על פרק משניות אחד, לא הייתם מפסיקים מלגרוס עוד פרק ועוד פרק, אם הייתם יודעים מה זה דף גמרא למעלה בשמים, לא הייתם מפסיקים לגרוס את הדף עוד פעם ועוד פעם, אם הייתם יודעים מה זה מדרש מה זה זוהר ותיקונים, זה לא יכולים להסביר, זה מזכך את הנפש.
אשר בנחל חלק קצט מכתב שצ
לקרוא את תרי"ג מצוות בחג שבועות – לנשים:
הנה עוד יום יהיה קבלת התורה, ולכן ראי להתחזק ביתר שאת ביתר עז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבר אותך, כי גם הנשים קבלו את התורה, ואדרבה חכמינו הקדושים אמרו (ברכות יז.) גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים וכו', נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן, אשה שדואגת להכין את ילדיה לתלמוד תורה ולבית ספר, ועוזרת שבעלה יוכל ללמד תורה בכולל, היא מקבלת יותר שכר מהבעל, ולכן ראי להתחזק להיות רק בשמחה, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, ומה טוב ומה נעים שאם תוכלי לומר את כל התרי"ג מצוות, אפלו שיקח לך כמה ימים, כדי שתדעי מה ציווה עלינו הקדוש ברוך הוא, וזה דבר גדול מאוד לומר בחג השבועות את כל התרי"ג מצוות, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא תצא) רמ"ח מצות עשה יש בתורה כמנין איברין שבאדם ובכל יום ויום צועקים על האדם עשה אותנו שתחיה בזכותנו ותאריך ימים ושס"ה מצוות לא תעשה כמנין ימות החמה ובכל יום ויום שהחמה זורחת עד שהיא שוקעת צווחת ואומרת לאדם גוזרני עליך במי שהגיע ימיך ליום הזה אל תעבר בי את העברה הזאת ואל תכריע אותך ואת העולם כולו לכף חובה; אשרי האשה שזוכית להיות בשמחה, ואומרת את התרי"ג מצוות אף שלא כל המצוות שיכות לאשה, אבל לכל הפחות פעם אחת שתקרא את כל התרי"ג מצוות כדי לדעת מה צוה אותנו הקדוש ברוך הוא, וזה דבר גדול מאד.
אשר בנחל חלק קצד מכתב תתקא
עיקר התכלית של כל התרי"ג מצוות הוא להיכלל ברצון העליון:
מאוד מאוד אני מבקש אותך שאל תניח את הרצון שלך וכו' וכו', כי אדם צריך להתחזק ברצונות חזקים להיות נכלל באין סוף ברוך הוא, כי רבנו ז"ל גלה לנו (שיחות הר"ן סימן נ"א) כי העיקר זה הרצון, שיהיה לו רצונות חזקים לעשות את רצונו יתברך וכו', וכתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות ערב הלכה ג' אות ב') כי באמת עיקר התכלית הטוב של הנשמה הקדושה הוא שתזכה לתכלית שלמות הרצון שהוא סוד רצון שברצונות, שתזכה הנשמה שיהיו לה רצונות חזקים אמיתיים להשם יתברך, עד שתזכה להכלל ברעוא דרעוין שהוא רצון שברצונות שזהו השלמות והמעלה העליונה מכל המעלות.
כמו שמצינו אצל משה רבנו שהוא מבחר מין האנושי ומי לנו גדול ממשה רבן של כל הנביאים והצדיקים האמיתיים של כל הדורות, ובסוף בעת הסתלקותו שאז זכה בוודאי לתכלית שלמות המעלה שאי אפשר להשיג, וכל עיקר עצם הפלגת מעלתו הוא שזוכה בעת הסתלקותו הקדושה להיכלל ברעוא דרעוין, שהוא רצון שברצונות, כמובא בזוהר הקדוש (יתרו פח:) שהסתלקות משה היה בשבת במנחה ברעוא דרעוין.
נמצא, ששלמות הרצון הוא גבוה מן הכל, וכל עיקר התכלית של כל התורה והמצוות הוא לזכות לרצון ולהכלל ברצון העליון, כי משה רבנו הוא בעצמו סוד התורה והמצוות, ועל כן משה רבנו גימטריא תרי"ג, כי הוא בעצמו סוד כלליות תרי"ג מצוות התורה, ותכלית שלמות מעלת משה רבנו הוא שנכלל ברצון שברצונות ברעוא דרעוין, נמצא שתכלית כל המצוות להגיע להכלל באין סוף ברוך הוא, כי מרב הרצונות שאדם צריך רק לרצות לעשות רצונו יתברך, בזה הוא כבר נכלל ברצון העליון, ולכן כל המצוות שאנחנו מקימים, בזה אנחנו נכללים בו יתברך, אבל זה צריך להיות בשמחה עצומה, כי כך אמר רבנו ז"ל (ספר המידות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה, בידוע שלבו שלם עם אלקיו, כי בזה מראה טוהר לבבו שכוונתו היא אמת, רק לעשות את רצונו יתברך, ולעשות לו יתברך נחת רוח גדול מאוד, ובזה בעצמו הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, ולכן תתחזק ברצונות וכיסופים עצומים רק להיכלל באין סוף ברוך הוא, וזה יביא אותך אל המדרגות הכי עליונות, ושמור מאוד מאוד לא להיכשל בעוונות חמורים, כי הסמ"ך מ"ם אורב על כל בר ישראל להכשילו בעבירות קשות, שזה מה שעוקר את הרצון של האדם ממנו יתברך, ואז הוא נופל בירידה שאין לה תקומה, ולכן תהיה פיקח, תתחזק ברצונות ובכסופים אליו יתברך.
ובפרט תרגיל את עצמך להוציא את הרצונות בפיך, שאין למעלה מזה, כמובא בדברי רבנו ז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"א) כשבר ישראל מוציא מפיו את הרצונות שלו, על ידי זה נארגין עולמות חדשים, וזכר גם זכר שהסמ"ך מ"ם אורב על האדם מאוד מאוד רק להכשילו בעבירות וכו', ולכן צריכים מאוד מאוד לשמור שלא יפל ברשת הסמ"ך מ"ם, עד כדי כך שאמר רבנו ז"ל (ספר המידות אות תשובה סימן י"א) ישמור אדם את פיו מלומר אעשה העברה הזאת אפילו בדרך ליצנות, כי דיבורו מכריח אותו למעשה, ולכן צריכים מאוד מאוד לשמור על הדיבור וכו', מה אומר לך בזה העולם יכולים לזכות לדברים כל כך יפים אם רק מציתים את הצדיק וכו' וכו', אין עוד יופי כזה שאדם לא רוצה בחייו כלום, רק להכלל באין סוף ברוך הוא, וכל הרצונות שלו רק להיות נכלל בו יתברך, שאז כבר לא חסר לו שום דבר, כי מי שדבוק באין סוף ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא משפיע עליו שפע גדול בפרנסה, ולא חסר לו שום דבר, ואמר רבנו ז"ל (ספר המדות אות אהבה סימן ד') כשתשוב בתחילה על עוונותיך, תוכל לבוא לאהבת השם יתברך.
אשר בנחל חלק רז מכתב בתל
עיקר תכלית הבריאה לקיים את המצוות:
דע לך שתכלית הבריאה היתה (זהר בא מג) בגין דישתמודעון ליה, כדי להכירו יתברך, הינו הנשמה היא חלק אלקא ממעל מתלבשת בגוף האדם, והם שניהם צריכים לעבור את הדרך הארכה והקצרה הזאת, מצד אחד זה דרך ארוכה, אשר מהרגע שאדם נולד ומתחיל ללכת בזה העולם, עד הרגע שצריך לצאת מזה העולם כשנסתלק וכו', עליו לעבוד על נקדה אחד, רק להכיר את הבורא יתברך שמו, ולדבק את עצמו באין סוף ברוך הוא, בשביל זה נתן לנו את המצוות והם תרי"ג מצוות שס"ה לא תעשה ורמ"ח עשה, כדי לקשר את הרמ"ח אברים שלנו והשס"ה גידים שלנו אליו יתברך, כי כל מצוה ומצוה הם לשון התחברות, מחברים את הגוף עם הנשמה, כי הגוף יש לו רמ"ח אברים ושס"ה גידים, כמו כן הנשמה יש לה רמ"ח אורות ושס"ה אורות שהם המצוות, וכשאדם מקים מצות עשה, או נמנע מלעשות לא תעשה, על ידי זה מתקשרת יחד הגוף והנשמה, וביחד הם זוכים להכיר את הבורא יתברך שמו, ונתן לנו את תורתו הקדושה שהיא מסבירה לנו על כל מצוה ומצוה איך לעשותה, ולכן התכלית בזה העולם ללמוד תורה הקדושה, כדי לדעת איך לקים את המצוות, והמצוות הם המקשר את הרוחניות והגשמיות גם יחד, וזה סוד קיום האדם, כי גשמי אין לו קיום בלא רוחני, ורוחני לא שייך לזה העולם בלי גשמי, שזה חבור בין הגוף הגשמי להנשמה הרוחנית, וזה התכלית להכיר את הקדוש ברוך הוא, ונותנים לכל אחד ואחד את הנסיונות הקשים והמרים שלו, לראות איך שיוכל להתגבר על כל המניעות שלו, ולזכות להיות דבוק בחי החיים בו יתברך.
מי כמוך עוד יודע מה זה גוף, כי הרי למדת חכמת הרפואה וכו', ואתה יודע פרטי הגוף, זה מעלת האדם שזוכה להתקרב אל הצדיק האמת הדבוק באין סוף ברוך הוא, שהוא מלמד איך שגוף הגשמי מחברת אל הנשמה הרוחנית, וביחד צריכים להתחזק.
ולכן אני מאוד מבקש אותך תקח את עצמך בידיך, ושלא יהיה לך חלישות הדעת, אדרבה תמצא את הנקדה פנימית של הבריאה, שזה חלק אלקי ממעל, וזה יחזיק אותך שלא תשבר.
אשר בנחל חלק רז מכתב בתקצה
מה זה אמונה?
כשאדם יש לו אמונה שהקדוש ברוך הוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, הכל זה אלקות ואלקות זה הכל, הוא הכי מאושר בהחיים, כי יש לו אל מי לפנות, מה שאין כן אם אדם אין לו אמונה, הוא מסכן הוא מסתובב כמו חיה ביער מלא פחדים, חיה מסתובבת מסתובבת משוטטת בתוך יער מפחדת להיכנס בעיר שמה יירו בה, ביער היא מפחדת שמה יבוא איזה ציד ויירה בה, אין לה מה לאכול, מסתובבת מפחדת מחיה יותר חזקה ממנה, היא מלאה פחדים, כך אדם שאין לו אמונה, אין לו מקום, הוא הולך נע ונד, עכשיו כשיהודי זוכה ויש לו אמונה בהקדוש ברוך הוא, מה זה אמונה? להאמין שיש הקדוש ברוך הוא שנתן לנו את התורה בהר סיני, ומה רוצה הקדוש ברוך הוא מאיתנו? נתן לנו תרי"ג מצוות, מאתים וארבעים ושמונה מצוות עשה, שיש לנו מה לעשות, ושלש מאות ששים וחמש מצוות לא תעשה, מה שלא נעשה, זה הכל, מה החשבון, אומרים חכמינו הקדושים (מדרש אגדה) באדם יש רמ"ח אברים ושס"ה גידים, כשיהודי מקיים איזה מצווה, הוא מקשר את האיבר הזה שזה נגד המצווה, אל הקדוש ברוך הוא.
כששומר את עצמו לא לעשות רע, לא לעבור על לא תעשה, מקשר את הגיד שלו אל הקדוש ברוך הוא, האדם הזה הוא הכי מאושר, הוא מקושר אל הקדוש ברוך הוא, זה לא קל להגיע לזה, על זה צריכים להיות מקושר אל הצדיק שהוא פותח לנו את העינים, כמו שאומר רבנו ז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז) שהצדיק פותח את העינים והעיקר להסתכל על עצמו, אדם צריך להתבונן תמיד איך אני מתנהג, למה עובר עלי כל כך הרבה צרות ויסורים, מוכרח להיות שעשיתי משהו רע, אחרת לא הייתי סובל, זה זוכים על ידי הצדיק, אבל לא כל אחד זוכה להתקרב אל הצדיק, כי הסמ"ך מ"ם מאוד מאוד שונא את הצדיק, כמו שסיפר לנו רבנו ז"ל (ספורי מעשיות מעשה ז' מהזבוב והעכביש) שקודם שירדה נשמתו לזה העולם, הסמ"ך מ"ם עשה רעש בכל העולמות, אל תניחו את הנשמה הזו לרדת, כי אם הנשמה הזו תרד, אין לי כבר מה לעשות בזה העולם, אמרו לו הנשמה הזו צריכה לרדת, כי קץ בא הקץ, הגיע הזמן שעם ישראל צריכים להיגאל, אבל אתה תצא ותמצא לעצמך עצה, יצא וחזר עם איזה זקן טיפש שצחק ואמר אני כבר לא מפחד מהנשמה הזו, כי מצא לעצמו עצה, יצחקו מדבר רבנו ז"ל, וכך אנחנו רואים כבר מאתים שנה רוב רובם צוחקים מדבר רבנו ז"ל, אבל הנשמה הזו צריכה להתגלות לכל העולם כלו, רבנו ז"ל צריך להתגלות בכל העולם כלו.
אשר בנחל חלק רז מכתב בתרכה