קוּנְטְרֵס
אוֹר לְאַרְבָּעָה-עָשָׂר
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (פְּסָחִים ב.): אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר; מַה זֶּה חָמֵץ? כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, שֶׁאָדָם מַחְמִיץ אֶת הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ, חוֹשֵׁב יוֹתֵר מִדַּאי, זֶה נִקְרָא חָמֵץ – לְשׁוֹן חִמּוּץ הַמֹּחִין; הַיְנוּ שֶׁאָדָם מַתְחִיל לַחֲקֹר – לָמָּה עָשָׂה לִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא דָּבָר זֶה?! לָמָּה עוֹבְרִים עָלַי מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים כָּאֵלּוּ?! שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת, שֶׁזֶּה חֲקִירוֹת. כִּי אָדָם הַשּׁוֹאֵל תָּמִיד קֻשְׁיוֹת – הוּא נִקְרָא חוֹקֵר. וְרַבֵּנוּ זַ"ל הִתְנַגֵּד מְאֹד מְאֹד לַחֲקִירוֹת וְסִפְרֵי חֲקִירָה.
וְאָמַר (שִׂיחוֹת הֲרַ"ן, סִימָן לב): אָדָם צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְלֹא לְהִכָּנֵס בַּחֲקִירוֹת, וְכֵן לֹא לִלְמֹד בְּשׁוּם סִפְרֵי חֲקִירוֹת, כִּי מַסְפִּיק לָנוּ הָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאִם כֵּן מִי מֵאִתָּנוּ רָחוֹק מֵחֲקִירוֹת?! הֲלֹא כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹבְרִים עָלָיו סֵבֶל וּמַשְׁבְּרִים, צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם מַתְחִיל לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת: מָה וְלָמָּה?! זֶה כְּבָר בִּכְלַל חֲקִירוֹת, וְזֶה שׁוֹבֵר אוֹתוֹ, עַד שֶׁמִּסְכֵּן, הוּא נוֹפֵל לְדִכָּאוֹן, לְעַצְבוּת וּמְרִירוּת. וְרַבֵּנוּ זַ"ל בָּא לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת כָּל הָעִנְיָן שֶׁל חֲקִירוֹת, וּלְהַחְדִּיר בָּנוּ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה הָעִקָּר אֱמוּנָה, וְכַמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן לג): אֵצֶל בְּנֵי-אָדָם אֱמוּנָה זֶה דָּבָר קָטָן, אֲבָל אֶצְלִי אֱמוּנָה זֶה דָּבָר גָּדוֹל, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל. אָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְכָל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו – הֵן טוֹב וְהֵן לְהֵפֶךְ, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא; מִי שֶׁיּוֹדֵעַ, שֶׁכָּל הַחוֹלֵף עָלָיו בְּחַיָּיו – טוֹב רַע, רַע טוֹב, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא מַרְגִּישׁ עוֹלָם הַבָּא בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאֵין עוֹד דָּבָר חָשׁוּב יוֹתֵר בְּחַיֵּי הָאָדָם כְּמוֹ אֱמוּנָה.
וְלָכֵן כָּתוּב (דְּבָרִים לב, ד): "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא". כָּל אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה – הַכֹּל בְּוַדַּאי לְטוֹבָה. וְרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רנ): אֲפִלּוּ שֶׁאָדָם סוֹבֵל יִסּוּרִים מִצַּד הַהַרְכָּבָה, הַיְנוּ שֶׁסּוֹבֵל יִסּוּרִים בַּגּוּף, אִם הָיָה מַאֲמִין, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בְּנָקֵל הָיָה יָכוֹל לְקַבֵּל אֶת זֹאת, אַךְ דָּא עָקָא, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ פֹּה טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, וְהַכֹּל מֵעַצְמוֹ נַעֲשָׂה, אֲזַי נִשְׁבָּר וְשׁוֹאֵל "לָמָּה"?! "לָמָּה לַזּוּלָת הוֹלֵךְ בְּטוֹב, וּמִתְחַתֵּן, וְיֵשׁ לוֹ שְׁלוֹם-בַּיִת, זוֹכֶה לִילָדִים, לְפַרְנָסָה, וְלִי הוֹלֵךְ הַהִפּוּךְ?! וְכַדּוֹמֶה כָּל מִינֵי שְׁאֵלוֹת, שֶׁבְּנֵי-אָדָם שׁוֹאֲלִים, אֲשֶׁר הַכֹּל גּוֹבֵל בִּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת; כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (עֲבוֹדָה זָרָה נה.): יִסּוּרִים – בְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִים אוֹתָם עַל הָאָדָם, מַשְׁבִּיעִים אוֹתָם, שֶׁלֹּא יֵלְכוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית; כִּי הַכֹּל בְּחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק. וּבֶאֱמֶת אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אָב הָרַחֲמָן, וְכָתוּב (אֵיכָה ג, לח): "וּמֵאִתּוֹ לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת", הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא אוֹר פָּשׁוּט, וְלָמָּה אָנוּ רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם, שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, צָרוֹת וְיִסּוּרִים? אֶלָּא אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לו): הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא אוֹר פָּשׁוּט, וְאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת הַצַּיָּר, וְאִם מְצַיֵּר אֶת הָאוֹר לְטוֹבָה, אֲזַי טוֹב לוֹ, אַךְ אִם מִסְכֵּן, מְצַיֵּר אֶת הָאוֹר לְרַע – אֲזַי רַע וּמַר לוֹ מְאֹד.
וּמֵהֵיכָן בָּא, שֶׁאָדָם יְצַיֵּר אֶת הָאוֹר לְרַע? אִם פָּגַם בַּמֹּחִין שֶׁלּוֹ, פָּגַם בַּבְּרִית, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, הִכְנִיס בְּמֹחוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, לֹא שָׁמַר עַל עֵינָיו, הִסְתַּכֵּל בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, לֹא שָׁמַר עַל אָזְנָיו, וְשָׁמַע כָּל מִינֵי נִבּוּל פֶּה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, הָיָה בְּכַעַס וּבִרְצִיחָה, וְלִכְלֵךְ אֶת פִּיו בְּלָשׁוֹן הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, אֲשֶׁר עַל-יְדֵי-זֶה מֹחוֹ מְבֹהָל וּמְבֻלְבָּל, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא), שֶׁהַמֹּחִין שֶׁל הָאָדָם הֵם כְּשֶׁמֶן הַמֻּנָּח בְּשִׁבְעַת קְנֵי הַמְּנוֹרָה: שְׁתֵּי עֵינַיִם, שְׁתֵּי אָזְנַיִם, שְׁנֵי נִקְבֵי הַחֹטֶם וְהַפֶּה, שֶׁזֶּה הַמְּנוֹרָה, וְאִם אָדָם מְנַקֶּה אֶת עֵינָיו, אָזְנָיו, חָטְמוֹ וּפִיו, אֲזַי יֵשׁ לוֹ מֹחִין נְקִיִּים, וְזוֹכֶה לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזוֹכֶה לִחְיוֹת חַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי דָּבוּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לב, מ): "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם". וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁם): חַיִּים נִצְחִיִּים זֶה רַק אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמִי שֶׁדָּבוּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, גַּם הוּא חַי לָנֶצַח. כִּי מַה מַּפְרִיד בֵּין אָדָם לְבֵינוֹ יִתְבָּרַךְ? הַגּוּף. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁם), שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי כָּאן, וְעוֹד מְעַט אֶהְיֶה שָׁם וְהֶרְאָה בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְכִוּוּן בֵּית הָעָלְמִין; הַיְנוּ שֶׁמִּצַּד הַגּוּף יֵשׁ הֶפְרֵשׁ, שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי פֹּה מִסְתּוֹבֵב, וְעוֹד מְעַט יַנִּיחוּ אֶת גּוּפִי בְּבֵית הָעָלְמִין, אֲבָל מִצַּד הַנְּשָׁמָה, כְּשֶׁאָדָם דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ הֶפְרֵשׁ כְּלָל, אַתָּה הוּא קֹדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם וְאַתָּה הוּא מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, כָּךְ הַנְּשָׁמָה שֶׁל הָאָדָם.
וּבָזֶה אָדָם צָרִיךְ לְזַכֵּךְ עַצְמוֹ. וְאִם הוּא זוֹכֶה לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ אֶת עֵינָיו, וּמִסְתַּכֵּל רַק עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן א'): אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, עַל הָאֱלֹקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַבְּרִיאָה, אָז מֵאִיר לוֹ הַמֹּחַ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רנד), שֶׁהָעֵינַיִם רוֹאוֹת תָּמִיד דְּבָרִים גְּבוֹהִים מְאֹד, רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, אֲבָל זֶה הוֹלֵךְ בִּמְהִירוּת, עַד שֶׁאֵינוֹ קוֹלֵט מַה שֶּׁרָאָה. וְלָכֵן אִם אָדָם זוֹכֶה לִקְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם, וְכֵן הָאָזְנַיִם, שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וּמַטֶּה אָזְנוֹ אֶל דִּבְרֵי חֲכָמִים, שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלָם, וְשׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִכַּעַס וּקְפִידוֹת, יֵשׁ לוֹ אֲרִיכוּת אַפַּיִם, יֵשׁ לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, שׁוֹמֵר עַל פִּיו, מְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים טוֹבִים, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כט), שֶׁטּוֹב – הַכֹּל חֲפֵצִים לִשְׁמֹעַ, אַף אֶחָד אֵינוֹ מְעֻנְיָן לִשְׁמֹעַ בִּקֹּרֶת; כִּי עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עוֹבְרִים צָרוֹת וְיִסּוּרִים, וְאֵינוֹ חָפֵץ לִשְׁמֹעַ הֶעָרוֹת וְדִבְרֵי בִּקֹּרֶת, שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁאֵינוֹ צוֹדֵק וְיִשְׁבְּרוּהוּ, מַסְפִּיק הוּא שָׁבוּר מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים טוֹבִים בִּלְבַד, שֶׁיְּחַזְּקוּ אוֹתוֹ וִיעוֹדְדוּהוּ. וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְקַדֵּשׁ אֶת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, אֲזַי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ נְקִיִּים, וְזוֹכֶה לְצַיֵּר אֶת הָאוֹר לְטוֹבָה. וּלְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, מְצַיֵּר אֶת הָאוֹר לְרַע, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְזֶה מַה שֶּׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא כד, טו): "אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֶת אֱלֹהָיו". מַהוּ לְשׁוֹן יָחִיד – אֱלֹהָיו? אֶלָּא מִסְכֵּן, הוּא מְצַיֵּר אֶת הָאוֹר לְרַע, כְּאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹקֵם בּוֹ, כְּאִלּוּ הוּא יִתְבָּרַךְ עָזַב אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְלָקַח עַצְמוֹ רַק עָלָיו. אֲשֶׁר כָּל זֶה נוֹבֵעַ מִכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת.
וְזֶה בָּא רַבֵּנוּ זַ"ל לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ, וְרוֹצֶה שֶׁנַּכְנִיס בְּעַצְמֵנוּ תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, וַאֲפִלּוּ שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ יִסּוּרִים, עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה ט'): "טוֹב מְאֹד" – זוֹ מִדַּת הַיִּסּוּרִים, שֶׁעַל יָדֶיהָ הַבְּרִיּוֹת בָּאִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; כִּי כְּשֶׁאָדָם מִסְתּוֹבֵב כָּךְ בְּזֶה הָעוֹלָם, הוּא שׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי מֵהֵיכָן הוּא בָּא, מַה תַּכְלִיתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וּלְהֵיכָן הוּא הוֹלֵךְ, וּסְתָם מִסְתּוֹבֵב חֲסַר תַּכְלִית. מִסְכֵּן הוֹרִידוּ אֶת נִשְׁמָתְךָ מִן הַשָּׁמַיִם, מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת אֶל עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי הַזֶּה, לִתְקוּפָה קְצָרָה מְאֹד – לְשִׁבְעִים שָׁנָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צ, י): "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה", וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן סא), שֶׁהַשִּׁבְעִים שָׁנָה הֵם כְּרֶבַע שָׁעָה, הִנֵּה אָנוּ פֹּה, וְהִנֵּה אָנוּ כְּבָר יוֹצְאִים מִפֹּה. כִּי הַכֹּל פּוֹרֵחַ בִּיעָף. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה צו, סִימָן ב'): "כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ", וְהַלְוַאי כְּצִלּוֹ שֶׁל כֹּתֶל, אוֹ כְּצֵל שֶׁל אִילָן, אֶלָּא כְּצִלּוֹ שֶׁל עוֹף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עָף; הַחַיִּים פּוֹרְחִים כְּצֵל צִפּוֹר, וְאָדָם אֵינוֹ שָׂם עַל לֵב מַה תַּכְלִיתוֹ בַּחַיִּים?! וְעַל-כֵּן מְקַבֵּל 'צְבִיטָה', וְאִם הוּא מִתְעוֹרֵר תֵּכֶף-וּמִיָּד לָשׁוּב עַד הַמַּכֵּהוּ – אֲזַי טוֹב, אַךְ אִם לָאו – מְקַבֵּל מַכָּה, וְאִם מִתְעוֹרֵר לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – טוֹב מְאֹד, אַךְ אִם לָאו – מְקַבֵּל יִסּוּרִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר. לָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְנָחוֹת נג): מָה זַיִת אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁמְנוֹ אֶלָּא עַל-יְדֵי כָּתִית, אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָם חוֹזְרִים לְמוּטָב, אֶלָּא עַל-יְדֵי יִסּוּרִים. כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עַל בְּנֵי-אָדָם הֵם רַק מֵאַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ, וְרוֹצֶה שֶׁנִּתְעוֹרֵר וְנָבוֹא וְנִצְעַק אֵלָיו.
וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ה.): כָּל שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בּוֹ – מְדַכְּאוֹ בְּיִסּוּרִים, וְאִם קִבְּלָם – יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים, וְלָמָּה? כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ, וְרוֹצֶה שֶׁנָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וּמַהִי הַתְּשׁוּבָה? לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַנָּבִיא (הוֹשֵׁעַ יד): "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד הֲוָיָ"ה אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ". וְאֵיךְ זוֹכִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה? "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'", אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לח, סִימָן ד'): אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא דְּבָרִים; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ רַק דִּבּוּרִים לְדַבֵּר אֵלָיו, שֶׁזֶּה כָּל עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה): הַהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל, דְּהַיְנוּ שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּמָקוֹם פָּנוּי שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם, וּמֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ אֶל קוֹנוֹ, אֵין מַעֲלָה גְּבוֹהָה מִזּוֹ, וְזֶה מַעֲלֶה לְמַעְלָה שַׁעֲשׁוּעִים כָּאֵלּוּ, שֶׁלֹּא עָלוּ כְּמוֹתָם מִימוֹת עוֹלָם; אָדָם נִמְצָא בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו, מָלֵא הַעֲלָמוֹת וְהַסְתָּרוֹת, מָלֵא לִכְלוּלִים, וְהִנֵּה הוּא בָּא וּמְדַבֵּר, אֶל מִי? אֶל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (עַיֵּן יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת, פֶּרֶק ט'): מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס אֵלָיו בְּכָל עֵת, צְרִיכִים לִקְבֹּעַ תּוֹר מֵרֹאשׁ כַּמָּה חֳדָשִׁים קֹדֶם שֶׁבָּאִים.
וְהִנֵּה הִגִּיעַ מוֹעֵד הַתּוֹר, מִי יוֹדֵעַ אִם יְאַשְּׁרוּ לוֹ לְהִכָּנֵס, אוּלַי הַמֶּלֶךְ חוֹלֶה הַיּוֹם וְכַדּוֹמֶה, הֲלֹא הוּא בָּשָׂר וָדָם, אוֹ אוּלַי יֵשׁ לוֹ לְפֶתַע עִנְיָנִים דְּחוּפִים הָעוֹמְדִים עַל סֵדֶר הַיּוֹם, וְאַף שֶׁעָשִׂיתָ תּוֹר, וְהַצֶּדֶק עִמְּךָ, אֲבָל הַמֶּלֶךְ עָסוּק הַיּוֹם וְכוּ', וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר, שֶׁיַּתִּירוּ לְךָ לְהִכָּנֵס, מִי אוֹמֵר שֶׁהַמֶּלֶךְ יִרְצֶה לִשְׁמֹעַ אוֹתְךָ לְגַמְרֵי, אוּלַי יְגָרֶשְׁךָ מֵעַל פָּנָיו?! וְאִם תִּרְצֶה לוֹמַר שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתְךָ, מִי אוֹמֵר שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ?! אֲבָל, מְסַיְּמִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שָׁם): מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא כֵן, הוּא תָּמִיד נִמְצָא, וְתָמִיד אָדָם יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו וּלְבַקְּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֹאת רַבֵּנוּ זַ"ל רוֹצֶה לְהַחְדִּיר בָּנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא מֵאִתָּנוּ אֶת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סב): אִם אָדָם הָיָה מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְשׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ, תָּמִיד הָיָה מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָמָּה אֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ? מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה. וְזֶה הַסּוֹד שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁרוֹצֶה לְנַקּוֹתֵנוּ מֵהֶחָמֵץ, מֵחִמּוּץ הַמֹּחַ, שֶׁמַּחְמִיצִים אֶת הַמֹּחִין, וְחוֹשְׁבִים יָתֵר עַל הַמִּדָּה – מָה וְלָמָּה, שֶׁזֶּה כְּלַל הָאֶפִּיקֹרְסוּת. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יט): עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת רַק לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת גְּמוּרָה, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, וְאֵלּוּ הַמְחַקְּרִים וְהַחוֹקְרִים – הֵם עֲמָלֵק.
וְלָכֵן בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ לוֹקְחִים נֵר, וּמַתְחִילִים לִבְדֹּק בַּחֹרִים וּבַסְּדָקִים, אוּלַי מָצוּי שָׁם אֵיזֶה חָמֵץ. וּמַהוּ הַנֵּר? הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כ, כז): "נֵר הֲוָיָ"ה נִשְׁמַת הָאָדָם". אָדָם מַתְחִיל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ – אוּלַי נִדְבְּקָה בִּי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה אֵיזוֹ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, בַּר מִינָן, כִּי סוֹף כָּל סוֹף אֲנִי נִמְצָא בְּגַשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה הַחָמְרִי, הָעָב וְהַגַּס, מִתְעַסֵּק עִם בְּנֵי-אָדָם, וְשׁוֹאֲלִים אוֹתִי שְׁאֵלוֹת, וַאֲנִי צָרִיךְ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת. וּלְעִתִּים הַשְּׁאֵלוֹת הֵן עֲמֻקּוֹת מְאֹד, שֶׁאֵין לִי עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבוֹת, אֲזַי אֲנִי נוֹתָר עִם קֻשְׁיוֹת, וְאָסוּר לִשְׁאֹל קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נב): מַה שֶּׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זֶה הַהֶכְרֵחַ לִהְיוֹת, כִּי אֵיךְ דַּעְתֵּנוּ הַפְּגוּמָה, תָּבִין דַּרְכֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ?! וְכֵן יֵשׁ הַשּׁוֹאֲלִים קֻשְׁיוֹת עַל צַדִּיקִים, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁצַּדִּיקִים מִתְדַּמִּים לְקוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאֵין מְבִינִים בְּהַרְבֵּה דְּבָרִים הִתְנַהֲגוּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁמִּתְנַהֵג עִמָּנוּ, כָּךְ אֵין מְבִינִים הִתְנַהֲגוּת הַצַּדִּיק, וְעָלֵינוּ לִזְכֹּר תָּמִיד מִי אָנוּ, מֶה עָשִׂינוּ וְאֵיךְ לִכְלַכְנוּ עַצְמֵנוּ, וְאֵיךְ עִם מֹחַ פָּגוּם אָנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת הַצַּדִּיק?! בְּוַדַּאי יִהְיוּ לָנוּ קֻשְׁיוֹת עַל צַדִּיק אֲמִתִּי, יְרֵא הַשֵּׁם, כִּי בְּפֵרוּשׁ גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לג): זֶה הַכְּלָל, מִי שֶׁפָּגַם בַּבְּרִית, הוּא לֹא יַשִּׂיג דַּרְכֵי הַצַּדִּיק, וְלֹא יָבִין אֶת דְּבָרָיו.
וְאֵיךְ אָנוּ שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת עַל יִרְאֵי ה'?! וְכָל שֶׁכֵּן, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאָדָם מִתְחַצֵּף וּמְדַבֵּר נֶגֶד אִישׁ צַדִּיק וִירֵא ה', הַדָּבוּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן כָּל רֶגַע וְדַקָּה וּשְׁנִיָּה לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר לָנוּ אֵין מֻשָּׂג בְּדָבָר זֶה, וְהַלְוַאי בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם דַּקָּה אַחַת נַחֲשֹׁב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי יְכוֹלִים לַחֲלֹף לָנוּ יוֹם אַחַר יוֹם, שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ, שֶׁאָנוּ שׁוֹכְחִים לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה הַצַּדִּיקִים הַדְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵינָם מַסִּיחִים דַּעְתָּם כְּרֶגַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עִם בְּנֵי-אָדָם, מְדַבְּרִים אָז אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ה'), אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים תָּמִיד מִתְפַּלְּלִים אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאִם רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ כְּבָר אַחַר גְּזַר דִּין, אָז מַלְבִּישִׁים תְּפִלּוֹתֵיהֶם בְּמַאֲמָרִים וְשִׂיחוֹת, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (דָּנִיֵּאל ד, יד): "בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא, וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא", כְּשֶׁיֵּשׁ גְּזֵרוֹת בָּעוֹלָם, וְלֹא רוֹצִים שֶׁמַּלְאָכִים יְקַטְרְגוּ עַל הַדּוֹבְרִים וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲזַי "בְּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתִין", שֶׁמַּלְבִּישִׁים אֶת הַתְּפִלּוֹת בְּמַאֲמָר.
וְלָכֵן בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ, בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ, וּצְרִיכִים לִבְדֹּק הֵיטֵב בַּחֹרִים וּבַסְּדָקִים, בְּחֹרֵי הַלֵּב וּבִסְדָקָיו, בָּעֵינַיִם, בָּאָזְנַיִם, בַּחֹטֶם וּבַפֶּה, אִם אֵין בָּנוּ אֵיזֶה חָמֵץ – חִמּוּץ הַמֹּחִין, אִם אֵין בָּנוּ שֶׁמֶץ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אִם אֵין בָּנוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹ עַל הַצַּדִּיקִים, וְזוֹ הַהֲכָנָה לְחַג הַפֶּסַח. וּצְרִיכִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִטְרֹחַ, פֶּן וְאוּלַי לֹא נִקִּינוּ אֶת הֶחָמֵץ, פֶּן וְאוּלַי נִשְׁאַר אֶצְלֵנוּ חִמּוּץ הַמֹּחַ, שֶׁזֶּהוּ חָמֵץ – עַצְבוּת וּמְרִירוּת, דִּכָּאוֹן וְדִכְדּוּךְ; רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם שְׁבוּרִים, מְדַבְּרִים עִמָּהֶם מִשִּׂמְחָה, וְהֵם מִסְתַּכְּלִים בִּתְמִיהָה וּבִפְלִיאָה, כְּרוֹצִים לוֹמַר: "הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים מָה עוֹבֵר עָלַי?!" וְכוּ', אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת עַל כָּל אֶחָד עוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עז), שֶׁכָּל מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ יוֹתֵר גָּדוֹל – סוֹבֵל יוֹתֵר. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת א, יח): "יוֹסִיף דַּעַת – יוֹסִיף מַכְאוֹב". וְעַל כָּל הַצַּדִּיקִים עוֹבֵר בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַה שֶּׁעוֹבֵר, אֶלָּא הֵם יוֹדְעִים אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהַחֲזִיק מַעֲמָד. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִבְדֹּק הֵיטֵב אֶת הֶחָמֵץ, אֶת הָעַצְבוּת, לָמָּה אָנוּ בְּעֶצֶב וּבְדִכָּאוֹן?! הָאֵין לָנוּ אֵיזוֹ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, בַּר מִינָן, הַטְּמוּנָה בְּתוֹכֵנוּ?! הַאִם עֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ?! הָבָה לֹא נַטְעֶה עַצְמֵנוּ! בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ צְרִיכִים לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁזֶּה אוֹר הַנְּשָׁמָה, אוֹר הַצַּדִּיק.
זָכִינוּ שֶׁנִּתְקָרַבְנוּ אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, אֵיזוֹ זְכוּת הִיא זוֹ! אֵיזוֹ שִׂמְחָה הִיא זוֹ! כִּי לוּלֵא שֶׁהִתְקָרַבְנוּ אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, לֹא הָיִינוּ אֲפִלּוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ, הָיִינוּ יְשֵׁנִים, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס'): יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם הַיְשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים וְלוֹמְדִים וּמְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת, אֲבָל הַכֹּל בְּחִינַת שֵׁנָה, הַמֹּחַ יָשֵׁן, זֶה אֶצְלָם שִׁגְרָתִי, כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. וְהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה, עַד שֶׁאָדָם מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה. וְאֵיךְ אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵינֶנּוּ יְשֵׁנִים, אוּלַי אָנוּ עֲדַיִן שְׁקוּעִים בְּתַרְדֵּמָה? אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי כְּפִי שֶׁמְּדַבְּרִים אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּשֶׁאָדָם יָשֵׁן אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר, כַּאֲשֶׁר מַתְחִיל לְדַבֵּר – סִימָן שֶׁהִתְעוֹרֵר. וְרוֹאִים בַּמְּצִיאוּת, כְּשֶׁאָדָם שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה, וּמְדַבְּרִים אֵלָיו – אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר, זוֹ עֻבְדָּה! כְּמוֹ-כֵן וְיוֹתֵר מִכֵּן, בְּנֵי-אָדָם מִסְתּוֹבְבִים, עוֹשִׂים עֲסָקִים, מַרְוִיחִים מֵאוֹת וַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, מִילְיוֹנִים וְכוּ', בַּעֲלֵי בָּתֵּי חֲרֹשֶׁת, בַּעֲלֵי עֲסָקִים וַחֲנֻיּוֹת, סוֹחֲרִים וְכוּ', עֲשִׁירִים וַעֲנִיִּים, עוֹלָם שָׁלֵם מִסְתּוֹבֵב, אֲבָל כֻּלָּם יְשֵׁנִים. כִּי אִם אָדָם אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – סִימָן שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמֹחוֹ יָשֵׁן.
וְאִם יִשְׁאַל: אֵין יִתָּכֵן שֶׁאֲנִי יָשֵׁן? הֲלֹא יֵשׁ לִי מִפְעָל עִם אַלְפֵי פּוֹעֲלִים, אֲנִי בַּעַל חֶבְרַת הוֹבָלוֹת, יֵשׁ לִי אוֹטוֹבּוּסִים, אֲנִי מוֹלִיךְ אֲנָשִׁים וְכוּ', אֲבָל כֻּלָּם יְשֵׁנִים, כִּי אִם אֵין מְדַבְּרִים אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, סִימָן שֶׁאֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין רוֹאִים אוֹתוֹ. וְאֶל כָּל זֶה זוֹכִים לְהַגִּיעַ רַק עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִים אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר הוּא מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה, וְהוּא מַחְדִּיר בָּנוּ הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית, שֶׁנִּשְׂמַח וְנִרְקֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְלָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כד): מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד; זוֹ לֹא סְתָם עֵצָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, זוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה הַכְּלוּלָה מִכָּל הַמִּצְווֹת. וְלָמָּה? כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת שִׂמְחָה, סִימָן א'): כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה בְּשִׂמְחָה, סִימָן שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם לֵאלוֹקָיו; כִּי אִם הוּא שָׂמֵחַ בַּמִּצְווֹת שֶׁלּוֹ, סִימָן שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹד בְּזֶה הָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ה',), שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת בַּנְּבוּאָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (עַיֵּן רַשִּׁ"י בְּמִדְבַּר ל, ב): כָּל הַנְּבִיאִים הִתְנַבְּאוּ בְּ"כֹה אָמַר ה'".
לֹא-כֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִתְנַבֵּא בְּ"זֶה הַדָּבָר". וּמָה הַהֶפְרֵשׁ? אֶלָּא יֵשׁ מַדְרֵגָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, וַאֲפִלּוּ שָׂמֵחַ בָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיְּקַבֵּל שָׂכָר עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, אֲבָל אִם לֹא יִתְּנוּ לוֹ שָׂכָר – לֹא יַעֲשֶׂה אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא יִשְׂמַח בָּהּ, וְכִי אֲנִי עֶבֶד לַעֲשׂוֹת סְתָם, הֲרֵי לֹא צִוּוּ אוֹתִי, עַל-כֵּן לֹא אֶעֱשֶׂה, אֲבָל אִם צִוּוּ אוֹתִי – אֶעֱשֶׂה. זֶה נִקְרָא אַסְפַּקְלַרְיָה דְּלָא נַהֲרָא, "כֹּה אָמַר ה'". עוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא רוֹצֶה מִצְוָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן אָבוֹת ד, ב): שְׂכַר מִצְוָה – מִצְוָה; שֶׁשָּׂמֵחַ בַּמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, זֶה מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, אֶת הַמִּצְוָה שֶׁהִיא אֱלֹקוּת, אֲשֶׁר זוֹ מַדְרֵגַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ – "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'", הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כְּמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הִגְבִּיהַּ פַּעַם מַצָּה, וְאָמַר: הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָמָּה? כִּי הַמַּצָּה זֶה הָרָצוֹן שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְלָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נז): אֲכִילַת שַׁבָּת – כֻּלָּהּ אֱלֹקוּת; מַה שֶּׁאָדָם אוֹכֵל בְּשַׁבָּת, זֶה אֱלֹקוּת. כִּי עַל שַׁבָּת נֶאֱמַר (שְׁמוֹת טז, כה): "אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם, הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה".
לָמְדוּ מִזֶּה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קיז:), מֵאַחַר שֶׁכָּתוּב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הַיּוֹם, שֶׁצְּרִיכִים לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָמַר לָנוּ: "אִכְלוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם, הַיּוֹם לֹא תִמְצְאוּ בַּשָּׂדֶה", אֲזַי עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ עִם אֲכִילַת שַׁבָּת, כִּי כֻּלָּהּ אֱלֹקוּת. כְּמוֹ-כֵן מַצָּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּנוּ לְאָכְלָהּ, הֲרֵי זֶה אֱלֹקוּת, זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ! וְלָכֵן כָּתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ב' קפג:), שֶׁמַּצָּה זֶה מֵיכְלָא דִּמְהֵימָנוּתָא, מַאֲכָל שֶׁל אֱמוּנָה. מַאֲכָל שֶׁל רְפוּאָה. כִּי הָאֱמוּנָה הִיא הָרְפוּאָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁסּוֹבְלִים מַחֲלוֹת וָחֳלָאִים רָעִים, וְהַכֹּל מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלִיא הֲוָיָ"ה אֶת מַכֹּתְךָ מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת, וָחֳלָאִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים". מַה זֶּה וְנֶאֱמָנִים? כִּי בָּאִים עַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי עַל-יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה, בָּאוֹת מַכּוֹת נִפְלָאוֹת. בְּנֵי-אָדָם סוֹבְלִים מֵעֲצַבִּים, זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כִּי אָדָם שֶׁמַּאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, אֵין לוֹ עֲצַבִּים, וְהוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ. וְזֹאת רַבֵּנוּ זַ"ל רוֹצֶה לְהַחְדִּיר בָּנוּ. וְלָכֵן אָדָם צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת, הַדִּכָּאוֹן וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה, וְכָל הַמַּחֲלוֹת רָעִים שֶׁבָּאִים לָאָדָם, זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, הוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ, וּמַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים-א' כז, יז): "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ".
וְלָכֵן דַּיְקָא בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ, עָלֵינוּ לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחִין, הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכָּאוֹן שֶׁנִּדְבַּק בָּנוּ, הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה שֶׁחָדְרָה לְלִבֵּנוּ; כַּאֲשֶׁר רוֹאִים בְּחוּשׁ, אֲשֶׁר כַּמָּה בְּנֵי-אָדָם שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה בְּשִׂנְאָה עֲמֻקָּה, וְזֶה נִמְצָא אֲפִלּוּ בֵּין אֵלּוּ הַקּוֹרְאִים עַצְמָם לוֹמְדִים וְכוּ' וְעוֹבְדִים וְכוּ', אֵיךְ רַחֲמָנָא לִצְּלָן, יֶשְׁנָהּ גִּזְעָנוּת אֲרוּרָה?! אֵיךְ יֵשׁ קִנְאָה, שֶׁאִישׁ מְקַנֵּא בְּרֵעֵהוּ?! עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קנב:): כָּל שֶׁיֵשׁ קִנְאָה בְּלִבּוֹ – עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִים, וְזֶה נַעֲשֶׂה עוֹד בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ, וּבְנֵי-אָדָם מְקַנְּאִים בַּזּוּלָת, שֶׁזּוֹ מַחֲלָה מַמָּשׁ, וּמֵהַקִּנְאָה בָּאָה שִׂנְאָה, שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, וְעוֹבְרִים עַל לָאו שֶׁל (וַיִּקְרָא יט, יז): "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ". שֹׁמּוּ שָׁמַיִם! אָדָם יָכוֹל לָקוּם בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת – יָמִים, שָׁבוּעוֹת, חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, אֲבָל הוּא שׂוֹנֵא אֶת מִישֶׁהוּ – אוֹי לוֹ וְאוֹי לְנַפְשׁוֹ, צוֹחֲקִים מִמֶּנּוּ בַּשָּׁמַיִם! אָדָם עוֹשֶׂה 'עֲבוֹדוֹת', לוֹמֵד, מִתְפַּלֵּל, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ שִׂנְאָה עַל הַזּוּלָת, עֲדַיִן הוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי.
וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רלט), שֶׁכָּל הַדִּבּוּר לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אִי אֶפְשָׁר רַק עַל-יְדֵי שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קכב, ח): "אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם", וְלָכֵן תִּקֵּן הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁקֹּדֶם הַתְּפִלָּה נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", יְהוּדִי צָרִיךְ לֶאֱהֹב יְהוּדִי אַחֵר, וְשִׂנְאָה זֶה הֶחָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחִין, שֶׁחוֹשְׁבִים: "לָמָּה הַהוּא כָּךְ?! לָמָּה הִתְנַהֵג כָּזֹאת?! לָמָּה אֵינוֹ מַחֲזִיק כָּמוֹנִי?!" כְּאִלּוּ אַתָּה כְּבָר הַבַּר דַּעַת, וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, וְכֻלָּם צְרִיכִים לְהַחֲזִיק כָּמוֹךָ; אוּלַי אַתָּה שַׁקְרָן?! אוּלַי הַזּוּלָת כֵּן אוֹחֵז בָּאֱמֶת?! לְמֵדִים מִכָּאן מַה זֶּה חָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחִין, בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי רַק חוֹשֵׁב מֵהַזּוּלָת, זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁקֶר. לָמָּה תַּחֲשֹׁב מֵהַזּוּלָת? סִיַּמְתָּ עִם עַצְמְךָ?! וְלָכֵן לֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ, צְרִיכִים לִבְדֹּק בְּעַצְמֵנוּ אִם אֵינֶנּוּ שׂוֹנְאִים אֵיזֶה יְהוּדִי, בַּר מִינָן, שֶׁאָז כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ אֵינָהּ שָׁוָה מְאוּמָה, כִּי מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בִּיהוּדִי – מִסְכֵּן גָּדוֹל הוּא. יֶשְׁנָם בְּנֵי-אָדָם הַקּוֹרְאִים אוֹתָם עוֹבְדֵי ה', וְאֵינָם מְדַבְּרִים עִם הַזּוּלָת יָמִים וְשָׁנִים. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סַנְהֶדְרִין לז): אֵיזֶהוּ שׂוֹנֵא? כָּל שֶׁלֹּא דִּבֵּר עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵחֲמַת שִׂנְאָה, וְעוֹנִים הַחֲכָמִים – לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ, שֶׁיְּהוּדִים לֹא יְדַבְּרוּ זֶה עִם זֶה כַּמָּה יָמִים. כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ הַתַּנָּאִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאֵין מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה. אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ חֶרְפָּה, יֵשׁ אֲנָשִׁים הַקּוֹרְאִים עַצְמָם צַדִּיקִים וִישָׁרִים בַּעֲלֵי מַדְרֵגָה, בַּעֲלֵי הַשָּׂגָה, בַּעֲלֵי עֲבוֹדָה, וְהַכֹּל שֶׁקֶר וְכָזָב חָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחִין, אִם אֵינְךָ מְסֻגָּל לְדַבֵּר עִם הַזּוּלָת מֵחֲמַת שִׂנְאָה, אַתָּה שַׁקְרָן גָּדוֹל, וְצוֹחֲקִים עָלֶיךָ בַּשָּׁמַיִם, וְזֶה הֶחָמֵץ.
וְאֵיךְ נְקַבֵּל אֶת הַמַּצָּה, אֶת הָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לִהְיוֹת בָּטֵל וּמְבֻטָּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אֶת הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית, לִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים? עַל-יְדֵי אַהֲבָה וְאַחְדוּת – לְהִתְאַחֵד עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל! וְלָכֵן "אוֹר לְאַרְבָּעָה-עָשָׂר" בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר. בְּטֶרֶם נִכְנָסִים לְקַבֵּל אֶת הַמֹּחִין בְּפֶסַח, עָלֵינוּ לִבְדֹּק הֵיכָן אָנוּ אוֹחֲזִים בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כִּי בְּפֵרוּשׁ גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁצְּרִיכִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּעַצְמוֹ הֵיכָן הוּא אוֹחֵז בֶּאֱמוּנָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן צא), שֶׁהָאֱמוּנָה צְרִיכָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב אֱלֹקוּת, מִסְתַּכֵּל אֱלֹקוּת, שׁוֹמֵעַ אֱלֹקוּת, מְדַבֵּר אֱלֹקוּת, הוֹלֵךְ עַל אֱלֹקוּת, שׁוֹתֶה אֱלֹקוּת, הַכֹּל זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן נב), שֶׁמִּכָּל הַדְּבָרִים צוֹעֵק כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכַאֲשֶׁר אָדָם חָזָק בֶּאֱמוּנָה, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא בְּאַחְדוּת עִם כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל וְאוֹהֵב אֶת כָּל יְהוּדִי, וּמַעֲלֵהוּ מִכַּף חוֹב. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): אֶחָ"ד גִּימַטְרִיָּה אַהֲבָ"ה, כַּאֲשֶׁר אָדָם אוֹחֵז בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי אוֹהֵב אֶת בָּנָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן דָּן אֶת כֻּלָּם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ אֶת הַיָּרוּד וְהַפָּחוּת בְּיוֹתֵר. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), שֶׁצְּרִיכִים לָדוּן לְכַף זְכוּת אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר, עַל-יְדֵי שֶׁמְּחַפְּשִׂים וּמְבַקְּשִׁים בּוֹ נְקֻדָּה טוֹבָה, עַל-יְדֵי מְעַט טוֹב שֶׁמְּחַפְּשִׂים בּוֹ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לז, י): "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ"; עַל-יְדֵי עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁתִּמְצָא בַּזּוּלָת, הוּא כְּבָר אֵינוֹ רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ, וּכְבָר אֵינוֹ אוֹתוֹ אָדָם, כִּי הֶחֱזַרְתָּ אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ל'): שַׁחֲרִי"ת רָאשֵׁי תֵּבוֹת: חָ'כָם רָ'שָׁע, תַּ'ם, שֶׁ'אֵינוֹ י'וֹדֵעַ.
וְזֶה הֵפֶךְ עַרְבִית – לַיְלָה, חֹשֶׁךְ אֲשֶׁר אָז רָבִים זֶה עִם זֶה, אֶחָד נִכְנָס בְּתוֹךְ הַשֵּׁנִי, כִּי אֵינוֹ רוֹאֶה, וְזֶה בְּחִינַת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, שֶׁזֶּה סוֹד הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת שֶׁנִּכְנְסוּ בָּאָדָם, זֶה כְּלַל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּרִיבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וְלָכֵן צְרִיכִים לָקַחַת נֵר, שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי יג, ט): "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח", כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סא), שֶׁהַצַּדִּיק מַכְנִיס שִׂמְחָה בִּבְנֵי-אָדָם, שֶׁזֶּה "אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר" בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁזֶּה אוֹר הַצַּדִּיק הַמְלַמֵּד לְהַפֵּךְ בִּזְכוּת כָּל אֶחָד, וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, וְאָז מָה רוֹאִים? שַׁחֲרִי"ת – אוֹר הַשַּׁחַר מֵאִיר בָּנוּ. וְזֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בַּהַגָּדָה: אֶחָד חָכָם, אֶחָד רָשָׁע, אֶחָד תָּם, אֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, לָמָּה צְרִיכִים לַחֲזֹר בְּכָל פַּעַם עַל 'אֶחָד"? אֶלָּא אִם אָדָם דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְיֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה, נִקָּה אֶת עַצְמוֹ מֵהֶחָמֵץ, וְזָכָה לְמַצָּה, אֲזַי בָּא לְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֶחָ"ד גִּימַטְרִיָּה אַהֲבָ"ה, שֶׁאוֹהֵב אֶת כֻּלָּם; אֶחָד חָכָם – אוֹהֵב אֶת הֶחָכָם, יוֹדֵעַ שֶׁהֶחָכָם גַּם-כֵּן דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶחָד רָשָׁע –אוֹהֵב אֶת הָרָשָׁע, יוֹדֵעַ שֶׁגַּם בִּפְנִימִיּוּת הָרָשָׁע נִמְצֵאת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרָכוֹת נז): אֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבְּךָ מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן;
אֶחָד תָּם – הַתָּם הַזֶּה נִכְלָל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל – אָדָם מִסְכֵּן, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, נוֹלַד וְנִתְגַּדֵּל בְּמָקוֹם זָר וּמְנֻכָּר, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה זֶּה תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ מַה לִּשְׁאֹל, הוּא תִּינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה, אֲבָל אֶחָ"ד –צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁהוּא כָּלוּל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֶחָ"ד גִּימַטְרִיָּה אַהֲבָ"ה, צָרִיךְ לֶאֱהֹב אוֹתוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה הַלַּיְלָה הַזֶּה, אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ. יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁנִּזְכֶּה עוֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה לְהוֹצִיא מֵאִתָּנוּ אֶת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁנִּדְבְּקוּ בָּנוּ מֵחֲטָאֵינוּ הָרַבִּים, וְנַעֲקֹר מֵעַצְמֵנוּ אֶת הָעַצְבוּת וְהַדִּכָּאוֹן, וְנִזְכֶּה לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית, לְהַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנִהְיֶה בְּשָׁלוֹם עִם כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, וּבִזְכוּת הַשָּׁלוֹם וְהָאַהֲבָה שֶׁיִּהְיֶה בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ט', סִימָן ט'): גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁכְּשֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא, אֵינוֹ פּוֹתֵחַ אֶלָּא בְּשָׁלוֹם.
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!