מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר, שֶׁאֵין עוֹד שִׂמְחָה לְעַם יִשְׂרָאֵל כְּשִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח. וְלָכֵן אָמַר הָאֲרִיזַ"ל: מִי שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר בְּמַשֶּׁהוּ חָמֵץ בְּפֶסַח, יִהְיֶה נִצֹּל מֵעֲבֵרוֹת כָּל הַשָּׁנָה. וְלִכְאוֹרָה אֲנַחְנוּ רוֹאִים, שֶׁבְּנֵי-אָדָם נִזְהָרִים מִמַּשֶּׁהוּ חָמֵץ בְּפֶסַח, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נִכְשָׁלִים בַּעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם שְׂמֵחִים בְּמִצְוַת חַג הַפֶּסַח, וּמִזֶּה בָּא שֶׁחוֹטְאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי מִי שֶׁשָּׂמֵחַ בְּמִצְוַת חַג הַפֶּסַח, הוּא בֶּאֱמֶת לֹא יָבוֹא לְחֵטְא. (אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשעח)
קוּנְטְרֵס
חַג הַפֶּסַח
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לֵידַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. וְהִנֵּה הִגִּיעַ "חַג הַפֶּסַח" שֶׁהוּא חַג הַחַגִּים, כִּי כָּל הַחַגִּים הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. כְּשֶׁהָיוּ עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, שֶׁשִּׁעְבְּדָם. וְאוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, מֶה הָיָה הַשִּׁעְבּוּד בְּמִצְרַיִם? פַּרְעֹה – שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-רַע, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הִפְקִירוּ אֶת הַדִּבּוּר, אֶחָד דִּבֵּר עַל הַשֵּׁנִי, וְלָכֵן סָבַלְנוּ אֶת הַגָּלוּת הַמָּרָה שֶׁל שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – לָמָּה עַם יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לִסְבֹּל סֵבֶל כָּל-כָּךְ גָּדוֹל, לִהְיוֹת בְּגָלוּת בֵּין מְזֹהָמִים כַּמִּצְרִים, אֲשֶׁר חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדִים בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד; וְלָמָּה עַם יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶם וְלִסְבֹּל מֵהֶם? אַךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יָצָא בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, וּמַה הוּא רוֹאֶה? (שְׁמוֹת ב, יג): "וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ, וַיֹּאמֶר: מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ וְגוֹ', וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר";
הַיְנוּ עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ לָמָּה עַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים אֶת הַסֵּבֶל הַזֶּה – כִּי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּלְטוֹרִין, הַמְדַבְּרִים רַע אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, מַכִּים זֶה אֶת זֶה, בִּשְׁבִיל זֶה עוֹבְרִים אֶת הַסֵּבֶל הַזֶּה. וּמָה אָנוּ לְמֵדִים מִכָּאן? שֶׁכָּל הַגָּלוּת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים, הֵחֵלָּה מִגָּלוּת מִצְרַיִם, וְכֵן כָּל הַגָּלֻיּוֹת, הַכֹּל בָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אַחְדוּת וְאַהֲבָה בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי אֵין עוֹד דָּבָר הַהוֹרֵס אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ הַשִּׂנְאַת חִנָּם. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (יוֹמָא ט:): מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן נֶחֱרַב מִפְּנֵי שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְעָבְרוּ עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי לָמְדוּ הַרְבֵּה תּוֹרָה, וְלָמָּה נֶחֱרַב? אֶלָּא מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם, מְלַמֵּד שֶׁשִּׂנְאַת חִנָּם קָשָׁה בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, יוֹתֵר מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן (שָׁם סט:). נִמְצָא, שֶׁכָּל הַגָּלוּת שֶׁהָיְתָה לָנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁאֶחָד הִכָּה אֶת זוּלָתוֹ, דִּבֵּר רַע עַל הַשֵּׁנִי וְכָךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַגָּלֻיּוֹת, הַכֹּל רַק מֵחֲמַת הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִגִּיעַ לְמִצְרַיִם, וְגִלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַדַּעַת הָאֱמֶת: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד, לה), גִּלָּה לְכֻלָּם: תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל.
וּבָרֶגַע שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הִכְנִיסוּ בְּעַצְמָם יְדִיעָה זוֹ – הִתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלִצְעֹק אֵלָיו, שֶׁזֶּה פֶּסַח – אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, אֵלּוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-סָח. הַיְנוּ שֶׁהֵחֵלּוּ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ; כִּי כְּשֶׁאֵין לָאָדָם אֱמוּנָה, אָז הוּא מְדַבֵּר רַע עַל זוּלָתוֹ, וְשׁוֹכֵחַ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא פֹּה אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (דְּבָרִים רַבָּה, פָּרָשָׁה ה'): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן-הָרַע – מְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה וְכוֹפֵר בַּכֹּל. וְזֶה: פַּרְעֹה – פֶּה-רַע, שֶׁאָדָם מְדַבֵּר רַע, אָז הוּא סוֹבֵל גָּלוּת. אֲבָל תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָאָדָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְהַכֹּל לַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת, וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אָז נִפְתָּח הַפֶּה לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
וְכֵן הָיָה בְּמִצְרַיִם, מֵאָז שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל: תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתְּכֶם, עִמָּכֶם וְאֶצְלְכֶם, מַה כָּתוּב? (שְׁמוֹת ב, כג): "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים" וְגוֹ', הֵחֵלּוּ לִצְעֹק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עַד שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא גִּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא עִמָּם, דִּבְּרוּ זֶה עַל זֶה רַע, וְזֶה גָּרַם לָהֶם צָרַת פַּרְעֹה – פֶּה-רַע, שֶׁגָּלוּ לְמִצְרַיִם. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה יג, ד): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִרְאוֹת עַכְשָׁו, לְתַקֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר קִלְקַלְנוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת, לְחַפֵּשׂ בֵּינֵינוּ לָמָּה הָיְתָה גָּלוּת מִצְרַיִם? מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ דִּלְטוֹרִין בֵּינֵינוּ, יְהוּדִים דִּבְּרוּ זֶה עַל זֶה רַע. וּבַעֲבוּר זֶה סָבַלְנוּ סֵבֶל גָּדוֹל, סֵבֶל מִצְרַיִם. וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה – עַל-יְדֵי פֶּסַח – פֶּה-סָח, לְהַתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
לָכֵן, הֱיוֹת שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לִזְכּוֹת לְחַג הַחַגִּים, שֶׁזֶּהוּ חַג הַפֶּסַח, שֶׁכָּל חַגֵּי יִשְׂרָאֵל הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוֹצִיאָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִשָּׁם, עָלֵינוּ לְנַקּוֹת אֶת עַצְמֵנוּ מֵהֶחָמֵץ הַמָּצוּי בָּנוּ, שֶׁזֶּה הַשִּׂנְאַת חִנָּם, שֶׁאֶחָד שׂוֹנֵא אֶת הַשֵּׁנִי, אֶחָד מְדַבֵּר רַע עַל הַשֵּׁנִי, הַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֶחָד לַשֵּׁנִי, שֶׁכָּל זֶה בִּכְלַל חָמֵץ, הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכְאוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי-אָדָם, זֶה נִקְרָא חָמֵץ, שֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּמֹחוֹ קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ – "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שְׁמוֹת יז, ז); וְכֵן יֵשׁ לָאָדָם קֻשְׁיוֹת עַל עַצְמוֹ, שֶׁכָּל זֶה בִּכְלַל חָמֵץ. וְהִנֵּה אָנוּ נִכְנָסִים אֶל יְמֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאָז אָנוּ יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם מִכָּל מִינֵי צִמְצוּמִים, וְאָנוּ זוֹכִים לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית, לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָנוּ זוֹכִים לְאַחְדוּת הַשְּׁלֵמָה בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן עִקַּר הַתְחָלַת הַהַגָּדָה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים הוּא: "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל", מִי שֶׁרָעֵב – יָבֹא וְיֹאכַל, "כָּל דִּצְרִיךְ – יֵיתֵי וְיִפְסַח", מִי שֶׁצָּרִיךְ עַל פֶּסַח, יָבוֹא וִיקַבֵּל עַל פֶּסַח. כִּי בְּחַג הַפֶּסַח אָז אָנוּ מְגַלִּים טֹהַר לְבָבֵנוּ שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, וּמוּכָנִים לַעֲזֹר זֶה לָזֶה, וּמְקָרְבִים אֶת כָּל יְהוּדִי, וּבָזֶה תְּלוּיָה כָּל הַגְּאֻלָּה.
וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אָנוּ רוֹצִים לִזְכּוֹת לְחַג הַפֶּסַח כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ, עָלֵינוּ לְנַקּוֹת מֵעַצְמֵנוּ אֶת כָּל הֶחָמֵץ שֶׁנִּצְטַבֵּר אֶצְלֵנוּ כָּל הַשָּׁנָה. וּמַהוּ הֶחָמֵץ? הַשִּׂנְאָה וְהָרַע שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כְּלַפֵּי זוּלָתֵנוּ, הַגִּזְעָנוּת שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת הַשֵּׁנִי מֵאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה, שֶׁזֶּהוּ הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁהוּא עָמֵל קָשׁוֹת שֶׁתִּהְיֶינָה הֲסָתוֹת פְּרוּעוֹת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל הַהֲסָתוֹת וְהַפֵּרוּדִים שֶׁיֵּשׁ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל זֶה בָּא מֵהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁכָּל עִנְיָנוֹ 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', וְלָכֵן כָּתוּב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תִּקּוּן סט), שֶׁבְּעֶרֶב פֶּסַח שׂוֹרְפִים אֶת הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם בְּעֵת שְׂרֵפַת חָמֵץ. לָזֹאת, בֹּאוּ נְנַקֶּה אֶת עַצְמֵנוּ מֵהַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ, מֵהַשִּׂנְאָה שֶׁאָנוּ שׂוֹנְאִים אֶת זוּלָתֵנוּ, מֵהָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכָּאוֹן שֶׁשּׁוֹרִים בְּקִרְבֵּנוּ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, וְלַחְגֹּג אֶת חַג הַפֶּסַח בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה יִהְיֶה אֲכִילַת מַצָּה.
שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ב' קפג:), שֶׁהִיא 'מֵיכְלָא דִּמְהֵימָנוּתָא', מַאֲכַל הָאֱמוּנָה, וּכְשֶׁאָדָם אוֹכֵל מַצָּה, הֲרֵי הוּא מְקַיֵּם בָּזֶה אֶת הָרָצוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן בְּכָל לְעִיסָה וּלְעִיסָה שֶׁאָדָם אוֹכֵל מַצָּה וְלוֹעֵס אוֹתָהּ, הֲרֵי הוּא אוֹכֵל אֱמוּנָה, כִּי כָּל עִנְיַן הַמַּצָּה זֶהוּ רַק אֱמוּנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה לְאָכְלָהּ, וּבָזֶה שֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה וּבְכָל יְמוֹת חַג הַפֶּסַח אוֹכֵל רַק מַצָּה, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְלָכֵן עָלֵינוּ עַם יִשְׂרָאֵל לִשְׂמֹחַ מְאֹד שֶׁזָּכִינוּ לְהִבָּרְאוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְיֵשׁ לָנוּ מִצְווֹת כָּאֵלּוּ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּמוֹ עֵינֵינוּ, אֵיךְ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מוֹסְרִים נַפְשָׁם לְנַקּוֹת אֶת בָּתֵּיהֶם מִכָּל מִינֵי חָמֵץ, עַם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים עוֹשִׂים כָּל מִינֵי מַאֲמַצִּים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ הַמְּרִירוּת וְהָעַצְבוּת וְהַדִּכְאוֹנוֹת, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית, שִׂמְחָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁנִּזְכֶּה בְּלֵיל פֶּסַח, שֶׁיָּאִיר עָלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ.
כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר (חֵלֶק ב' מ:), שֶׁבְּלֵיל הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ בָּא עִם כָּל פָּמַלְיָה שֶׁל מַעְלָה, רִבְבוֹת רִבְבוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמְבַקְּרִים בְּכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר לַמַּלְאָכִים: " תִּרְאוּ אֵיזֶה עַם יֵשׁ לִי, כֻּלָּם יוֹשְׁבִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר, כֻּלָּם מְקַלְּסִים וּמְשַׁבְּחִים אוֹתִי"! אֵיזוֹ שִׂמְחָה יֵשׁ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁשַּׁבְנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל הַשִּׂנְאַת חִנָּם שֶׁהָיְתָה בֵּינֵינוּ, עַל הַגִּזְעָנוּת וְהַלָּשׁוֹן-הָרַע שֶׁהָיוּ בֵּינֵינוּ, וְרוֹאֶה שֶׁאָנוּ מַכְרִיזִים: "כָּל דִּכְפִין – יֵיתֵי וְיֵיכוֹל", אָנוּ מַזְמִינִים אֶת כָּל הַנִּצְרָכִים לָבוֹא אֵלֵינוּ, בָּזֶה אָנוּ מְעִידִים עַל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁחֲדוּרָה בָּנוּ, וְכֵן כָּל דִּצְרִיךְ יָבוֹא אֵלֵינוּ לְפֶסַח. וְלָכֵן זוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה מְאֹד לְהַזְמִין עוֹד אֲנָשִׁים לְחַג הַפֶּסַח שֶׁיִּצְטָרְפוּ אֶל שֻׁלְחָנֵנוּ, בָּזֶה אָנוּ מְגַלִּים אֶת טֹהַר לְבָבֵנוּ, בָּזֶה אָנוּ מְגַלִּים שֶׁשָּׂרַפְנוּ אֶת הֶחָמֵץ שֶׁהָיָה לָנוּ, שֶׁזּוֹ הַשִּׂנְאַת חִנָּם, הַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁהָיוּ בֵּינֵינוּ.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ נָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁאָנוּ מְכִינִים אֶת עַצְמֵנוּ לְחַג הַפֶּסַח, מְנַקִּים אֶת הַבַּיִת הֵיטֵב שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ פֵּרוּר חָמֵץ. וּכְמוֹ-כֵן עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הֵיטֵב בְּבָתֵּי נִשְׁמָתֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ אִם לֹא נִשְׁאַר שָׁם אֵיזֶה חָמֵץ, אֵיזוֹ שִׂנְאָה עַל בַּר יִשְׂרָאֵל, אִם אֵין לָנוּ חֵלֶק עִם הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הָרָשָׁע, שֶׁמֵּסִית וּמַדִּיחַ נֶגֶד הַזּוּלָת. לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, אָנוּ עֵדִים שֶׁיּוֹמָם וָלַיְלָה מְסִיתִים נֶגֶד עַם יִשְׂרָאֵל – אֵלּוּ הָעֵרֶב-רַב שֶׁנִּתְעָרְבוּ בֵּינֵינוּ, עֲמָלֵקִים רְשָׁעִים אֲרוּרִים, פְּסֹלֶת הָאֱנוֹשׁוּת; וְאָנוּ צְרִיכִים לַעֲקֹר אֶת הַתּוֹפָעָה הָרָעָה הַזּוֹ, וְאֵיךְ? עַל-יְדֵי שֶׁנְּגַלֶּה לְכֻלָּם, שֶׁאָנוּ יְהוּדִים מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, מוּכָנִים לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ בִּשְׁבִילוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָנוּ מְצֻוִּים לְהוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ מִבֵּיתֵנוּ, וּלְהַכְשִׁיר אֶת בֵּיתֵנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם שׁוּם חָמֵץ, אֶלָּא יִהְיֶה לָנוּ חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ, חַג הַפֶּסַח שֶׁבּוֹ נָחֹג חַג הָאֱמוּנָה.
וּמָה אָנוּ רוֹאִים? שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה בְּלֵיל פֶּסַח לְחַנֵּךְ יְלָדֵינוּ, עוֹשִׂים כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיִּשְׁאֲלוּנוּ שְׁאֵלוֹת: "מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת", מְחַלְּקִים לָהֶם אֱגוֹזִים וּשְׁקֵדִים שֶׁיִּשְׁאֲלוּ קֻשְׁיוֹת וְכוּ', וְכָל אֲשֶׁר עוֹשִׂים זֶה רַק כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאֲלוּ הַיְלָדִים. נִמְצָא, שֶׁכָּל עִנְיַן חַג הַפֶּסַח – לִמּוּד עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ בְּחִנּוּךְ יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים עַכְשָׁו לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ, שֶׁמַּה שֶּׁיּוֹתֵר יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל יְקַבְּלוּ חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה.
וְלֹא רַק שֶׁעָלֵינוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, וַאֲפִלּוּ שֶׁמְּאַיְּמִים עָלֵינוּ לֹא לְהִתְפַּעֵל, וּלְהַכְנִיס אֶת יְלָדֵינוּ בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי טָהוֹר, אֶלָּא לְהַשְׁפִּיעַ גַּם עַל אַחֵינוּ, עַל הַגִּיסִים, עַל בְּנֵי הַדּוֹדִים שֶׁלָּנוּ, עַל קְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, עַל שְׁכֵנֵינוּ, לְגַלּוֹת לְכֻלָּם, אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּמַסְפִּיק חָמֵץ! מַסְפִּיק שִׂנְאַת חִנָּם! הָבָה נִתְאַחֵד יַחַד! הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁבְּעֶרֶב-פֶּסַח נִשְׂרֹף אֶת הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁאֵלּוּ הַקְּלִפּוֹת וְהַהַסְתָּרוֹת וְהַהַעֲלָמוֹת שֶׁמַּסְתִּירִים וּמַעֲלִימִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. בֹּאוּ נְנַקֶּה אֶת בָּתֵּינוּ בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם חָמֵץ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְלֹא יִהְיֶה חִנּוּךְ כַּפְרָנִי, אֶלָּא נַכְרִיז לִילָדֵינוּ, שֶׁאָנוּ עַם יִשְׂרָאֵל יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם עַל מְנָת לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְעַם יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ עַם רַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה וּבִלְעָדֶיהָ אֵינֶנּוּ עַם. מָה עוֹשֶׂה אוֹתָנוּ עַם? רַק חֻקֵּי הַתּוֹרָה, שֶׁרַק אֲלֵיהֶם אָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ, וְכֵן אֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הַמְלַמְּדִים אוֹתָנוּ אֵיךְ לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת.
לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לִזְכֹּר בְּלֵיל חַג הַפֶּסַח, שֶׁמִּצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, עָלֵינוּ לְדַבֵּר הַרְבֵּה מֵהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָשָׂה עִמָּנוּ. אֻמּוֹת הָעוֹלָם רָצוּ לְהַכְחִידֵנוּ לְגַמְרֵי מֵהָעוֹלָם, וּמִזֶּה אַלְפַּיִם שָׁנָה הוֹרְגִים, שׂוֹרְפִים, צוֹלְבִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת, וְהִנֵּה עַם יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם, וְאָנוּ עוֹמְדִים שׁוּב לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, וְזֹאת עָלֵינוּ לְסַפֵּר לִילָדֵינוּ, שֶׁ"עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וְלוּלֵא הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְפַרְעֹה", אֶת זֹאת עָלֵינוּ לְפַרְסֵם וּלְסַפֵּר לְכֻלָּם, וְאַף שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים אֶת זֹאת מִכְּבָר, עָלֵינוּ לְשַׁנֵּן שׁוּב וָשׁוּב, כִּי הָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָלֵינוּ לִזְכֹּר תָּמִיד בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר, וְיֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", וּבְתוֹךְ קְרִיאַת שְׁמַע יֵשׁ לָנוּ יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי עַל-יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם אָנוּ מְגַלִּים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ וְהַכֹּל הַשְׁגָּחָה, וְאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם-כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה (חֻלִּין ז), וְאֵין מֻשָּׂג שֶׁל טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, וְזֹאת עָלֵינוּ לְהַחְדִּיר בָּנוּ וּבִילָדֵינוּ, וּבְכָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי לְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, זוֹ כָּל הַגָּלוּת שֶׁיֵּשׁ מֵהָעֵרֶב-רַב, מִזֶּרַע עֲמָלֵק, שֶׁרוֹצִים לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְהַשְׁכִּיחַ שֵׁם הֲוָיָ"ה מֵאִתָּנוּ, שֶׁלֹּא נִזְכֹּר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁלֹּא נְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, שֶׁלֹּא נַעֲנִיק לַיְלָדִים חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה.
לָכֵן מִצְוַת חַג הַפֶּסַח הִיא דַּיְקָא לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים בְּגָאוֹן וּבְגַאֲוָה שֶׁאָנוּ יְהוּדִים מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיִינוּ בְּמִצְרַיִם, סָבַלְנוּ סֵבֶל גָּדוֹל מֵהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁהֵסִיתוּ זֶה נֶגֶד זֶה, שֶׁזֶּה הָיָה פַּרְעֹה – פֶּה-רַע, דִּבְּרוּ רַע עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, וְהִנֵּה הוֹצִיאָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמִּצְרַיִם, וֶהֱבִיאָנוּ אֶל הַר סִינַי, וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, אֵיזוֹ שִׂמְחָה הִיא זוֹ?!
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַל תַּחְשְׁבוּ, שֶׁחַג הַפֶּסַח הוּא חַג שֶׁהָיָה רַק פַּעַם, אֶלָּא אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, עָלֵינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם – מִמֵּצַר-יָם, מִקַּטְנוּת הַדַּעַת, מִצִּמְצוּם הַמֹּחִין, וּלְהַחְדִּיר בָּנוּ אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָתֵנוּ וּמִצְווֹתֵינוּ, וּלְחַנֵּךְ יְלָדֵינוּ בֶּאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, חִנּוּךְ תּוֹרָנִי טָהוֹר, חִנּוּךְ שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִגְאָלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.
ב.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אָנוּ מְכִינִים אֶת עַצְמֵנוּ עַכְשָׁו לְחַג הַפֶּסַח, אֵיזוֹ שִׂמְחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת לָנוּ, שֶׁאָנוּ זוֹכִים עַכְשָׁו לָחֹג אֶת חַג הַחַגִּים, חַג הַפֶּסַח. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים, שֶׁכָּל הַחַגִּים הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם; כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, עָבְרוּ גָּלוּת קָשָׁה מְאֹד מְאֹד, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדִים בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד. וְעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ צְרִיכִים לַעֲבֹר אֶת הַגָּלוּת הַמָּרָה הַזּוֹ. וְכָתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שְׁמוֹת יז): לֵית לָךְ אֻמָּה מַכִּיכָא וּקַלִּילָא וְנִבְזֵית קַמֵיהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּוָתֵיְהוּ דְּמִצְרָאֵי [אֵין לְךָ אֻמָּה כָּל-כָּךְ יְרוּדָה וּשְׁפָלָה וְנִבְזִית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּמוֹ הַמִּצְרִים], וְיָהִיב לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֻׁלְטָנָא בְּגִינֵה דְּיִשְׂרָאֵל [הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָהֶם מַלְכוּת, רַק כְּדֵי לְהָצִיק לְעַם יִשְׂרָאֵל].
תְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אֵיזוֹ גָּלוּת הָיְתָה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם?! וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה יג, ד): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל; הַיְנוּ לֹא רַק בְּמִצְרַיִם הֻצְרְכוּ עַם יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר אֶת הַמְּרִירוּת שֶׁעָבְרוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת א, יד): "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים", אֶלָּא כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים נִקְרָאוֹת גָּלוּת מִצְרַיִם. וְלָכֵן הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַכְשָׁו בְּ"חַג הַפֶּסַח", שֶׁאָנוּ עַכְשָׁו מִתְכּוֹנְנִים לָצֵאת מֵהַגָּלוּת, וְלִזְכּוֹת לַגְּאֻלָּה – אֵין לְתָאֵר. וּבַעֲבוּר זֶה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם; הַיְנוּ לֹא הָיָה זֶה סִפּוּר יָשָׁן, אֶלָּא, לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, אֲנַחְנוּ כְּבָר בְּגָלוּת אַלְפַּיִם שָׁנָה. וּכְמוֹ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ יָרַד לְשָׁם, וְגִלָּה לָהֶם אֶת הַדַּעַת הָאֱמֶת (דְּבָרִים ד, לה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", גִּלָּה לְכֻלָּם, שֶׁאֵין לָנוּ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֵאִיר בָּהֶם הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הֵאִיר בָּהֶם הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָךְ נִגְאֲלוּ, כָּךְ הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה תִּהְיֶה גַּם-כֵּן עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּמִדְבַּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יא, סִימָן ב'): כַּגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן, כָּךְ יִהְיֶה הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת א, ט): "מַ'ה שֶּׁ'הָיָה ה'וּא שֶׁיִּהְיֶה" – רָאשֵׁי-תֵּבוֹת: מֹשֶׁה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן וְהַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן (עַיֵּן זֹהַר חֵלֶק ג' רעג:).
עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, מַדּוּעַ סָבְלוּ עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַגָּלוּת בְּמִצְרַיִם, עַד שֶׁפַּרְעֹה צִעֵר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר (שְׁמוֹת ב, ט): "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְגוֹ' וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר". וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה), שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, לָמָּה עַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים גָּלוּת בְּמִצְרַיִם. אֻמָּה מְזֹהֶמֶת, אֻמָּה מְלֻכְלֶכֶת, אֻמָּה מְלֵאָה נִאוּף, שִׁקּוּץ, תִּעוּב וְזִהוּם, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל, צְרִיכִים לִסְבֹּל תַּחְתָּהּ סֵבֶל כָּל-כָּךְ נוֹרָא. עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁאוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה (מְנָחוֹת סה.), וְהִנֵּה יוֹצֵא בַּחוּץ וְרוֹאֶה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ? וַיֹּאמֶר: מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ?! הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וְגוֹ'?! "וַיֹּאמַר: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (שְׁמוֹת ב, יג); מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רָאָה שֶׁיְּהוּדִים רָבִים בֵּינֵיהֶם, יֵשׁ לָשׁוֹן-הָרַע בֵּינֵיהֶם, דִּלְטוֹרִין יֵשׁ בְּקִרְבָּם, וְאָמַר: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר", עַתָּה אֲנִי מֵבִין מַדּוּעַ סוֹבְלִים עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַסֵּבֶל הַזֶּה, וְהֻצְרְכוּ לִגְלוֹת לְמִצְרַיִם, וְלַעֲבֹר שָׁם אֶת הַשִּׁעְבּוּד הַקָּשֶׁה, כִּי הָיְתָה שִׂנְאָה בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ. וְכֵיוָן שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל גִּלּוּי אֱלֹקוּת, שֶׁנֵּדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְהֵאִיר עַל עַם יִשְׂרָאֵל אוֹר גִּלּוּי אֱלֹקוּת, עַל-יְדֵי-זֶה יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם;
כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַד שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי; וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ל'): מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה הָרַבִּי, שֶׁהָיָה יָכוֹל לְצַמְצֵם אֱלֹקוּת בְּצִמְצוּם כָּזֶה מֵעִלָּה לְעָלוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, עַד שֶׁהָיָה יָכוֹל לְגַלּוֹת לְכֻלָּם אֱלֹקוּת, עַד שֶׁאֲפִלּוּ שִׁפְחָה עַל הַיָּם רָאֲתָה אֱלֹקוּת, רָאֲתָה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים שָׁמְטוּ דַּדֵּיהֶם מִפִּיהֶם, וְאָמְרוּ: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ". מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ כֹּחַ כָּזֶה, כֹּחַ אֱלֹקִי לְהָאִיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּלִבּוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאָז תֵּכֶף-וּמִיָּד הִשְׁלִימוּ זֶה עִם זֶה. וְלָכֵן בִּמְקוֹם 'פַּרְעֹה' – שֶׁזֶּה שְׁתֵּי תֵּבוֹת: 'פֶּה-רַע', נַעֲשָׂה 'פֶּסַח' – פֶּה-סָח, שֶׁהִתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא;
כִּי בִּתְחִלָּה דִּבְּרוּ זֶה עַל זֶה רַע – 'פֶּה-רַע', אֲשֶׁר מִזֶּה סָבְלוּ גָּלוּת, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁנִּתְגַּלָּה לָהֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה, מַה יֵּשׁ לְדַבֵּר רַע עַל הַזּוּלָת?! הֲלֹא הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וְעָלֵינוּ לֶאֱהֹב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, וְלָמָּה לָנוּ לְדַבֵּר לְשׁוֹן-הָרָע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, לָמָּה לָנוּ לִשְׂנֹא זֶה אֶת זֶה?! וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם מַחְדִּיר אֶת זֹאת בְּתוֹךְ לִבּוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מַתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזוֹ הָיְתָה הַגְּאֻלָּה, עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְלָכֵן חַג הַפֶּסַח, זֶהוּ חַג הַחַגִּים, וְכָל הַחַגִּים הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם; כִּי כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, סָבְלוּ סֵבֶל גָּדוֹל מְאֹד. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵאִיר לָהֶם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָךְ יָצְאוּ. וְתַכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה, כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּסִינַי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ג, יב): "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה"; תַּכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּדֵי לָבוֹא לְהַר סִינַי, וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְרַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה עַם יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה עַם, וּבִלְעָדֶיהָ אֵינֶנּוּ עַם. וּמַה מְּאַחֵד אוֹתָנוּ? מַה מְּקַשֵּׁר אוֹתָנוּ וְעוֹשֶׂה אוֹתָנוּ עַם? רַק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה! וְלָכֵן אָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ רַק לְחֻקֵּי הַתּוֹרָה, וְלִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לְקַיֵּם כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁצִּוָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
וְהִנֵּה חָטָאנוּ וְעָבַרְנוּ עַל מַה שֶּׁעָבַרְנוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִזְהִירָנוּ עַל-יְדֵי הַנְּבִיאִים, שֶׁאִם לֹא נַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הוּא יְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מֵאִתָּנוּ. וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, עַם יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל חַכְמֵי הַתּוֹרָה, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, בְּקוֹל הַנְּבִיאִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב' לו, טז): "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹקִים", וְעַל-יְדֵי-זֶה נֶחְרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת קיט:): לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, אֶלָּא עַל-יְדֵי שֶׁבִּזּוּ בָּהּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים; חֻרְבַּן-בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא ט.), הָיָה מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם, וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן; אַלְפַּיִם שָׁנָה אָנוּ סוֹבְלִים גָּלוּת מָרָה מְאֹד, וְאֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת סוֹפָהּ וְקִצָּהּ. וְאַל נָא נִשְׁכַּח לְרֶגַע, מַה סָּבְלוּ עַם יִשְׂרָאֵל מֶשֶׁךְ אַלְפַּיִם שָׁנָה. לִפְנֵי כָּל פֶּסַח, אֵילוּ פּוֹגְרוֹמִים, אֵילוּ רְצִיחוֹת, אֵילוּ שְׁפִיכוּת דָּמִים, עָשׂוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְעַם יִשְׂרָאֵל, אֵילוּ עֲלִילוֹת דָּם וְכוּ'. אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְתָאֵר אֶת הָרְצִיחָה שֶׁרָצְחוּ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת רִבְבוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל חַפִּים מִפֶּשַׁע, אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף. וְהִנֵּה אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, שֶׁאָנוּ רוֹצִים כְּבָר לָצֵאת מֵהַגָּלוּת. לָמָּה לֹא נַתְחִיל לַחֲשֹׁב וּלְהִתְבּוֹנֵן – סוֹף כָּל סוֹף הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לְהוֹצִיאֵנוּ מֵהַגָּלוּת, וּמִי הַמּוֹנֵעַ? וּמָה הַסִּבָּה שֶׁעֲדַיִן אָנוּ בְּגָלוּת?! אִם רַק נִתְבּוֹנֵן – נִוָּכַח, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ דִּלְטוֹרִין בֵּינֵיהֶם, דִּבְּרוּ לָשׁוֹן-הָרַע אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, הָיוּ הֲסָתוֹת פְּרוּעוֹת אִישׁ עַל רֵעֵהוּ, שֶׁזֶּה הֵבִיא אֶת כָּל הָרַע וְהַצָּרוֹת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי הַשִּׂנְאָה הִיא הַדָּבָר הֲכִי גָּרוּעַ, עַד שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:): אָדָם אֵינוֹ אוֹמֵר לָשׁוֹן-הָרַע עַד שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר;
וְכֵן אוֹמְרִים (עֲרָכִין טו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם; כִּי הַדָּבָר הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר – כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר עַל חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁאָדָם מֵסִית נֶגֶד זוּלָתוֹ, כְּשֶׁיֵּשׁ גִּזְעָנוּת וְשִׂנְאָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאָז כְּשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בָּא לְמִצְרַיִם, חָזָק וְשָׂמֵחַ וְקֵרֵב אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכֻלָּם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם לַעֲזֹר אֶחָד לַשֵּׁנִי, עַד שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעוּ לְהַר סִינַי.
אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים עַל הַפָּסוּק (שְׁמוֹת יט, ב): "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" – כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד (עַיֵּן בְּרַשִּׁ"י שָׁם); עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְאֻחָדִים, אֲזַי נָתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹ הָיְתָה תַּכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם. וּכְמוֹ-כֵן עַתָּה עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן, עָבַרְנוּ כְּבָר אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּת, אֻמּוֹת הָעוֹלָם הָאַכְזָרִיּוֹת הוֹרְגוֹת וְרוֹצְחוֹת בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאַף שֶׁהָעֵרֶב-רַב שֶׁנִּתְעָרְבוּ בֵּינֵינוּ, אֲשֶׁר אֵינָם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל כְּלָל, אֶלָּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק, אֵינָם רוֹצִים לִשְׁמֹעַ אֶת זֹאת, אֲבָל זוֹ עֻבְדָּה! אִם רַק נִתְבּוֹנֵן בַּהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל – נִוָּכַח, שֶׁהִיא רְווּיַת דָּם יְהוּדִי עַל לֹא דָּבָר. וְהַכֹּל מֵחֲמַת שִׂנְאַת חִנָּם. וְלָכֵן עַכְשָׁו כְּשֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לָחֹג אֶת חַג הַפֶּסַח, עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לְבַעֵר אֶת הֶחָמֵץ הַזֶּה מִקִּרְבֵּנוּ אַחַת וּלְתָמִיד, לְכַלּוֹת אֶת הַשִּׂנְאַת חִנָּם שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ. רוֹאִים בָּתִּים נֶהֱרָסִים רַק בַּעֲבוּר קַטְנוּנִיּוֹת וּשְׁטֻיּוֹת, זוּגוֹת רָבִים בֵּינֵיהֶם עַל לֹא דָּבָר, עַל קַטְנוּת הַמֹּחִין, קְטָטוֹת הֶבֶל וּסְרָק. כִּי כְּשֶׁאָדָם פּוֹגֵם בַּבְּרִית, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ פָּגוּם, וְאֵין לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת, אֲזַי מֵצִיק וּמְצַעֵר אֶת אִשְׁתּוֹ, מֵצִיק וּמְצַעֵר אֶת מִשְׁפַּחְתָּהּ וְכוּ', וְכָךְ נוֹצֶרֶת מְרִיבָה. וּמוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל: לָמָּה הֻצְרְכוּ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם, וְהַמֹּחִין הָיוּ בְּצִמְצוּם וּבְקַטְנוּת? מִפְּנֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָדָם הָרִאשׁוֹן חָטָא בִּפְגַם הַבְּרִית, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֵרוּבִין יח:), שֶׁמֵּאָה שְׁלֹשִׁים שָׁנָה פָּגַם בַּבְּרִית, וְעַל-יְדֵי אֵלּוּ הַטִּפּוֹת יָרְדוּ לְמִצְרַיִם, וְאֵלּוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת הַשִּׁעְבּוּד הַקָּשֶׁה.
כִּי עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית – נִפְגָּם הַמֹּחַ, וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא בִּפְגַם הַבְּרִית, מֹחוֹ פָּגוּם, וּבִמְקוֹם שֶׁיִּזְכֶּה לְיִשּׁוּב-הַדַּעַת, לִקְצָת שֵׂכֶל, לֵידַע: הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָנַן אוֹתְךָ בְּאִשָּׁה, תִּרְאֶה לְכַבְּדָהּ וּלְיַקְּרָהּ. וְהִנֵּה הוּא מִתְקוֹטֵט עִמָּהּ, וּמוֹצִיא עֲצַבָּיו עָלֶיהָ, וּמִמֵּילָא אֵין לוֹ שְׁלוֹם-בַּיִת וְכוּ'. וּבְוַדַּאי אָדָם בָּא בִּטְעָנוֹת וְאוֹמֵר: לֹא! אִשְׁתִּי אֲשֵׁמָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁשְּׁאָלוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: מֶה עָשִׂיתָ וְכוּ', וּבִמְקוֹם לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹדוֹת: "חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי", הוּא מַשְׁלִיךְ אֶת הָאַשְׁמָה עַל אִשְׁתּוֹ, וְאוֹמֵר (בְּרֵאשִׁית ג, יב): "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי", אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רַשִּׁ"י שָׁם): כָּאן כָּפַר בַּטּוֹבָה; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לְךָ אִשָּׁה, וּמָה אַתָּה תּוֹלֶה אֶת הַקּוֹלָר בְּצַוָּארָהּ?! אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה ו:): אִשָּׁה – בַּעְלָהּ מְשַׂמְּחָהּ; אָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שֵׂכֶל, לָדַעַת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בַּבַּיִת. וְרַבֵּנוּ זַ"ל הִקְפִּיד עַל כָּךְ מְאֹד, וְאָמַר (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָנִים: רסג, רסד), שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עוֹשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת לִשְׁבֹּר אֶת שְׁלוֹם בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, כְּדֵי שֶׁיֶּחֱטָא;
כִּי עַל-יְדֵי שֶׁנֶּהֱרָס בֵּיתוֹ, מַגִּיעַ לַחֲטָאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְלָכֵן אָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין עו:): הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִרְקָן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (אִיּוֹב ה, כד): "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ". חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מַזְהִירִים אוֹתָנוּ לֶאֱהֹב אֶת הָאִשָּׁה וּלְכַבְּדָהּ, לְהַדְרִיךְ אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּלְחַתְּנָם בְּגִיל צָעִיר, וְאָז תִּהְיוּ בְּטוּחִים "כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ". וּמָה אָנוּ רוֹאִים? בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ. כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא בִּפְגַם הַבְּרִית, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, מֹחוֹ מְקֻלְקָל, וְאָז מַשְׁלִיךְ אֶת הָאַשְׁמָה עַל אִשְׁתּוֹ, רָב עִמָּהּ וּמֵצִיק לָהּ, רָב עִם הוֹרֶיהָ, שֶׁזֶּה גּוֹרֵם פֵּרוּדִים בַּבַּיִת, וְכָךְ מִתְפָּרֵק הַשְּׁלוֹם-בַּיִת. רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם רָבִים בַּמִּשְׁפָּחָה, מִתְחַצְּפִים נֶגֶד הַהוֹרִים, הֲלֹא סוֹף כָּל סוֹף הַהוֹרִים מָסְרוּ נַפְשָׁם בִּשְׁבִילְכֶם, וְאֵיךְ אַתֶּם מַגִּיעִים לִידֵי זִלְזוּל בָּהֶם?! בִּמְקוֹם לְכַבְּדָם, אַתֶּם מְבַזִּים אוֹתָם?! וְכָךְ אֵין שָׁלוֹם בַּמִּשְׁפָּחָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁזֶּהוּ עָוֹן חָמוּר מְאֹד. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (קִדּוּשִׁין ל:): בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם, כְּאִלּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם וְכִבְּדוּנִי.
אִם מְכַבְּדִים אֶת הַהוֹרִים, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּאִלּוּ מְכַבְּדִים אוֹתִי. וּלְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר מְצַעֲרִים אֶת הַהוֹרִים, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שָׁם לא.): בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְצַעֵר אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַּרְתִּי בֵּנֵיהֶם. מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, הִיא חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת. וְכֵן אוֹמְרִים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהָאָדָם, אֶלָּא שֶׁיְּכַבֵּד אָב וָאֵם. וְהִנֵּה אָנוּ עֵדִים, שֶׁיֶשְׁנָן מְרִיבוֹת בַּבַּיִת, אֵין שָׁלוֹם בַּמִּשְׁפָּחָה, יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הָאַחִים, בֵּין הַגִּיסִים, אוֹ מַחֲלֹקֶת בֵּין הַשְּׁכֵנִים, מְדַבְּרִים רַע זֶה עַל זֶה, וְאַחַר-כָּךְ אָנוּ מִתְפַּלְּאִים לָמָּה אָנוּ סוֹבְלִים גָּלוּת?! לָמָּה אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹלְטִים בָּנוּ?! כִּי כִּי אֵין בֵּינֵינוּ אַחְדוּת! יֶשְׁנָהּ גִּזְעָנוּת אֲרוּרָה, שׂוֹנְאוֹת עֵדוֹת זוֹ אֶת זוֹ, אָנוּ עֵדִים לַמְּצִיאוּת הָעֲגוּמָה, לַהֲסָתוֹת פְּרוּעוֹת, שֶׁמְּסִיתִים וּמַדִּיחִים הָעֵרֶב-רַב, שֶׁאֵינָם מֵעַם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הִתְעָרְבוּ בֵּינֵינוּ גּוֹיִים, רְשָׁעִים אֲרוּרִים, זֶרַע עֲמָלֵק, וְרוֹצִים לַעֲקֹר מֵעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה, רוֹצִים לְשָׁרֵשׁ אֶת הַשַּׁבָּת, רוֹצִים לַעֲקֹר אֶת הַתּוֹרָה, סוֹגְרִים תַּלְמוּדֵי-תּוֹרָה וּבָתֵּי-סֵפֶר שֶׁלּוֹמְדִים בָּהֶם תּוֹרָה, מְסִיתִים יוֹמָם וָלַיְלָה נֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל.
וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, כֻּלָּנוּ נְגוּעִים בְּנֶגַע הַצָּרַעַת הַזֶּה שֶׁל הַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת, גַּם אָנוּ אֵינֶנּוּ נְקִיִּים מִזֶּה, גַּם בֵּינֵינוּ יֵשׁ גִּזְעָנוּת, כִּי אֵין מָקוֹם שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שָׁם מַחֲלֹקֶת, אֵין מָקוֹם שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה מְרִיבוֹת. וְלָמָּה אָנוּ מִתְפַּלְּאִים שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים גָּלוּת?! וְלָכֵן דַּיְקָא עַתָּה בְּעֵת שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לָחֹג אֶת חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, עָלֵינוּ לְבַעֵר אֶת הֶחָמֵץ מִקִּרְבֵּנוּ, שֶׁזּוֹ הַשִּׂנְאָה שֶׁנִּשְׁרְשָׁה בָּנוּ, עַד שֶׁיֶּשְׁנָם אֲנָשִׁים הָעוֹשִׂים פַּרְנָסָה מִזֶּה, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלַּסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם יֵשׁ רַע-בָּנִים הַמְּסִיתִים וּמַדִּיחִים תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם זֶה עַל זֶה, וְהַכֹּל – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת הַגְּנֵבוֹת וְהַגְּזֵלוֹת שֶׁלָּהֶם. וְלָכֵן – אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם! וְהֵם מַכְשִׁילִים אֶת הָרַבִּים בִּטְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, כִּי הַהֶכְשֵׁרִים שֶׁלָּהֶם אֵינָם הֶכְשֵׁרִים כְּלָל, וְכֵן מַכְשִׁילִים בְּאִסּוּרֵי כְּרִיתוֹת, כִּי הַמִּקְוֶה אֵינוֹ כָּשֵׁר וְכוּ', אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, מִי הֵם הָרַע-בָּנִים מִטַּעַם, חוֹטְאִים וּמַחֲטִיאִים אֶת הָרַבִּים בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ, אוֹי לָנוּ שֶׁכָּךְ עָלְתָה בְּיָמֵינוּ!
לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ עַכְשָׁו קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, לְהוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ מֵאִתָּנוּ, שֶׁזּוֹהִי הַשִּׂנְאָה וְהַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְהַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה. בֹּאוּ נַשְׁלִים זֶה עִם זֶה ! וְרֵאשִׁית – עִם הַהוֹרִים, הַבַּעַל עִם הוֹרֵי אִשְׁתּוֹ, וְהָאִשָּׁה עִם הוֹרֵי בַּעְלָהּ. וְכֵן לִרְאוֹת, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר זֶהוּ חָמֵץ שֶׁצְּרִיכִים לְהוֹצִיא מֵאִתָּנוּ – הַשִּׂנְאָה בַּמִּשְׁפָּחָה. וְכֵן בַּבַּיִת לִרְאוֹת לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, לַחֲדֹל מֵהַמְּרִיבוֹת, שֶׁאֵלּוּ גַּם-כֵּן הֲסָתוֹת פְּרוּעוֹת. כַּמָּה אַלְפֵי אֲלָפִים מִתְגָּרְשִׁים עַל לֹא דָּבָר, רַק עַל הֲבָלִים וּסְרָק, וּמִי סוֹבֵל? הַיְלָדִים. וְלָכֵן עָלֵינוּ לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ עַתָּה אֶת הֶחָמֵץ הַזֶּה: הַשִּׂנְאָה, הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכָּאוֹן. כִּי אֵין עוֹד עַצְבוּת וְדִכָּאוֹן יוֹתֵר מִמְּרִיבוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֶחָד לַשֵּׁנִי. וְלָכֵן, דַּיְקָא עַכְשָׁו לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, אָנוּ צְרִיכִים לְהוֹצִיא מֵאִתָּנוּ אַחַת וּלְתָמִיד אֶת הַשִּׂנְאָה, הָעַצְבוּת, הַדִּכְדּוּךְ וְהַמְּרִירוּת, שֶׁזֶּה הֶחָמֵץ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה בְּלֵיל פֶּסַח לֶאֱכֹל מַצָּה, שֶׁזֶּה הַשָּׁלוֹם, הָאַהֲבָה, הַשִּׂמְחָה, הָאֹשֶׁר;
כִּי אֵין עוֹד אֹשֶׁר יוֹתֵר גָּדוֹל מֵאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אָדָם שֶׁמַּאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא הֲכִי מְאֻשָּׁר, הֲכִי שָׂמֵחַ, כִּי אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁאָדָם חָזָק בֶּאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאֵינוֹ מִתְעָרֵב בֵּין הַגּוֹיִים, וְאֵין לוֹ עֵסֶק עִמָּהֶם! עָלֵינוּ לִזְכֹּר הֵיטֵב מֶה עָשׂוּ לָנוּ הַגּוֹיִים, וְאָסוּר לִשְׁכֹּחַ זֹאת כְּרֶגַע. הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מַזְהִירָה אוֹתָנוּ: "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", אָנוּ מְשֻׁנִּים מֵהָאֻמּוֹת, כֵּן, כֵּן! וְזוֹ עִקַּר גַּאֲוָתֵנוּ, שֶׁאָנוּ שׁוֹנִים מִשְּׁאָר הָעַמִּים, עַם יִשְׂרָאֵל אַף פַּעַם אֵינָם מִתְעָרְבִים בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (מוֹעֵד קָטָן טז): מָה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמַעֲשֵׂיהֶם. וְכֵן אוֹמְרִים (שְׁמוֹת רַבָּה לו, א): כָּל מַשְׁקִים מִתְעָרְבִים זֶה בָּזֶה, וְהַשֶּׁמֶן אֵינוֹ מִתְעָרֵב אֶלָּא עוֹמֵד, כָּךְ יִשְׂרָאֵל [אֵינָם מִתְעָרְבִים בֵּין הָאֻמּוֹת]. וְזֹאת עָלֵינוּ לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב, וְאַף שֶׁהָעֵרֶב-רַב אֵינָם רוֹצִים לִשְׁמֹעַ דָּבָר זֶה, כִּי רוֹצִים לְבוֹלְלֵנוּ בֵּין הַגּוֹיִים, אֲבָל הָיֹה לֹא תִּהְיֶה, כִּי כְּבָר הִכְרִיז בִּלְעָם הָרָשָׁע וְאָמַר (בְּמִדְבַּר כג, ט) "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב"; עַם יִשְׂרָאֵל הֵם עַם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵין יְכוֹלִים לְעָרְבָם בֵּין גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כִּי עַם יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה.
לָכֵן בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בִּמְקוֹם לָרוּץ וּלְהִתְרוֹצֵץ וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם הַגּוֹיִים, אֲשֶׁר אַף פַּעַם לֹא יַשְׁלִימוּ עִמָּנוּ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת פט:): מֵאָז שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר-סִינַי, יָרְדָה שִׂנְאָה מֵהָאֻמּוֹת לְיִשְׂרָאֵל; הַגּוֹיִים אֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי מַרְגִּישִׁים שֶׁזֶּה עַם קָדוֹשׁ, עַם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תַּכְלִית בַּחַיִּים, עַם הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלֹא בְּחִנָּם שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: הֲלָכָה הִיא בְּיָדוּעַ, שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב (סִפְרֵי בְּהַעֲלֹתְךָ ט, י); בִּמְקוֹם לָרוּץ וּלְהִתְרוֹצֵץ וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם הַגּוֹיִים, שֶׁבְּמֵילָא לֹא יַעֲשׂוּ עִמָּנוּ שָׁלוֹם, אֶלָּא אָנוּ מְקָרְבִים אוֹתָם אֵלֵינוּ, שֶׁיַּהַרְגוּ אוֹתָנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, תַּחַת זֹאת עָלֵינוּ לְהִתְעַמֵּק וּלְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנָּדוּן זֶה אֶת זֶה לְכַף זְכוּת, שֶׁנַּחְדֹּל מֵהַשִּׂנְאָה הַפְּרוּעָה. וּבְמָקוֹם שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים שִׂנְאָה וַהֲסָתָה, תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁשָּׁם מְקוֹם הַטֻּמְאָה. בְּמָקוֹם שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים רַק אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, תֵּדְעוּ לָכֶם שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב): שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת. לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, יֵשׁ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, זֶה מֵעַצְמוֹ – שֶׁעוֹבֶרֶת עָלָיו מְרִירוּת, שֶׁהוּא רַוָּק אוֹ רַוָּקָה, אֵלּוּ אֵין לָהֶם יְלָדִים, אֵלּוּ יֵשׁ לָהֶם יְלָדִים וְהַיְלָדִים חוֹלִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֵלּוּ שַׁכּוּלִים, הַשֵּׁם יִשְׁמֹר, אֵלּוּ אֵין לָהֶם נַחַת מִילָדִים, אוֹ מְחֻסְּרֵי פַּרְנָסָה, חַס וְשָׁלוֹם. לָכֵן צְרִיכִים לָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת. מָה אַתֶּם יוֹדְעִים מָה עוֹבֵר עַל הָאָדָם?! רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם הַמְקַנְּאִים בְּזוּלָתָם, וְאֵינָם מְשַׁעֲרִים כְּלָל מָה עוֹבֵר עֲלֵיהֶם, אֵילוּ צָרוֹת וְיִסּוּרִים סוֹבְלִים?! וְלָכֵן לָמָּה לְקַנֵּא בַּזּוּלָת?! אֶלָּא צְרִיכִים לָדוּן אֶת כֻּלָּם לְכַף זְכוּת! וְזֹאת אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים לז): "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ";
הַיְנוּ עָלֵינוּ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הָ'עוֹד מְעַט' טוֹב בְּכָל אֶחָד, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבּוֹנֵן שֶׁכְּבָר אֵינוֹ רָשָׁע, וּכְבָר אֵינוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהָיָה בִּתְחִלָּה. כִּי אֵיךְ מַחֲזִירִים בִּתְשׁוּבָה בְּנֵי-אָדָם? רַק עַל-יְדֵי לִמּוּד זְכוּת, וְלֹא לְחַטֵּט בְּחוֹבָתוֹ. עִם כָּל זֹאת אֵין מְלַמְּדִים זְכוּת עַל הַמֵּסִית. וְכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת מְרִיבָה סִימָן פח): אֵין מְלַמְּדִין זְכוּת עַל הַמֵּסִית; כִּי אַף שֶׁעַל כָּל עֲבֵרָה בָּעוֹלָם יֵשׁ לִמּוּד זְכוּת, וְאֶפְשָׁר לְהָגֵן עָלָיו אֲבָל אֶחָד שֶׁמֵּסִית וּמַדִּיחַ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין עָלָיו שׁוּם לִמּוּד זְכוּת. וּצְרִיכִים לָדַעַת שֶׁהוּא מֵעֵרֶב-רַב, כִּי אֵיךְ אָדָם יָכוֹל לְהָהִין לְדַבֵּר נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?! אֵיךְ יָכוֹל לְהָעֵז לְדַבֵּר נֶגֶד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, נֶגֶד חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל?!
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! דַּיְקָא עַתָּה, שֶׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ לְהִכָּנֵס אֶל חַג הַפֶּסַח, חַג הַחַגִּים, חַג שֶׁבּוֹ תְּלוּיָה גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בְּרֵאשִׁית הַהַגָּדָה אָנוּ מַתְחִילִים: "הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּמִצְרָיִם" – זֶה לֶחֶם הָעֹנִי שֶׁאָכְלוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם; עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן לָמָּה הָיְתָה גָּלוּת מִצְרַיִם? אֶלָּא כְּבָר אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (שְׁמוֹת ב, יד): "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר"; – כִּי יֶשְׁנָן קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת בֵּינֵיהֶם, וְאָז שַׁיֶּכֶת גָּלוּת. וְאֶת זֹאת עָלֵינוּ לְתַקֵּן עַכְשָׁו. וְכֵיצַד? עַל-יְדֵי אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וּמָה אָנוּ מַכְרִיזִים: "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל" – כָּל מִי שֶׁרָעֵב – יָבֹא וְיֹאכַל, "כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח" – כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ יָבוֹא לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ אֶת הַפֶּסַח.
וְזוֹ הַזְּכוּת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. וּבָזֶה אָנוּ רוֹאִים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים. אֵיזוֹ צְדָקָה וָחֶסֶד עוֹשִׂים לִפְנֵי פֶּסַח – "קִמְחָא דְּפִסְחָא", מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין לְךָ מַה לְּהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים יְהוּדִים עוֹזְרִים זֶה לָזֶה". וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עַתָּה, שֶׁאָנוּ מִתְכּוֹנְנִים לְחַג הַפֶּסַח, עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לֶאֱהֹב אֶת הַזּוּלָת. וְעִקַּר הַמִּצְוָה שֶׁל לֵיל הַפֶּסַח – הַחִנּוּךְ, לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים. וּבַעֲבוּר זֶה עוֹשִׂים כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהַיְלָדִים יִשְׁאֲלוּ: "מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת" וְכוּ', וּצְרִיכִים לַעֲנוֹת לָהֶם: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם", הַיְנוּ דִּבַּרְנוּ רַע זֶה עַל זֶה, וְעַתָּה חָזַרְנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, "וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה". וְלָכֵן הָבָה וְנַחְדִּיר בִּילָדֵינוּ חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה, חִנּוּךְ שֶׁל אַהֲבָה, לֶאֱהֹב אֶת כָּל יְהוּדִי, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁבֹּא יָבוֹא הַגּוֹאֵל צֶדֶק וְיִגְאָלֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן וְאָמֵן!
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!