לידתו וימי נעוריו:
רבי יצחק אלפסי נולד באלג'יר הממוקמת בצפון אפריקה, בקלעת, כפר הסמוך לעיר הגדולה – פס, בילדותו קנה תורה ודעת אצל רבי ניסים גאון ורבנו חננאל, בעיר קירואן בתוניס, בשנים אלו נחתמה תקופת הגאונים והחלה תקופת הראשונים, מתוקף גדלותו העצומה בתורה, נחשב כחותם תקופת הגאונים.
המעבר לעיר פאס ולאחר מכן לקורודבה והסיבה לכך:
כשבגר עבר לעיר פאס שבמרוקו, שם הקים ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, שם גם החל את חיבורו האדיר : הרי"ף על התורה, במשך שנים רבות גר הרי"ף בעיר זו, ויש שאומרים ששם משפחתו אלפסי נגזר משמה של העיר פאס בה התגורר שנים רבות, גרסה אחרת טוענת כי שם המשפחה 'אלפסי' היה שמה של משפחתו דורות רבים והיא מעידה על כל שהם יוצאי העיר פאס. בתקופת מגורו של של הרי"ף בעיר פאס הפך המקום להיות אבן שואבת לכל בר בי רב, והעיר שקקה ביהדות.
כשהיה הרי"ף בגיל שבעים וחמש נאלץ ליטול את מקל הנדודים ולעקור מעירו פאס, לספרד, לאחר שבדין תורה סבוך חייב עשיר גדול שהיה ידוע כגבר אלים, לשלם סכום כסף גדול לבעל חובו, אותו אדם מיאן להשלים עם פסק הדין וביקש לפגוע בהרי"ף שפסק נגדו, בעקבות כך עקר הרי"ף לספרד והתגורר בעיר קורדובה, משם עבר לעיר אליסנה – שם הייתה קהילה יהודית מכובדת ומבוססת, ועמד שוב בראשות ישיבה גדולה, שבחיר תלמידיו היה רבי יוסף אבן מיגאש מי שעתיד ליורשו בראשות הישיבה, והמשורר הגדול רבי יהודה הלוי,
חיבורו הגדול:
הרי"ף חיבר את חיבורו המפורסם על סדר התלמוד בבלי, שמו של החיבור נקרא: "ספר הלכות רבתי" או "הלכות רב אלפס", או בפשטות "הרי"ף", ייחודו של החיבור המקיף הוא, להוציא את פסק ההלכה מתוך דברי הגמרא, על מנת שכל מורה הוראה יוכל להשתמש בספרו על מנת לפסוק הלכות לעובדא ולמעשה, וכן להקל את הלימוד בתלמוד בבלי, עיקר החיבור מצטמצם לשלושה סדרים הרלוונטיים ביותר כיום, והם: מועד, נשים, נזיקין, וכן למסכתות: ברכות מסדר זרעים, חולין מסדר קודשים, ונידה מסדר טהרות, שגם הם מעשיות ביותר, מטרתו של החיבור הוא : הוצאת פסקי ההלכות מתוך דברי הגמרא בצורה ברורה ונהירה, תוך שהוא מביא את חלק מהמשא ומתן שמתואר בגמרא, שממנו מובנות פרטים שונים מתוך ההלכה, בפסקו הוסיף הרי"ף מדברי הגאונים תוך שהוא מפלפל בדבריהם, עד להלכה למעשה.
דבר נוסף שמייחד את ספרו של הרי"ף משאר החיבורים שקדמו לו, הוא שליטתו הכוללת בכל מכמני הש"ס, כאשר לכל הלכה ודין הוא הביא את כל המקורות שפזורות ברחבי הש"ס, ועל סמך זה הוא הכריע את ההלכה.
הרמב"ם בהקדמתו לפרוש המשנה כותב על הרי"ף: וההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל הספיקו במקום כולם, לפי שהם כוללים כל תועליות הפוסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה… ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מועטות, לא יגיעו לעשר בשום פנים", ומובן מדבריו שדעתו של הרמב"ם שכל פסקיו של הרי"ף הם לעובדא ולמעשה, וכי רק במקרים בודדים חלק על דבריו.
כמו כן לפתחו הגיעו שאלות רבות בכל תחומי החיים, מאות השאלות בעברית וערבית שהשתמרו עד היום, ומהווים עדות לחיים היהודיים בתקופה ההיא.
גדולי ישראל על חיבורו:
גדולי הראשונים כהראב"ד, הרמב"ן, רבי יצחק בעל התוספות התייחסו לפסיקותיו ביראת קודש.
כשחיבר רבי יוסף קארו את חיבורו הגדול : ה"בית יוסף", ביסס את פסיקותיו על שלושת עמודי ההוראה: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש.
תלמידיו:
תלמידיו המפורסמים ביותר הם: רבי יוסף אבן מיגאש, רבי יהודה הלוי, רבי אפרים מקלעה, רבי ברוך בן רבי יצחק.
סביב חיבורו של הרי"ף יש מפרשים רבים, ביניהם: תלמידי רבנו יונה, ספר המאור לרבי זרחיה הלוי, והראב"ד שהשיג רבות על פסיקותיו של הרי"ף, על ספרו של הרז"ה בו הוא משיג על פסיקותיו של הרי"ף, חיבר הרמב"ן את ספר מלחמות השם בו הוא משיב על השגותיו ומיישבם.
בנו : רבי יעקב שהיה גם תלמידו המובהק.
הקשר לברסלב:
כשרבנו ז"ל הדריך את אנ"ש מה עליהם ללמוד חלק מהסדר היה התמדה בחיבורו של הרי"ף, וזה לשונו בשיחות הר"ן: ופעם אחת חישב רבינו ז"ל מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום, עד שאין היום מספיק, דהיינו, לגמור בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש וארבע שולחן ערוך הגדולים וכל המדרשים כולם וכל ספרי הזוהר ותיקונים וזוהר חדש וכל ספרי קבלה מהאר"י ז"ל, גם צריכין ללמוד איזה שיעור בקצת עיון ועוד חשב הרבה דברים, גם צריכין לומר תהלים בכל יום ותחנות ובקשות הרבה הרבה"
פטירתו:
רבי יצחק אלפסי נפטר לבית עולמו בי' אייר שנת ד'תתס"ג והוא בן תשעים שנה ונטמן ככל הנראה בעיר אליסנא שם גר באחרית ימיו.
התמונה באדיבות ויקפדיה.