ידוע ומפורסמת גדלותו של הרבי רבי אהרון הגדול מקארלין זי"ע, אשר צדיקים העידו, שהחזיק שמונים אלף בעלי תשובה, ומדרגתו הייתה להפליא פלאי פלאות, ואביו ר' יעקב ז"ל היה צדיק נסתר, ושאלו אותו: איך זכה להוריד נשמה קדושה כזו? ענה ואמר: מעולם הייתי ותרן וסבלן, תמיד ותרתי וסבלתי על עלבוני.
מרוב שהיה נעלם, היה שמש בבית הכנסת, ובימים נוראים היה השמש גם בעל תפילה.
ופעם אחת בליל יום הכיפורים, האריך מאוד בתפילת העמידה, והוצרכו כל הקהל לחכות עד שיגמרו. וכשסיים, ניגש אליו עשיר אחד עז פנים, וברבים סתר לו על הלחי, ואף אחד לא מחה על זה, והוא עשה עצמו כאלו לא ארע דבר, ותכף ומיד התחיל את הפיוט "יעלה" וכו', והמשיך את התפילה.
ובא אליהו הנביא אליו בדמות בן אדם ואמר לו: "מכור לי את הביזיון הזה שקיבלת ברבים ולא ענית" וכו', ענה ואמר בפשיטות: "אין לי מה למכור כלל, כי תכף ומיד מחלתי לו", ובשכר זה זכה להוריד נשמה קדושה כזו.
אשר בנחל חלק פא מכתב י"ז תתצח
