ימי חודש ניסן מלאים בסגולות נפלאות שבכוחם למשוך השפעות טובות למשך השנה כולה,
במאמר זה אנו מתמצתים לכם את הסגולות העיקריות וענייני חודש ניסן כפי שמובאות בספרי כ"ק מוהרא"ש זי"ע.
- ראש חודש ניסן: אז נולד רבנו ז"ל, כידוע עניינו של רבנו ז"ל היה 'החדשות' שעל האדם להתחדש תמיד, לא משנה מה עבר עליו עד עתה, תמיד אפשר להתחיל מחדש, ולהגיע למעלות הגבוהות ביותר, הסביר מוהרא"ש שלכן נולד רבנו ז"ל דווקא בחודש ניסן שמהותו התחדשות, לאחר שבימי החורף כל העלים נשרו והעץ נשאר ערום, עתה בימי האביב מתחילה הפריחה מחדש, ואז גם מברכים את ברכת האילנות, כך על היהודי תמיד להתחיל מחדש.
- י"ב הימים הראשונים: מוהרא"ש היה רגיל להביא בשם צדיקים שב – י"ב הימים הראשונים של חודש ניסן, מסוגל ביותר לבקש ולהתפלל על ישועות למשך י"ב חודשי השנה. ולכן למשל בא' ניסן יש להתפלל על חודש ניסן שיזכה לקבל את חג הפסח בשמחה והבחרה, וינצל ממשהו חמץ בפסח, וכן הלאה להרחיב את הדיבור על הצלחת החודש. עד לסיום י"ב ימים שבהם יכול לפעול ישועות גדולות ונפלאות לכל השנה.
- קורבנות הנשיאים: מנהג מקובל מאוד בכל תפוצות ישראל לקרוא מידי יום אחר התפילה, מתוך ספר תורה את 'פרשת הנשיאים', פרשה העוסקת בתרומת הנשיאים לחנוכת המשכן, כשבכל יום קוראים נשיא אחד, לאחר מכן אומרים יהי רצון המודפס בסידורים ומסיימים "עלינו לשבח", ומעלות רבות יש בקריאה זו, במיוחד למציאת הזיווג, ולשלום בית, כפי שרבנו ז"ל כותב (ספר המידות אות חתן חלק ב' סי' ו'),: מי שקשה לו למצוא זיווגו, ירגיל את עצמו לקרות בקורבנות הנשיאים.
- קמחא דפסחא: מובא ברמ"א סעיף ראשון מהלכות הפסח שיש על הקהל לערוך מגבית לטובת חלוקת קמחא דפסחא – קמח לפסח (מושג הלכתי המסמל, תרומה של מזון וכסף לטובת הוצאות החג שכידוע רבות מאוד), יהודי הזוכה לתרום קמחא דפסחא מעלתו גדולה, ויש בכוח צדקה זו להציל מכל מיני מחלות רח"ל, ובמיוחד ממחלות הבאים המוח. והיו הצדיקים שבכל הדורות טורחים במיוחד במצווה קדושה זו, שיהיה לכל יהודי בהרחבה לכבוד החג.
- ההכנות לחג: בכל תפוצות ישראל נוהגות הנשים הצדקניות לטרוח ולעמול לנקות את הבית מכל גרגר חמץ, רבי לוי יצחק מברדישטוב זי"ע, הפליג מאוד מבעלת העמל והיגיעה שמושקעים בניקיון הבית לכבוד החג ואמר: מלאכים הנבראים מתקיעות השופר נבראים מניקוי הבית לפסח, תקיעות השופר, כידוע, סימנם קשר"ק (תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה). קשר"ק הינו גם ראשי תיבות של: קרצוף, שפשוף, רייבין וקערין (פעולות באידיש הקשורות לניקיון הבית). סנגורן של ישראל סיכם ואמר: "והמלאכים העולים מהם ממליצים טוב על ישראל"
- שבת הגדול: שבת זו חלה בשבת שלפני ליל הסדר ונקראת כך על שם התגלות הניסים שהיו על ידי תפילה, שנקראת "גדול", בשבת זו מקובל בכל תפוצות ישראל שהרבנים דורשים בהלכות החג, כיוון שפרטי הלכות החג רבים מאוד, וכדי שכולם ידעו את פרטי ההלכה שלא יגיעו לאיסור חמץ החמור, בשבת זו ניכרת ביותר הכוח של תפילה והתבודדות שרק על ידו הצליחו עם ישראל לצאת משעבוד לגאולה, ולכן זה זמן ראוי ביותר להתחדש עם עניין ההתפילה והתבודדות, ועל ידי זה יזכה לראות ניסים גדולים.
- ליל הסדר: על לילה זה אמר הקב"ה: "ליל שימורים הוא לה'" והשמחה הגדולה שיש בעולמות העליונים בלילה זו היא גדולה ועצומה, והקב"ה שמח עם כל יהודי ויהודי כמו שאבא שמח עם בנו יחידו שלא ראה אותו זמן ארוך, כי הקב"ה רואה שלמרות הגלויות והצרות הרבות שעוברות על עם ישראל, הם לא שוכחים אותו ורוצים להתקרב אליו, אם כן בלילה זה אפשר לפעול אצל הקב"ה ישועות בעל דבר שצריכים, כמו שכתוב בהגדה: "וכאן הבן שואל מאביו", שאז האדם יכול לשאול מאביו שבשמים את כל מה שצריך, היצר הרע יודע מה האדם יכול לזכות בלילה קדוש זה ולכן הוא מנסה לגרום לו להיות בכעס על הילדים וכו', ועל האדם להיזהר לא להתפתות אלא להיות שמח ורגוע, ועל ידי זה יזכה לישועות גדולות.
- שביעי של פסח: בליל שביעי של פסח בשעת חצות מתקבצים וקוראים את קריעת ים סוף, לאחר מכן היה מוהרא"ש מחלק יין לכל התלמידים והיה מברך בברכות גדולות, לקראת מוצאי שביעי של פסח נוהגים לספר את סיפור הנפלא של נסיעת הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, וברבות הימים לאחר האירוע לב המסוכן שעבר הצדיק, בשביעי של פסח, וניצל מזה בנס גלוי, נוהגים תלמידי "היכל הקודש" לספר את נס ההצלה של הצדיק כפי שהתרחש בשביעי של פסח.
- התמונה באדיבות הידברות.
